מה יותר מתסכל מללכת עד קצה הקמפוס ביום שרב, רק כדי לגלות שהקולה שיצאה מהמכונה לא קרה מספיק? סטודנטים למדעי המחשב באוניברסיטת קרנגי מלון שבפיטסבורג מצאו פתרון יצירתי: הם התקינו חיישן אלקטרוני במכונה, חיברו אותו ברשת למחשב במחלקה, ובעזרת תוכנה שכתבו יכלו לשלוח למערכת שאילתה ולקבל תמונת מצב עדכנית על מלאי הבקבוקים והזמן ששהו בקירור. היום זה נשמע לנו טריוויאלי. אבל בשנות ה-80 של המאה הקודמת, ההמצאה הזאת הבטיחה לסטודנטים הצמאים תהילת עולם: הם פיתחו את היישום הראשון של "האינטרנט של הדברים".
את השם המסורבל משהו Internet of Things (IoT) טבע ב-1999 יזם הטכנולוגיה הבריטי קווין אשטון מהתאגיד פרוקטר אנד גמבל. את התאוצה הגדולה התחיל התחום לצבור לקראת סוף העשור הראשון של המילניום, אז בשלו במקביל טכנולוגיות ענן, יישומי בינה מלאכותית והאינטרנט האלחוטי, יחד עם כניסה רחבה של מערכות משובצות מחשב (Embedded systems) ומערכות אלקטרו-מכניות זעירות. מקובל לראות בשלב שבו מספר המכשירים המחוברים לרשת עבר את מספר האנשים המפעילים אותם, כנקודת המפנה. מאז, ה-IoT נמצא בקדמת החדשנות. כיום הוא נחשב לאחד הכיוונים החשובים של מה שמכונה תעשייה 4.0.
הקונספט הבסיסי, ממש כמו במכונת הממכר מפיטסבורג, הוא להפוך מוצר "טיפש" ל"חכם", בדרך כלל בעזרת סנסור בעל יכולות חישה כאלו ואחרות ולרוב גם אמצעי שידור. היישומים הקיימים והפוטנציאליים הם כיד הדמיון הטובה עליכם: מפח שמודיע לרשויות התברואה מתי לשלוח משאית ולרוקן אותו; דרך צינור או מכל שמתריע על דליפת מים או חומר מתוכו; ועד למכונות ייצור או רכיבים במטוס קרב, שמאותתים לנו לבדוק או להחליף אותם בדחיפות כדי למנוע נזק או חלילה אובדן חיי אדם. וכך זה נמשך ליישומי הבית החכם, התחבורה החכמה והעיר החכמה, לפרקטיקות מתקדמות ברפואה, לרכב האוטונומי ועוד ועוד.
שוק של מאות מיליארדים
עם הטכנולוגיה, כידוע, בא התיאבון: על פי שירות GlobeNewswire, שוק טכנולוגיות ה-IoT הגלובלי חצה ב-2021 את 380 מיליארד הדולר, והוא צפוי לזנק לטריליון ו-850 מיליארד ב-2028 - גידול של כרבע בשוויו מדי שנה בממוצע. בתוך העולם המגוון והמקוון הזה, סטארט-אפים, תעשיות וחברות כחול-לבן ממלאים תפקיד מוביל.
מבחינה טכנולוגית, קפיצת המדרגה הבאה מחייבת שדרוגים בתחום הרישות ורוחב הפס. משום כך, טכנולוגיות האינטרנט של הדברים מהוות זרז משמעותי לפריסה של טכנולוגיית הדור החמישי, סיבים אופטיים ועוד. אתגר מסוג אחר קשור לשפות התוכנה, מערכות ההפעלה והפרוטוקולים השונים וליכולת לקיים תקשורת הדדית, בין שכבר ברמת הקוד ובין שבדיעבד, מול מוצרים ומכשירים קיימים.
יישומי IoT נחשבים למורכבים במיוחד בשל ריבוי היכולות וטכנולוגיות הקצה שהם מערבים, הן בחומרה (הנדסת חומרים, שבבים ומשדרים זעירים) והן בתוכנה. איסוף ועיבוד דאטה בזמן אמת, אלגוריתמיקה ולמידת מכונה, ניצול תכונות אלקטרואופטיות וניהול אקוסיסטם של רשתות פרטיות - אלו רק כמה דוגמאות. תחום קריטי נוסף, שצפוי להיעשות חיוני יותר ויותר ככל שיישומי ה-IoT יתקדמו וישתכללו, נוגע לאבטחת המידע.
אתגר הסייבר של הדברים
בסדרת אקשן טכנולוגי - לא נזכיר כאן את שמה כדי להימנע מספוילר - מובילה מתקפת סייבר משמעותית לקריסה פיננסית ולמחיקת חובות כללית. בדרך לשם משתמש הגיבור לא מעט במכשירי הבית החכם שאותם הוא מפעיל מרחוק, גם כדי להניע פעולות פיזיות (למשל, לגרום לדמות אחרת לנטוש את הבית "רדוף הרוחות") וגם כדי להפיץ ולזרז את הפגיעה.
כמו בכל טכנולוגיה אחרת, ככל שאנחנו מקושרים יותר וממוחשבים יותר - אנחנו הופכים לפגיעים יותר במרחב הסייבר. יישומי IoT הם אתגר משמעותי לספקי שירותי אבטחת מידע, ולא אחת הם מהווים נקודת תורפה שדרכה קל יחסית לחדור לרשת. לאפשרות שיפעילו מרחוק את מצלמת הלפטופ שלנו או שישלחו לנו לינק זדוני כדי לשתול רוגלה בסמארטפון שלנו, אנחנו כבר מודעים, יחסית. לעומת זאת, הטלוויזיה החכמה, בר המים, המקרר, מכונת הכביסה והמזגן לא תמיד נלקחים בחשבון בהקשר הזה.
הסכנה כמובן חמורה שבעתיים כשחושבים על תשתיות חיוניות - בתי חולים, רמזורים, מערכות שליטה ובקרה ועוד. בקיץ 2020 פורסם כי איראן ביצעה מתקפת סייבר על מתקני המים בישראל בניסיון להעלות את כמות הכלור במי השתייה לרמה מסוכנת. בתגובה, כך על פי הפרסומים, השביתה ישראל את נמל בנדר עבאס, כשהיא חוסמת אותו בפקקי ענק של אוניות משא. האירועים הללו הם רק דוגמית ממה שעלול לקרות ככל שהמכשור יהפוך לחכם ומקושר יותר, וככל שתקיפות הסייבר ייעשו מתוחכמות ונועזות יותר.
כשליש מהבתים בישראל כבר מוגדרים כחכמים, עם שפע של מכשירי חשמל המחוברים לרשת. האינטרנט של הדברים מביא בשורה אדירה לחינוך ולתעשייה, למציאות הרבודה והמדומה, לתחזוקה המונעת ולסמארט מוביליטי. אין ספק שבשנים הקרובות נראה יותר ויותר יישומים פורצי דרך, שיקלו על החיים ובלא מעט מקרים אף יצילו חיים. נותר רק לקוות שלצד המחקר והפיתוח, יובאו בחשבון גם שיקולים אתיים ובטיחותיים - כולל מחשבה על הגיבוי והחלופה הידנית. זאת למקרה שדבר מה ישתבש והמכונות יושבתו באחת, או יקומו על יוצריהן.
