בכל יממה נוצרת ברחבי העולם כמות אדירה של דאטה: לא פחות מ-328 מיליארד ג'יגה-בייט ביום ממוצע. מדובר במאגר דאטה כמעט בלתי נתפס, שמסוגל להכיל בתוכו מיליוני עותקים של כל הספרים שנכתבו אי פעם – ואפילו לא להתמלא. בשנים האחרונות היקף הדאטה שנוצר בכל יום נמצא במגמת זינוק ניכרת: כמות הדאטה הנוצרת ביממה הוכפלה מאז שנת 2019.
מאחורי העלייה בכמויות הדאטה הגלובליות נמצאת מהפכה טכנולוגית דרמטית ששינתה מן היסוד את האופן שבו ארגונים מתנהלים ברמה היומיומית. את הדף והעט החליפו כבר מזמן מערכות מחשוב חכמות – שמייצרות דאטה ארגוני עצום בגודלו. בשנת 2024 כמעט כל ארגון ברחבי העולם מפעיל מערכות מידע ענפות שנוגעות בכל הפעילויות הארגוניות השונות: החל מתחלופת מיילים בין העובדים, דרך מערכות ניהול מכירות ועד לתיעוד מסמכים וקבצים.
אותו אוקיינוס רחב של דאטה ארגוני נשמר ומתועד – מתוך ההבנה שניתוח ועיבוד המידע הארגוני טומן בחובו יתרונות עסקיים משמעותיים. כלומר, ארגונים כבר לא מסתכלים על הדאטה שהם מייצרים כאל מטרד – אלא כאל משאב. התוצאה, כאמור, היא כמויות אדירות של דאטה שנוצרות בכל יום – ונשמרות במערכות הארגוניות.
השקעות ענק
כיצד ניתן לשמור בצורה נוחה, חסכונית ובטוחה על מאגרי המידע הארגוניים? עם השאלה הזאת מתמודדים ארגונים רבים בשנים האחרונות. בין מערכות ענן לבין שרתים מקומיים, ההתמודדות עם הדאטה הארגוני היא משימה בוערת עבור כל חברה – במיוחד במציאות שבה התלות הארגונית בדאטה רק הולכת וגוברת. הפתרון הפופולרי שעליו מתבססים רוב הארגונים הוא מרכזי דאטה (דאטה סנטר), בהם מרכזים מקומיים בישראל – ומרכזים שמפעילות ענקיות הטכנולוגיה הגלובליות במיקומים שונים בעולם.
כיום רוב הארגונים והחברות בוחרים לנהל את פעילויות הנתונים שלהם במרכזי דאטה גדולים המופעלים על ידי צד שלישי – ולא להקים בעצמם חוות שרתים עצמאיות. המגמה הזאת נובעת מהמורכבות הטכנית הכרוכה בניהול מרכזי דאטה (המכונים גם חוות שרתים) – וכן במודל העבודה הגמיש הנובע ממודל השירותים שבו עובדים רוב מרכזי הדאטה. בניגוד לניהול דאטה עצמאי, עבודה עם מרכזי דאטה מאפשרת לחברות להגדיל או להפחית את צריכת השרתים שלהם בקלות – בלי להידרש להקים או לפרק תשתיות פיזיות שונות.
בשנים האחרונות זורמות אל שוק מרכזי הדאטה השקעות ענק בהיקף של מיליארדי שקלים – שמובילות להקמה של מרכזי דאטה חדשים ברחבי הארץ. השוק הצומח משך כבר מזמן את תשומת לבם של השחקנים השונים בענף הנדל"ן – וכיום רוב השחקניות המובילות בענף הנדל"ן מנהלות פעילויות דאטה נרחבות. אחד המהלכים הדרמטיים בשוק הוא "פרויקט נימבוס" להעברת כלל מערכות המחשוב הממשלתיות בישראל למרכזי דאטה חדשים במתכונת מחשוב ענן.
ענקיות הטכנולוגיה הגלובליות
הערכות שונות שפורסמו לאחרונה גורסות כי ברחבי העולם פועלים כ-11 אלף מרכזי דאטה בגדלים שונים. חלקם הגדול מופעל בידי שלוש ענקיות הטכנולוגיה המובילות: אמזון, גוגל ומיקרוסופט. למעשה, חברת מיקרוסופט מפעילה לבדה כ-200 מרכזי דאטה עצומים בגודלם – כאשר גוגל ואמזון נמצאות לא הרחק מאחור. נכון להיום כל ענקיות הטכנולוגיה מפעילות מספר מרכזי דאטה גם בישראל.
שירותי הענן שמפעילות אמזון, גוגל ומיקרוסופט (AWS, גוגל קלאוד ו-Azure, בהתאמה) מחזיקים יחד בנתח שוק דומיננטי – ואחראים לרוב הפעילות בשוק מרכזי הנתונים. לעומתם, בישראל פועלים עשרות מרכזי דאטה שאינם משתייכים לענקיות הטכנולוגיה – ומציעים לחברות מודל עבודה שונה. לעומת ענקיות הטכנולוגיה שמתמקדות באחסון מידע ועיבוד נתונים על גבי פלטפורמת הענן שלהן – שחקנים מקומיים בשוק חוות השרתים מציעים לחברות לשמור על המידע שלהן במרכזי דאטה ספציפיים הממוקמים בישראל.
מרכזי דאטה מכל הסוגים צורכים כמויות נרחבות של אנרגיה. לעומת בתים פרטיים, מרכזי דאטה צורכים כמות אנרגיה גבוהה פי עשרה לכל מטר רבוע. לשם השוואה, גודלו של מרכז הדאטה הממוצע הוא 100 אלף מ"ר. תחזית שפורסמה לאחרונה באירלנד מעריכה כי עד שנת 2032 מרכזי דאטה יצטרכו 32% מסך צריכת החשמל במדינה.
שיקולי אבטחת מידע
במציאות שבה הדאטה הארגוני נחשב למשאב יקר ערך, חל זינוק ברור בהיקף איומי הסייבר על ארגונים. כיום חברות מכל ענפי המשק נדרשות לגבש אסטרטגיית הגנת סייבר שנועדה לשמור על מערכות הארגון השונות מפני פריצה למטרות כופר, מודיעין או השבתה. מרכזי הדאטה השונים בשוק מעמידים לרשות לקוחותיהם שלל יכולות סייבר הגנתיות על מנת למנוע פגיעה בדאטה הארגוני.
תמונת הגנות הסייבר של כל מרכז דאטה היא שונה – אך בשנת 2024 כלל השחקנים בשוק משקיעים בצורה אינטנסיבית בהקפדה על סטנדרטים מחמירים של אבטחת מידע. בין היתר, מרכזי דאטה עוסקים רבות גם בתחום הגיבויים. כמדיניות, שחקנים שונים בתחום הדאטה מגבים את המידע של לקוחותיהם בחוות שרתים שונות – כדי למנוע אובדן מידע כתוצאה מתקלה או פגיעה מכוונת במרכז דאטה בודד.
מלחמת חרבות ברזל טלטלה את כלל היבטי החיים במדינת ישראל – והשפיעה גם על מפת איומי הסייבר. כתוצאה מהמלחמה והעלייה במפלס העוינות כלפי ישראלים, חברות ישראליות רבות דיווחו על עלייה במספר מתקפות הסייבר נגדן. בדוח רשמי של מערך הסייבר הלאומי נכתב כי גם חומרת האיומים מסלימה: "במהלך המלחמה נראה שדרוג משמעותי בפעילות התקיפה", כך צוין. "בשלב זה של המלחמה, מרבית המתקפות מכוונות למטרות נזק (בניגוד למתקפות למטרות ריגול וגניבת מידע)".
ברקע התמשכות המלחמה והמצב הביטחוני המתוח, ההערכה הרווחת בשוק גורסת כי איומי הסייבר ימשיכו ללוות חברות וארגונים ישראליים גם בשנים הקרובות. כלומר, שיקולי אבטחת המידע צפויים לשחק תפקיד משמעותי יותר ויותר בבניית תוכנית הדאטה הארגונית של חברות בישראל.
