שוק הדאטה סנטרים העולמי והמקומי נכנס בשנה האחרונה לשלב של האצה חסרת תקדים, המובלת על ידי עומסי מחשוב קיצוניים ומגבלות תשתיתיות גוברות והולכות. בניגוד לתחזיות המוקדמות, השוק אינו נע רק לכיוון אחד. "אנו עדים למה שמומחים מכנים 'המפץ הכפול'", מסביר גיל פינקלשטיין, סמנכ"ל פיתוח עסקי בקבוצת פולק, "מצד אחד, הרחבה של קמפוסי ענק (Hyperscale) בהיקפים של מאות מגה-ואט, ומצד שני, פריסה מואצת של אתרי קצה (Edge) ומיקרו-דאטה סנטרים בהספקים של עשרות עד מאות קילו-ואט לאתר בודד. עבור אנשי המקצוע ומנהלי מערכות המידע בישראל, השינוי הזה אינו רק כמותי אלא איכותי, והוא מחייב חשיבה מחודשת על הנדבך הקריטי ביותר בחוות השרתים: מערכת הקירור".
כשהאוויר הופך למכשול פיזיקלי
עד לאחרונה חוות שרתים בישראל תוכננו ונבנו בדומה למחסני קירור מזון גדולים. אולם הדור החדש של המעבדים המיועדים ליישומי בינה מלאכותית (AI) ומחשוב עתיר ביצועים (HPC) שינה את כללי המשחק. המעבדים האלה מתוכננים לפעול בצפיפויות הספק קיצוניות, כאשר ארונות שרתים (Racks) ייעודיים מגיעים כיום לרמות של 80–150 קילו-ואט לארון ואף למעלה מכך.
ברמות צפיפות כאלה, קירור אוויר מסורתי - המסתמך על הזרמת כמויות אדירות של אוויר קר - מתקשה לספק מענה הנדסי יעיל או כלכלי. האוויר אינו מסוגל עוד לשאת את עומסי החום הממוקדים האלה, מה שמוביל לצריכת חשמל מופרזת. "כאן נכנסת לתמונה פלטפורמת העתיד של התחום - הקירור בנוזל", מדגיש פינקלשטיין.
סינרגיה בין הנדסה לטכנולוגיית קצה
על רקע השינויים האלה, הכריזו קבוצת פולק וחברת NGGT) Next Generation Green Technologies) על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי שנועד לספק מעטפת שירות מלאה לשוק הישראלי. המטרה היא לגשר על הפער שבין עולמות האלקטרו-מכניקה המסורתיים לבין טכנולוגיות המחשוב המתקדמות ביותר.
קבוצת פולק, גוף בעל ניסיון של עשרות שנים בתחומי מיזוג האוויר והקירור התעשייתי, מייצגת בישראל את DAIKIN APPLIED, מובילה עולמית המציעה פתרונות רוחב הכוללים צ'ילרים ייעודיים בטכנולוגיית Free Cooling ויחידות CRAH מתקדמות, המתבססים על מערך הנדסי וטכני מקצועי מהגדולים בישראל.
חברת NGGT מתמחה בהטמעת טכנולוגיות קירור נוזלי פורצות דרך ומייצגת את היצרנים המובילים בעולם בתחום, ובהם GRC, Submer ו-LiquidStack. NGGT גם מורכבת מבעלי מקצוע עם עשרות שנות ניסיון בתחום תשתיות ה-IT, והיא בין החברות שביצעו את מספר ההטמעות הרב ביותר בישראל בתחום הקירור בנוזל לגופים מובילים בישראל - בין היתר עבור MedOne, מערכת הביטחון, אינטל וחברות שבבים אחרות מהמובילות בתחום הבינה המלאכותית.
"השותפות הזאת מציבה את הגוף המשותף כנציג של ארבע מתוך עשר החברות המובילות בעולם בקירור דאטה סנטרים, מה שמאפשר מתן פתרון מקצה לקצה - משלב הקונספט והתכנון ועד להטמעה ושירות ארוך טווח", מציין פינקלשטיין.
המהפכה של המיקרו-דאטה סנטר
לפי ליאור גנדל, מנכ"ל NGGT, אחת המגמות המעניינות ביותר עבור מנהלי IT בארגונים גדולים ובמוסדות ציבוריים היא הצמיחה בביקוש למיקרו-דאטה סנטרים. "פריסת אתרי Edge נובעת מהצורך בשיהוי נמוך (Low Latency) עבור יישומי דור 5, קמעונאות חכמה, תשתיות ותעשייה מתקדמת", הוא אומר, "במקרים אלה, המחשוב עובר קרוב יותר למקור הנתונים, מה שמחייב הקמת יחידות מחשוב באתרים שבהם התשתית אינה מותאמת תמיד לחוות שרתים קלאסית.
"השותפות בין קבוצת פולק ל-NGGT מאפשרת הקמת אתרי מיקרו כאלה בתצורות גמישות, כולל מערכות מחשוב ניידות. קירור בנוזל באתרים אלה מאפשר ביצועים גבוהים בשטח מצומצם, יתירות מובנית ויכולת להתמודד עם מגבלות חשמל מקומיות בצורה יעילה בהרבה מקירור אוויר".
Immersion לעומת DLC
הסל הטכנולוגי של השותפות נשען על שני מסלולים מרכזיים המגדירים מחדש את יעילות המתקן. אחד מהם הוא קירור בהטבלה (Immersion Cooling). "בטכנולוגיה זאת השרתים מוטבלים בתוך 'טנקים' (מקררים) המכילים נוזל שאינו מוליך חשמל ואינו קורוזיבי", מסביר גנדל, "המערכת פשוטה להפליא עם שני חלקים נעים בלבד (משאבה ושסתום בקרה), מה שמעלה משמעותית את האמינות. התוצאה היא PUE תיאורטי נמוך במיוחד של 1.03 עד 1.1, וחיסכון במקרים רבים של כ-11% בצריכת החשמל של השרת עצמו עקב ביטול הצורך במאווררים פנימיים.
"מסלול נוסף הוא קירור ישיר לשבב (Direct-to-Chip). זה פתרון המיועד לפינוי חום ממוקד ויעיל ישירות מליבת המעבד, תוך שימוש במערכות הפצה מודולריות המותאמות לארונות שרתים בצפיפות גבוהה".
המספרים שמאחורי המהלך
מבחינת מנהלי הכספים והיזמים, המעבר לנוזל אינו רק החלטה הנדסית אלא מהלך פיננסי-אסטרטגי. "ניתוח עלות בעלות כוללת (TCO) לטווח של עשר שנים מראה כי פתרונות קירור בהטבלה עשויים להוביל לחיסכון של כ-41% בהוצאות לעומת תשתית מסורתית", מדגיש גנדל, "לדוגמה, פרויקט טיפוסי הכולל שישה 'טנקים' (מקררים) בהטבלה, בעלות רכישה של כ-3.3 מיליון שקל, עשוי להניב חיסכון בחשמל של כ-1.5 מיליון שקל בכל שנה. נתון זה מביא להחזר השקעה (ROI) מהיר של כשנתיים בלבד. בנוסף, מערכות אלה דורשות שטח רצפה מצומצם משמעותית, מה שחוסך בעלויות הנדל"ן ובינוי המתקן".
חשמל כגורם מגביל
במציאות שבה מגבלות רשת החשמל בישראל הופכות לשיקול מכריע בבחירת מיקום פרויקט, יעילות אנרגטית הופכת לנכס אסטרטגי. קירור יעיל יותר מאפשר להקצות חלק גדול יותר מהספק החשמל המוגבל של המתקן לטובת המחשוב עצמו (IT Load) במקום לבזבז אותו על תשתית התמיכה.
"החיבור בין הניסיון של קבוצת פולק בתשתיות קריטיות לבין הטכנולוגיות החדשניות של NGGT מאפשר לארגונים לרענן את אסטרטגיית אחזקת הנתונים שלהם", מציינים בחברות, "תשתיות הדאטה הופכות לנכס אסטרטגי, והעשור הנוכחי אינו מסמן רק החלפת פורמט, אלא שינוי ארכיטקטוני עמוק שבו הקירור בנוזל הופך מפתרון נישתי לסטנדרט דה-פקטו עבור כל מתקן מחשוב מתקדם. זהו השלב שבו ארגונים נדרשים להכריע עד כמה הבינה המלאכותית תמוקם בלב האסטרטגיה העסקית שלהם – ועל מנהלי ה-IT מוטלת האחריות להבטיח שהתשתיות יתמכו בהחלטה הזו הלכה למעשה".
קבוצת פולק
לפנייה במייל >>
בשיתוף קבוצת פולק
