כיצד משפיעה תקופת אי הוודאות על עסקים קטנים ובינוניים בישראל?
כתוצאה מאי ודאות אנו מרגישים האטה בכל תחומי המשק. אנשים נזהרים הרבה יותר בפעולות שהם עושים, בהוצאות או בהשקעות שהם מבצעים. המשק חווה האטה בפעילות. אי הוודאות הזו באה לידי ביטוי בעלייה ברמות הסיכון שבסופו של דבר מגדילות את החרדה, ואנו רואים תנודתיות בשווקים ובבורסה, מעין גלגל של אי ודאות עם תהליכים מתכנסים ומתבזרים כל הזמן. אנו חיים בסביבה שבה אם לא יהיה שינוי ביטחוני - אי הוודאות תמשיך.
האם ניתן לגבש חוסן עסקי וארגוני לאירועים מטלטלים כפי שחווינו?
בעלי עסקים צריכים להיות מודעים לעובדה שהמצב השתנה. לוקח זמן לגבש מודעות כזו. בהתאם לכך הם צריכים לבצע התאמה במדיניות העסקית שלהם. עוצמת השינוי תלויה מאוד גם בסוג הענף. יש ענפים שנפגעים יותר מאירוע כזה או אחר - ויש כאלה שפחות. למשל, בענף תיירות הפנים או החוץ אנחנו רואים פגיעה ומיד מבינים שאנו נמצאים בהאטה בפעילות ובסביבה לא ודאית. במצב כזה צריך להסתכל יותר לעומק על ההוצאות ולראות מה אפשר לדחות או לבטל, להיכנס לעמדת מגננה - מעין המתנה עד שהדברים יתבהרו.
האם ניתן לאמוד את הנזק הכלכלי שנגרם בעקבות אי הוודאות?
אני חושב שנכון להיום, למעט בסקטורים מסוימים, קשה לאמוד את הפגיעה כרגע, ויכול להיות שברובה זו תהיה פגיעה בטווח קצר, בהנחה שנצא מהאירוע הזה בזמן הקרוב ונוכל לכסות חלק מהנזק. די להבין שאנו בתקופה של אי ודאות, ודי אם נבצע את הפעולות ההכרחיות שיצמצמו נזקים וימנעו מצב שבו חברות ייכנסו לגירעונות, או חלילה יגיעו לפשיטת רגל. הניסיון לאמוד את המספרים האלה הוא מופשט מדי וחסר משמעות בשלב הזה.
מהם הצעדים המיידיים שבהם יכול לנקוט כל בעל עסק?
עוצמת הצעדים שהעסק נדרש לבצע תלויה ביתרות המזומנים וכריות הביטחון שנצברו על ידו. כשאנו מבינים שאנו יוצאים משגרה צריך לבצע צעדים מייצבים, במציאות הכלכלית שנוצרה נכון להפעיל מערך בקרה עסקי הרבה יותר מחודד שיסייע לצלוח את התקופה הזו, כי כשאנו משגשגים ויש צמיחה פחות מסתכלים על המדדים העסקיים. אולם בתקופות של חוסר ודאות, נכון לחדד את מערך הבקרה העסקית ולגבש מדדים עסקיים ותפעוליים שיאפשרו לנו להבין היכן אנחנו נמצאים ולאן אנחנו רוצים להגיע, למעשה להפעיל מגדלור עסקי שיכוון אותו ליעד. מדדים מתאימים יסייעו לזהות באילו מקומות יש חוסר יעילות או חוסר רווחיות. אם קיימות הוצאות שאנו לא צריכים, כדאי לוותר עליהן בעת הזו, אבל אין צורך להיכנס להיסטריה ולפטר עובדים, כי ברגע שהמצב יתייצב העובדים יידרשו. צריך לקבל החלטות מתוך הסתכלות רחבה על הדברים ולא מתוך ראייה נקודתית קצרת טווח, כי החלטות לגבי הפעילות יכולות להיות בעלות משמעות לטווח ארוך וחבל. אפשר לשמור על יציבות בעסק למרות הטלטלות.
הכותב הוא כלכלן, יועץ כלכלי עסקי, בעל ניסיון מקצועי של יותר מ-30 שנה, שבמהלכם פיתח מודל כלכלי ניהולי. הוא עומד בראש חברת Factor שאותה הקים ב-2002, לפני כן מילא שורה של תפקידי ניהול בכירים במגזר הציבור והעסקי.
לפניה טלפונית 050-2860007 >>
לאתר החברה >>
בשיתוף אלכס ויסמן
