המקום לאלו שרוצים להשפיע ברמה הלאומית

רשות החדשנות מגייסת מומחים כבודקים טכנולוגיים שיסייעו לה בקבלת החלטות השקעה. "זה תפקיד עם שליחות אמיתית והשפעה ממשית על דמותה הטכנולוגית של המדינה", אומר צחי שנרך, משנה למנכ"ל רשות החדשנות וראש חטיבת הטכנולוגיה

נועה בגון, בשיתוף רשות החדשנות
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
000865
המקום לאלו שרוצים להשפיע ברמה הלאומיתצילום: shutterstock
נועה בגון, בשיתוף רשות החדשנות
תוכן שיווקי

רשות החדשנות - מהגופים המרתקים הפועלים בארץ ואחד המשפיעים על דמותה של התעשייה הטכנולוגית הישראלית, משמשת בין השאר כקרן ההון סיכון הגדולה בישראל ונמצאת בימים אלו בסבב גיוס של מומחים טכנולוגיים שיסייעו לה כבודקים בקבלת החלטות השקעה.

"מטרת הקרן היא לא רק תשואה למשקיעים פרטיים", מסביר צחי שנרך, משנה למנכ"ל רשות החדשנות וראש חטיבת הטכנולוגיה, "אלא בעיקר לייצר תשואה לכלכלה של המדינה. מטרתנו ליצור ולשמור על תעשייה טכנולוגית ישראלית גדולה וגלובלית, משגשגת וחדשנית שתפיק ייצוא משמעותי ושתשמור על מרכזיות תעשיית ההייטק הישראלי בכלכלה. תפקידנו, בין השאר, הוא להבטיח את המובילות של ישראל בגלי הטכנולוגיה שעתידים לפקוד אותנו בשנים הקרובות, לצורך כך חשוב לנו לזהות את אותם גלים ולהעמיד לרשות התעשייה את הכלים והתשתיות הנדרשים כדי שתוכל להתפתח. לצורך כך, מעבר להשקעה במיזמים, אנו גם מבצעים מחקר משמעותי ויוזמים פרויקטים לאומיים עם שותפים בממשלה".

צחי שנרךצילום: חנה טייב

במסגרת תפקידו, אמון שנרך על כל מערך הערכת הבקשות שמוגשות לרשות. תחתיו פועלים קרוב ל-200 מומחים במגוון תחומי טכנולוגיה שסוקרים את הבקשות השונות להשקעה שמגיעות לרשות, מגישים חוות דעת מקיפות בעזרתן יחליטו ברשות האם להשקיע או לא במיזם זה או אחר. "ההמלצה שלהם משפיעה באופן מרכזי על החלטות שמעצבות את הכיוונים הטכנולוגיים שהמדינה מעודדת ובאיזה סוג של חברות היא תעדיף לתמוך". סבב הגיוס הנוכחי ייסגר ב-17 בנובמבר 2022.

מסע בחזית הטכנולוגיה

ליבת העבודה של הבודק היא הסקירה וההערכה המקצועית של בקשות השקעה שמוגשת לרשות והתוצר שלה מתבטא בהגשת חוות דעת מקצועית. 3,000-4,000 בקשות מוגשות מדי שנה על ידי חוקרים באוניברסיטה, יזמים פרטיים, חברות סטארטאפ בתחילת דרכן או בשלבי צמיחה, וחברות גדולות ומבוססות שמבקשות לפתח טכנולוגיה חדשה. הבודק נפגש עם מגישי הבקשות, מעמת אותם עם הקריטריונים של הרשות, מתרשם באופן אישי מהמיזם, מהאנשים המרכיבים אותו, מהפוטנציאל הכלכלי הגלום בו, וגם מ"הברק שיש ליזם בעיניים", מסביר שנרך. לאחר מכן, הוא מגיש את המלצתו.

"הבודקים שלנו יוצאים למסע סופר מעניין שמפגיש אותם עם הטכנולוגיה הכי חדשנית במגוון תחומים. יש לתפקיד הזה המון עוצמה ואחריות. הוא מציב את מי שממלא אותו במפגש מחד בחזית הטכנולוגיה, ומאידך עם ליבת התעשייה ועם האנשים שמניעים את הכלכלה הישראלית. זה תפקיד עם שליחות אמיתית והשפעה ממשית על דמותה התעשייה במדינה".

פעילות חשובה לא פחות של הבודקים מתבצעת במסגרת יחידת ה-CTO של רשות החדשנות, דרכה משתתפים הבודקים באופן אקטיבי בביצוע מחקרים שעורכת הרשות הנוגעים הן בפן הטכנולוגי והן בפן העסקי, דוגמת יתרונות יחסיים של ישראל ביחס לעולם בתחומי תעשייה שונים, או ניתוח חוסרים בתשתיות שנדרשות לתעשייה בכדי להתפתח. זהו נדבך אופרטיבי בעל משמעות קריטית, שמשתמש במערכות ובמתודולוגיות המחקר המתקדמות ביותר כדי לספק תשובות. מחקרים אלו, יהוו בסיס להחלטות מהותיות של המדינה ביחס לתעשיית הטכנולוגיה. במסגרת הפעילות, מבוצעים מחקרים שמשפיעים על אסטרטגית הרשות ועל קבלת החלטות המאקרו שלה. "זאת עבודה שמשלבת מגוון רחב של דיסיפלינות ועולמות תוכן שונים לכדי המלצה אופרטיבית. זה עוד תהליך חשוב, מעניין ובעל השפעה מרחיקת לכת, שהבודקים המומחים שלנו מובילים ומעורבים בו", מסביר שנרך.

האספקט השלישי בו משולבים בודקי רשות החדשנות הוא בליווי והובלת מיזמים לאומיים. דוגמה לאחד המרתקים שבהם הוא פרויקט הרחפנים הלאומי, שבזכותו הפכה ישראל לאחת המדינות המתקדמות בעולם בכל הנוגע לרגולציה של הובלת מטענים באמצעות כלים לא מאוישים. הפרויקט למעשה פתח את הדלת בפני התעשייה המעוניינת לבצע משלוחים באמצעות רחפנים בתוך המדינה - אלה עשויים להצטרך ואולי גם להחליף בקרוב לא רק חלק משליחי פיצה, אלא ישתתפו למשל בהנעת מוצרים רפואיים ודגימות דם בדרך המהירה ביותר בין ואל בתי החולים.

מי שמוביל את המיזם הזה מטעם הרשות הוא עופר לפיד, בעברו המדען הראשי של תוכנית החלל הישראלית, שהשתתף במיזם של אמזון לשילוח באמצעות רחפנים. "התפקיד שלי היה לסגור את הפער בין הטכנולוגיה לרגולציה תוך שימוש בידע שצברתי. בשלוש השנים האחרונות יצרנו את ההדגמה, כנראה הגדולה בעולם, ובנינו הזדמנות נדירה לתעשיינים מחד ולרגולטור מאידך להתנסות באיך יראה העתיד. על סמך זה הם יוכלו לגבש את עמדתם ולקדם ביחד את התחום הזה בישראל", הוא מסביר.

"אני בא מתרבות של שירות למדינה וכאן הייתה לי הזדמנות לתת עוד משהו מעצמי לישראל. אם אני מסוגל לקחת רעיון מורכב שמשלב בין העולם הטכנולוגי לשיווקי ולאנושי, ולהסביר בצורה חדה וצלולה את היתרונות והחסרונות ואת התרומה למשק הישראלי ולעולם - עשיתי את שלי. במיזם הרחפנים הצלחנו למצוא פתרונות טובים ובטוחים לרווחת האזרחים ובזכות העבודה שלנו רחפני מטען יהפכו לשירותים אמיתיים בשנה הקרובה".

מיהו בודק?

נועם אילוביץ', מומחה בתחומי התוכנה, בודק ברשות מאז 2011 והנציג המקצועי של הרשות בתוכנית ה-NLP הלאומית (יכולת טכנולוגית המאפשר למחשבים להבין את השפה העברית הטבעית), מספר: "בסוף, המטרה היא לקדם את הכלכלה בישראל. אני פוגש חברות מתחומים שונים, את הטאלנטים הכי חזקים בישראל ונחשף למיזמים הכי מתקדמים שיש. זה המקום עבור מי שרוצה לקחת חלק ולהשפיע על פרויקטים בינלאומיים".

כאמור, מכרז לגיוס בודקים לרשות החדשנות פתוח בימים אלו. "אנחנו מחפשים מגוון מאוד רחב של אנשים בשלבים שונים בחיים שלהם המשלבים בין הבנה טכנולוגית וראייה עסקית, ותשוקה אמיתית לעשות ולהשפיע על דמותה של התעשייה הטכנולוגית בישראל" אומר שנרך. "למשל מי ששימשו כמנכ"לים וסמנכ"לים בחברות טכנולוגיה, כשותפים בקרנות הון סיכון, אנשים שהיו מנהלים טכנולוגיים בכירים בתעשיית הייטק, יזמים שהקימו חברות, מדענים מהאקדמיה שצברו גם ניסיון בתעשייה ועוד. חשוב להדגיש שאנו מאפשרים לבצע את עבודת הבדיקה המקצועית במקביל לעבודות הנוספות שמבצעים הבודקים מחוץ לרשות".

להגשת מועמדות >> 


בשיתוף רשות החדשנות