בקיץ 2019, כמה ימים בלבד לפני פתיחת אצטדיון בלומפילד ביפו, לאחר שהושבת במשך כשלוש שנים, בעוד כולם נערכים לחגיגות הפתיחה — הופתעו בעיריית תל אביב לגלות שמכון התקנים הישראלי כלל אינו מאשר את פתיחתו בשל בעיות שהתגלו בבניית המדרגות בין היציעים. אל המשימה נקראה בבהילות חברת פלקסי-ג'ט, העוסקת במיפוי מבנים לקראת שיפוץ אדריכלי, והתבקשה להגיש באופן מיידי תוכניות מיפוי של כלל האצטדיון.
"עשינו מיפוי מקיף, בדגש על כל המדרגות וכל היציעים באצטדיון", מספר דורון בן הרצל, מייסד ומנכ"ל החברה. "היה עלינו לסמן בעיקר את הגבהים של כל המדרגות כדי למצוא דווקא את החורגות, אלה שעלולות חלילה לחולל אסון דריסת קהל בעת פינוי מיידי. יצאנו בצוותים לעבודת מיפוי במשך מספר לילות — שכן במשך היום הטמפרטורה היתה בלתי נסבלת. וכך היה. דווקא משום הייחודיות שלנו, השימוש באלגוריתם שבונה את המיפוי, דווקא זה מה שאפשר לנו הגשה במועד. אכן כל החריגות תוקנו, והפתיחה הרשמית התקיימה כמתוכנן".
זו אינה הפעם היחידה שבה חברת פלקסי-ג'ט נקראה לבצע משימת מיפוי מסובכת בלוח זמנים צפוף ביותר. באביב 2021 ביקשה עיריית ירושלים מהחברה, בעקבות סכסוך משפטי שפרץ בינה לבין קבלני הניקיון של בתי הספר בעיר, למדוד ולחשב את כלל שטחי הרצפה בכל בית ספר בנפרד, ב-390 בתי הספר בעיר, כולל כל השכונות במזרח ירושלים, והכל בתוך 90 יום.
"זו משימה בלתי אפשרית", אומר בן הרצל. "אף מודד לא יכול לגשת למשימה כזאת, במגוון כלי המדידה שקיימים ברשותו, יהיו אשר יהיו. רק ביצירתיות, בחשיבה מחוץ לקופסה ניתן לבצע זאת". לכן, הוא מוסיף, "הטסנו ארצה בדחיפות את מפתחי האלגוריתם של החברה שמושבם קבע בחו"ל, ובעבודה מאומצת סביב השעון פיתחנו אלגוריתם ייחודי שניזון מנתוני GIS (נתוני מיקום) ויודע לחשב את שטחי הקומות בכל בניין, תוך שהוא מייתר את הקונסטרוקציה ואת החללים הפתוחים. לבסוף, כדי לאמת את התוצאות הטסנו רחפנים בעיקר במזרח העיר כדי לקבל תצלומי אורטופוטו שאכן וידאו שתוצאות האלגוריתם מדויקות. במבחן התוצאה, הגענו ל-870 אלף מ"ר ב-390 בתי ספר שונים — בלי לחרוג ממגבלת 90 הימים".
האלגוריתמיקה מאחורי מד טווח הלייזר
הייחודיות של פלקסי-ג'ט, מסביר בן הרצל, ניכרת בכך שהצליחה כבר לפני עשור להכניס את האלגוריתם אל מאחורי מד טווח הלייזר: בזמן שמד טווח הלייזר אוסף את המידע, האלגוריתם כבר בונה את תוכנית המיפוי, בשלמותה, והיא מועברת היישר לפורמט אוטוקאד בדיוק וכפי שמורגלים כולם בעולם האדריכלות והעיצוב.
לדבריו, המתחרים לפיתוח הרעיוני שלו הגיעו לשוק המיפוי רק בשנים האחרונות. מדובר בלידרים ובסורקי הלייזר שעלותם מאות אלפי שקלים. בתחילת דרכם נחשבו כמבטיחים ומחוללי שינוי, אלא שהשרטטים נדרשים לפלח ולהוציא מהקבצים, המכילים מיליוני נקודות בענני ה–Point Cloud, את המבנה. העבודה נעשית מול מסך המחשב, בלי לחוות כלל את השטח.
איך הגעת לכל זה?
"אני חבר מושב בית חנן, נולדתי בנס ציונה, והעברתי שנים רבות בעבודה חקלאית בפרדסים, בלולי תרנגולות ובמטעי הפקאן. ואז הגיעו השנים הקשות: התברר שהחקלאות במשק המשפחתי כבר לא כדאית ואף צוברת חובות. הבנתי שבהיותי בן 52 סיכויי להשתלב כשכיר בעבודה בעיר אפסיים. בלית ברירה חיפשתי מחדש את דרכי. זה לא היה קל.
"בימים ההם הושפעתי רבות מסטיב ג'ובס. במסר שלו ב–2008 בהרצאה connecting the dots הוא פנה לכל האנושות בלי קשר לגיל והשכלה "stay hungry...stay foolish". כך קבע ואני הפנמתי זאת. כמה חודשים אחר כך זה פשוט קרה. השנה היתה 2009, הבחנתי שהרבה אדריכלים, מהנדסים ומודדים נוהגים להצטייד במד טווח לייזר שעובד רק על ציר אחד, ציר ה-X, ובעבודה ידנית. התפלאתי שכך הם מכינים מפות, תוכניות להיתר, סקרי שמאות, תוכניות אדריכליות לפני שיפוץ, וזה נראה להם טבעי ומעשי. בן רגע הבנתי לאן פניי מועדות ואיזה עסק אני הולך להקים".
"פניתי ראשית למומחי אלגוריתמיקה בישראל ואחר כך בעולם הרחב", מוסיף בן הרצל, "לבסוף הגעתי לגרמניה — ארץ לימוד המכונה והבינה המלאכותית. מצאתי חברה צעירה שיודעת לפענח את אותות הלייזר במרחב ולהחיל אותם ללמידת מכונה. נסעתי אליהם מספר פעמים והסברתי מה אני צריך וכיצד עליהם לבנות את המערכת. הם כתבו עבורי את האלגוריתם ואת התוכנה הנלווית והחומרה. לאחר שהסתיים הליך הפיתוח ערכתי הצגת תכלית מרשימה מול ד"ר גרשון שטיינברג, המדען הראשי דאז במרכז למיפוי ישראל. בתוך חודש כבר יצאנו לדרך בארץ".
בתחילת דרכה של החברה יצא בן הרצל בעצמו למשימות מיפוי ומדידות, אך כיום מבצע את העבודה השוטפת צוות עובדים בוגרי לימודי אדריכלות. עד היום השלימה פלקסי-ג'ט בהצלחה יותר מ-5,000 עבודות מיפוי שונות בארץ ובעולם. לדבריו, "כל העובדים שלנו עוברים מסלול הסמכה, תרגול והכשרה שנמשך שבועות ארוכים. הם מחויבים בהתמצאות ובהבנת המרחב, יכולת לדמיין ולחתוך את המרחב במישור אחד או במדורג, וגם הטלת היטלים במישורים משופעים. מדובר במיומנות שמבוססת על ידע ויכולת מוקדמת. חשוב לזכור שעדיין האיסוף נעשה על פי הבנתו של האדם את המרחב והיכולת שלו לדמיין איך להטיל את המרחב אל תוך שכבות האוטוקאד".
מרחב מסובך — זה יתרון
"כיום כבר ברור לכל שהעולם צועד לכיוון הבינה המלאכותית", הוא אומר. "משמעות הדבר היא שבניגוד לאדם, שמושפע מרעשים סביבתיים ומהטיות שונות — האלגוריתמיקה תמיד תהא אובייקטיבית, והבינה המלאכותית בדרך להחליף את ההבנה בה האדם תופס את המרחב".
היתרון הגדול של פלקסי-ג'ט בא לידי ביטוי במיפוי מרחבים מסובכים ככל שיהיו. מרחבים, מציין בן הרצל, שגם אדם בעל יכולות יוצאות דופן יתקשה למפות או לשרטט.
"היתה זו חברת היי-טק שיושבת ברום אחד המגדלים הסמוכים למרכז עזריאלי בתל אביב. החברה הזאת חולשת על קומה של 2,400 מטר מרובע — את השטח הגדול הזה הם חילקו וחילקו ועם הזמן הגיעו לחלוקה של אינספור חדרי עבודה קטנים וצפופים שצורתם בכל צורות הגיאומטריה והפוליגונים האפשרית, עד שיום אחד נדרשו להציג מיפוי לצורכי רישוי ושיפוץ. הפנייה הגיעה גם אלינו. בהגשת ההצעה הסברנו בפרוטרוט אודות השיטה ויכולותיה. ידענו שאנחנו יקרים בהשוואה לאחרים, ובכל זאת — כעבור כמה ימים הגיעה ההזמנה המיוחלת".
האלגוריתם שיודע לירות פולסי לייזר
לעתים, אומר בן הרצל, נדרשת חשיבה הפוכה. "למשל, במקום לאסוף נתונים מהמרחב, נהפוך הוא, בואו נירה את הנתונים למרחב. המחשבה היצירתית הזאת", הוא מספר, "עלתה לי לפני שנים בשל הצרכים שהציבה חברת איקאה. אחר כך באו לקוחות אחרים עם אותה דרישה, לאחר שנודע הייחוד שלנו. העניין היה ברצפות ענק של אולמות בגמר בנייה, בני 10,000 מ"ר וגם 15,000 מ"ר. אדריכלות מתכננת מיקומים שונים על רצפת האולם החדש כך שניתן יהיה להעמיד בהמשך את הקירוי, שבילי ההליכה, העמדת ציוד קבע, ולפעמים גם העמדת מכונות, קווי יצור ומערכות הינע. השאלה היתה כיצד להטיל במדויק את התוכנית האדריכלית המסודרת להפליא כשהיא על הנייר אל מיקומה המדויק ברצפת האולם החדש. מחד–גיסא, אמנם התוכנית מדויקת להפליא; מאידך גיסא, חלל האולם הוא עצום ומעל כל זה באה הדרישה של הלקוח להקפיד על דייקנות מירבית.
"גם כאן פיתחנו אלגוריתם שמבצע פעולתshow direct point, קרי לאחר כיול המערכת במרחב, אצבע שמאל עם עכבר המחשב על הנקודה בתוכנית, והלייזר מתחיל להסתובב בתנועה כדורית, עד שלבסוף הוא מתאפס ומתחדד ואז יורה פולס בדיוק מירבי על הרצפה. כך מסומנות אלפי נקודות במתחם".
מה צופן העתיד להערכתך?
"לא ירחק היום, לדעתי ממש בשנים הקרובות, שבו הבינה המלאכותית, שמתחלקת לעשרות אפיקים בהתאם לצורכי השוק ולצורכי התעשייה, תשרת את כולנו. האפיק שלנו בעתיד יהא predictive maintenance".
בשיתוף פלקסי ג'ט
