בעבר, חדשנות עסקית הייתה שמורה רק למנהלים הבכירים. סודות עסקיים קיימים עדיין כמובן, אבל יותר ויותר ארגונים מרחיבים את ערוצי התקשורת שלהם ואת הקשרים הגלובליים, באמצעות טכנולוגיה שמשנה את התרבות העסקית, כך שהרעיונות מגיעים גם מעובדים מכל קצוות החברה ובכל השלבים - מפיתוח של מותגים ועד הוצאתם לשוק. בימינו, ארגונים צריכים לקשור בין רעיונות, מידע, טכנולוגיות ושירותים ועדיין לשמור על נקודת מבט המתמקדת בלקוח. כבר לא מספיק רק לתכנן פתרונות ושירותים. הדגש היום הוא על חדשנות, על מענה לציפיות ועל שיפור מתמשך.
22% מהמנהלים ברחבי העולם אומרים שאין להם מספיק רעיונות טובים כדי להתמודד עם יצירתיות בדרך לחדשנות. כלומר, אחד מתוך ארבעה אנשי עסקים מחפש השראה. הם לא צריכים לחפש רחוק - לכל עובד בארגון יכול להיות רעיון טוב. האתגר הוא למצוא רעיונות טובים ולשלב אותם בפיתוח של הארגון. חוסר היכולת לתרגם רעיונות למוצרים, שירותים, אסטרטגיות ופתרונות חדשים מהווה גורם סיכון לארגונים ויכול לעכב הצלחה.
כאשר אנשים חושבים על דוגמה לחדשנות טכנולוגית, רבים מהם חושבים על דמותו של סטיב ג'ובס. האייפון הפך לסמל לאפשרויות הטמונות בטכנולוגיה מאחר וכשהוצג הוא נחשב לכה שונה ועדיין כה פשוט בתפיסה שלו. ג'ובס קבע את סף החדשנות כל כך גבוה, שעד היום משווים התפתחויות טכנולוגיות מרשימות להישגיו.
אנשי עסקים תמיד אתגרו את הסטטוס קוו. הנרי פורד, וורן באפט ואילון מאסק למשל. הדחף לשיפור תמידי הוא הסיבה להשקעה הגבוהה במרכזי הפיתוח של ארגונים בשנים האחרונות. היום כל ארגון שואף להיות חדשני ו"לשבש" את השוק, אבל חדשנות דורשת יותר מאשר השקעה כספית. היא זקוקה לסביבה בה היא יכולה לשגשג. בעולם מקושר, שום דבר לא עומד בפני עצמו. אם מנהלים יידעו לעודד סביבה של השראה, קולות נוספים בארגון יוכלו להישמע ורעיונות יוכלו להתממש. לקוחות, שותפים או יחידות עסקיות יכולים להפוך רעיונות למציאות ולהפוך לכוח משמעותי.
דוגמה לכך ניתן למצוא היום בנושא הקיימות, שהופכת לכוח מניע של חדשנות ותרבות ארגונית. ארגונים הופכים ליותר מודעים לצורך לשפר את הסביבה הגלובלית שבה הם פועלים והכרח הוא אבי ההמצאה. ניסיון וותק לא מבטיחים רעיונות טובים. מחקר ופיתוח נמצאים בדנ"א של כל הצלחה עסקית. האחריות גם לא מוטלת רק על אדם אחד או צוות אחד - דרוש שיתוף של רעיונות, מהמתמחה בחברה, דרך ארכיטקט הרשתות ועד לעוזר המנהל, ולבסוף, המנכ"ל עצמו. בנוסף, עובדים לא צריכים להרגיש שהעלאת רעיונות בארגון היא מאבק, אלא צריך לתמוך בהם ולעודד אותם.
אין צורך להמציא את הגלגל. כל מה שצריך הוא להיות פתוחים ולחלוק יחד רעיונות. חדשנות היא חלק מהתרבות הארגונית ותרבות ארגונית צריכה להתפתח כל הזמן ולהיתמך על ידי הטכנולוגיה. כמנהלים, עלינו, לעודד זאת בזרועות פתוחות.
הכותב הוא מנכ"ל VMware ישראל
חוק האנג׳לים - ברבור לבן בתוך ביצה של ברבורים שחורים
בתקופה בה נרשמת ירידה בגיוסי הון בשלבים ראשוניים, חוק האנג׳לים שעבר לאחרונה בכנסת, מגלם בתוכו הזדמנות למשקיעים הפרטיים וליזמים
מאת: זיו אלול
חוק האנג׳לים (המשקיעים הפרטיים) שאושר לאחרונה בכנסת, הוא לא פחות מאירוע מכונן בתקופה זו להייטק הישראלי. מדובר בנקודת פתיחה טובה יותר שתגדיל את המוטיבציה של המשקיעים הפרטיים להשקיע בחברות סטארט-אפ, כי בסופו של דבר, הם, ברוב המקרים, לקחו סיכון גדול - ללא הזכויות שזכו בהן קרנות ההון סיכון ביכולת לחבר הפסדים ורווחים של מספר חברות שהשקיעו בהן.
מדובר בחוק המהווה ברבור לבן בתוך ביצה של ברבורים שחורים שצצו בשנים האחרונות. זה מחייב מילת הקדמה על "ברבורים שחורים". במשך מאות שנים היו האירופיים משוכנעים שכל הברבורים לבנים. רק לאחר גילוי אוסטרליה התברר שברבור יכול להיות גם שחור. זה היה נסים טאלב, הפילוסוף הלבנוני-אמריקאי, אשר הפך את הברבור השחור למטאפורה המתארת אירועים בלתי צפויים שיש להם השפעות מסיביות על החברה האנושית.
אנו עדים בשנים האחרונות לאינפלציה של ברבורים שחורים. חלקם חיוביים, אך חלקם האחר שלילי. המצאת האינטרנט, גילוי האנטיביוטיקה, המיתון שהתחולל ב-2008 ואי אפשר בלי לציין את המשבר שחווה תעשיית ההייטק הישראלית וגם זו הגלובלית בשנה האחרונה, במסגרת אי הודאות הכלכלית העולמית שהיא גם ברבור השחור הראשון שנפתח עם שנת 2023 ולוותה בגלי פיטורים, בצניחת ההשקעות, הערכות השווי וירידה בהיקף הכספי של גיוסי הסיד.
לפי נתוני IVC ולאומיטק, ברבעון הרביעי של 2022 גייסו סטארט־אפים ישראליים 284 מיליון דולר בסבבי סיד; ברבעון הראשון של 2023 נרשמה ירידה של כ-40%, ל-173 מיליון דולר; וברבעון השני של 2023 נרשמה ירידה חדה נוספת של כ-43%, ל-99 מיליון דולר בלבד. אם משווים את הרבעון השני לרבעון המקביל אשתקד, הצניחה היא של כ-75%.
חוק האנג׳לים, עבור חברות הסטארט-אפ, הוא האור בקצה המנהרה שעשוי להביא אותנו אל עתיד בהיר יותר. הוא מגלם בתוכו הזדמנות לא רק למשקיעים הפרטיים, אלא גם ובעיקר לחברות סטארט-אפ, הזדמנות להיבנות, להתקדם עם תהליך מורכב הכולל חשיבה על רעיון, פיתוח המוצר הראשוני, התאמתו לשוק ובסוף - יציאה לשוק.
הבשורה הזו נותנת זריקת מוטיבציה לחברות הסטארט-אפ שהתהליך הנ"ל ייקח להם כמעט שנה. לצד זאת, למשקיע הפרטי יש הטבה משמעותית שתאפשר לו לרצות להשקיע וליזמים לרצות ליזום כשיש יותר תמיכה ממשקיעים פרטיים. זו אבן משמעותית שתאפשר למדינת ישראל להמשיך להישאר בסטטוס של "אומת הסטארט-אפ".
הכותב הוא יזם סדרתי, משקיע ומנכ"ל חברת הסטארט-אפ Pery
