AI הוא מילת הרחש (buzz word) הנפוצה ביותר כיום. אבל AI זה המון דברים. AI גם מאוד חשוב ומאוד רלוונטי ל -IP. אבל איך בדיוק?
הייקו Haiku הוא צורת שירה קצרה שמקורה ביפן המסורתית. שיר קצרצר עם כללי קצב ומשקל מסובכים. לאחרונה אני עושה שימוש במערכת מבוססת AI לכתיבת הייקו בנושאים שונים. ביקשתי מהמערכת שתכתוב לי הייקו בנושא הנוכחי וקיבלתי את זה:
,AI roars with might
,Tigris's grace takes the flight
,Intellectual light
מדובר במערכת משוכללת מאוד. מזינים אותה בטקסטים ובתמונות והיא מסוגלת לייצר טקסטים ותמונות בהתאם לשאלה או לנתונים שמספקים לה. כן, היא יכולה לצייר איש אוכל שרימפס, לבוש חולצה סגולה, על רקע ברוש ושקיעה בסגנון ואן גוך. כן, היא יכולה לארגן מסלול טיול מפראג להמבורג לשמונה ימים, בלי להיכנס לברלין ועם רכב.
אכן, מדובר במערכת מדהימה שעוד תלך ותשתכלל. אך חשוב לא להתבלבל בנקודה זו: היא מכונה. היא אינה מבינה, אינה מרגישה ואינה מריחה. אינטליגנטית, אבל לא אנושית.
האם מערכות כאלו יחליפו בעלי מקצוע שונים, כמו עורכי דין או עורכי פטנטים? אני נוטה להשיב שלא. בוודאי לא בעתיד הקרוב.
המערכות האלו, מבוססות AI, רלוונטיות מאוד לתחום פעילותי: קניין רוחני. הן הולכות ותופסות מקום בענפים כמו פטנטים, זכויות יוצרים, עיצובים, סימני מסחר ועוד. אבל איך בדיוק?
אציג להלן שש דוגמאות בהן טכנולוגיית ה- AI משפיעה על תחומי הקנין הרוחני. בקיצור, מה קורה כאשר בינה מלאכותית פוגשת קניין רוחני, AI meets IP.
לקוחות יצירתיים
האם תם עידן הלקוחות היצירתיים? הבוס שלי לשעבר נהג לומר, כי עורכי דין בתחום הפטנטים הם ברי מזל מאחר והם עובדים עם לקוחות יצירתיים ולאו דווקא עם לקוחות עשירים. טענה שחוזרת היא כי מערכות מבוססות AI תחלפנה את היצירתיות של האנשים. טענה זו אינה נכונה. כך, מי שיצירתי יכול לעשות שימוש בכלים של AI על מנת ליצור יצירות חדשות, לקבל עליהן הגנה משפטית ולעשות שימוש בשירותינו על מנת לרשום, למסחר ולתבוע. AI מאפשרת יצירתיות משודרגת.
עורך דין כפסיכולוג
מי צריך עורך דין? אלה נראים כמו מכונה שזוכרת ופולטת טקסטים וטיעונים משפטיים. בוודאי מערכת מבוססת AI תעשה את זה טוב יותר. לא נכון. כעורך דין וותיק, המלווה לקוחות מכל הסוגים בתיקי ליטיגציה בבתי משפט, חלק חשוב בייעוץ נושא אופי פסיכולוגי. את זה מערכת מבוססת AI לא יודעת לעשות. כך, בתיק שעיקרו הפרת עיצובים, נפגשתי לאחרונה עם לקוח, איש עסקים ומעצב תעשייתי, לפגישה בת שעתיים בנושא הנקודה אליה הגענו בהליך המשפטי ותכנון המהלכים הבאים. רבע שעה הוקדשה לנושאים משפטיים, השאר היה הדרכה פסיכולוגית. הלקוח נתרם והוא מגיע מוכן יותר להמשך ההליך. מערכת מבוססת AI לא היתה מועילה כאן.
שיר בהפתעה
מערכת AI יכולה לייצר יצירות חדשות על בסיס יצירות ישנות. מוסיקה - מעלים קול של אמן, מאמצים סגנון של אמן ויוצרים יצירה חדשה. האמן הקנדי הנחשב DRAKE גילה לאחרונה, כי הוא הוציא שיר חדש בלא ידיעתו. שיר "חדש" שלו צבר תאוצה ברשת הטיקטוק. דרייק לא הוציא שיר חדש, מערכת מבוססת AI דווקא כן. טרנד הטיקטוק הזה מעורר שאלות הרבה: האם זהו מהלך הגורם נזק לאמן? האם האמן יכול למנוע את זה? האם האמן זכאי לקבל חלק מהרווחים?
למי זה שייך לעזאזל?
אז מי הבעלים של יצירות חדשות שנוצרות על-ידי מערכת מבוססת AI? נצטרך לבחור מבין שלוש אפשרויות: מי שהנחה את המערכת, או המערכת עצמה או אף אחד. אפשר שנגיע גם לשילוב ביניהם. דוגמאות לא חסרות: הנה, אני נתתי את נתוני ההייקו למערכת, אבל היא יצרה אותו. אני יכול לומר למערכת לכתוב הייקו, או שיר או סיפור. אני יכול להגיד למערכת להוסיף צבע סגול או מדינת יפן או שרימפס. מי יצר? למי שייכות הזכויות?
עיצוב לא אנושי?
AI בתחום העיצובים. הדין, גם הישראלי, מגן על עיצובים תעשיתיים של מוצרים. עיצוב חדש, שנראה אחרת מהעיצובים הקיימים בענף, עשוי לקבל זכות מונופול לתקופה של עד 25 שנים. חלק הארי של יוצרי העיצובים הם בעלי מקצוע בתחום - מעצבים תעשייתיים, בוגרי בצלאל, שנקר, הטכניון, המכון הטכנולוגי בחולון ודומיהם. יש לי גם לקוחות שרשמו עיצובים בלא "עבר" מקצועי בתחום, אנשים שבקיאים היטב בשוק מסוים ומצאו פתרון מקורי הבא לידי ביטוי בצורתו החיצונית של חפץ.
האם גם מערכת מבוססת AI יכולה לייצר פתרון עיצובי חדש? התשובה אינה פשוטה. בחינה של הליך העיצוב מראה במקרים רבים, כי בשלב הראשון נעשית עבודת נמלים של איסוף, זיהוי או הכרה של הפתרונות העיצוביים הקיימים לגבי חפץ מסוים. ברור ששלב זה יכול להיעשות בצורה טובה ומהירה על-ידי מערכת מבוססת AI. השלב השני, של יצירת העיצוב החדש, אמורפי יותר. יש מעצבים המתארים הליך של יצירת אפשרויות רבות ושלילה של רובן; יש המתארים איזשהו "ניצוץ" יצירתי; יש המתארים מציאת פתרון עיצובי מתחום אחר, על דרך ההשאלה. האם מערכת מבוססת AI תצלח את השלב השני ותוכל לייצר עיצובים חדשים?
המערכת מעתיקה בהגדרה
מערכות מבוססות AI מעלות בהגדרה את שאלת הפרת זכות היוצרים בטקסט. הרי מערכות מבוססות AI פועלות על דרך של "לימוד" טקסטים קודמים אותם המערכת "אכלה" ו"עיכלה". בהגדרה, המערכת מעתיקה ועושה שימוש בטקסטים קיימים. מערכת מבוססת AI לא יוצרת מחדש, אלא משלבת בין דברים קיימים. נראה שבהגדרה, מערכת מבוססת AI היא מערכת מעתיקה. האם דיני זכות יוצרים, בהם אני עוסק על בסיס יומי, צריכים להשתנות? למשל, האם צריך לשנות את מבחן ההפרה בזכויות יוצרים?
אני אופטימי לגבי המפגש בין מערכות מבוססות AI לבין תחום עיסוקי - IP. תחום משפט זה עמד תמיד בחזית הטכנולוגיה. אני חושב כי כפי שהשכלנו לרכב על נמר האינטרנט, כך נשכיל לדהור על טיגריס ה-AI. כן, הטיגריס שהופיע בהייקו בפתיח. ימים יגידו.
הכותב הוא השותף המייסד של משרד סורוקר אגמון נורדמן ריבה. מתמחה מעל לשלושה עשורים בתחומי הקניין הרוחני ועוסק בליטיגציה וייעוץ בתחומי הפטנטים, סימני מסחר, עיצובים, זכויות יוצרים, ממשקי אינטרנט ורשתות חברתיות. המשרד עוסק במגוון הפעילויות בתחום הקניין הרוחני כמו גם בדיני משפחה
>>> לאתר החברה >>>
הכותב הוא ערן סורוקר השותף המייסד של משרד סורוקר אגמון נורדמן ריבה. ערן מתמחה מעל לשלושה עשורים בתחומי הקניין הרוחני ועוסק בליטיגציה ויעוץ בתחומי הפטנטים, סימני מסחר, עיצובים, זכויות יוצרים,ממשקי אינטרנט ורשתות חברתיות. המשרד עוסק במגוון
הפעילויות בתחום הקניין הרוחני כמו - גם בדיני משפחה
<<< לאתר החברה <<<
בשיתוף סורוקר אגמון נורדמן ריבה, עריכת דין ועריכת פטנטים
