בעוד שעד לפני כשנה יזמי הייטק רבים יכלו לגייס סכומים משמעותיים בקלות יחסית ובשווים גבוהים, על בסיס רעיון או מצגת, הרי שמאז אמצע שנת 2022, אנחנו רואים שינוי חד גם בסצנת הון הסיכון. על רקע עליות הריבית, הירידות בשווקים ברחבי העולם והמצב הפוליטי בישראל, יזמים רבים, במיוחד כאלה שעובדים על המיזם הראשון שלהם, נתקלים בקשיים לא מעטים בבואם לגייס כסף ממשקיעים. באקלים כזה, יש חשיבות מיוחדת להתנהלות נכונה וזהירה מצד היזמים. לכן, ריכזנו כאן מספר המלצות ליזמים בימי משבר וגם כמה לקחים שאפשר ללמוד מתקופות כאלה.
1. לשקול צורות השקעה אלטרנטיביות
מזה מספר שנים אנחנו רואים שימוש נרחב בהסכמי SAFE (Simple Agreement for Future Equity) לצורך גיוס הון לחברות סטארט-אפ. הסכם כזה מבטיח למשקיע זכות לקבל מניות במועד עתידי, בדרך כלל במסגרת סבב גיוס ההון הבא, בהתאם לשווי של אותו גיוס עתידי, עם הטבה מסוימת, שיכולה להתבטא בהנחה על המחיר למניה או בתקרת שווי או בשניהם. בשנה האחרונה, אנחנו רואים עלייה משמעותית בשימוש במכשיר הזה, בזכות מספר יתרונות שלו על פני השקעה "רגילה" בהון מניות, הן משום שמדובר בהסכם קצר ופשוט יותר, שמאפשר לצמצם עלויות משפטיות ולהאט את קצב שריפת המזומנים של החברה, אולם בעיקר משום שהוא מאפשר לדחות את הדיון הכואב על השווי הנוכחי של החברה. בנוסף, לפני כחודשיים התפרסמה הנחיה של רשות המיסים שמספקת וודאות רבה יותר לגבי הסיווג המיסויי של הסכמי SAFE, מה שהפך את המכשיר הזה לאטרקטיבי עוד יותר, גם לחברות המגייסות וגם למשקיעים.
2. להגיע מוכנים ל- Due diligence
גם לאחר שמצאתם משקיע המסכים להשקיע בסטארט-אפ שלכם, אחד מהתנאים לביצוע ההשקעה הוא תהליך המכונה בדיקת נאותות (due diligence) שבמהלכו המשקיע, עורכי הדין ורואי החשבון שלו יבדקו את המצב המשפטי, העסקי, הטכנולוגי והחשבונאי של החברה שלכם. במצב השוק הנוכחי, שבו יש תחרות עזה על כספי המשקיעים, יש חשיבות מיוחדת להגיע לשלב הזה ללא "שלדים בארון", ולכן חשוב ליזמים להקפיד על התנהלות מסודרת כבר מהיום הראשון.
3. לשמור על טבלת הון "נקייה"
טבלת הון היא כלי דינאמי למעקב אחרי האחזקות בחברה (אופציות ומניות). משקיעים לא אוהבים לגלות בטבלת ההון אחוזים משמעותיים שנמצאים בידי מייסד שעזב או שאין לו תרומה לחברה (מצב המכונה dead equity), ולכן הכלל הראשון כדי להגיע מוכנים לבדיקת הנאותות הוא שמירה על טבלת הון "נקייה", שבה ברור מי הם בעלי המניות בחברה ומה התרומה שלהם לעתידה. ברוב המקרים, יש ליזמים הכרות מוקדמת זה עם זה, בין אם זה מהצבא, מהאוניברסיטה, ממקום עבודה קודם, ולעיתים אף מדובר בבני משפחה, והם מלאי אמון זה בזה ובמיזם. עם זאת, לא פעם קורה שבמהלך חיי המיזם מתגלה סכסוך בין המייסדים, או שנקרית בפני אחד מהם הזדמנות מפתה יותר והוא עוזב את המיזם. חשוב להיערך מראש לתרחיש כזה, ולחתום על הסכם מייסדים, שיסדיר מה יקרה לאחזקות של כל אחד מהמייסדים במקרה של היפרדות.
4. להגן על הקניין הרוחני
הנכס הכי חשוב שיש לחברת סטארט-אפ, חוץ מהיזמים עצמם, הוא הקניין הרוחני שלה. יזמים רבים חושבים שקניין רוחני (IP) משמעו פטנטים, אולם יש עוד סוגים רבים של קניין רוחני שרלוונטיים לחברות טכנולוגיה: סודות מסחריים, זכויות יוצרים, סימני מסחר ועוד. לכן, הכלל השני להיערכות חכמה לקראת בדיקת נאותות הוא לוודא, כבר מהיום הראשון, שכל הקניין הרוחני שדרוש למיזם לצורך פעילותו שייך לחברה באופן בלעדי. מסיבה זו, חשוב להחתים כל עובד או יועץ שהחברה עובדת איתו ושמעורב באופן כלשהו בפיתוח ה- IP, על הסכם שמסדיר את הזכויות בתוצרי העבודה שלו במיזם.
בנוסף, בתקופות שבהן חברות לא יכולות להרשות לעצמן לשלם שכר למייסדים או לעובדים הראשונים, אלה ייאלצו פעמים רבות, לפחות בשלב הראשון, להמשיך בעבודה הקבועה שלהם במקביל למעורבות שלהם במיזם. זו הסיבה שחשוב לקרוא את האותיות הקטנות של הסכמי ההעסקה הקיימים שלהם במקומות העבודה הקבועים שלהם, ולוודא שהם לא מעניקים למקום העבודה הרשמי זכויות בקניין הרוחני שהמייסד או העובד מפתח במסגרת המיזם.
5. להסדיר את היחסים עם המשקיעים
גם בתקופות שבהן למשקיעים יש כוח מיקוח גדול יותר, חשוב להקפיד להסדיר את היחסים איתם. מכיוון שיזמים רבים מגייסים את ההון הראשון שלהם מקרובי משפחה או מחברים - ההמלצה שלנו היא להתגבר על חוסר הנעימות ולמסמך את ההשקעה שלהם בכתב, בסיוע של עו"ד, כדי לחסוך כאב ראש משפטי ומיסויי בהמשך. כמו כן, אם אתם נאלצים לגייס הון ראשוני ממספר רב של משקיעים קטנים, כדאי לשקול להחתים אותם מראש על פרוקסי (כתב הצבעה) לגבי האחזקות שלהם בחברה, כדי שלא תצטרכו לרדוף אחרי החתימות של כל אחד מהם בסבב הגיוס הבא.
6. להתאגד בישראל או בחו"ל?
מזה שנים רבות קיים דיון סוער בתעשייה האם עדיף לסטארט-אפים להתאגד בישראל או בחו"ל (בדרך כלל במדינת דלוור שבארה"ב). היתרון של התאגדות בישראל הוא בפשטות היחסית ובעלויות הנמוכות יותר (עורכי דין, רואי חשבון וכדומה). החיסרון שלה הוא שחלק מהמשקיעים האמריקאים מעדיפים להשקיע בחברות המאוגדות בארה"ב. באקלים הכלכלי והפוליטי הנוכחי אנחנו רואים גידול במגמה שבה חלק מהיזמים מעדיפים להתאגד מראש בדלוור, ובמקביל חלק מהחברות שכבר התאגדו בישראל בוחנות אפשרויות של שינוי מבנה במסגרתו החברה הישראלית, שאחראית בדרך כלל על המחקר והפיתוח, הופכת להיות חברה בת של חברה אמריקאית (מהלך המכונה גם Flip או "היפוך שרוול"). מוקדם מדי מכדי להכריע האם מדובר במגמה זמנית או בשינוי כיוון קבוע, אולם חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום ועם יועץ מס לפני שמקבלים החלטה כזו, בשים לב לנסיבות של המיזם הספציפי, לרבות שוק היעד שלו, זהות ומיקום המייסדים, המודל העסקי, סטטוס הגיוס וכיוצ"ב.
7. להתכונן ליום סגריר
בתקופות פריחה, יזמים רבים מתלבטים האם לגייס את ההון המינימלי הנדרש למיזם שלהם כדי להגיע לאבן הדרך האסטרטגית הבאה שתביא איתה עליית שווי, או לקחת מקדם בטחון ולגייס סכום גבוה יותר מראש, במחיר של דילול מסיבי יותר לאחזקות שלהם. המציאות הנוכחית מוכיחה שכל תקופה של פריחה מסתיימת במשבר ולכן גם בתקופות טובות כדאי להתכונן ליום סגריר ולגייס מספיק כסף, כדי להימנע ממצב שבו החברה תתקל בקשיי נזילות דווקא בתקופה שבה קשה לגייס הון.
עו"ד מרדכי (מוטי) מלכה הוא שותף וראש מחלקת הייטק במשרד ש. הורוביץ ושות׳. עו"ד מרים זלצמן ועו"ד אביב הלפרין הם שותפים במחלקת הייטק במשרד. ש. הורוביץ ושות׳ הינו ממשרדי עורכי הדין הגדולים והמובילים בישראל והינו בעל מוניטין בין-לאומי מרשים בתחומי הליטיגציה והמשפט המסחרי. המשרד נוסד בשנת 1921 והוא משרד עורכי הדין הוותיק בישראל. מחלקת ההייטק של המשרד מייצגת יזמים ומשקיעי הון סיכון וכן מספקת ליווי משפטי שוטף לחברות טכנולוגיה
