השפעות משבר האקלים העולמי כבר נמצאות מול עינינו. בצורות מתמשכות, טמפרטורות קיצון, המסת האוקיינוס הארקטי ותופעת אל ניניו חמורה שצפויה לנו הקיץ – אלה רק חלק מהתופעות שאנחנו כבר חווים ורואים, הממחישות את מה שהמדענים אומרים לנו כבר עשורים: כדור הארץ מתחמם בצורה קיצונית כתוצאה ממעשי ידי אדם.
את האשמה לרוב יש לתלות בתאגידים מזהמים, אבל גם לתעשיות שאינן קשורות בדלקים מאובנים יש "תרומה" למצב, כאשר כמעט לכל ארגון (וגם לכל אדם) יש טביעת רגל פחמנית. טביעת רגל שהפעילות היום-יומית של אותו ארגון משאירה חותם על פני כדור הארץ, גם אם אינו מבין איך ואינו מתכוון לייצר זיהום אוויר. "ניקח לדוגמה פחית משקה: נשאל מאיפה היא הגיעה, מי האנשים שמייצרים את הפחית וכמה אנרגיה וחשמל זה צורך. האם הליך הייצור ושינוע המוצר הוא הליך שמייצר זיהום אוויר ופסולת? אם כן- מאילו סוגים ובאילו היקפים? בהתאם לכל הפרמטרים הללו מבצעים איפיון לגבי החתימה הסביבתית של המוצר הזה", מסבירה עו"ד ענת משה, מנהלת תחום כלכלה ומדיניות ב-DHV MED של מטריקס, חברה להנדסה וייעוץ בתחומי רגולציה סביבתית.
אותה טביעת רגל פחמנית קיימת גם בחברות טכנולוגיה בדרכים שונות, בין אם בייצור מכשור אלקטרוני, פסולת אלקטרונית, צריכת אנרגיה בשימוש בשרתים ובמכשירים אלקטרוניים, שינוע מסביב לעולם ועוד. עם זאת, ישנן מספר חברות שפועלות במטרה להפחית משמעותית את טביעת הרגל הפחמנית שלהן ובכך, מפחיתות את הזיהום הנוצר מפעילותן.
קיזוז פחמן ואנרגיות מתחדשות
לנובו (Lenovo), מחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם, הציגה בשנה האחרונה מושג חדש - Sustainable Innovation (חדשנות בת-קיימא) וחשפה, בין היתר, דגמי מחשב בעיצוב חדש שמשקף שינוי בחשיבה על טכנולוגיה, השפעתה על הסביבה והמקורות לרכיבים הגולמיים. הדגמים החדשים של לנובו, ביניהם ThinkPad Z13 ו-Z16 ThinkPad מסדרת ThinkPad Z, מיוצרים מחומרים ידידותיים לסביבה, כגון אלומיניום ממוחזר או עור טבעוני (דמוי עור) ממוחזר. המחשבה על קיימות באה לידי ביטוי גם באריזה המיוצרת מ-100% במבוק וקנה סוכר הניתנים למחזור ולשימוש בקומפוסט, ומטען שמשתמש ב-90% חומרים ממוחזרים.
בנוסף, יש ללנובו פרויקט בשם product take back שבמסגרתו נאספים מוצרי טכנולוגיה משומשים שעוברים תהליכי מחזור מסודרים. במסגרת הפרוייקט אוספת לנובו מדי שנה עשרות אלפי טון מטרי של מוצרים למחזור. מעבר לכך, לנובו מספקת לחברות ולצרכנים פרטיים שירות שבאמצעותו הם מוזמנים לקזז את פליטות הפחמן הקשורות לחומרה שהם רוכשים מלנובו. מאז השקת השירות ב-2019, הלקוחות המסחריים של לנובו קיזזו יותר ממיליון טונות מעוקבים של פחמן דו חמצני.
לשפר את יעילות החשמל
חברה נוספת שהתחייבה לקיזוז פליטות הפחמן שלה היא פורטינט (Fortinet), מובילה עולמית באבטחת סייבר המניעה את האיחוד בין ביצועי תקשורת ואבטחה. בשנת 2022, החברה חתמה על ההתחייבות של Science Based Target Initiative (SBTi) להגיע לאפס פליטות של גז חממה לאורך שרשרת הערך שלה לא יאוחר משנת 2050. בנוסף לכך, פורטינט ממשיכה לשפר את יעילות החשמל של התקני האבטחה שלה, כאשר המודלים החדשים בסדרת ה-FortiGate F צורכים 66% פחות חשמל בממוצע מאשר דורות קודמים של מודלים מקבילים, מה שמסייע ללקוחות החברה ברחבי העולם להפחית את חשבון החשמל שלהם ופליטות גז החממה. כמו כן, פורטינט החלה לעצב מחדש את אריזות המוצרים שלה כדי להחליף את הפלסטיק בנייר מתכלה, קרטון או תוצרי לוואי ממוחזרים וכדי להסיר שקיות פלסטיק עבור אלמנטים כמו אנטנות ואביזרים נוספים. בשנת 2022, פורטינט שלחה יותר מ-500,000 קופסאות בעלות אריזה ידידותית לסביבה ב-100%.
הפחתה משמעותית בצריכת האנרגיה
צמצום פליטות האנרגיה יכולות להתקיים בכל מיני אופנים. קחו למשל את חברת נוטניקס (Nutanix), מובילה עולמית בסביבת ריבוי עננים היברידי וחלוצה בפתרונות תשתית אחודה (HCI). פלטפורמת ה-HCI של החברה מבוססת-תוכנה המאחדת יחד את מערך השרתים, האחסון והתקשורת של הארגון והיא מאפשרת הפחתה משמעותית בצריכת האנרגיה. זוהי מערכת אחת המצמצמת את המורכבות של הדאטה סנטר ובכך מגדילה את גמישות הסביבה. לפי מחקר של Atlantic Ventures, למעבר של ארגונים לתשתית היפר-אחודה (HCI) באזור אירופה, אפריקה והמזרח התיכון בלבד יש פוטנציאל להפחית את צריכת האנרגיה ב-56.7 טרה-וואט לשעה ולצמצם ב-14.2 מיליון טון את פליטת הפחמן הדו-חמצני בין השנים 2022-2025.
תוכנית עבודה מקיפה
משבר האקלים העולמי הביא את מדינות המערב ליצירה של רגולציה מחמירה בתחום פליטת גזים מהמים, התורמים להחרפת ההתחממות הגלובלית. "המצב בעולם הוא כזה שחברה ישראלית שצופה למערב ומעוניינת להשתלב בשווקים בין-לאומיים, צריכה לעמוד ברגולציות ולהפוך את פעילותה לאחראית יותר ומזהמת פחות", מדגישה עו"ד ענת משה. מתוקף תפקידה, משה מסייעת לארגונים לאמוד את טביעת הרגל הפחמנית שלהן ולאחר מכן, מציעה צעדים שיסייעו להן להפחית את הזיהום שהן מייצרות בפעילותן. "הסטנדרטים הללו ישרתו את אותה חברה כשהיא תרצה לקבל השקעות מקרנות השקעה בין-לאומיות שיש להם פרמטרים המגדירים מהי השקעה ירוקה. זה יכול לעזור לקבל מימון וזה יכול לעניין משקיעים כמוני וכמוך שמתעניינים בפעילות החברה".
תוכנית שכזו יצרה חברת סאפ (SAP), מובילה עולמית בפיתוח יישומים ארגוניים, שפיתחה יחד עם דלויט (Deloitte) תוכנית עבודה הכוללת חבילת פתרונות משולבים חוצי-עסקים בתחום הקיימות, הבנויים על הטכנולוגיות של SAP. הפתרונות תוכננו לסייע ללקוחות לתכנן אסטרטגיות עסקיות אחראיות וגמישות. חמשת הפתרונות של דלויט כוללים אסטרטגיית השקעה אחראית (ESG), ביצועים ודיווח, הפחתת פליטת פחמן, שרשראות אספקה בנות-קיימא וקיימות פיננסית. שרשרת האספקה זהו המסע שעובר המוצר ממפעל הייצור ועד לצרכנים, כולל המסע של חומר הגלם למפעל הייצור ושינוע המוצרים, באוניות משא למשל, המביא לפליטת פחמן. הפתרונות מסייעים ללקוחות במסע הקיימות שלהם מקצה-לקצה.
המטרה — לאפס פליטות
דוגמה נוספת לצעדים קונקרטיים שחברות גלובליות יכולות לנקוט בהם מצויים בהתחייבות של רד האט (Red Hat), הספקית המובילה בעולם של פתרונות קוד פתוח, שהודיעה לאחרונה על כוונתה להגיע לאפס פליטות של גז חממה תפעולי (GHG) עד שנת 2030 כדי לסייע בהתמודדות עם משבר האקלים. בין הפעולות שרד האט תנקוט בהן: הפחתת פליטת גז החממה התפעולי ב-65% עד שנת 2025 בהשוואה לשנת 2019; תיעדוף מאמצי יעילות אנרגטית ורכישה של אנרגיה מתחדשת, כולל היעד להשגת 75% אנרגיה מתחדשת באמצעות חשמל עד 2025 ו-90% עד שנת 2030. בכוונת החברה להרחיב גם את חוזי האנרגיה המתחדשת כדי לתמוך בפעולות המלאות של המתקנים בעלי הצריכה הגבוהה ביותר ולפרוס תקני עיצוב בני-קיימא בנכסי הנדל"ן שלה לצורך הפחתת הצריכה.
