כשחיים גליק עולה על הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב-יפו הוא מתמלא בגאווה. מנכ"ל חברת נתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע) מצהיר בסיפוק, שגוש דן התברך ברכבת יוצאת מהכלל שמוכיחה את ההשקעה הרבה בה. "בחלוף כשנה מהפתיחה, אפשר לומר שהקו הצליח באיכות, בשירות ובטכנולוגיה", הוא אומר. "הרכבת נוסעת והנוסעים מרוצים ומפרגנים. זה לא אומר שאין לנו עוד מה לעשות, אך כבר נעשתה קפיצת מדרגה משמעותית. יצרנו את הקו המורכב בישראל ואחד מהמורכבים בעולם, עם שילוב של תת-קרקע ועל-קרקע. הרכבת עומדת בתכנון המקורי שלה, של נסיעת שעה ו-13 דקות מקצה לקצה והיא תגיע גם לשעה ו-8 דקות. אין תקלות מהותיות, יש שירות טוב ואיכותי, הרכבת נקייה ומסודרת וישנה עלייה מרשימה בהיקף הנוסעים: בכל חודש נרשמות כ-5% יותר נסיעות מהחודש שעבר".
ועדיין, כולנו מחכים גם לקו הירוק ולקו הסגול.
"נת"ע עובדת עליהם במרץ, למרות מצב המלחמה היוצר קושי במשאבי כוח אדם. הקו הסגול צפוי להיפתח ב-2027 והקו הסגול ב-2028. השלמת שלושת הקווים תאפשר לראשונה התניידות על פני המרחב כולו, מראשון לציון וחולון בואך תל אביב וסביבותיה - רמת גן, בני ברק, הגעה עד הרצליה, ובמזרח ירידה לאור יהודה ולסביון. 750,000 נוסעים יוכלו ליהנות מהרכבות הללו מדי יום בכל המרחב העצום לו אנו נותנים שירות. כבר כיום אנו רואים איך העירוניות הגוש-דנית מתגבשת סביב הרכבת הקלה. כשמסתכלים על הקו האדום ניתן לראות שתל אביב נבנית סביבו. קווי הרקיע של כל המבנים הגדולים שנמצאים בתפר בין רמת גן לבני ברק, החיבור עם גשר שאול המלך, עם שדרות יהודית, קרליבך".
מהו סטטוס העבודות?
"אנחנו משלימים את עבודות האינפרא 1 - כלומר הטיית תשתיות והכנת תוואי הרכבת לשני הזכיינים, שכבר קיבלו חלק גדול מאוד מהמרחב לבניית תשתיות הרכבת עצמן: מולטי-טבולר, מסילות, חישמול, מערכות דיפואים. אצל שניהם הרכבת הראשונה כבר יוצרה ובקרוב נשלח צוותים שלנו לביצוע בקרת תכנון, איכות, טכנולוגיות וכו', כדי לוודא שאנחנו מקבלים בדיוק את מה שהזמנו. נת"ע, מצידה, עמלה על החלפת כל התשתיות: מים, חשמל, מערכות תקשורת, מערכות ניקוז מים. אנו מביאים אותן ליכולות של עשרות שנים קדימה. אנו גם משנים את דרכי הגישה לאזורים רבים בתל אביב, על ידי בניית גשרים משמעותיים. הגדול שבהם הוא גשר האיילון, שיאפשר חציה מאוניברסיטת תל אביב באמצעות הרכבת מעל לנתיבי איילון, בואך גני יהושע דרך גשר פנחס רוזן. אנו בונים לא פחות משבעה גשרים במרחב. כל תת הקרקע משתנה ומקדמת רבות את האזור".
"בלי פקקים חיינו יהיו קלים יותר"
גליק מספר שהפרדה מפלסית נוספת תתבצע באמצעות מנהרה ש"תחתוך" את אבן גבירול - קרליבך. בשטח הזה יתפרסו שתי מנהרות עם ארבע תחנות גדולות שיאפשרו ניצול מירבי של המרחב הציבורי באמצעות הסעת המונים וייתרו שימוש ברכב פרטי. "זה היעד אליו אנו חותרים", הוא אומר, "להעמיד לרשות הציבור אפשרות התניידות בתחבורה ציבורית בלבד. הזמן ינוצל באופן טוב יותר וגם חוויית ניצולו תהיה אחרת - לא עוד עצבים על פקקים. החיים שלנו יהיו קלים יותר".
הכל נשמע נהדר, ועדיין תל אביבים רבים מרגישים שהם חיים בחפירות שלא מסתיימות ורק הולכות ומתרחבות.
"צריך להבין שאנחנו עובדים הפוך מאיך שעבדו בעולם: שם קודם יצרו את תשתיות התחבורה ועל גבי זה בנו שכונה. פה זה ההיפך - אנו בונים תשתיות תחבורה בתוך שכונות קיימות, וכתוצאה מכך צריכים לחפור רבות, להחליף תשתיות, להתקין את הדרוש לנסיעת הרכבת - וכל זה כשהמרחב האורבני ממשיך להיות פעיל. תושבים שרואים חפירה שנשארת פתוחה זמן רב, לא מבינים שלמעשה בוצעו בה שתי פעולות: בתחילה הוחלפו תשתיות עירוניות ולאחר מכן התבצע פרויקט נוסף של התקנת תשתיות הרכבת. כך שהמצב נראה להם זהה לזה שלפני ארבע שנים, אך החפירה משמשת כעת לעבודה אחרת. אנחנו מבינים היטב עד כמה זה מפריע לציבור ומהווה מטרד אבל כבר אפשר לראות מה קורה כשמגיע השלב בו זה נגמר. כולם זוכרים את הקשיים שחוו בשדרות ירושלים שביפו, וכעת רואים עד כמה המצב שם נהדר. פתאום יש באזור בקשות רבות להיתרים לבתי מלון, כי הקירבה לרכבת הקלה הופכת אותו למוקד אטרקטיבי לתיירות ובכלל. כך שהמצב הקיים הוא דוגמה לירידה לצורך עלייה. במשך שנים סבלו התל אביבים משטפונות בחורף, עקב מעבירי מים קטנים מיד. עבודת נת"ע ועיריית תל אביב-יפו מתחת לקרקע יצרה מעברי מים גדולים ששינו את המצב וכולנו ראינו איך לא היו הצפות בחורף האחרון, שהיה גשום מאוד".
מה בנוגע לפרויקט המטרו?
"הוא קורם עור וגידים. סיימנו את הסטטוטוריקה ומתקדמים להשלמת התכנון המקדמי. המטרו יהיה רכבת אוטונומית לחלוטין, הנוסעת ללא נהג - מה שיצעיד את ישראל לרמה של מעצמה רכבתית. השלמת רשת קווי הרק"ל והמטרו תהיה דרמה. את התושבים ישרתו שישה קווים, שיאפשרו תנועה קלה בכל המרחב, בפריסה עצומה של 24 רשויות מקומיות. הצפי הוא ללמעלה מ-2.5 מיליון נסיעות ביום, כשהנוסע מסתמך על רישות המאפשר לו לנוע בין רכבת קלה, רכבת כבדה ומטרו, ועם חיבור למרכזי ההסעה של האוטובוסים".
הזכרת שהמטרו יהיה אוטונומי. אז למה שלא יפעל גם בשבת?
"זוהי סוגיית דת ומדינה שנלווית לסוגיות הטכניות ולא נמצאת בתחום האחריות שלנו. את האלמנט ההלכתי יקבעו רבנים ואת האלמנט הסטטוטורי תקבע הממשלה. נת"ע לא מוסמכת לפעול בנושא".
לפני מספר חודשים יצאת לביקור בהודו ובדרום קוריאה שהוגדר כנסיעה הקשורה למטרו. מה היה שם?
"להודו ולדרום קוריאה יש מערכות רכבת מתקדמות, איכותיות ומודרניות, כך שהמגמה הייתה קודם כל ללמוד. מעבר לכך, רציתי לעניין אותם להצטרף לפרויקט המטרו שלנו, כדי שיביאו אלינו את הידע הרב שלהם ויתחרו אל מול גורמים אחרים שנמצאים במרחב שלנו, אירופאים וסינים. התחרות הזאת תועיל להוזלת העלויות. גיליתי התעניינות שיא בנושא. לאחר מכן הגיעו לכאן שש חברות והייתה תחושה של רצינות רבה ורצון אמיתי להשתתף בפרויקט. זהו הישג משמעותי במציאות הגלובלית הנוכחית בכלל ובמצב של ישראל כיום בפרט".
בשיתוף נת"ע
