תל אביב-יפו היא עיר רב גונית במובנים רבים. אחד מהם, אולי הבולט ביותר, הוא מגוון האוכלוסיות המתגוררות והשוהות בה, כל אחת וצרכיה וכן פערים סוציואקונומיים. מי שאמון על יצירת מעטפת שירותים רחבה ומגוונת, בהתאמה למעגל חייה של כלל האוכלוסייה בתחומים החברתיים – בריאות ורווחה - הוא מנהל השירותים החברתיים בעיריית תל אביב-יפו, שגם מלווה את האוכלוסיות ברגעי משבר ובצמתים משמעותיים בחיים.
שרון בלום מלמד, מנהלת המנהל לשירותים חברתיים בעירייה, מציינת כי ישנם לא מעט אתגרים חברתיים וסוציאליים שעימם מתמודד צוות המנהל 24/7, ולהם הוא נדרש למצוא פתרונות, אשר הופכים את העיר לעורף החברתי של מדינת ישראל.
"לאור חזון המינהל העוסק בפיתוח חוסן לפרט, למשפחה ולקהילה, וביישום עקרונות של צדק חברתי, אנחנו דואגים לתת יותר למי שצריך יותר, ובמקביל מפתחים שירותים אוניברסליים לכולם".
בריאות ורווחת הציבור בכל מעגלי החיים
"עיקר תפקידנו עוסק בבריאות הציבור וברווחה", אומרת בלום מלמד, שלדבריה בשני התחומים הללו השירותים מסופקים לתושב מרגע לידתו ועד 120. "במסגרת השירותים לבריאות הציבור, אנחנו מפעילים את טיפת החלב בעיר. הפכנו את טיפות החלב למרכזים למשפחה, והשירותים שמשפחות צעירות מקבלות מורחבים ביחס לסל השירותים שנקבע ע"י המדינה", אומרת בלום מלמד. "מלבד חיסונים ומעקב גדילה והתפתחות, ניתן למצוא במרכזים הללו גם מעטפת שירותים להעשרת הורים וילדים: מעגל התפתחותי, ייעוץ הנקה פרטני וקבוצתי, תזונה, גמילה מטיטולים, מעגל הורות ראשונה ושנייה או להט"בית, הדרכות בנושא התפתחות ילדים ועוד - כל השירותים ניתנים ע"י צוותים רב מקצועיים, ובחודשים האחרונים גם מעגל לנשות מילואימניקים".
במקרים בהם מזהים קושי רגשי, מספקת תוכנית "בסיס בטוח" טיפול רגשי דיאדי להורים ולתינוק. מדובר בתוכנית חדשנית המונעת התדרדרות למצבים מורכבים יותר והיא פועלת בשיתוף "המרכז לטיפול הורה ילד".
גם שיתוף הפעולה עם החוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל אביב, במסגרת מיזם "שוקלים מילים", מהווה נדבך משמעותי בשירותים לגיל הרך. בלום מלמד: "מדובר באבחון שפתי מוקדם שניתן לכל ילד מגיל תשעה חודשים ועד שנה. הרציונל הוא אבחון מוקדם כדי להתערב מקצועית מוקדם ככל הניתן, וכל זאת מתוך הבנה לחשיבות התפתחות השפה כגורם מכריע במוביליות חברתית".
במקביל, מפעילה העירייה תוכניות לקידום בריאות בתחומים כגון: סכרת והשמנת ילדים. כמו כן מובילים בעיר את התוכנית הלאומית למניעת אובדנות. שילוב שתי פרופסיות – בריאות הציבור ורווחה מאפשר לתת לתושב מעטפת שירותים אינטגרטיבית. "כך למשל - לצד טיפות החלב כשירות אינטגרטיבי של רווחה ובריאות פתחנו מרכזי הורים ילדים לגיל הרך".
"נעים על הרצף שבין מניעה לטיפול"
הזרוע השנייה של המנהל לשירותים חברתיים בעירייה, היא זרוע הרווחה - התופסת גם היא נפח משמעותי בעשייה החברתית בעיר. "אנחנו מנהל שלא עוסק רק בתחומי הליבה שמשרדי הממשלה מטפלים בהם", מדגישה בלום מלמד. "בבסיס השירות שלנו פועלות 10 מחלקות לשירותים חברתיים ברחבי העיר, והן מספקות שירותים חברתיים נרחבים - טיפול בעוני והדרה, ילדים ונוער בסיכון ועוד לצד מרכזים נוספים הפועלים בתחום זה (כגון מרכז 'אור נור' לשלום המשפחה, 'מעיין' לטראומה מינית ועוד מרכזי הורים ילדים לגילאים שונים)". אך לא די בכך, "אנו נעים על הרצף שבין מניעה לטיפול".
על בסיס תפיסה זו, למשל, מטופלת אוכלוסיית הגיל השלישי בעיר: "אזרחים ותיקים סובלים מבדידות, וזה משפיע על הבריאות הנפשית והפיזית. מאחר וזו בעיה מרכזית בהזדקנות, החלטנו לפתח עשרות תוכניות העוסקות במשמעות ושייכות כבסיס להפחתת הבדידות".
מה כוללות התוכניות?
"תל אביב-יפו היא אחת מ-20 ערים, שהוגדרו כערים מקדמות הזדקנות מיטבית, בתוכנית של המדינה בשיתוף עם אשל ג'וינט ועם משרדי הממשלה. היינו העיר הראשונה בשלב הפרה-פיילוט, ומעבר לכך יש לנו עשרות תוכניות הפועלות בתחום זה – כמו מועדונים חברתיים, פרלמנטים ייעודים לבני הגיל השלישי, הכנה לפרישה, ועוד. אלו תוכניות שנועדו לייצר פעילות משמעותית, שייכות ואורח חיים בריא לאוכלוסייה המבוגרת בעיר". לצידן פועלות תוכניות מגוונות לאזרחים ותיקים, החווים ירידה תפקודית או מנטלית, תוכניות לניצולי שואה וכן תוכניות לבני משפחותיהם של האזרחים הוותיקים.
מנגישים את העיר ושומרים על זכויות
תחום משמעותי נוסף בו עוסק המינהל הוא טיפול באנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם – ילדים ובגירים. "העיר תל אביב-יפו חרטה על דגלה להיות עיר מכלילה לאנשים עם מוגבלות כחלק משוויון לכולם. "אנחנו פועלים עפ"י תוכנית כוללת לנושא במגוון תחומים: תעסוקה, דיור, פנאי משמעותי ועוד. העובדים הסוציאליים במחלקות מלווים את המשפחות ברגעי האמת. הקמנו הקמנו את מועדון 'דיגיתל נגיש' המספק מגוון פעילויות, מידע ועוד. פעם בחודש בימי שבת, מתקיים במוזיאון תל-אביב אירוע 'מוזיאון נגיש' המיועד ומאפשר לכולם להגיע למוזיאון ולהרגיש שווים", מתארת בלום מלמד. "מרכז 'תותים' למשפחות לילדים עם מוגבלות והמרכז לחיים עצמאיים מספקים אף הם מגוון רחב של פעילויות בתחומי הפנאי וההעשרה. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם קבוצות מנהיגות הורים וכן קבוצות בגירים עם מוגבלות וכך מספקים שירותים מותאמים ומדויקים. חלק מהפעילויות הן בקבוצות מגוונות כמו הפועל שווים תל אביב בכדורגל. דיור בר השגה ייעודי לבגירים עם מוגבלות והחודש חנכנו את בית אריאלה (לוצ'י) מרגלית – בית לחיים ל-24 בגירים על הספקטרום האוטיסטי, אשר נבנה מתקציבים עירוניים וכספי תרומה בשיתוף קרן תל אביב. זו דוגמה לשיתוף פעולה עם תושבי העיר, על בסיס מקצועי ובשיתוף פעולה עם פילנתרופיה ישראלית למתן שירותים חברתיים לתושבי העיר.
"בנוסף, הקמנו בעיר 15 מרכזים למיצוי זכויות המסייעים לכלל התושבים".
מה כולל השירות באותם מרכזים?
"אחד החסמים הגדולים עבור תושבי העיר והמדינה הוא מיצוי זכויות. לכן, פתחנו מרכזים למיצוי זכויות מתקציבים עירוניים, בהם ניתן שירות חינם לתושב. מדובר בשירות בנושאים כמו דיני עבודה, זכויות רפואיות, דיור, ביטוח לאומי ועוד. השירות מלווה את התושב מתחילת התהליך ועד שהכסף מגיע לחשבון הבנק שלו. רכזי הזכויות מלווים ע"י מתנדבים שהכשרנו לנושא. זכויות מתקציבים עירוניים, בהם ניתן שירות חינמי לתושב. מדובר בשירות בנושאים כמו דיני עבודה, זכויות רפואיות, דיור, ביטוח לאומי ועוד. השירות מלווה את התושב מתחילת התהליך הבירוקרטי ועד שהכסף מגיע לחשבון הבנק שלו. רכזי הזכויות מלווים ע"י מתנדבים שהכשרנו לנושא.
"כיום פועלים ברחבי בעיר 15 מרכזים כאלו, הפתוחים לכולם, כשחלק מהמודל בנוי על מתנדבים המוכשרים ספציפית למיצוי זכויות. גם פה אנחנו נעים על הרצף שבין סיוע לכלל התושבים לבין סיוע למקבלי שירות ברווחה, וזה חלק ממה שהופך את תל אביב-יפו לעיר חברתית".
גם לאוכלוסייה הצעירה בעיר מעניק המינהל שירותים בתוכניות ייעודיות, המופעלות בשיתוף משרד הרווחה, המעניקות להם סיוע וליווי במגוון תחומים, בין היתר גם בעולמות התעסוקה (בשיתוף משרד העבודה) ובקרוב יפתח מרכז תעסוקה ייעודי לאוכלוסיה הערבית. "לפני כשנה פתחנו עם עמותת 'אנוש' ומשרד הרווחה את מרכז 'הדספייס', שמעניק טיפול רגשי לבני נוער ולצעירים, בין אם הם מוכרים לרווחה ובין אם לאו. עובדי תוכנית 'יתד' מלווים צעירים בהשתלבות במעגלי החיים בתכונית 'ניצוץ' המסייעת למועמדים לשירות צבאי ולחיילים בשירות", אומרת בלום מלמד.
"נושא נוסף הוא טיפול בנפגעי התמכרויות באמצעות מגוון שירותים הפרוסים בעיר ומכוונים לצעירים ולבוגרים, טיפול ייעודי בנשים ובקהילה הלהט"בית. קיים גם מרכז יום לנשים ולגברים, לצד מועדון חברתי ייחודי לנשים 'נקיות' מסמים", מספרת בלום מלמד. "בחלק מהיחידות הפועלות בשיתוף מלא עם משרד הרווחה פיתחנו מודלים ייחודיים אשר הוכרו על ידי המדינה.
"לצד כל אלה, אנו מפעילים מערך נרחב של התנדבות אזרחית ועסקית, שמהווה חלק מהחוסן החברתי של תושבי העיר, הדבר מאפשר סיוע הדדי בין תושב לתושב. לצד מתנדבים פרטיים פועלים גם עסקים וארגוני חברה אזרחית – מאז המלחמה חלה עלייה דרמטית במספר המתנדבים בעיר. אחת הדוגמאות לכך היא תוכנית 'ידיים עוזרות' – מתנדבים המסייעים למשפחות מילואימניקים. העובדים הקהילתיים שלנו מסייעים בחיזוק קהילות ויוצרים תשתית להקמת קהילות חדשות. "פתחנו גם יחידה לעבודה קהילתית בהתחדשות עירונית".
מענה לדרי רחוב ולאוכלוסיות קצה
כמו בערים מטרופוליטניות רבות בעולם, גם בתל אביב-יפו ניתן למצוא לא מעט דרי רחוב ואוכלוסיות קצה. על פי נתוני העירייה בכל רחבי העיר נמצאים כ-45% מכלל דרי הרחוב הקיימים במדינה ובשל כך "תל אביב מתמודדת לא פעם עם תופעות מורכבות בתחום זה. עובדה זו מביאה אותנו לעסוק ללא הרף בפיתוח פתרונות, שירותים ומענים", מציינת בלום מלמד ומפרטת: "בשנת 2023 נפגשנו עם 1,204 דרי רחוב שנמצאים בעיר, ולפני 3 שנים פתחנו, מתקציבים עירוניים, שלוחה של היחידה לדרי רחוב בנווה שאנן, כדי לסייע להם ולתושבי השכונה. השירות שלנו בעיר כולה כולל סיורים קבועים של עובדים סוציאליים וסיירים, הפניה לגמילה, לשירותים רפואיים, למיצוי זכויות ולשיקום. בעיר פועלים 4 גגונים וכן דירות שיקום, אנו פועלים ללא הפסקה ליישום פרוייקט 'דיור תחילה' וכן לפתיחה של מרחבי יום".
לאחרונה החל שיתוף פעולה עם קרן שוסטרמן ומשרדי ממשלה לתוכנית דיור תחילה לנשים דרות רחוב. "גם אוכלוסיות בזנות מטופלות על ידינו באופן אינטנסיבי באמצעות תוכנית 'סלעית' הפועלת בשיתוף פעולה מלא עם משרד הרווחה ומספקת מגוון רחב של מענים לנשים בזנות, החל מדירת חירום ועד הוסטל שיקומי דרך מרחבי טיפול יומיים. אנחנו רואים כל אדם באשר הוא אדם, ולכן נעשה כל מה שניתן כדי לספק מענים ראויים להגנה לטיפול ולשיקום".
"את כלל השירותים הללו, מעניקים כלל עובדי המינהל באשר הם ממקצועות שונים ובשילוב זרועות, עם יחידות עירוניות נוספות, משרדי ממשלה, והחברה האזרחים. כולנו פועלים למען שיוויון הזדמנויות ויישום עקרונות של צדק חברתי.
אני חשה גאווה לעמוד בראש מנהל שראש העירייה והנהלת העירייה מכירים בערך ובחשיבות שלו, נותנים בו אמון ומאפשרים לעובדיו להציע שירותים חשובים בעיר. אני גאה שעובדות ועובדי המינהל והמנהלים שלו הם אנשים ערכיים,שהלב שלהם נמצא במקום הנכון לצד המקצועיות שלהם", מסכמת בלום מלמד.
בשיתוף עיריית תל אביב-יפו
