בעידן המודרני ישנה משמעות אדירה למגורים נוחים, שכוללים תשתיות מתקדמות, חנויות, עסקים וגינות ירוקות במרחק הליכה, פעילויות קהילתיות מגוונות ונגישות תחבורתית. כל אלה תורמים לשיפור איכות החיים ומעניקים תחושת שייכות, מעורבות וביטחון לתושבי העיר. תכנון עירוני נכון ושירותים נגישים הם הבסיס ליצירת סביבה עירונית שמשרתת את התושבים בצורה מיטבית, ואילו ניהול מוצלח של תהליכי תכנון וביצוע מאפשר לתושבים ליהנות מסביבה עירונית מסודרת ומשירותים מגוונים המותאמים לצרכיהם היומיומיים.
העיר תל אביב-יפו היא דוגמה לעיר שמצליחה לשלב בין חדשנות טכנולוגית לתכנון עירוני מתקדם, על ידי ניהול ידע ושיתוף ציבור, ובכך משפרת את איכות חיי תושביה.
אחת היחידות העירוניות אשר מספקת תשתית מידע ארגונית לתכנון וניהול העיר הוא מרכז המידע והידע העירוני, שמבטיח שכל יחידה בעירייה פועלת באופן מתואם ואינטגרטיבי, תוך שילוב כל המידע והתובנות הנדרשות לתכנון אפקטיבי והרמוני.
נגה מיירס, מנהלת המרכז למידע ולידע בעיריית תל אביב-יפו, אמונה על שני פרויקטים מרכזיים בעיר: "דיגיתל שלי" - פלטפורמה דיגיטלית שמנגישה את כל המידע והשירותים העירוניים לתושבים בצורה ידידותית, ו"תיק שכונה" – שמספק לתושבים מידע מרוכז אודות השכונה שלהם. שני הפרויקטים מבוצעים בשיתוף פעולה הדוק עם אגף הטכנולוגיות ומערכות המידע ולשכת דובר העירייה.
במפגש בין עולם התכנון והטכנולוגיה
נגה מיירס, בהכשרתה מתכננת ערים, היא בעלת תואר שני בתכנון ערים מהטכניון. במשך כעשור עסקה כמתכננת אסטרטגית של יישובים, תכנון רב תחומי לטובת מוצר שלם שעונה על צרכי התושבים. "הבנתי, בשלב די מוקדם, שהיתרון היחסי שלי הוא בשילוב הטכנולוגיה עם עולם התכנון", היא אומרת. "עוד לפני שנות ה-2000 הייתי שותפה בפרויקט חלוצי מסוגו של עיר חכמה - שבו הוטמעו טכנולוגיות מחשוב ותקשורת מתקדמות בשילוב עם אלמנטים רכים של חינוך, קהילה ורווחה לטובת ניהול יעיל ונכון של המשאבים העירוניים ושיפור איכות החיים לתושבים. וזה עוד קרה בתקופה של לפני הספירה", היא צוחקת. כיום ממשיכה נגה להיעזר בטכנולוגיות המגוונות לטובת תכלול תוכניות רב תחומיות בהן שותפות רבות מיחידות העירייה, שישפרו את חייהם של תושבי תל אביב-יפו.
מה היה רע בשיטה המסורתית?
"אם בעבר כל יחידה בעירייה היתה אחראית על עולם התוכן שלה ובלספק את השירות הכי טוב בתחומה – הרי שבעידן הנוכחי זה כבר לא מספיק. כל התפיסה שלנו בעשור וחצי האחרון היא מוכוונת לקוח, ובהתאם בנינו את השירותים שלנו. הקידמה מאפשרת לנו ליהנות מטכנולוגיות זמינות עבור חיים טובים ופשוטים בהרבה, וההסתכלות שלנו היא רוחבית, תוך בחינת הדברים מנקודת המבט של התושב, ובהתאמה אישית עבורו".
זה היה הבסיס לפרויקט "דיגיתל שלי"?
"הפרויקט הזה נולד בשנת 2013, כששלוש שנים קודם לכן הפכו שירותי עירייה למקוונים, אבל כל שירות עמד בפני עצמו. לאט לאט כל יחידה צברה ניסיון ויעילות, והדיגיתל החל בתקופה שלקראת הבחירות, עם קבוצת מיקוד של תושבים שאתגרה את המערכת. אמנם יש את מוקד 106 שהוא נפלא, מרכזים קהילתיים ופתרונות נקודתיים, אבל כשהתחלנו לפרוט את התשובות, אחת-אחת, הבנו שבסופו של דבר אנשים לא מחברים את כל הטוב הזה לעירייה, ולא מבחינים שיש גוף אחד שרואה, מכוון ומוביל את פיתוח העיר, מעבר לכוחות השוק. הבנו שיש כאן פוטנציאל אדיר, אבל שהביזור מחליש את הכוח, וכך עם השנים נוצר 'דיגיתל שלי', בדמות אתר אפליקטיבי אחד שבו מרוכז לכל תושב ותושבת כל המידע והשירותים המותאמים להם אישית.
התהליך שהוביל להקמת הפרויקט כלל בראש ובראשונה את אפיון קהלי היעד, תוך שאנחנו נותנים ייצוג למגוון תושבי העיר, כמו הקשישה מצפון תל אביב, החיילת המשוחררת, הסטודנט משכונת יד אליהו והמשפחה ממרכז העיר - כדי להבין מי הם צורכי השירותים והבנה עמוקה של מה הם הצרכים. בהתאם, סיפקנו גישה נוחה ומותאמת אישית לשירותים עירוניים שונים, דוגמת ניהול תשלומים כמו ארנונה וחניה, רישום לחוגים ועדכונים על פעילויות ואירועים קהילתיים; שירותי חינוך ושירותים חברתיים, כמו שירותי טיפת חלב, קבלת אישורים וביצוע תהליכים בירוקרטיים; עדכונים, תזכורות והתראות שמותאמים אישית לכל אחד ואחת, לפי תחומי העניין שלהם, המיקום הגיאוגרפי והמבנה המשפחתי. כל אלה במערכת ידידותית למשתמש עם ממשק קל ונוח לשימוש, שמאפשר למצוא מידע ולקבל שירותים במהירות של עד שלוש הקלקות. כיום אנחנו שמחים לומר שרשומים למעלה מ-250 אלף תושבים ל'דיגיתל שלי', רובם המכריע מאפשר לנו תקשורת יומיומיות דרך ערוצי קשר מגוונים".
ומה הוא פרויקט "תיק שכונה"?
"זו יוזמה עירונית חדשנית מסוגה וחדשה יחסית, בדמות אתר שמציג מידע אינטגרטיבי מכ-70 מאגרי מידע עירוניים, במטרה לספק מידע מרוכז על שכונת המגורים – מוסדות, פרויקטים עבודות תשתית, אירועים ופעילויות קהילתיות בכל שכונה. האתר מספק עדכונים בזמן אמת על שינויים, שיפוצים ותוכניות עתידיות בסביבת מגוריו של כל תושב ותושבת, ובאמצעותו התושבים יכולים לדעת על עבודות בכבישים, שיפוצים וסגירות זמניות של רחובות בקרבתם, ולתכנן את התנהלותם היומיומית. באופן כזה מתאפשרת, בנוסף, עבודה הרמונית, תוך תיאום ושיתוף פעולה בין היחידות השונות בעירייה. לדוגמה, יחידת תיאום הנדסי, שתפקידה לדעת את כלל העבודות לביצוע, יכולה לרכז אותן ביעילות, ואם יש צורך לפתוח את המדרכה לצורך עבודות תשתית, תנוצל ההזדמנות לביצוע עבודות נוספות במקביל, מה שימנע כפילויות ואי-נעימויות לתושב, וגם יחסוך במשאבים. דוגמה נוספת היא נגישות למידע של מנהל הנדסה, שכולל תוכניות עיצוב והיתרי בנייה, ואפשרות לקבלת מידע מהימן ועדכני ברגע שנרצה לרכוש דירה, במקום להסתמך על מידע מיזמים או ממתווכים. עם זאת, חשוב להדגיש שלפעמים גם דברים טובים יכולים להציף ולהפוך לעודף מידע, לכן אנחנו חותרים לווסת ולמקד אותו לפי צרכי התושבים. במקביל אנחנו משתדלים להיות 'עם היד על הדופק', לשתף את התושבים בתהליכים ולהיות מחוברים לשטח, מכל הבחינות".
איך מצליחים לווסת עודף מידע?
"ישנה שונות מאוד גדולה בין תושבי העיר, ולכן אנחנו מבצעים הפרדת מידע לפי שכונות. יש שכונות שיותר קיבוציות במהותן וכאלה שבהן 'כל אחד לעצמו' ופחות מעדיפים בהן פעילויות קהילתיות. המידע כל כך אדיר שקשה לאנשים לעקוב, ולנו חשוב שהמידע הנכון יגיע לקהל היעד, מבלי שילך לאיבוד. אם אין לי תינוקת, פחות יעניין אותי מידע על פעילויות דיגיטף, ואם אני גרה באזור מסוים בעיר, פחות מעניינת אותי הגינה שנבנתה בקצה השני של העיר. בנוסף, לאחרונה הקמנו קבוצת ביתא, ממש כמו שיש בחברות הייטק, שמורכבת מתושבים שהתנדבו להשתתף ולשתף במידע. כל מפגש מחולק לשלושה חלקים: סקירת פיתוחים חדשים, מבחני שימושיות באפליקציה ומקצי שיפורים. משתתפי הקבוצה מקבלים סקיצות של התוכניות, ויכולים להמליץ על שמות עבור היוזמות השונות, לציין מה עובד היטב ומה פחות ולספק משוב בסיום. היכולת 'לשאוב' מהם מידע מועיל היא אדירה, ובסופו של דבר התושבים במשובים ובסקרים, הם שמעניקים לנו, מדי שנה כ-100 יוזמות חדשות שאנחנו דנים בהן במסגרת 'שולחנות עגולים'. באופן כזה אנחנו מצליחים להתמיד בנקיטת גישה יוזמת, לשתף את התושבים בתהליכים עירוניים וללמוד מהם, במקום להגיב לבעיות ואתגרים".
כיצד אתם מצליחים להגיע לפריסה עירונית רחבה?
"יש לנו כ-400 מובילי ידע דיגיטליים, כולם עובדי עירייה, הפועלים בכ-120 מרכזים עירוניים ומכניסים מידע למאגר אחוד. בנוסף, אנו מנצלים משאבים קיימים, כמו לדוגמה, מדריכים בקהילות שמפעילים פרלמנט קשישים לפעילות בוקר, בשעות שממילא הם פנויים בהן, ומבני עירייה שמשמשים כמעין מרכזים קהילתיים לאחר שעות העבודה. אנחנו מציעים שירותים נוספים לתושבים, כמו מסיבות לוותיקי העיר, ג'ימבורי ענק, סרט על גג בניין העירייה, שיעורי יוגה ופילטיס ואפילו אפשרויות לרכישת כרטיסים לאירועי תרבות בהנחה משמעותית, אם לא נמכרו כל הכרטיסים למופע ביום מסוים".
כיצד אתם ממשיכים לאתגר את עצמכם לאחר ביסוס הפלטפורמות האלה?
"'דיגיתל שלי' היא תפיסת העירייה לכל המידע והשירותים הדיגיטליים העירוניים הקיימים והחדשניים. גם השנה ריכזנו כ-100 יוזמות שונות לתיעדוף שירותים, אשר יכולים להתווסף לדיגיתל שלי. אחת היוזמות שעומדות על הפרק היא להתרחב לדיגיתל שלי לעסקים, וליצור את החיבור הרב כיווני בין תושבים - עסקים - עירייה. זהו עוד שלב משמעותי בדרך לתמונה המלאה של דיגיתל שלי".
בשיתוף עיריית תל אביב-יפו
