בהמשך לעדכון מסמך חזון העיר (2018), גובש לראשונה בשנת 2021 מסמך מדיניות להצבת עבודות אמנות במרחב. המהלך הזה הניב לפני שלוש שנים תקצוב עירוני חסר תקדים לפרויקט פיסול רחב היקף שכלל הזמנת 28 פסלי חוצות חדשים שהוצבו לאחרונה ברחבי העיר. אלה הוזמנו מאמנים ואמניות רב תחומיים מהמובילים בארץ, שיצירותיהם מפארות כיום את המרחב העירוני, לצד שמונה פסלים נוספים מאוסף מוזיאון תל אביב.
תרבות ואמנות כמנוע צמיחה עירוני
ייתכן שפעולה פרוצדורלית כמו גיבוש וניסוח מסמך מדיניות להצבת אמנות במרחב הציבורי מתקבלת באדישות מסוימת בקרב תושבי תל אביב-יפו, אבל מבחינתה של צלילית בן-נבט, מנהלת המחלקה לאמנויות, מדובר במהלך חשוב ומשמעותי. למרבית בירות התרבות בעולם יש מסמך מדיניות שכזה. "ועדה להצבת אמנות במרחב העירוני קיימת כבר מספר עשורים ופועלת על פי נוהל מוסדר", היא אומרת ומסבירה, "אבל לא היה תקציב, ולכן הוועדה לא יזמה פעולות משמעותיות שכאלה. המציאות הייתה שהצבות של עבודות אמנות חדשות התאפשרו רק בזכות תרומות, ולעיתים רחוקות במסגרת של פרויקטי פיתוח חדשים. עצם העובדה שהעירייה עדכנה את חזון העיר, וראש העירייה מצא שנכון וחשוב בתוך מהלך כזה לגבש את המדיניות להצבת אמנות ברחבי העיר היא לעניות דעתי החלטה חשובה ומהותית שמצביעה על המקום של התרבות בעיר. למעשה, נכון להיום, אין באף עיר אחרת בארץ מסמך שכזה. בעקבות עדכון המדיניות הוצאנו לפועל מהלך חסר תקדים וייחודי של הצבת 28 פסלים חדשים ברחבי העיר בפרק זמן קצר במיוחד. מדובר כאן למעשה ביוזמה שמעבר להשפעתה על הציבור הרחב היא בעלת משמעות והשפעה אדירה על השדה האמנותי".
את הדרך החלה בן נבט בליווי ועדה מקצועית (שכללה את אנשי מקצוע מהתחום כמו עדנה מושינזון, מירה לפידות, אלונה פרייברג, גבי קלזמר, לצד אדריכל העיר יואב דוד, אדריכל מחלקת שפ"ע אלון נוישטטל, ואחראית תחום אמנות במרחב הציבורי מעין נבו), שבחרו לחלק את הפרויקטים בין חמישה אוצרים (עדנה מושנזון, סמדר שינדלר, איה מירון, ורדית גרוס ואודי אדלמן). את הפרויקט השאפתני ניהלה חברת גני יהושע והפיק גלעד ברנע. לפרויקט נוסח "קול קורא" ותוכנית עבודה מוסדרת, שכללה את בחירת האמנים, בחירת הפסלים ומיקום העבודות – עם דגש מכוון על יפו ושכונות דרום ומזרח העיר. לא פחות חשוב מכל אלו ובהמשך למדיניות נוספת שנכנסה לעבודת העירייה בשנים האחרונות – במסגרת הפרויקט הקפידו על תשלום לאוצרים ולאמנים, בדיוק כמו לקבלני הביצוע ואנשי ההפקה שעבדו על הפרויקט.
החשיבות הרבה שמייחסת העירייה לפרויקט נשענת על תפיסת עולם עירונית המעודדת את חופש הביטוי, כפי שמסבירה חן אריאלי, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק התרבות. "מגה פרויקט הפיסול הוא היסטורי ופורץ דרך ותואם לתפיסה של ראש העירייה רון חולדאי, שדווקא בתקופת המלחמה אינו שוכח לרגע את עולם התרבות והאמנות", אומרת אריאלי. "צריך להבין שהתרבות היא רוחה של העיר תל אביב-יפו, מאז ותמיד, בפרט בשנה של מלחמה, ולמרות הקיצוץ בתקציב העירייה בחרה להשאיר על כנו את התקציב לטובת המטרה. זאת מתוך תפיסה שהשארת התקציב - תסייע לעיר בגיבוש קהילות העיר והכנסת טעם לחיי התושבים והמבקרים דווקא בשנה כל כך קשה. התרבות היא בבחינת המנוע לצמיחה כלכלית – צרכני תרבות ואמנות מכניסים כסף לעסקי העיר ולמקומות הבילוי שלה. זה איזון מעולה". אריאלי מדגישה בנוסף שהפרויקט כולו "מהווה המשך טבעי לחיזוק מעמדה של תל אביב-יפו כבירת התרבות הישראלית. תרבות היא גורם המעודד ריבוי קולות, פלורליזם ואיתגור חופש הביטוי, שהם יסודות חשובים לדמוקרטיה תוססת, בפרט בימים אלו", אומרת אריאלי.
החיבור בין הפסל ללוקיישן
פרויקט הפסלים מוסיף הרבה צבע ועניין לעיר. אם הגעתם לאחרונה לתחנת סבידור מרכז ונתקלתם בפסל המגדלור הצבעוני של הילה טוני נבוק, או עברתם בבית המכס ברחוב הרכבת ושם קידם את פניכם ראש אנושי גדול ממדים בצבע אדום בוהק הבוקע מהרצפה – לא מדובר במשהו חולף או ביוזמה פרטית. עשרות פסלי החוצות החדשים שהוצבו בעיר בחודשים האחרונים, הם גדולים, צבעוניים, עשויים מחומרים שונים, מפתיעים ובלתי צפויים, ועל כולם חתומים אמנים ואמניות עכשוויים הפעילים בסצנה המקומית (מלבד שניים שכבר אינם בחיים – אורי קצנשטיין ועמוס קינן).
האם כל הפסלים חדשים?
בן-נבט: "כן. גם שני פסלים של האמנים שכבר אינם בחיים, נעשו במיוחד על פי מודלים קיימים. אחרי שעברנו על כל ההצעות לקול הקורא ובחרנו את המתאימות ביותר, כל אוצר עבד עם קבוצה של אמנים ודייק את המיקום המתאים לכל פסל".
ואכן, טיול ברחבי העיר מבהיר את החיבור בין הפסל ללוקיישן, כמו לדוגמה הפסל "שערי כוכב" של האמנית נועה יפה, שהוצב בכניסה לפארק המדרון ביפו וכמו מקבל את פני המבקרים, או "נבט" של הילה עמרם, הפורח מתוך המדשאה בחלקו המערבי של פארק המסילה, וכמובן המונומנט "פולה ודוד", של שירה זלוור בדמותם של ראש הממשלה הראשון ואשתו, שהוצב כמתבקש בשדרות בן גוריון.
תהליך בחירת הפסלים לדברי בן-נבט היה מורכב ויסודי. "המציאות היא שאין בישראל היום הזדמנויות רבות למימון והצבה של פיסול במרחב הציבורי וכתוצאה מכך אמנים מעטים מתמחים בפיסול ציבורי, אין פסלים מוכנים או מודלים שאפשר לבחור מהם. כל האמנים שעבדנו איתם מקצועיים עם רקורד מרשים בארץ ובעולם ועדיין היינו זקוקים למנגנון שייעץ ויעזור בתכנון, בפיתוח וביצור, מה שהתגלה בהמשך כמהלך מהותי בפיתוח מודל עבודה שללא ספק יסייע בפרויקטים עתידים בעיר ובארץ".
שוויון מגדרי ומתן ביטוי למגזרים שונים
בחירת האמנים שהשתתפו במיזם הפסלים הותנתה בכך שיבחרו אמנים ואמניות שעבודתם טרם מוצגת במרחב הציבורי בעיר, כשהנתון החשוב ביותר בבחירה הוא שוויון מגדרי ומתן ביטוי למגזרים שונים באוכלוסייה, לדוגמה אמנים מהחברה הערבית. השנה, התווספו שני פסלים של אמן ואמנית מהחברה הערבית: מחמוד קייס ברחוב יהודה הימית פינת מרגוזה, ונרדין סרוג'י, אמנית חיפאית שפסלה הוצב בטיילת הרברט סמואל בכניסה ליפו.
"דבר חשוב נוסף שמוביל את פעילות המחלקה לאומנויות הוא ההתחשבות במרחב הציבורי, שכולו לרווחת הציבור, ואמור להעשיר ולהיטיב עם איכות החיים, וגם ההבנה שלא מדובר רק באלמנט קישוטי, אלא גם בעל ערך חינוכי ותרבותי, ערכים שהעיר תל אביב-יפו מחויבת להם, לרבות ערכי פלורליזם, דמוקרטיה, ביקורת, חופש ביטוי ושוויוניות", אומרת בן-נבט.
הפרויקט מתברר לא הסתכם בהצבת הפסלים: בימים אלו מחליפה עיריית תל אביב-יפו את כל שלטי הפסלים שיכללו, מלבד השפות עברית ואנגלית, גם ערבית. "אנחנו מתייחסים לפסלים כאל אוסף אמנות, ולא כפיזור פרטני", מסבירה בן-נבט. "בחרנו לאוסף את השם "אבץ" - אוסף האמנות במרחב הציבורי תל אביב-יפו. רכשנו תוכנת קטלוג מקצועית שמוזיאונים רבים עובדים איתה, יצרנו מפות אינטראקטיביות בעברית, באנגלית ובערבית, המספקות מידע על כל פסל ואומן ומציעות20 טיולי פסלים עצמאיים כולל טקסט מורחב ותשתית תרבותית".
מהו הסכום שהושקע בפרויקט?
"העירייה השקיעה בפרויקט כ-18 מיליון שקלים אבל מבחינתי מדובר במהלך חשוב יותר מההוצאה הכספית הכרוכה בו. חשוב לנו מאד לחבר את הציבור, ובמיוחד את קהילות העיר השונות, למרחב הציבורי ואמנות היא אחת הדרכים הטובות לעשות את זה. בתהליך ניסוח המדיניות למדנו ממודלים שונים בעולם על הקשר והשילוב של קהילות למרחב הציבורי באמצעות אמנות כמו לדוגמה בצרפת, בה מופעלת למעלה משלושה עשורים תוכנית בשם 'הפטרונים החדשים'. הכוונה היא לייצר הכשרה של יוצרים ואמנים שיידעו לעבוד עם קהילות, וזה יהיה השלב הבא של הפרויקט.
"לאחרונה, לדוגמה, עבדנו עם הקהילה בשכונת נווה ברבור. מדובר במרכז קהילתי עם קאנטרי ובריכה, המוקף בחומת בטון גלית בסגנון ברוטליסטי. המרכז עבר שיפוץ ותושבי השכונה ביקשו לשפר את חזות החומה. נפגשנו עם נציגים מקהילת דרום העיר יחד עם האמן שגיא אזולאי, שהסתובב עם התושבים בשכונה וקיבל תיק מחקר אודותיה. הוא החליט לעשות עבודה על קיר סמוך בשפריץ של מלט, ולשלב ביצירתו מוטיבים הקשורים לשכונה. מדובר בעבודות שנעשו בדיאלוג קרוב עם הקהילה, ואני ממליצה לכל מי שקורא את הכתבה לעבור מחוץ לקאנטרי של נווה ברבור ולראות את העבודה שנעשתה על החומה בדרך ההגנה פינת משה דיין".
האמנים הם קהילה
אגף התרבות בעיריית תל אביב-יפו, יחד עם המחלקה לאמנויות, עובדים בחמש השנים האחרונות על הקמת מרכזי יצירה קהילתיים לאמנים. מדובר במרכזים עירוניים המתמקדים באמנים עצמאיים, תומכים בגופי תרבות בעיר ומספקים תכנים, שירותים ומרחב מפגש לקהילת היוצרים בעיר. "ההתייחסות העירונית לקהילות בעיר היא על פי חלוקה גיאוגרפית וגילאית". אומרת בן-נבט. "גם האמנים הם קהילה ולמרות האתגרים בניסוח והגדרת קהילה זו צריך לראות ולהתייחס אליהם באופן הזה. מחסור בחללי עבודה ויצירה בעלויות מסובסדות קיים כבר שנים.הקורונה הציפה גם את הקשיים הכלכליים שהתחום מייצר ואת הבדידות שנגזרת מהעיסוק באמנות. הבנו שצריך לבנות מרכזים שיוזילו את עלויות היצירה ויגבשו קהילה תומכת ומפרה. התוכניות והפעילויות מכוונות לתוך קהילת האמנים, עבור הציבור המקצועי. כל אחד מהת"אים בעל ציביון שמותאם למיקום הפיזי שלו ולקהילת האמניות והאמנים שמקיפה אותו ומספק מענים ספציפיים לצרכים שלהם. את המרכזים מובילים אנשי מקצוע שבאו מהשטח ומכירים את הקהילות מבפנים - הם מבינים את הצרכים הטכניים והפיזיים לא פחות מאת הצרכים החברתיים והרעיוניים של עשיית אמנות. עברנו מצורך מקצועי לפיתוח חזון ועד הקמת הרשת, ועד היום כבר הקמנו את ת"א תרבות המחוגה בשכונת פלורנטין, ת"א תרבות בקריית המלאכה, ת"א תרבות דה וינצ'י, שהושק לאחרונה בין קפלן לשאול המלך בשטח 2,500 מ"ר, המיועדים בעיקר לאמנים מתחומי הבמה, העיצוב, הכתיבה ויצירה רב-תחומית ומכיל בין היתר חדרי חזרות, חדרי סאונד, סדנאות עץ, אלקטרוניקה וטקסטיל. בחודש הבא אנחנו מתכננים לפתוח ברחוב ויתקין את ת"א תרבות פייטלוביץ. בית פייטלוביץ הוא הקדש שניתן לעיריית תל אביב-יפו ע"י מר וגברת פייטלוביץ ויועד על פי בקשתם לטובת קהילת ביתא-ישראל. בתא זה נתמקד באמנים מקצועיים יוצאי קהילת עולי אתיופיה. בעתיד נפתח מרכזים בעוד מקומות בעיר, כשהתפיסה במקומות הללו היא לא מהו התוצר, אלא התהליך והאמנים. התוכניות והפעילויות מכוונות לתוך קהילת האמנים, עבור הציבור המקצועי".
בשיתוף עיריית תל אביב-יפו
