"המחסור בחומרי גלם ומחיריהם הגבוהים הביאו לצמיחת שוק החומרים הממוחזרים: הביקוש לחומרי גלם ממוחזרים גואה, 'בזכות' המלחמה באוקראינה והסגרים החוזרים ונשנים בסין", אומר אריה בן-שמואלי מנכ"ל חברת הייעוץ הבינלאומית משיק, העוסקת בייעוץ בתחום הרכש ושרשרת האספקה. "באמצעות המעבר לשימוש בחומרי גלם ממוחזרים, המפעלים מרוויחים רווח כפול - חיסכון בעלויות הייצור, בצד שמירה על איכות הסביבה ואימוץ ערכים אקולוגיים. תעשיית החומרים הממוחזרים מכונה גם "כלכלה מעגלית", שמגלגלת את המשאבים,תוך הארכת חיי המוצר, בצורה מעגלית בחזרה אל תוך הכלכלה".
איך משפיעה העלייה בביקוש על התעשייה?
"העלייה בביקושים לחומרי גלם ממוחזרים גוררת מהפכה משמעותית יותר בתעשיית המיחזור, שמפנימה את הצורך במעבר מפרדיגמה של טיפול בפסולת, לפרדיגמה של ייצור מוצרים. התפיסה החדשה שמה דגש על השקעה רבה יותר במיכון מתקדם, בחדשנות, ובגיוס והכשרת עובדים מיומנים".
מה הם החסמים ?
"כחברת ייעוץ שמייעצת לחברות תעשייה רבות בשוק המקומי, אנו יודעים ששימוש בחומרי גלם ממוחזרים דורש מהמפעל השקעה ראשונית גבוהה באמצעי הייצור, ושימוש במתקנים שתכליתם שיפור האיכויות של הפסולת טרם הכנסתה לאמצעי הייצור. בחלק מהענפים, עלות הייצור שווה או עולה על מחיר המכירה של חומרי הגלם התחליפיים, מה שיוצר כדאיות כלכלית נמוכה להשקעה. בנוסף, בהעדר מנגנוני סטנדרטיזציה, מפעלי תעשייה נדרשים לשאת בעלויות משמעותיות רק בזיהוי מפעלי המיחזור ואיכותם, בהשוואה לערוצי הרכש של חומרי גלם טבעיים, ועלויות החיפוש והשגת המידע משפיעות על הכדאיות של מעבר למיחזור ופוגעות בפיתוח שוק המיחזור המקומי. בהקשר זה, מפעלי המיחזור בישראל צריכים למצות טוב יותר את יכולות העבודה והשיווק בדיגיטל, להטמיע פרקטיקות של מצוינות תפעולית, להשקיע בפיתוח חידושים טכנולוגיים לשיפור איכות המוצר ושיפור התפוקה בתהליכי הייצור, להטמיע תהליכי ייצור מבוססי תעשייה 4.0, לקדם מודלים עסקיים חדשניים, להתייעל במשאבים, להשקיע בתהליכי שיווק ומכירה ולשאוף ליצור ערך חדש ואיכותי ללקוחות. על מנת שתעשיית חומרי הגלם הממוחזרים תתפוס נפח משמעותי, יש צורך בקידום הטמעת טכנולוגיות למעקב אחר שרשרת האספקה, ייעול תהליכי הייצור, תימרוץ הולם להטמעת טכנולוגיות ייצור חסכוניות במשאבים, יצירת יכולות מו"פ וחדשנות בתחום וגם אימוץ שיטות של סימביוזה תעשייתית - הפיכת פסולת של ארגון אחד לחומר גלם עבור ארגון אחר".
איך השפיע משבר הקורונה העולמי על הענף ?
"בעוד שמשבר הקורונה בשילוב המלחמה באירופה חידדו את הצורך בעצמאות של מערכות הייצור המקומיות, בד בבד חשפו האירועים גם את התלות שלה בשרשראות אספקה בינלאומיות. כל אלו העמיקו את ההבנה שיש להשקיע בכלכלה מעגלית, במיחזור מקומי ובשימור משאבים ולהשתחרר מהתלות בהסתמכות על ייצור גלובלי. התקופה האחרונה הביאה מגמה של חזרת תעשיות למדינות מפותחות כגון אנגליה וגרמניה, ושל מעבר מתעשיות לינאריות - לתעשיות מעגליות. מגמות אלו נובעות, כאמור, משילוב מספר גורמים, בהם הרצון לקצר זמני הובלה, ולחזק קשרי ידע בין תכנון לייצור. הכלכלה העולמית מצויה במשבר המהווה הזדמנות ליישם פתרונות כלכלה מעגלית בתהליכי הייצור והאספקה, ואכן, אפשר לראות שהמגמה תופסת תאוצה. לפי תחזיות, תחום הכלכלה המעגלית עתיד לייצר רווחי נטו של מעל 1.6 טריליון דולר לכלכלת האיחוד האירופי עד 2030. לאלו מתווספת עלייה צפויה בתמ"ג וייצור של אלפי משרות חדשות בשל השקעות מסיביות בטכנולוגיות חדשות, בציוד, בבנייה ובתשתיות- כל אלו בצד יתרונות של הגדלה צפויה וצמיחה ברווחים של התעשייה, הקטנת התלות במשאבי טבע, הקטנת כמות הזיהום ועמידה ברגולציה שתופסת מקום מרכזי יותר, ככל שחולף הזמן".
