"מי שעובד על המספרים של העסק יצליח. כל העולם הכלכלי נע על בסיס הנוסחה הזו שכוללת ניהול של הכסף, הסקת מסקנות וקבלת החלטות, כשאלה מובילות לצמיחה", קובע דוד בן עזרא, יועץ פיננסי וכלכלן.
בן עזרא המייסד ומנכ"ל משרד DBE, העוסק בניהול כספים ובייעוץ פיננסי ועסקי הוא כלכלן ובוגר תואר ראשון מהמרכז הבינתחומי עם התמחות במימון. מי שכיהן בעברו בתפקיד כלכלן בפירמת ייעוץ עסקית מובילה, מלווה, מייעץ ומרצה מזה עשור לחברות ממגוון ענפי המשק.
"משרדי רואי חשבון נוהגים להפנות אלינו לקוחות, כדי שנשלים את החתיכה החסרה והמשמעותית של ניהול הכספים", מסביר בן עזרא. "לרוב, אין להם זמן להתעסק ברזי הניהול הפיננסי של העסק. אם, לדוגמה, בעל עסק יפנה לרואה החשבון שלו לסייע לו לדחות את השידור למע"מ, או יבקש שיתלווה אליו למשרדי מע"מ לצורך פרישת תשלומים, סביר להניח שרואה החשבון יתקשה לתת לו את המענה הזה". לדבריו, תקופת המשבר והמענקים הממשלתיים יצרו עומס גדול יותר על משרדי רואי החשבון. "היום אנחנו גם יודעים שכ־800 מיליון שקלים מתוך כלל המענקים ניתנו בטעות, ויידרש להחזירם וזה עומס נוסף שנופל על רואי החשבון".
משרדו של בן עזרא מתפקד ככוח עזר למשרדי רואי החשבון, ומספק לבתי עסק מענה בנושאים של ניהול הכספים באופן שוטף.
"הבעיה המרכזית מתחילה בזה שבעלי העסקים לא יודעים מה לבקש מרואה החשבון שלהם, מהצד השני רואה החשבון לא חי בעסק - הוא לא חי את התזרים, ולא מבין את הלחצים שמופעלים עליו, מהן ההתלבטויות של בעל העסק, מה קורה במלאי ועוד, ולפונקציה הזו אנחנו נכנסים".
"כשבעל עסק נאלץ להתמודד עם דילמה כלשהי, סביר להניח שאנחנו התמודדנו איתה כשליווינו עסק כזה או אחר. המטרה היא לתרום מהידע ומהניסיון שלנו, ולעזור להם לקבל החלטות טובות ונכונות.
אומנם אין תשובה אחת נכונה, אבל יש דרך לשפר את מנגנון קבלת ההחלטות. הרבה פעמים העשייה שלנו גולשת גם לתחומים אחרים, כמו אנליזה שיווקית, כי לבסיס הפיננסי יש השפעה על מהלכים בתחומים אחרים. כמו האם להיכנס לפרויקט מסוים, לייבא סחורה מסוימת, להיפתח באשראי מול לקוח מסוים ועוד. כל אלה הן החלטות מהותיות שמתקיימות בכל ענף בתעשייה".
חמשת מרכיבי הניהול ההכרחיים
השיטה של משרד DBE מבוססת על ניהול חמישה מרכיבים מרכזיים, שאם לא ייעשו בתדירות נכונה ובצורה טובה, יובילו במקרה הטוב לכך שהעסק ידשדש במקום, ובמקרה הרע עשויים אף לגרום לנסיגה של העסק לאחור.
- תזרים המזומנים - "ניהול התזרים חייב להתנהל גם ברמה היומית ומסייע למזער תאונות פיננסיות, ומצד שני מאפשר לפתח את העסק", מסביר בן עזרא. "חשוב להבין שההתנהלות הפיננסית חייבת להיות ללא דופי. כלומר, להימנע ממצב שחשבון הבנק נמצא ב־85 אחוזי מיצוי, ובטח שלא במצב שבו הבנק מאיים להחזיר המחאות". לדבריו חוסר בתזרים נובע משתי סיבות מרכזיות: מחסור באשראי, שאמור לתמוך בפעילות השוטפת, או פעילות עסקית חודשית שגררה אחריה הפסד. "לא פעם עסקים אינם מודעים לגרירת הפסד כלשהו, מכיוון שהם אינם מבצעים מעקב חודשי אחר הרווח וההפסד". "ניהול התזרים מתחיל בחלוקה לשני דוחות מרכזיים - דוח לקוחות (גבייה), ודוח ספקים (תשלומים). המטרה היא לאפיין את כל התנועות הקבועות של לעסק ב־360 מעלות, כלומר, מה נמצא בתזרים ומה נמצא בחוץ. זה יאפשר לזהות את התהליכים הבעייתיים, ולשלוט בכל ההוצאות. אומנם יש הוצאות שלא ניתן להגמיש, אבל אחרי שמסירים אותן, אפשר להסתכל על מה שנותר ולייצר סדרי עדיפויות - להחליט לדחות תשלום כזה או אחר. המעקב הזה מאפשר לנהל את התזרים בצורה מיטבית ולדעת שבכל יום יש כיסוי להוצאה".
- רווח והפסד חודשי - "בכל חודש בודקים כמה נכנס וכמה יצא, וכל סעיף של הכנסה מחלקים לסגמנטים, בודקים מהן ההכנסות מהפרויקט, מהאתר, או על בסיס חלוקה לסוגי לקוחות. רואה החשבון לא נכנס לרזולוציה הזו, והיא משמעותית מאוד ומספקת ידע עצום ללקוח. גם בהוצאות ההתייחסות מפורטת, אין שורה של 'הוצאות עובדים', אלא כל עלות שכר של עובד נמצאת בשורה נפרדת. זו פרישה ברורה שמאפשרת להסיק מסקנות, ולקבל החלטות מהותיות". "ההבדל בין הדוח החשבונאי שרואה החשבון מגיש לרשויות לבין מה שאנחנו מנהלים, הוא שאנחנו לא חייבים לעבוד על בסיס מזומן או מצטבר, כפי שהעסק מדווח למע"מ. אנחנו יכולים להוסיף להכנסות של חודש מסוים את העבודות שבוצעו החודש אך צפויות להיכנס רק בחודש הבא. כך נעשית מדידה אמיתית. באותה צורה עוקבים אחר הוצאות. רואה החשבון עושה את זה בתדירות של פעם לשנה ואנחנו מציעים מענה של חודש בחודשו".
- תחזית פיננסית של תקציב - "חלק גדול מהעסקים מתנהל ללא תקציב או תחזית עסקית־פיננסית. התחזית מביאה לידי ביטוי את כל השאיפות, היכולות והפוטנציאל של העסק לצד ההתחייבויות והתוכניות להמשך. תחזית טובה תהיה מדויקת וזהה לתוצאות בפועל".
- תקציב מול ביצוע - "פעולה שמודדת את הפערים בין התחזית הפיננסית לבין מה שקרה בפועל, ועל בסיסה מסיקים מסקנות. רוב העסקים לא מתפנים לעשות את המעקב החשוב הזה. והבעיה שעולה מכך היא שהם אינם עוקבים אחרי מה מתוך התוכניות קרה בפועל ומה לא. עסקים מפספסים הזדמנויות, ויותר מזה מאבדים שליטה על המתרחש בעסק". בפגישת 'תקציב מול ביצוע', מתכנסים להסקת מסקנות, ומייצרים משימות להמשך. "המשימות הן מעשיות. למשל, מחליטים לקבוע פגישה עם משרד הפרסום, או לנקוט בפעולות אחרות שיעזרו להשיג את התוצאה בחודש הבא. ניהול זה לדעת לאפיין את המשימה ולבקר אותה, אחרת הולכים לאיבוד".
- מאזן חודשי - "דוח המאזן מאפשר הצצה נוספת אל ביצועי העסק; ואם משווים אותו לדוחות קודמים – בין חודש לחודש או בין שנה לשנה – אפשר להבין את המגמות ואת השינויים, ולהסיק מה באמת קרה. ככל שמקפידים לבצע את דוח המאזן לעיתים יותר תכופות, כך תתקבל תמונה מלאה יותר. המאזן הוא דוח כל כך טוב, שרשות המיסים דורשת מכל חברה בע"מ להגיש אותו אחת לשנה, ומחברה ציבורית אחת לרבעון. אני מציע לכל חברה, ולא משנה מה גודלה, לערוך את הדוח הזה אחת לרבעון ואם אפשר אחת לחודש".
באופן כללי, מסכם בן עזרא: "כל עסק צריך לקחת את עצמו לרמה הבאה. חברה בע"מ צריכה לחשוב כמו חברה ציבורית, למנות דירקטור חיצוני, לבצע מאזן אחת לרבעון, להסתכל על השווי שלה אם היא תימכר או תונפק בשלב הזה, וכל עוסק מורשה צריך לחשוב על עצמו – כחברה.
להפריד בין פעילות אישית לעסקית, להוציא לעצמו 'תלוש שכר' ועוד. המהלכים האלו יאפשרו להם להסיק מסקנות, לקבל החלטות טובות יותר ולשגשג. אחרי הכול, זו הסיבה שלשמה הוקם העסק מלכתחילה".
www.dbe.org.il | Youtube | instagram | facebook
בשיתוף DBE
