אולימפיאדת מונטריאול שנת 1976. המתעמלת שהפכה לאגדה נדיה קומאנץ' מבצעת את תרגיל חייה שמזכה אותה בציון הגבוה ביותר שניתן עד אז באולימפיאדה: 10 עגול. אלא שהטכנולוגיה של אותם הימים לא הייתה מוכנה לביצוע המושלם. על לוח ציונים האנלוגי הופיעו הספרות 1.00. הקהל הגיב באכזבה, גם המאמן של המתעמלת הצעירה היה בטוח שמדובר בנקמה עד שהכרוז הכריז כי בפעם הראשונה בהיסטוריה של האולימפיאדה ניתן הציון 10. מאז אותו אירוע היסטורי קומנאץ' הגיעה ל-10 מושלם שש פעמים נוספות, ובעיקר הטכנולוגיה זינקה בכל מה שנוגע לתחום הספורט. כיום באירועי ספורט גדולים מלבד הציון, הקהל מקבל עדכונים, נתונים וניתוחי מהלכים וסטטיסטיקה בזמן אמת. הטכנולוגיה הפכה לאחת השחקניות המשמעותיות על המגרש וגם עבור הצופים בבית, המקבלים לצד הפרשנויות נתונים מדויקים.
הנתונים, הניתוחים וההישגים
הזינוק הטכנולוגי שמשפיע על כל תחומי החיים שינה לחלוטין גם את חווית הספורט והכושר, החל מאירועים בינלאומיים ועד אפליקציות לכושר המותאמות לכל משתמש עד לספירת הצעדים והתנועות. כענף מהותי בחיינו מבחינה כלכלית, תרבותית, חברתית ואישית הפיתוחים הטכנולוגיים הנוגעים לספורט אינם נפסקת לרגע. מערכות כמו VAR (Video Assistant Referee) שהוכנסו למשחקי הכדורגל או "עין הנץ" בטניס שנחשבו חדשניות, הפכו במהלך השנים לחלק מינורי במארג שלם של אמצעים שמספקים לנו נתונים באמצעות מערכות בינה מלאכותית לפני ואחרי המשחקים. מי שצפה בסרט "מאניבול" עם בראד פיט, ודאי זוכר את הסצנה שבה צוות מנתח ידנית נתונים שאותם אסף ממקורות שונים. היום הצוות היה מקבל מיידית את הנתונים לתוך הטלפון הנייד בלחיצת כפתור אחת.
חברות היי-טק והסטארט-אפ בעולם ובישראל מודעות לפוטנציאל העצום בכל הנוגע לספורט, וכמעט כל תחום זוכה לפיתוח ברמה האישית או הקבוצתית: ניתוח מדדים והתנהגויות של שחקנים, אביזרים כולל הלבשה שמסייעים בשיפור הביצוע וההישגים, מכשירים שנועדו למנוע או לזהות פציעות, טיפול בפציעות ועוד. זאת, לצד פיתוחים שנועדו לשפר את חווית הצפייה מכל הבחינות ומכל הזוויות, כולל מידע קריטי הנוגע למשחק, לאסטרטגיה ולכל אחת מהשחקנים. אם בעבר מדובר היה בעיקר בהכנה פיזית ומנטלית לקראת משחק, כיום ליגות כדורגל מובילות בעולם כמו הלה ליגה הספרדית, סרייה A האיטלקית או הבונדסליגה הגרמנית, ה-NFL או הבייסבול, כבר הטמיעו את הטכנולוגיה כחלק בלתי נפרד לקראת משחקים, ולניתוח במהלך ואחריהם – כדי שאפשר יהיה להתכונן טוב יותר למשחקים הבאים.
חקר הביצועים ומדידת הנתונים של שחקנים וקבוצות רק משתפר. לרשות המאמנים עומדים כיום ממצאים שכמוהם אולי היינו מקבלים רק בסרטי קולנוע מנותקי מציאות: כל תנועה, הבקעת שער, קליעה לסל או זווית חבטה בבייסבול מעובדים כמעט מיידית לטבלאות המפיקות מידע שימושי לכל מאמן או מנהל קבוצות. חברות שזיהו את הפוטנציאל בעולם הספורט פעלו במהירות וביעילות, חלקן אף גזרו את המסקנות מתחומי עיסוק אחרים שבהם פעלו ויישמו אותן גם בעולם הספורט. בנוסף, בחלק מרשתות השידור העולמיות הבינו שאת מה שנדרש פעם להפיק מ-12 או 18 מצלמות במגרש, ניתן כיום להשיג הרבה פחות ציוד וכסף.
חכמים על המגרש
החדשנות הישראלית החלה כבר בשנות השישים ומתמקדת בעיקר מחוצה לו. מיכה אלמוג ויוסף דגן היו אלה שהמציאו את ההכרעה בפנדלים הנמשכת עד היום, אבל האומה עם המוח שממציא לנו פטנטים עוד לא הצליחה למצוא בעצמה את החיבור הנכון בין החריפות המחשבתית לבין תנועות הרגליים שיביאו לה הישגים על המגרש. נראה שבמקום למתוח שרירים, התחלנו לאמן את המוח וכמעצמת היי-טק התחלנו לפתח סטארט-אפים בתחומי אימוני ספורט, אוטומציה לאצטדיונים, שיפור חווית הצפייה וחוויה מותאמת בפלטפורמות שאינן דווקא הטלוויזיה. כפי שמעידים הנתונים של חברת דלויט - זה הכרחי: יש יותר ממיליארד שעות צפייה בתוכני ספורט בטלפונים חכמים, ונעשה שימוש תדיר בכלים ליצירת תוכן גולשים המשותף ברשתות החברתיות דוגמת תמונות וידאו. בעולם שבו זכויות השידור הן הנתח המרכזי בענף, מדובר במשמעויות דרמטיות.
נקודת המפנה בישראל הייתה ב-2016, עם מכירתה של ריפליי לאינטל בסכום הנאמד ב-175 מיליון דולר. ריפליי מאפשרת צפייה במשחק בתלת ממד, כך שהצופה יכול לבחור כיצד לראות את המשחק אך שפעת מכירתה הייתה רחבה יותר וריבעה את מספר החברות שפנו לעסוק בספורט-טק, המשלב בינה מלאכותית וביג דאטה, כמעט ל-200. על פי הנתונים, בין השנים 2014-2019 גייסו חברות ישראליות סכום של 112 מיליון דולר, שמיקם אותה במקום השני יחסית לגודל האוכלוסייה.
הבולטת שבהן היא WCS שגייסה באחרונה כמאה מיליון דולר, לאור יכולתה לאפשר לבעלי זכויות שידור לייצר עוד מוצרים מהנכס הקיים שלהם. ההתערבות האנושית כמעט ונעלם, וטכנולוגיה של WCS מתווכת את המשחק לצופים בזמן אמת על פי ניתוח המשחק, מייצרת מגוון סרטונים מאותו משחק על סמך הוראות שהוגדרו מארש או באמצעות בינה מלאכותית שמחליטה בעצמה מה היו השיאים של המשחק. לצד החוויה, שאותה אימצו בבונדסליגה וב-NBA ישנו גם חיסכון במשאבים כי אין צורך בשדרים, עורכי וידאו או פרשנים, מבלי שתיפגע היכולת לתת למהמרי הספורט נתוני אמת בזמן הצפייה – ולהגביר הכנסות ממי שבא לא רק ליהנות מהיכולת על הדשא אלא גם להרוויח ממנה כסף.
על פי הדיווחים, במהלך שנת 2021 יצרו לקוחות WSC יותר מ־3.4 מיליון תקצירי ספורט על גבי הפלטפורמה של החברה. בשנה החולפת נוצרו יותר מ־6,000 WSC Stories שזכו לכ־100 מיליון צפיות עם שיעור לחיצה של יותר מ־11 אחוזים.
חידושים טכנולוגיים אחרים שפיתחו חברות ישראליות נוגעות גם בשיפור המשחק עצמו באמצעות טכנולוגיה המשלבת מצלמות ברחבי המגרש וחיישנים על בגדי השחקנים. השימוש בטכנולוגיה מסוג זה מפיקה ניתוח פרטני של הנעשה על המגרש ומאתרת נקודות חולשה שאותן ניתן לשפר לקראת המשחק עצמו, וכבר אומצה על ידי טניסאים כמו נובאק ג'וקוביץ', קבוצות כדורגל מובילות וגם על ידי אלופת ה-NBA גולדן סטייט.
תחום הספורט-טק הישראלי לא נשאר נחלתם של מקצוענים או קבוצות פאר, אלא גם יועד לאימוני כושר ביתיים – בעיקר בתקופת הקורונה. אפליקציות שפותחו הציעו תחרות אונליין מול חברים או אנשים ברחבי העולם בשילוב של אירובי ואנאירובי, אחרות הציעו פידבקים מיידים על אימונים בדומה למאמן אישי או תוכניות אימון אישיות בליווי קולי, יש שהציעו ניתוח של התנועות באמצעות חיישנים, אימונים בלי לקום מהכיסא כפי שנוהגים לעשות טייסים, אפילו אימוני ספורט לחובבי הג'ימינג', טכנולוגיות לתפריט מזון נכון ועוד.
Made in israel
בעולמות הדאטה מדברים על דיוק של 98% בנתונים מבוססים בינה מלאכותית, והוא רק משתפר. כדי להגיע לדיוק של 100%, אמורה המערכת להתנהל ללא מגע יד אדם והלמידה בעולם הספורט נגזרת, בין היתר, כם מעולמות אחרים כמו התעופה שבהם ישנו שימוש בבינה מלאכותית. השיפור משרת היטב את לקוחות הקצה: הצופה הופך להיות מעורב יותר בנעשה על המסך שלו, מהמרים יכולים לבחור על סמך המידע הרב וכל מי שחובב ספורט יוכל להבין טוב יותר את המשחק המתנהל מולו.
בישראל מדובר על כ-220 חברות הנוגעות בספורט-טק ובכ-1,000 המספקות שירותים בתחום. ישראל שנחשבת למעצמת היי-טק מתחילה יותר ויותר לבנות לעצמה מוניטין גם בתחום הטכנולוגיה בספורט. הדגש הוא על פיתוחים מבוססי דאטה שישנו את עולם הספורט עבור הצופה וייצרו עבור מי שיושב בבית או מגיע לאצטדיון חוויה שונה לגמרי שתתועל בהמשך גם להגדלת הכנסות עבור המועדון. האצטדיונים הפכו חכמים יותר ומאפשרים באמצעות אפליקציות וטכנולוגיה להעלות מדיה לרשתות החברתיות ישירות מהאצטדיון. זוויות הצילום הפכו רבות ורחבות הרבה יותר, התכנים מכל העולם מותאמים ספציפית על פי טעמו ורצונו של כל אוהד, שיכול ליהנות מהם היישר בטלפון הנייד שלו ובאיכות צפייה של K4 או K8.
ב-2016, כך מספרים הנתונים על פי דוח של פירמת הייעוץ דלויט, הושקעו ברחבי העולם 5 מיליארד דולר בפיתוח טכנולוגיות ספורט ובכללן חברות המספקות שירותי מדיה גם לתחום הספורט – ומאז כמות החברות בתחום רק עולה ואיתן גם ההשקעות. "תעשיית הספורט בגרמניה ממשיכה לגדול כל הזמן", הסביר ביורן אנדטר, מנהל האסטרטגיה השיווקית של שאלקה 04, בראיון ל-TheMarker. "כדורגל הוא כבר לא רק המשחק עצמו, אלא יותר בידור ועסק דיגיטלי. קהל היעד שלנו כעסק משתנה, יש לנו יותר צופים ואוהדים בציעים וכל הזמן ודור המילניום משתמש בסמארטפון כדי להתעדכן בחדשות המועדון בכל דקה. זה אתגר עבורנו, ואנחנו מייצרים באמצעות הטכנולוגיות עוד אפיקי הכנסות ואופציות לחסויות המיועדות לקהל המשתנה".
ההבנה של אנדטר משותפת למועדוני ספורט ברחבי העולם, שאינם עוסקים בפיתוח אלא מבקשים להיות חלק ממנה או לרכוש אותה. תל אביב, למשל, נתפשת על ידי רבים כחממה טכנולוגית המפגינה גמישות ודינמיות ולכן מכל העולם מגיעים כדי להתחבר אליה ואל החשיבה הישראלית.
חיזוק לתפישה זו דבריו אפשר למצוא בקיומם של כנסי Future Sport Israel של מכון היצוא ומשרד הכלכלה. הכנס נערך לראשונה ב-2017 ונמצא במגמת צמיחה ומושך לישראל בהדרגה מועדוני פאר, חברות ענק וגופי ספורט בינלאומיים. הם באים להתעניין ולחוות טכנולוגיה ישראלית המשנה משמעותית את פני המשחק ואת דרכי צריכת המדיה. בכנס השלישי שנערך בתחילת יוני 2022, ואליו הגיעו מאות נציגים ממועדוני ספורט ומחברות ספורט כדי להתרשם מהחידושים הישראליים בתחום הספורט-טק, הם פגשו, בין היתר, חברות המציעות קסדה המודדת את עוצמת הבעיטה, מתקן זרועי החוזה פציעות ואפילו סורק שיכול לקבוע כיצד יתפחו עצמותיו של הספורטאי, וחלקם אף קבעו פגיעות המשך. פיתוחים נוספים שהציגו החברות הישראליות נגעו בשיפור ושדרוג חווית השידור והצפייה – גם באירועי ספורט מקומיים וקטנים בסטנדרטים שהיו שמורים על כה לשידורים גדולים; איסוף נתונים וניתוחים מדויקים לצורך שיפור הישגים גם בענפים שקשה למדוד כמו שיט ואקסטרים וכלי שמצליח לספק תוכן ולחבר בין האוהדים על המגרש או בבית לבין הקבוצות והמועדונים, ולתת לחובבי הכדורגל חוויה שהופכת אותם לחלק מהמשחק.
מועדוני הספורט בישראל עדיין אינם נוהרים להצטייד בטכנולוגיה, חלקן גם משיקולי תקציב ברורים. דוח שהזמין משרד התרבות והספורט בשנת 2017, מיקם את ישראל במקום האחרון מבין מדינות ה-OECD עם הציון הנמוך ביותר.
הבולטות, ויש לומר הצפויות, הן קבוצות פאר כמו מכבי תל אביב ומכבי חיפה בכדורגל הנהנות מאצטדיונים חדשים ומשחקות כמעט דרך קבע במפעלים האירופיים ומנסות לא להישאר מאחור ספורטיבית וטכנולוגית. באחרונה גם הפועל רמת גן מהלאומית הקימה מחלקת חדשנות, וגם במכבי נתניה מליגת העל יש היתכנות חדשנית.
בכדורסל, מועדון פאר נוסף הוא מכבי תל אביב בכדורסל, שגם הוא מתחרה ברמות הכי גבוהות ביורוליג ומאמץ שיטות אימון, סקאוטינג ומעקב אחרי שחקנים באימונים כדי להפיק יותר מהשחקנים החתומים בשורותיו. זה לא עוצר את החברות הישראליות שדוהרות קדימה עם הטכנולוגיה לעבר הזירה הבינלאומית.
