חיפוש

משחקת על כל המגרש: התעשייה האווירית נכנסת גם לזירה היבשתית

הלקוחות דורשים אספקה מהירה של מוצרים, שדה הקרב משתנה והצורך במערכות טכנולוגיות מתקדמות מתגבר. בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית, פורס יריעה רחבה של הזדמנויות, אתגרים והצלחות עימם מתמודדת החברה ומעריך שלהסכמי אברהם תהיה השפעה חיובית על שיתוף הפעולה הביטחוני באזור

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
מערכת חץ ARROW | צילום: התעשייה האווירית
מערכת חץ ARROW | צילום: התעשייה האווירית
מערכת חץ ARROW | צילום: התעשייה האווירית
מערכת חץ ARROW | צילום: התעשייה האווירית
יואל צפריר, בשיתוף התעשייה האווירית
תוכן שיווקי

לאחרונה חשפה התעשייה האווירית את ה-POINT BLANK - טיל אלקטרואופטי הנישא על-ידי חייל יחיד. הטיל, בעל יכולת המראה ונחיתה אנכית, משוגר ומתופעל על-ידי חייל בודד, מה שמקנה קטלניות גבוהה לדרג הטקטי. וקטלניות היא הרי שם המשחק היום, כפי שהתבטא הרמטכ"ל הקודם, אביב כוכבי, בלא מעט הזדמנויות. ואכן, היכולות האלקטרואופטיות מסייעות להפללה ולתקיפה של מטרות בעלות אורך חיים קצר בדיוק רב.

בועז לוי, מנכ"ל תע"ש | צילום: התעשיה האווירית
בועז לוי, מנכ"ל תע"ש | צילום: התעשיה האווירית
בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית| צילום: התעשייה האווירית
בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית| צילום: התעשייה האווירית

הבייבי החדש שוקל כ-6.8 ק"ג ואורכו כמטר. הוא יכול לטוס בגבהים של 50 עד 500 מטרים, מהירותו המקסימלית כ-80 מטרים בשנייה וביכולתו לרחף באוויר לזמן נתון לצורך אימות המטרה ודיוקה לפני תקיפה. באחרונה נחתמה עסקה בהיקף מיליוני דולרים למכירת הטיל החדש למשרד ההגנה האמריקאי. העסקה כוללת אופציה להמשך הזמנות.

"הטיל החדשני מגלם בתמצית את כל מה שאנחנו מצטיינים בו: חימוש מדויק, פיתוח טילים - במקרה זה טקטיים - טכנולוגיות ייצור משופרות, מערכות אלקטרואופטיקה לאימות מידע מודיעיני בזמן אמת, והיענות לצרכים המבצעיים של צבא מודרני", אומר בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית בריאיון מיוחד. "אנחנו מבינים את צרכי הקרב, העכשוויים והעתידיים, וזו התשובה שלנו לצורך של צבאות ביכולת עצמאית לתקיפת מגוון מטרות בקטלניות גבוהה בזמן אמת, שיכולה לשמש מגוון יחידות ברמה הטקטית, מרמת הצוות ועד הגדוד. תורת הקרב שמתהווה כיום גורסת שחייל בודד עם יכולות תקיפה עצמאיות ואוטונומיות הוא מרכיב חשוב ביכולת ההכרעה".

בין קורונה לאוקראינה

התעשייה האווירית, קובע לוי, מהווה כיום מוקד ידע טכנולוגי לאומי ועולמי בתחומי טילי התקיפה, ההגנה האווירית, המכ"מים, הלוויינות, הכלים המאוישים מרחוק, התעופה האזרחית והסייבר. החברה מספקת פתרונות מקצה לקצה בתחומי היבשה, האוויר, הים, החלל והסייבר.

לוי עצמו נחשב לאחד המומחים הבולטים בתחום של מערכות מורכבות בתחום הטילים והחלל. הוא בעל תואר ראשון בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל ותואר שני בהנדסת מערכות, שניהם מהטכניון. הוא גם בוגר קורס דירקטורים ונושאי משרה בכירים באוניברסיטת תל-אביב. לתעשייה האווירית הצטרף לאחר סיום לימודי התואר הראשון ב-1989. במהלך למעלה מ-30 שנות שירותו בתפקידים שונים בתעשייה האווירית: הוא ליווה מקרוב פרויקטים לאומיים ובין-לאומיים רבים, בהם סדרת ניסויי "חץ 2", ייצור משותף של ה"חץ" בארה"ב, בשיתוף עם חברת בואינג, והנחת היסודות למערכת "חץ 3" ליירוט לראשונה מחוץ לאטמוספירה והובלת המערכת למבצעיות יחד עם משרד הביטחון בחיל האוויר. כמו כן, הוא הוביל את תהליכי השיגור של מספר לוויינים מסדרת "אופק" למשימות תצפית בחלל, שיגור לווין התקשורת "עמוס 4" וחתימה על הסכם פיתוח של לווין התקשורת הלאומי "דרור 1". בנוסף, הוא ניהל את שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לעמותת SpaceIL במסגרתו פותחה, יוצרה ושוגרה הגשושית הישראלית "בראשית" אל הירח.

בשנתיים מאז נכנס לתפקידו, לוי מנצח על ניווט ספינת הענק, שמעסיקה כ-15,000 עובדים, בים סוער של שינויים. "אנחנו מתמודדים כיום גם עם ההשלכות של הקורונה, בעיקר על שוק העבודה, וגם עם השינויים בשדה הקרב, כתוצאה משורה של עימותים צבאיים בעולם. לא רק המלחמה בין רוסיה לאוקראינה", הוא מדגיש. "מצד אחד, הקורונה יצרה תנאים קלים יותר לאינטראקציה עסקית. אם בעבר הלא רחוק כל דבר חייב פגישה 1:1, היום אפשר לסגור דברים בזום והנגישות למקבלי ההחלטות היא קלה יותר. מצד שני, הדרישות של הלקוחות השתנו וקבועי הזמן שלהם התקצרו. הציפייה שלהם היום היא לספק הכל כאן ועכשיו. כשהם חותמים על חוזה הם לא מעוניינים בתהליכי פיתוח ארוכים ויותר בהתאמות על בסיס ידע קיים. אבל להביא להם מוצר באיכות ראויה. אנחנו עדים לשינויים עסקיים גדולים מאוד ולשמחתי אנחנו מתאימים את עצמנו למצב היטב. התעשייה האווירית נמצאת בצמיחה יפה והתוצאות העסקיות בכל שנה עולות על אלה של השנה הקודמת. יש לנו הרבה נחת מהביצועים העסקיים.

מערכת ברק | צילום: התעשייה האווירית
מערכת ברק | צילום: התעשייה האווירית
מערכת ברק | צילום: התעשייה האווירית
מערכת ברק | צילום: התעשייה האווירית

"אשר לעימותים הצבאיים בעולם, הרי מעבר לאוקראינה - שבאופן טבעי ממקדת את עיקר תשומת הלב של התקשורת ודעת הקהל בעולם - יש היום שורה של עימותים צבאיים במקומות רבים בעולם. אבל אם נחזור לאוקראינה, הרי מה שמתחולל שם משפיע על כל הסביבה ומשליך על עוד מקומות ועל תפיסת האיום. כל החגורה סביבה משתנה. המדינות הבלטיות, מערב אירופה והמדינות הצפוניות, כולן מחשבות מסלול מחדש ומשנות את התנהלותן. גרמניה, למשל, הגדילה מאוד את תקציב הביטחון, בהיקף של כ-100 מיליארד אירו, ומשלימה ציוד, וכך עושות מדינות אחרות. זה פותח פתח להזדמנויות עסקיות רבות ואנחנו מזהים רצון גדול מבעבר לשיתוף פעולה טכנולוגי.

"באופן הפוך, אנחנו עדים להשפעות החיוביות של הסכמי אברהם. זו מהפכה אדירה. אנחנו רואים שינוי מגמה אזורי ורצון של מדינות באזור לשתף עימנו פעולה בנושאים טכנולוגיים. אנחנו רק בתחילתו של תהליך בניית אמון עם מדינות שבעבר לא היו לנו קשרים עימם ואני מעריך שהוא יתחזק".

הדרישה: תמונת מודיעין אחודה ורציפה

המלחמה באוקראינה מספקת כיום הצצה לשדה הקרב העתידי, שיהיה שונה בתכלית מזה הקיים. בתעשייה האווירית עוקבים מקרוב אחר המבצעים הצבאיים וההשפעות שלהם על מבנה ואיכות הציוד הצבאי. "אנחנו מציעים היום רצף של פתרונות חדשים, שנובע מניתוח שדה הקרב העכשווי ומשליך על העתידי. מדובר גם בפתרונות התקפיים וגם הגנתיים, גם קרקע וגם ים, גם מהאוויר וגם מהחלל. בעידן העכשווי הכל מתחבר עם הכל ואין פתרון אחד, יש פתרון מוכלל: יבשה, אוויר, ים, מטוסים וכלי טיס בלתי מאויישים, תוך חיבור רשתי שמעניק יתרון יחסי.

"אחד הדברים הבולטים כיום הוא הצורך והרצון של מפקדים לקבל תמונת מודיעין ברצף, תמונה שתהיה אחודה, אזורית ומקיפה, שכוללת את כל הזירות, מתכללת את כל פריטי המידע הרלוונטיים ומתיכה אותם לתמונת מודיעין בהירה. כזו שמסייעת לקבל החלטות מושכלות, ולמעשה את ההחלטה האופטימלית ביותר בהינתן תנאי הקרב.

"כשאני מדבר על פתרון אופטימלי צריך לזכור את שינוי פני המערכה: המלחמה היום לא נערכת רק בגבולות, היום נלחמים על כל השטח. בערים ומחוץ לערים, עם פגיעה גדולה באוכלוסייה האזרחית שמעורבות יותר ויותר במערכה. אתה רוצה פחות נפגעים ואתה רוצה מודיעין עם יכולת ראייה רחבה, שיאפשר לך לזהות איומים ולדעת מול מי את הנלחם, מתי ואילו אמצעים להפעיל נגדו.

"כולם רוצים מודיעין אמיתי, נכון ומדויק בזמן אמת שיושב על כל הרצף - מהחלל ועד הים. אבל, וכאן נכנס היתרון הטכנולוגי שלנו באופן מובהק, לא מספיק רק לספק מידע גולמי ולהנגיש אותו לכוחות. מערכות ה-AI והאלגוריתמים שאנחנו מפתחים מסייעים לפענח את המידע באופן אוטומטי ולחלץ ממנו תובנות שמסייעות למפקדים בשטח לקבל החלטות".

מה המשמעות האופרטיבית מבחינתכם?

"המשמעות היא שהיום התעשייה האווירית משחקת על כל המגרש: מפיתוח לוויני תצפית ותקשורת ועד מערכות תקיפה והגנה וכל מה שביניהן, כדי שמקבלי ההחלטות יוכלו למצוא את נקודת האופטימום. אנחנו משחקים על כל המגרש בעוד מובן. מכיוון שעימותים הם עימותים ויש קווי דמיון בין כולם, הרי מה שאנחנו מאמצים ממקום אחד יכול להיות מותאם למקום אחר ולכן אנחנו פועלים גלובלית בראייה רוחבית. אנחנו מבינים את הצורך של קברניטים ומפקדי הכוחות בשטח לזהות איומים, לשרטט תמונת מצב ולתכנן את המערכה הבאה, ולכן הפיתוחים שלנו נועדו להנגיש להם את המודיעין האיכותי ביותר ואת האמצעים לטפל בתוקף, לאחר שהאיום זוהה".

חליפת לחימה כוללת לספינות הקרב

התרגום המעשי של מלחמה על כל המגרש הוא היקף רחב של פתרונות שמציעה התעשייה האווירית, "מהחלל לים" כפי שמכנה זאת המנכ"ל. "בתחום החלל אני יכול לומר שאנחנו 'בית החלל של ישראל'. אנחנו מפתחים ומייצרים לווייני תצפית ותקשורת, כאשר המטרה כאן היא להגדיל את הרזולוציה של התמונות שמתקבלות ולקצר את הזמן בין תמונה לתמונה כדי להפיק מודיעין איכותי יותר.

"בפן התעופתי, אנחנו בית התעופה של ישראל, הן במקטע האזרחי והן במקטע הצבאי. זהו המקום היחידי שבו ניתן לפתח ולבנות מטוס ולרשיין אותו. יש מעט מאוד מקומות שיש להם את כל האמצעים ההנדסיים לשם כך ושגם יודעים לתחזק. בתקופת הקורונה נכנסנו חזק לתחום של הסבת מטוסי נוסעים למטוסי מטען, מה שגם מאריך את זמן החיים של המטוס. היכולות שלנו והידע שלנו בשיפוץ מנועים ומטוסים הביאו לכך שתחום זה חולש היום על כרבע מהפעילות התעופתית שלנו. אנחנו גם יודעים לבנות חלקי מטוסים וחלקים רבים ממטוסי הקרב המובילים בעולם - ה-F15, ה-16F וה-35F נבנים כאן, כולל כנפיים וגופים פנימיים. אנחנו גאים לעבוד עם היצרנים המובילים בעולם.

"בתחום הים אנחנו מכוונים לפיתוח חליפת לחימה כוללת לספינות הקרב, שתאפשר גם הגנה וגם תקיפה, כולל ליעדים רחוקים, עם מערכות מכ"מ, ניווט ותותחים".

הזכרנו את ה-POINT BLANK. נדמה לי שהטילאות תופסת מקום נכבד בפעילות שלכם.

"העיסוק שלנו בתחום הוא רחב. גם טילי תקיפה וגם טילי הגנה שמונחים לפגיעה מדויקת, כולל לטווחים ארוכים. אנחנו מובילים את ההגנה מטילים בליסטיים, כמו 'החץ', כאשר המטרה היא לתת ללקוחות מספר שכבות הגנה בגבהים שונים. בתחום ההגנה האווירית אנחנו אמונים על פיתוח וייצור ה'ברק', מערכת להגנה מפני טילים נגד ספינות, שהיא הטובה מסוגה בעולם, לצד מגוון רחב של טילים מסוגים שונים שנועדו לספק מגוון הגנות כנגד סוגים שונים של כלי טייס ומעופפים אחרים כמו טילי שיוט. ועוד לא הזכרנו את החימוש המשוטט, הארופ, שהוא חימוש משוטט לתקיפת מטרות שונות בעל מוניטין עצום".

נושא כלי הטיס הבלתי מאוישים הוא כנראה הנושא החם ביותר היום והוא יהווה את מרכיב חשוב בכל מערכה עתידית. כלים אוטונומיים קטלניים ולהקות רחפנים שמתקשרים זה עם זה הם חלק מהחזון המהפכני של מערכת הביטחון.

"אין ספק, ותזכור שאנחנו היינו החלוצים בבניית כלי טיס בלתי מאוישים. המל"ט הראשון הומצא כאן ומאז פיתחנו דורות של כלי טיס בלתי מאוישים, מקטנים ועד ענקיים, שאחראים גם על איסוף מודיעין מדויק. זה מתחבר לצורך בשרטוט תמונה מודיעין אווירית אחודה".

לפתח פתרונות פורצי דרך

היקף המכירות של התעשייה האווירית עומד כיום על חמישה מיליארד דולר בשנה. הלקוחות פזורים בכל העולם ומגיעים מכל הגזרות. האתגר הכרוך בהיקפי מכירות אלה הוא כפול, אם לא משולש: גם לשמר את כוח האדם הקיים, גם לגייס כוח אדם טכנולוגי בעידן של מחסור בכוח אדם טכנולוגי וגם לטפח כל הזמן את החדשנות.

כיצד גוף גדול כשלכם מנביט יזמויות טכנולוגיות שצומחות בדרך כלל בסביבה סטארט-אפיסטית ואינדיבידואלית?

"קודם כל, חדשנות טכנולוגית היא חלק מהדנ"א שלנו במשך שנים. אני שוב חוזר ומזכיר שהיינו חלוצים בפיתוח מל"טים, טילים, יירוט טילים בליסטיים. לשאלתך, אני יושב כרגע במרכז החדשנות שלנו בתל-אביב, שנועד בדיוק למטרה זו - לטפח חדשנות בקרב העובדים. אנחנו מעודדים אותם לקחת כל זיק של רעיון שצומח בקרבם בכל מיני סיטואציות - בבית, מול הטלוויזיה, בסביבה החברתית הקרובה - לבוא אלינו, להציע ובמידה וזה עובר את האישורים, לקבל תקציב למימוש הרעיון ולהנביט אותו למוצר עסקי. אנחנו נותנים לעובדים חבל ארוך במובן זה".

זה נוגע להיבט של ההון האנושי. איך משמרים כוח אדם טכנולוגי בעידן של מחסור והאם המשבר בהיי-טק מספק גם הזדמנויות לגיוס כוח אדם איכותי?

"התעשייה האווירית, כמי שעוסקת בפיתוח אמצעים בקצה חזית הטכנולוגיה, זקוקה להון אנושי איכותי ולעובדים אחראים ומיומנים. אנחנו נחשבים לחברה שטוב לעבוד בה - מקום שביעי בדירוג 100 החברות שטוב לעבוד בהן - ואנחנו יודעים לייצר חבילת תגמול טובה. זה לא רק כסף, זו גם משמעות. בסוף, העובדים מבינים שהם מפתחים אמצעים שעוזרים להגן על הבית. למרות המשבר בהיי-טק עדיין הביקוש עולה על ההיצע ואנחנו מתמודדים יום-יום עם האתגר של שימור כוח האדם".

מה החזון? לאן הולכים מכאן?

"החובה הראשונה שלנו היא להמשיך ולצמוח. להגדיל את היקף המכירות ואת הרווחיות. זהו צו ביטחוני, כלכלי וגם חברתי. אל תשכח שאנחנו משפיעים במישרין ובעקיפין על כ-50,000 אלף בתי אב. לכן, המטרה היא כל הזמן לחתום על חוזים חדשים ולהגדיל את צבר ההזמנות. כל זה צריך להיעשות תוך דגש על איכות. הערך המוסף שלנו הוא שאנו מגיעים לשוק עם מוצרים ייחודיים ועם יכולת שהיא ייחודית רק לנו. זה נגזר מיכולות טכנולוגיות והבנה רחבה של עולם הלחימה. אנחנו מתמודדים בזירה מורכבת זו עם הרבה ידע, אסטרטגיה ואנשים. למשל, בעזרת צוות אסטרטגי קבוע של חזאים ומדענים אנו פועלים להבין את השינויים שחלים בשדה הקרב במטרה לתת להם מענה פיתוחי מתאים. זה מחייב הסתכלות קדימה בטווח ארוך - כי עצם הפיתוח אורך שנים - ודורש שילוב של מומחיות מתחומים שונים, כולל דיאלוג מתמיד עם המפקדים בשטח, כאשר הרצון שלנו הוא לספק פתרון פורץ דרך, שייתן תשובה טכנולוגית מתקדמת לאתגרים הביטחוניים בארץ ובעולם".

בשיתוף התעשייה האווירית

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    גיל אלבז. הצטרף לאוניקס ביולי 2025, וקיבל תואר של מייסד

    גייס עשרות מיליונים ואיבד שני יזמים: הסיפור של הסטארט־אפ החשאי אוניקס

    אופיר דור
    ארגזים מלאים בפירות דוריאן. "אנחנו צריכים להתאים את שרשרת האספקה לשינוי ולייצא דוריאן טרי"

    חקלאים קצרו רווחים מהביקוש לפרי המסריח. כעת הוא נערם במחסנים

    ניו יורק טיימס
    תלוש שכר פיקטיבי

    כל השאר זה בונוס: החברה שמצאה פטנט לחסוך כסף — על חשבון העובדים

    ליאת לוי
    קלוד קוד. נהפך לתופעה ויראלית שגנבה את תשומת הלב מ–Cursor

    הסערה החדשה בהייטק הישראלי: "זה מטריף ומלחיץ ברמות משוגעות"

    שגיא כהן
    טקס השקה אוטובוסים BRT

    בתים, מגרשים ואחזקות בחברות: הנכסים של ראש עיריית נס ציונה

    טלי חרותי-סובר

    "לא תראי אותי שם": לאן נעלמו הסטודנטים, והאם זה יחסל את האוניברסיטאות?