ב-22 בפברואר 2019 בשעה 20:00 היו נשואות עיני רבים בציבור הישראלי למסך הטלוויזיה, ולא בגלל סיקור תוצאות בחירות או גמר תוכנית ריאליטי. היה זה מועד שיגורה לירח של החללית "בראשית", והמדינה ליוותה את השיגור בהתרגשות מהולה בגאווה רבה. לצד תמונות מהשיגור המרגש התמקד השידור במרכז השליטה של החללית, כשבתחתית המסך הופיעה הכתובית "יהוד מונוסון". זאת מאחר שמרכז השליטה של החללית היה בקמפוס מבת של התעשייה האווירית, שממוקם בעיר יהוד מונוסון.
"זה היה רגע מכונן במוחה של ראשת העיר, עו"ד יעלה מקליס, שהחליטה להקים צוותי חשיבה ותכנון כדי לחבר את העיר לנושא החלל ולמתג אותה כעיר חלל ותעופה", מסביר אמנון בוץ, ראש מנהלת אזורי תעסוקה ועסקים בחברה הכלכלית יהוד מונוסון. "בתום תהליכי חשיבה, תכנון ומיקוד ארוכים, בהם שולבו גם תושבי העיר, הוחלט להוביל מהלך מרוכז בניהול מנכ"ל העירייה, גיל סימנהויז, למתג את כל אזורי התעסוקה העתידיים שלה סביב תעשיית החלל יחד עם יצירת eco system של העשייה העירונית לתמוך את המהלך האסטרטגי. "החודש נשיק באמצעי התקשורת קמפיין ארצי שבו יוצג המיתוג החדש של העיר - 'יהוד מונוסון - עיר עם space' - שיציג באמצעות סרטון תדמית קצר את הפיתוח העירוני שמתקיים בעיר בהקשר לנושא חלל ותעופה, במטרה למשוך משקיעים, יזמים וחברות לאזורי התעסוקה החדשים שנבנים".
פעילות חינוכית בשיתוף קרן רמון
החיבור של העיר לנושא החלל והתעופה הוא שדרוג של מצב מוכר. לפני עשרות שנים עבדו מרבית תושביה בתעשייה האווירית השוכנת ליד נמל התעופה בן-גוריון הסמוך, ובעיקר בקמפוס מבת של חטיבת הטילים והחלל, המתכנן ומפתח מגוון רחב של מערכות בתחום ושוכן ביהוד מונוסון. לפני שלושה שבועות שוגר לווין נוסף שחציו אזרחי וחציו צבאי, ממרכז השליטה לחללית וללווין אשר בקמפוס מבת שביהוד מונוסון. בנוסף לאורך השנים, בהובלת אגף החינוך בעיר בניהולה של מירי אורגוטפריד, הועמקו שיתופי הפעולה של העיר עם הקמפוס בעיקר בנושאי חינוך, ובמערכת החינוך בעיר - נושא החלל עובר כחוט השני מגיל גן ועד בית הספר התיכון.
"מערכת החינוך בעיר יצרה שיטת לימוד בשיטת ה'נבחרות'", מסביר בוץ, "אשר מעבירה ומלמדת את נושאי החלל מגיל צעיר. בגילאי הגן מופעלת תוכנית 'המרוץ לחלל' בשיתוף קרן רמון, שם מקבלים הילדים מושגי בסיס בתחום. בכיתות א' עד ו' פועלת תוכנית 'ספייס סטארט-אפ', אף היא בשיתוף קרן רמון, ובה התלמידים מחולקים לנבחרות, אשר מייצרות פרוייקטים. חלק מהכיתות לקחו חלק בתחרות גמר של נבחרות בתי הספר שהתקיימה בבנייני האומה בירושלים. בגילאי ז' עד ט' פועלות נבחרות ברמה הארצית, במסגרת אולימפיאדת חלל העוסקת בנושאי אסטרונומיה וחלל, והן מלוות על-ידי צוותי הוראה ומנחים מעמותת space.il של מוריס קהאן, ומנחים מקרן רמון. בבתי הספר התיכוניים נבנתה תוכנית העשרה במסלולים הריאליים מכיתות י', שם לומדים מושגים באסטרונומיה ואופטיקה, לצד תוכנית העמקה על מערכת השמש כוכבים גלקסיות ולוויינים. בכיתות י"א במגמת פיזיקה כבר לומדים חלל" ובכיתה י"ב התלמידים במסלולים המדעיים טכנולוגיים בוחרים בחלקם הגדול את פרויקט הגמר שלהם בתחומי החלל".
עוד פועל בעיר במרכז אופק, מתחם התעסוקה בעיר "מייק לאב" (make lab) מרכז עשיינות ורובוטיקה הממומן על-ידי העירייה והוקם ביוזמת אבי אוספלד, יזם ופעיל בתחום, המגיע לשם מידי יום. המרכז מופעל על-ידי צוות מקצועי מתנדב ומגיעים אליו אנשים מכל הגילים כדי לפתח מוצרים ורעיונות. ברמה הפורמלית מתקיימים במרכז הכשרות וקורסים לאנשים מכל הארץ, בתחומים שקשורים לעשיינות, חדשנות ורובוטיקה, והשילוב מייצר בו דינמיקה של עשייה ופיתוח.
שכונות חדשות ופיתוח תשתיות
העיר יהוד מונוסון מונה 34,000 תושבים המהווים כ-10,000 בתי אב. משנת 2013 עומדת בראשות העיר עו"ד מקליס, שזיכתה את העיר בפרס ניהול תקין. בשנת 2017 הוכרה יהוד מונוסון על-ידי משרד הפנים כעיר איתנה, דבר המאפשר לה להתנהל באופן עצמאי מבחינה תקציבית. באותה שנה העלתה חברת דירוג האשראי מעלות את דירוג האשראי של חברת המימון יהוד מונוסון לדירוג הגבוה +AAA.
"גורם נוסף שהשפיע באופן מהותי על ההחלטה להתמקד בנושא תעשיות חלל הוא הסכם הגג של עיריית יהוד מונוסון, שנחתם עם הממשלה בשנת 2019, במסגרתו מעבירה הממשלה לעיר 1.25 מיליארד שקלים לטובת פיתוח תשתיות למגורים ואזורי תעסוקה", מספר בוץ, שבמסגרת תפקידו אחראי על קידום וטיפול בעסקים ובחברות הפועלות בעיר, וכן בתכנון, חשיבה ואסטרטגיה עירונית בתמהיל עסקים. "אנחנו החלטנו שהכספים שמופנים לפיתוח תשתיות לאזורי התעסוקה יופנו לפיתוח עסקים הקשורים לתעשיית החלל. עד כה הסכם הגג איפשר לנו להשקיע כ-300 מיליון שקל בפיתוח ובחידוש תשתיות במרכז העיר הוותיקה, וכל היתר מיועדים לפיתוח תשתיות של שתי שכונות חדשות עם אזורי תעסוקה במערב ומזרח העיר. במקביל לכך העירייה מקדמת יחד עם המדינה תכנון של אזור תעסוקה נוסף דרומי, בשטח שגובל בינינו לבין נתב"ג, מדרום לכביש 461".
שתי השכונות החדשות שמתאר בוץ הן שכונת "גדות" במערב העיר, שאזור התעסוקה והמסחר שלה ישתרע על שטח של 320 אלף מטרים, ושכונת "מגשימים" שבמזרח העיר, שם יוקצו 290 אלף מטרים לטובת תעסוקה ומסחר.
שכונת "גדות", הנושקת לצומת סביון בכביש 461, כבר נמצאת בבנייה ושווקו בה מעל 1,100 יחידות דיור מתוך 4,100, ומאמצע פברואר ישווקו בה 30 דונם של תעסוקה ומסחר. בשכונת "מגשימים", שכרגע נמצאת בשלב תכנוני, ישווקו 3,100 יחידות דיור. "שתי השכונות החדשות תוכננו בתפיסה של 'עיר ב-15 דקות', לפיה התושבים יוכלו לקבל מענה לכל צרכי חייהם - תעסוקה לימודים, פנאי, בילוי ושטחים ירוקים - בטווח של 15 דקות הליכה ברגל. העיר עומדת לשלש את גודלה בעשור הקרוב, ואנו שואפים שמרבית התושבים ימצאו עבודה בעיר בעסקים החדשים אשר יהיו בעלי זיקה לתחום החלל והתעופה, אשר טבעי ביותר נוכח הנגישות לפרויקט השער הצפוני לנתב"ג, שצפוי להיות מוקם על ציר 461, בסמוך לצומת יהוד מרכז".
אשכול תעשייתי ברור
ביהוד מונסון הבינו שאחד הגורמים המשמעותיים לתשתית בתחומי החלל והתעופה הוא נגישות גבוהה מאוד לחוות שרתים ודאטה סנטר, והם מכוונים להוביל יזמים להקים חוות שרתים כזו בתת-הקרקע. בנוסף, במהלך שלוש השנים הקרובות הם מתכוונים להקים בעיר מוזיאון ומרכז מבקרים שיעסקו בנושא חלל, וכן להקים בית ספר תיכוני אזורי ללימודי חלל. "אנו גם עומדים להקים בשכונת 'גדות' פארק עירוני, שבו המוטיב המרכזי במתקנים יהיה עולמות החלל: מגלשות בעיצוב חללי, מתקנים המדמים מצבים בחלל, טלסקופים שיוצבו בשטחים ירוקים ועוד", מפרט בוץ. "בהתאם להנחיית ראש העיר מקליס ביצענו עבודת מטה כדי לעודד את תעשיית החלל והתעופה המתפתחת לקבוע את משכנה בעיר יהוד מונוסון, בין השאר באמצעות ארנונה דיפרנציאלית, שתיקבע בהתאמה לגודל השטחים שהחברות ירכשו בשטחים החדשים שייבנו.
"כשמדברים על תכנון אזורי תעסוקה, התכנון המיטבי הוא יצירת אשכול תעשייתי מאוד ברור בעל מכנה משותף אחד, כאשר סביבו מתקבץ מעגל של נותני שירות המהווים תעשייה משלימה", הוא מסביר. "השוק הולך להשקעה של תוכן בעולמות החלל עם מעבדות מחקר, לוגיסטיקה, מפעלי הרכבה וייצור וחיתוך - ספקטרום רחב של סוגי תעשיות - ואנחנו רוצים להיות שם".
מרכז יזמות ואקסלרציה בתחום החלל
בדרך למיתוג העיר כעיר חלל ותעופה בדקו ביהוד מונסון מודלים רבים של מיתוג עירוני ואזורי, החל מהעיר באר שבע שקידמה את תעשיות הסייבר ועד הפודטק של אזור הצפון. "יצרנו קשר עם האקדמיה והתעשייה כדי לרתום אותם לשיתוף פעולה עם המערכת העירונית בעיקר בתחום החינוך. זאת כדי לייצר eco system שייתן מנוע למיתוג הנבחר", מדגיש בוץ. "כך למשל, במתחם הקניות ביג שביהוד נחנך בימים אלה מגדל ובו שטחי תעסוקה, כאשר העירייה הובילה מהלך לפיו חברות שישתכנו במגדל יוכלו לקבל גישה לתשתיות הקיימות בקמפוס מבת כדי לקדם את עיסוקם, וזאת במטרה למשוך למגדל בעיקר חברות מתחומים נושקים".
הנושא הבא שמתפתח כרגע ומתוכנן להיות מושק בקרוב בעיר הוא מרכז יזמות ואקסלרציה בתחום החלל, במסגרתו תזמין התעשייה האווירית חברות הזנק שעוסקות בעולמות התוכן של הניו ספייס, לקחת חלק במאיץ. במקביל יוקם בתמיכת העירייה מרכז למידה בדיסציפלינות שונות בתחום, שבו יוכלו לבקר גם תלמידים מיהוד מונוסון, ולבצע השתלמויות ותוכניות באופן עצמי.
לסיכום מזכיר בוץ, כי למרות שהעיר שוכנת בקצה המזרחי של המטרופולין בגבול עם האזור הכפרי, יש ליהוד מונוסון מספר יתרונות משמעותיים: שש תחנות של רכבת קלה, שייפרסו לאורכה של העיר בשנת 2027 ויאפשרו כניסה קלה לעיר מצפון ומדרום; כביש 46, שיעבור מדרום מערבה של העיר לצפון מזרח, יתחבר לכביש 6 ויעבור מעל אזור התעסוקה של העיר, חניון "חנה וסע" בצומת הטייסים, שצפוי להסתיים ב-2027 ויאפשר גישה נוחה לרכבים וכניסה חלקה לאזורי התעסוקה.
בשיתוף עיריית יהוד מונוסון
