בשנים האחרונות, על רקע ההתחממות הגלובלית ותופעות הטבע הקיצוניות, הורחב השיח הבינלאומי בנוגע לחלקה של האנושות בתופעות טבע אלו והצורך של כל אחד ואחת מאיתנו לפעול על מנת להפחית את פליטות גזי החממה. אדגיש כבר עכשיו: אנחנו בתעשייה הישראלית מבינים את הצורך להתגייס למאבק על הסביבה שלנו. זה האוויר שאנו נושמים, הכדור בו אנו חיים והעולם שנשאיר לילדינו ולילדיהם.
למדיניות משקית של הפחתת פליטות גזי חממה (כלכלה דלת פחמן) השפעה אדירה על כל תחומי החיים: חשמל, מים, תחבורה, חקלאות, פסולת, תעשייה, צריכת מוצרים, בילוי ועוד.
ממשלת ישראל נערכת באחרונה לגיבוש חוק אקלים, אשר אמור להקנות אמצעים להפחתת פליטות גזי חממה במדינת ישראל. לאחרונה התחייבה הממשלה להפחתת פליטות מצריכת האנרגיה ב-85% עד שנת 2050 ביחס לשנת 2015. כדי שזה יקרה, יידרשו שינויים משמעותיים מכל המגזרים לשם התייעלות בצריכה ולהסטת הצריכה למקורות אנרגיה בעלי פליטת גזי חממה מועטת. ביצוע שינויים אלו כרוך בהשקעות מאסיביות ומתמשכות לאורך זמן ממושך של כל מגזרי המשק.
אג׳נדה של פיתוח בר קיימא
התעשייה הישראלית כבר נערכת לאתגרים שלפתחנו, וחברות רבות קבעו לעצמן מדיניות להפחתת פליטות, בצמוד לתוכנית שאפתנית אך בת השגה לעמידה ביעדים אלו.
פעילות זו של התעשייה אינה אך ורק בהקשר של הפחתת פליטות גזי חממה, אלא של הפחתת ההשפעות הסביבתיות שלה גם, ואולי בעיקר, בהקשר של מזהמים מקומיים, ובכלל זה הפליטות לאוויר, פליטות שפכים ושימוש בחומרים מסוכנים.
התעשייה הכימית והתעשייה הישראלית כולה מובילות מהפכה ומקדמות בשנים האחרונות אג׳נדה של פיתוח בר קיימא, אשר מאפשרת המשך פעילות והתפתחות תעשייתית תוך הפחתה משמעותית של ההשפעות הסביבתיות הכרוכות בכך. זאת, מתוך תפיסה עקרונית הרואה את פעילות התעשייה החשובה כל כך לכלכלה הישראלית, ככרוכה ביכולתה להשתפר טכנולוגית וסביבתית תוך שמירה על איכות הסביבה, הפחתת פליטות וצמצום השפכים המזהמים. בשנה האחרונה הוביל איגוד הכימיה בהתאחדות התעשיינים סדרת מפגשים בין חברות התעשייה לבין מומחים בעולם בנושא התייעלות במשאבים ומעבר לכלכלה מעגלית, וקידם מהלכים נוספים בריק הפוליטי שנוצר.
התוצאות של גישה זו ניכרות בשטח באופן ברור: דו"ח של המשרד להגנת הסביבה מהשנה החולפת מציג שיפור משמעותי בכל הקשור לפליטות חומרים מזהמים במפעלי התעשייה השונים. על-פי דו"ח זה, מאז שנת 2012 נרשמה הפחתת פליטות בשיעור עצום של 62% בפליטות תחמוצות החנקן לאוויר, 82% בפליטות תחמוצות גופרית ו-68% בפליטות חלקיקי PM10.
גם בתחום השפכים נרשמה צניחה משמעותית בפליטות התעשייה. התעשייה בכל רחבי ישראל הצליחה להפחית את כמות השפכים המזהמים בשיעור של בין 36% ל-85% משנת 2012.
הישגים אלו לא הגיעו משום מקום או במקרה. הישגים אלו הם תוצאה של פעולות מאומצות, בלתי מתפשרות ובלתי פוסקות, של הנהלות ועובדי התעשייה לשיפור הביצועים בתחום איכות הסביבה. זאת, תוך מימוש בפועל של התפיסה הכוללת שמקדמת התאחדות התעשיינים ואיגוד הכימיה בפרט: שמירה על התעשייה והכלכלה במקביל לשמירה על הסביבה.
הפחתת כמות השפכים המוזרמים לביוב מבוצעת בשני אופנים עיקריים: הראשון הינו בחינת תהליכי הייצור, וביצוע פעולות לייעול השימוש במשאבים והפחתת כמות המזהמים במקור. השני הינו הפחתת המזהמים המוזרמים לביוב על ידי טיפול כימי או ביולוגי, ולעתים אף שניהם גם יחד. יעילות פתרונות אלו תלויה בקיום פתרונות מתקדמים בתחום זה.
במדינת ישראל התפתחו מספר חברות תעשייתיות בעלות טכנולוגיות ייחודיות ופורצות דרך בתחום הטיפול בשפכים. בין שלל החברות ניתן לראות חברות בולטות דוגמת חברת Aqwise הישראלית, שעוסקת במתן פתרונות לטיפול בשפכים וכן בטכנולוגיות שונות לשיקום מים; חברת SGTech, שעוסקת בטיפול ביולוגי בפרש ושפכי רפתות עד לרמה המאפשרת הזרמת השפכים לביוב; וחברת GES, אשר מספקת למפעלים פתרונות בדמות טכנולוגיות השבת שפכים מתקדמות, לעיתים עד רמת Zero Liquid Discharge - כלומר רמה של אפס שפכים בקצה. אלה רק חלק מהדוגמאות וישנן עוד רבות אחרות. שיתופי פעולה אלה מדגישים שוב את המחויבות הבלתי מתפשרת של התעשייה בישראל לאיכות הסביבה, ולשיפור התהליכים המתקיימים בה לטובתם של כלל אזרחי ישראל והעולם בכלל.
חברות הפתרונות הסביבתיים זוהו ע"י התאחדות התעשיינים כמגזר חשוב בפני עצמו, אשר מלווה ומטופח ע"י ההתאחדות בכלים ייעודיים - הן לטובת התעשייה הישראלית הרחבה והמשק המקומי, והן כמנוף ייצוא לטיפול בבעיות סביבה גנריות בעולם.
בין הפעולות הרבות שמקיימת התאחדות התעשיינים בתחום איכות הסביבה, הושם דגש מרכזי על יצירת שיתופי פעולה בין מפעלי התעשייה ומגזרים נוספים (רשויות מקומיות, בסיסי צבא, חקלאות) לבין חברות תעשייתיות ישראליות שונות, בעלות טכנולוגיות בתחום הפחתת המזהמים. כך למשל, קיימה ההתאחדות מפגש של חשיפת טכנולוגיות טיפול בשפכים ופתרונות אנרגיה מקיימת בפני מפעלי מזון, על מנת שמפעלים אלו יאמצו טכנולוגיות מתקדמות אלו במפעליהם.
לא לחינם משקיעה התעשייה בישראל מאמץ וכספים רבים כדי להפחית את כמות הפליטות בשפכים. הפחתה זו לא רק משפרת את ייעול השימוש במשאב חשוב זה, אלא אף תורמת בשמירה על מי התהום, אשר מהווים מקור חשוב לצריכת מים ישראל.
חשוב לציין כי לשיתופי הפעולה שמקדמת התאחדות התעשיינים עם חברות שמקטינות את רמת השפכים, ישנה חשיבות החורגת מגבולותיה של מדינת ישראל. בעידן הנוכחי של ההתחממות הגלובלית, צפוי מחסור חמור במקורות מים נקיים במדינות רבות בעולם. לאור זאת, לטכנולוגיות המאפשרות הפחתת מזהמים בשפכים תוך שמירה על מקורות המים הטבעיים, מיחזור המים המשומשים לשימושים נוספים והתפלה נרחבת, בדומה לנעשה בישראל, חשיבות רבה להמשך קיום החיים עצמם במדינות רבות.
כך, למעשה, לתעשייה הישראלית פוטנציאל משמעותי לסייע למדינות רבות להתגבר על משברים קיומיים אשר נובעים מההתחממות הגלובלית. חברות תעשייתיות אלו עשויות להוות בשורה טכנולוגית חשובה עבור מדינות רבות בעולם. בכך, האתגר הסביבתי, אשר נגרם כתוצאה מההתחממות הגלובלית, הופך גם להזדמנות לכלכלה המקומית. אנו תקווה שבמסגרת חוק האקלים אשר מגבשת הממשלה בימים אלו, יוגדרו אמצעים ותמריצים לעידוד, פיתוח וחשיפת טכנולוגיות ישראליות אלו ונוספות בפני העולם כולו.
הכותב הוא מנהל איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים
