חיפוש

הטכנולוגיה ש"מריחה" בעיות בתהליכי הייצור

החיישן של חברת ננוסנט מנטר את המולקולות הכימיות הנידפות באוויר בתהליכי ייצור של מזון ותרופות וכך מזהה ומתריע על שינויים שמעידים על סכנה או קלקול

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
סינתזה של ננו חלקיקים המשמשים לייצור חיישני ריח  צילום Blue monkeys productions
סינתזה של ננו חלקיקים המשמשים לייצור חיישני ריח  צילום Blue monkeys productions
סינתזה של ננו חלקיקים המשמשים לייצור חיישני ריח צילום: Blue monkeys productions
סינתזה של ננו חלקיקים המשמשים לייצור חיישני ריח צילום: Blue monkeys productionsתוכן שיווקי
דניאל דותן, בשיתוף ננוסנט
תוכן שיווקי

חוש הריח משחק תפקיד חשוב וקריטי בתעשיית המזון. בתהליכי פיתוח של מוצרי מזון חדשים, המפתחים נעזרים באנשים בעלי חוש ריח מפותח, שתפקידם להריח את המוצר החדש ולקבוע האם הריח שלו מגרה ומושך לאכול. גם בתהליך הייצור של מוצרי מזון ופארמה ישנם ריחות שמשתחררים בתהליך ומעידים על סכנה או קלקול. החשיבות בזיהוי תקלה במוצר כבר בתהליך הייצור היא גדולה ומשמעותית, כיוון שבשלב זה עדיין אפשר לעצור את התהליך ולשנותו כדי להציל את המוצרים ולחסוך עלויות עצומות ובעיות משפטיות, שעלולות להיווצר במידה המוצרים התקולים כבר יצאו לשוק.

אורן גבריאלי  צילום ענת מגריל
אורן גבריאלי  צילום ענת מגריל
אורן גבריאלי צילום: ענת מגריל
אורן גבריאליצילום: ענת מגרילתוכן שיווקי

"הקושי בזיהוי תקלות וקלקול של מוצרים בתהליכי הייצור והפיתוח נובע ממגבלות חוש הריח האנושי", אומר אורן גבריאלי, מייסד-שותף ומנכ"ל חברת ננוסנט (NanoScent). "לכל תהליך ביולוגי תקול שמתרחש נלווה ריח רע, אבל לא את כל הריחות הללו אנחנו יכולים להריח או לזהות. לכן צריך מדד אובייקטיבי, שיזהה את האותות הכימיקליים של המולקולות שנישאות באוויר ויתריע במידה והמולקולות מעידות על תקלה במוצר".

הטכנולוגיה מזהה שינוי בדפוסים של מולקולות

חברת ננוסנט הוקמה בשנת 2017 על-ידי אורן גבריאלי וערן רום במטרה לספק מענה לאיתור תקלות ייצור בשוק המזון והפארמה ולהתריע עליהן באופן מיידי ואוטומטי כך שניתן יהיה לשנות את התהליכים בזמן אמת. בהמשך הצטרפה לחברה ד"ר אורנה ברש מהטכניון, שחקרה בעצמה את תחום חיישני הריח לזיהוי מחלות. ד"ר ברש הובילה את המחקרים הקליניים בננוסנט וכיום משמשת כסמנכ"לית הפיתוח העסקי.

כיצד פועלת הטכנולוגיה של ננוסנט?

"הפלטפורמה שפיתחנו - VOCID (Volatile Organic Compounds Identification) לזיהוי גזים נדיפים כוללת שני מרכיבים מרכזיים. המרכיב הפיזי - חיישן מיוחד שבנוי מננו- חלקיקים, הרגיש מאוד למולקולות כימיות מסוימות (שרשמנו עליו פטנט); ומרכיב התוכנה, שקולטת דאטה מהחיישנים, מנתחת אותם ומשווה למידע תקין שנאסף בביג דאטה, וכן בינה מלאכותית ולימוד מכונה לזיהוי דפוסים. הטכנולוגיה מזהה שינוי בדפוסים של מולקולות. היא יודעת אילו ריחות מתרחשים בתהליכים כימיים לגיטימיים ואילו ריחות מעידות על תקלות, וכשהיא מזהה חריגות כתוצאה תהליכים כימיים, שאריות או פעילות חיידקים שתביא לקלקול, היא מתריעה מיד. גם בתהליכי הפיתוח של מזון ומוצרי פארמה, המערכת שלנו יודעת לאבחן את הריח ולנתח אותו בהתאם לריחות אידאליים כדי לייעל את תהליכי פיתוח המוצר.

NanoScent Sensor revealed NanoScent

"אם לדוגמה, יש ספריית ביג דאטה שמגדירה את הריח האידאלי של יוגורט תקין, או ארומה משובחת של קפה, המערכת תדע לזהות ולכוון את המפתחים למוצר עם הריח והטעם האידיאלי. כך בתהליכים נלווים בתעשיית המזון, כמו למשל מפעלים שמייצרים מזון מוכן ומשתמשים בשמן לטיגון - המערכת שלנו יודעת לבצע ניטור רציף, לזהות כשהשמן עבר חמצון ולהתריע על מנת להחליף את השמן".

מדוע עולה היום הדרישה למערכת VOCID בתחומי המזון, הפארמה והביו-פארמה?

"עולם המזון נמצא כיום בשיאו, במיוחד עם הצמיחה העצומה של מזון אלטרנטיבי, פיתוחים של בשר וחלבונים מתאים וכדומה. כשמפתחים מזונות בדרכים חדשות, חשוב עוד יותר לבקר את תהליכי הפיתוח והייצור, לזהות מראש אילו ריחות וטעמים ימשכו אנשים למוצר ולהתריע כשיש תקלות. המערכת שלנו ייעודית לכל אלו. בתעשיית הביו-פארמה, עם פרוטאינים ואנזימים שמשתמשים בהם בתהליכי הייצור של תרופות מותאמות, אנחנו מספקים להם שירותים בזיהוי המולקולות גם כן".

הינשוף שמזהה חולי קורונה בנשיפה

"ההון האנושי הוא 'הסיפור' של החברה שלנו, מדגיש אורן גבריאלי. "אנחנו מאמינים מאוד בגיוון תעסוקתי ושוויון הזדמנויות. אנו מעסיקים עובדים מכל מגזר ודת והחברה שמה למטרה להביא לכך שמחצית מהעובדים וההנהלה תהיה נשים. הנשים מובילות את הפיתוח בננוסנט - סמנכ"לית הפיתוח, סימה ישראל, היא ד"ר מהטכניון. גם בהיבט המקצועי, הגיוון רחב ומשמעותי. אין הרבה חברות שמשלבות כימיה יחד עם תוכנה ובינה מלאכותית (AI) וכולם עובדים בהרמוניה.

"היכולת והדרך שלנו ללמוד לדבר אחד עם השני זו בדיוק המתודולוגיה של המוצר שאנחנו מפתחים - חיישנים 'שמדברים' עם תוכנה ומספקים אינדיקציה בסוף".

מה לגבי אחריות חברתית ותרומה לקהילה?

"את החברה הקמנו כשנתיים לפני התפרצות מגפת הקורונה בכל העולם. כבר כשהספינה הגיעה לישראל התכנסו בתל-השומר וחשבנו מה נוכל לעשות כדי לשחרר את סין מהמגפה. זיהינו שהולך לקרות כאן משהו רציני והתחלנו בעבודה עם מפא"ת, בית החולים שיבא, משרד הביטחון והמדען הראשי, שהעביר תקציבי פיתוח, ופיתחנו את הינשוף שמזהה חולי קורונה בנשיפה, מתוך אחריות חברתית".

בשיתוף ננוסנט

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    צילומי רחפן מפרץ חיפה

    דירות ב-2 מיליון שקל, צמוד לחוף הים: במקום הכי נמוך המחירים קפצו פי 4

    שלומית צור
    בישראל 2026 כל אחד קורא לזה אחרת: עזיבה, הגירה, ירידה, התמחות, רילוקיישן, התאווררות

    "יש לך בית גדול, תעשי עוד ילד": המחיר מאחורי החלום הזוהר של הרילוקיישן

    קים לגזיאל
    מייסדי סקפיון: גל גורן (מימין), ירון קרפ, פיני יונגמן, צפריר יואלי ועדו בר־און. יצטרכו להוכיח שהטכנולוגיה שלה עובדת גם בשטח

    ליירט מאות כטב"מים במקביל: סקפיון נחשפת עם גיוס של 36 מיליון דולר

    שגיא כהן
    מניית אונדס ירדה בכ-7% ביום שני, ובסך הכל איבדה כמחצית משווייה בחצי השנה האחרונה

    המשקיע המסתורי החליט לא להיות בעל עניין. מניית אונדס נכנסה לסערה

    חגי עמית
    נוירולוגיה (אילוסטרציה). ישנם בישראל כ-400 נוירולוגים פעילים, 30% מהם מעל גיל הפרישה

    6 מכל 10 ישראלים יזדקקו לרופא הזה. למה המתמחים לא קופצים על המקצוע?

    שיר אנגל
    חבילות חשודות שנתפסו במסגרת החקירה. על פי החשד, המוצרים שווקו בישראל באמצעות טלגרם ונמכרו למועדוני כושר ולעוסקים בפיתוח גוף

    מר ישראל לשעבר ובעלי יצרנית גלידה: החשודים בהפעלת רשת להברחת סטרואידים