בסוף השנה השנייה ללימודים במסגרת החינוכית מצופה מרוב התלמידים לדעת לקרוא בצורה שוטפת. אלא שיש ילדים שמתקשים בקריאה ובכתיבה והם חווים תסכול בבית הספר. "הנטייה המערכתית היא לשלוח ילדים כאלה להוראה מתקנת. ילד עם לקות קריאה שאחרי חצי שנה של תרגול בהוראה מתקנת עדיין נמצא בפער גדול ולא רכש את יכולת הקריאה המשמעותית דורש מאיתנו מחשבה מחדש", אומר ד"ר רן גבע, מומחה לחקר המוח ומייסד המרכז לְשׁוֹנוּת למידה. "ילד שחווה בעיית קריאה ומשקיע את זמנו בלימוד הקריאה ללא תוצאות המאפשרות לו עצמאות מלאה חווה תסכול גדול מאוד. לכך מתווסף פער שפתי מאחר שאין לו גישה לשפה הגבוהה הכתובה, והוא נמצא בייאוש גדול ומפתח התנהגויות נמנעות.
"ילדים עם בעיית קריאה והפרעות קשב וריכוז חסרים את התיווך שיקנה להם את השפה הכתובה. מבקשים מהם לקרוא, אבל יכולת הקריאה שלהם מספיקה לרבע עמוד או להודעת ווטסאפ, ולא לפרק שלם בספרות. ילד שלא קורא עד כיתה י' לא יוכל לכתוב תשובות במבחן הבגרות, ישתמש בשפה מדוברת חסרה, וציוניו ויכולת הביטוי שלו ייפגעו".
בעבודתו במרכז לְשׁוֹנוּת למידה מסייע ד"ר גבע לילדים להתגבר על מחסומים, הרגלים ודעות קדומות, ומלמד אותם לקבל אחריות על תהליך הלמידה שלהם ולנהל אותו. "אני בעצמי לא קורא ולא כותב, אבל כשאתה מכיר את השונות ומקבל אותה, הפתרונות מתחילים להגיע. כשאמא שלי הבינה שאני לא קורא וכותב, היא דאגה לבייביסיטר שתקריא לי את שיעורי הבית ותכתוב לי את התשובות, וכך למעשה העבירה את האחריות אליי במקום למורה פרטית. אותה שמרטפית השלימה אותי ואפשרה לי להכין את שיעורי הבית בלי להתעכב. ברגע שלא הייתי עסוק בניסיונות לקרוא, שכן נמצא פתרון טכני להקראה, הייתי פנוי ללמידה ורכישת ידע". היום עומדים בפני התלמידים כלים המסייעים להקריא כל טקסט, מתוכנות ועד לאתרי אינטרנט. במרכז מסייעים לכל תלמיד למצוא את הכלים המתאימים לו ולומדים למשל כיצד להקשיב לאודיובוק (ספר שמע) או לפודקאסט כדי ללמוד איתם, איך לעבוד עם מנועי דיבור, מקלדת קולית או מרקר ויזואלי – כלים שזמינים מטעם משרד החינוך, רק שרבים לא יודעים על כך, מסביר ד"ר גבע.
ד"ר גבע מספר שבמגפת הקורונה הגיע אליו שטף פניות מגורמים במשרד החינוך, שתהו כיצד מלמדים בזום ילדים שאינם קוראים או כותבים המתמודדים גם עם הפרעות קשב וריכוז. "כל הכלים היו שם, אבל אף אחד לא השתמש בהם". הוא החל להעביר השתלמויות למורים עד שפרצה המלחמה והתקציבים נעצרו. את המרכז לְשׁוֹנוּת למידה הקים בתקופת המלחמה, כשהיה הכרח להאיץ תהליכים ולתת מענה מיידי להכשרה של מורים נוספים תחת תוכניות גפ"ן בבתי הספר.
"מעניין לציין כי אוכלוסיית הילדים המתמודדים עם לקות קריאה והפרעות קשב וריכוז כוללת גם ילדים עם יכולות אינטלקטואליות גבוהות מאוד. אוכלוסייה זו נותרת ללא מענה במערכת, אבל הם מסתדרים מאחר שהציונים שלהם סבירים, אך לא משקפים את מלוא הפוטנציאל שלהם", הוא אומר.
במרכז עובדים עם ילדים שהוריהם מקבלים את העובדה שהם לא קוראים וכי הקריאה הדיגיטלית מהווה עבורם מענה מתאים. לדברי ד"ר גבע, ללא שינוי תפיסה כזה מצד ההורה - שנותן לגיטימציה לשימוש במחשב - הילד לא יסכים לקרוא. "בשבוע האחרון נפגשתי במרכז עם תלמיד בעל אינטליגנציה מעל הממוצע שהתמודד עם בעיית קריאה. לאחר שיעורים במרכז הוא העיד שאין היום מידע שהוא לא מסוגל לרכוש, ממאמר ועד ספר בפיזיקה - כל עוד הוא נמצא במחשב. קודם לכן לימדו אותו שצריך לקרוא בעיניים. הוא קרא בלי להבין והיה צריך לבקש מההורה תיווך, הוא לא ידע כיצד למצוא באינטרנט משמעות של מילים שאינו מבין. בעזרת הכלים החדשים הוא כבר שולט בתהליך לבדו".
אתה יכול לתאר מה חווה ילד עם לקות קריאה?
"עבור לקויי למידה המאובחנים עם בעיות קריאה, כלי הקריאה תקול. יש פער בין קצב המחשבה לקצב שבו האינפורמציה נקלטת, ואז יש מקום למחשבות אחרות שמסיטות מההבנה. כשלא קוראים טוב, קוראים לאט ולא מפיקים אינפורמציה. במצב כזה אי אפשר להתמיד בקריאה מעבר לדקות ספורות. בנוסף, כשהם עוברים לחוש השמיעה, הפסיבי, הם מאבדים קשב ומתעייפים, משום שהקצב איטי מדי עבורם והם לא יכולים להאיץ אותו. לומר לילד 'אם תקרא לאט, תבין יותר' היא אמירה לא נכונה, שכן לכל ילד צריך להתאים קצב משלו".
כיצד מתבצעת הקריאה הדיגיטלית במרכז?
"דרך אחת היא שמיעה באפליקציות שונות של אודיובוק; דרך שנייה היא כניסה לאינטרנט, סימון של טקסט ובקשה מהמחשב שיתחיל להקריא דרך הוורד, הדפדפן ועוד. דרך שלישית היא צילום טקסט בדפוס. OCR, שהוא האלגוריתמיקה שמחלצת טקסט מתוך תמונה, מעביר את התמונה לאותיות באפליקציה של גוגל, ואז אפשר לסמן את הטקסט ולחלץ אותו לוורד, להאזין לו ועוד".
למרכז לשונות למידה מגיעים ילדים מכיתה ד' עד י' בעלי לקות קריאה באבחון פסיכודידקטי, בעלי אינטליגנציה ממוצעת ומעלה, שהקריאה שלהם אינה אפקטיבית ומגבילה אותם ברכישת ידע. שם משנים את הטרמינולוגיה מ"לקות למידה" ל"שונות למידה", ובמקום "לתקן" את הילד מלמדים אותו ללמוד בכלים שמותאמים לו.
המענה ניתן באופן פרטי ונחלק לשניים – פגישת הכוונה וייעוץ עם ד"ר גבע ולאחר מכן ממשיכים לתוכנית ללמידה דיגיטלית לרכישת כלים לקריאה וכתיבה דיגיטליות. "אנו מלווים את האירוע עם מורות לשפה שהוכשרו אצלנו להוראת קריאה וכתיבה דיגיטליות, עם תיווך לבית הספר והמשך שימוש להתנהלות יומיומית בבית", הוא מסביר. הלימוד כולל קריאה וכתיבה דיגיטליות, שימוש במחברת דיגיטלית ופרויקט גמר שבו מתבצעת אינטגרציה לשימוש ברמה יומיומית. "קריאה וכתיבה דיגיטליות עוזרות לילדים לשבור מנגנון הימנעות מלמידה ולהיות יצורים לומדים וסקרנים. אנחנו חדורי שליחות לשחרר מהם את החוויה הלא מוצלחת, ולהכיר להם דרך חדשה שתאפשר להם כלים לחופש אקדמי מלא".
המרכז לשׁוֹנוּת למידה
למעבר לאתר >>
בשיתוף המרכז לשׁוֹנוּת למידה
