בניגוד לדעה הרווחת כאילו אין בישראל עתודות קרקע ובגללן קיימת עליה במחירי הקרקעות, נתפרסם לאחרונה כי רק 10% מקרקע המדינה תפוסה על-ידי נדל"ן. מצד אחד זה מבורך כי המרחב הפתוח חשוב לכולנו, מצד שני יש לאן לצמוח ויש היכן ליישב. לתנועה הקיבוצית וליישובים במרחב הכפרי יש הזדמנות פז להשפיע ולהוביל את המהלך ליישוב הקרקע, תוך מתן הזדמנות למשפחות איכותיות להצטרף לסביבה ירוקה, איכותית ומגורים בקהילה תומכת.
להבדיל מרכישת דירה בבניין, בה אין ועדות קבלה ואין פרמטרים לאיכות רוכשי הדירות, דווקא בקיבוצים בהם מקבלים משפחות לאחר סינון כזה או אחר, ניתן ליישב וליצור אלפי בתים צמודי קרקע, ליישב את הארץ ולהזרים דם חדש בישובים מתרוקנים.
"בניית בתים פרטיים בהרחבות בקיבוצים מיועדת בראש ובראשונה לבנים ממשיכים וטוב שכך, אך לעיתים יש צורך במסה גדולה יותר של בתים כדי לתמוך בעלויות הפיתוח וכדי ולעבות את הקהילה הקיימת", אומר האדריכל אבי שטרנפלד, המתמחה בתכנון בתים צמודי קרקע והרחבות בקיבוצים וישובים כפריים וקהילתיים בכל רחבי הארץ. "הבתים המתוכננים אסור שיהיו בשיטת 'בנה ביתך' אחרת נקים שכונות מתעשרים חדשים בתוך קיבוץ. הבנייה המרוכזת הקהילתית נעשית לאחר התלבטות רבה של הקיבוץ ובמלאכת מחשבת של המתכננים, וכך קיימת שליטה טובה יותר על צביון הבנייה, איכות החיים, מארג השטחים הבנויים והפתוחים וחיבור החדש אל הישן".
משרד "אבי שטרנפלד אדריכלים" בראשותו תכנן מעל ל-1,000 בתים ויחידות דיור. בין היתר תכנן המשרד בתים צמודי קרקע והרחבות בשכונות עירוניות וקיבוצים - העוגן (60 בתים), רבדים (80 בתים), רמת הכובש (80 בתים), גליל ים (40 בתים), דביר (40 בתים), תלמי אליעזר (20 בתים), אשכולות (200 בתים), רמות ב"ש (47 בתים), כפר תבור (100 בתים), חולדה ( 40 בתים), משואות יצחק ועוד. בנוסף זכה המשרד בתחרויות תכנון לשכונות מגורים בת 121 בתים לאנשי קבע בעומר, 66 בתים בתל מונד ובתכנון להרחבת היישוב מגדל (36 בתים). "את הידע הנרחב שרכשנו אנו שמחים לממש בקיבוצים וביישובים הקהילתיים, תוך שמירה על האיכות והסטנדרטים הגבוהים ביותר ובתקציבים מהודקים ונגישים, כיאה לבתים בקיבוצים", הוא מדגיש.
טיפוסי בתים, אורחות חיים שונים
28 שנים חלפו מאז סיים אבי שטרנפלד את לימודיו בבצלאל. ממשרדו במרכז הארץ, המונה 12 מתכננים, הוא חולש על תחומי תכנון רבים - החל בתוכניות בינוי, דרך הרחבות קהילתיות, מרפאות לכל קופות החולים ועד מרכזים לוגיסטיים. כמו מתכננים רבים הוא מתכנן גם וילות ובתי יוקרה. את הידע שצבר בתחום זה הביא לשיא כאשר זכה בתחרות תכנון של צה"ל לשכונה בעומר עבור 120 אנשי קבע. מכאן הדרך לתכנון הרחבות קהילתיות הייתה קצרה.
"בתכנון בית פרטי ללקוחות אשר אתה מכיר אישית, אתה תופר חליפה למידות מוגדרות", מסביר שטרנפלד. "תכנון בית פרטי לוקח בחשבון את כיווני האור, הרוחות, נוף, מבנים שכנים וכיוצ"ב. בעיצוב הפנים אתה גם עונה לצרכים הספציפיים של הדיירים, כגון גדלי חדרים, אמבטיה או מקלחת, מטבח עם מזווה, סגור לסלון או פתוח לסלון, פינת משפחה ועוד. נדונים נושאים עיצוביים כגון גרם המדרגות והמעקה, גדלי חלונות, יחסי הגדלים הין החללים השונים, חיפוי קירות בחומרי גמר ועוד. אבל כשאתה מתכנן שכונה של עשרות בתים, אין לך האפשרות לעצב פרטני ובעצם אתה מוסר בית למשפחה שמעולם לא דנה איתך בצרכים האמיתיים שלה. עקב כך עלה בעיני הצורך לאפשר בית שיש בו פשטות וגמישות לקבלת שינויים. שינויים בחלל טרם בניית הבית, או שינויים עתידיים בעת התרחבות המשפחה ועלייה ביכולות הכלכליות.
"בכל פרויקט אנו מציעים מגוון רחב של טיפוסי בתים שונים, המותאמים באופן אופטימלי לצרכי הדיירים", הוא מוסיף. "כך הדייר יכול לבחור (עוד לפני תחילת תהליך הבנייה) האם הוא מעוניין בדגם חד-קומתי או דו-קומתי, ארבעה או שישה חדרים. אנו שואלים אותו כמה ילדים יגורו בבית והאם הם זקוקים לחדר פרטי? האם הם בני 50-60 והילדים עזבו את הבית, אך זקוקים לחדר אירוח? או למשל, האם כזוג צעיר הם זקוקים לבית עם תכנון גמיש, שילך ויתפתח בעתיד בהתאם לילדים? האם הם מעוניינים ביותר חדרי שינה או ביחידת הורים אחת גדולה? בתכנון חכם ניתן לפתור את מרבית השאלות מראש".
שטרנפלד מבהיר, כי על-ידי צמצום אי הוודאות בבחירת דגם הבית, הכניסה לבית מסודרת יותר, משום שיועצי האינסטלציה, החשמל, האדריכל והקונסטרוקטור מקבלים מראש תוכניות מוכנות לסיטואציות השונות וכך העבודה אינה מתעכבת. הבתים חכמים בפשטותם, עכשוויים בעיצובם ונבנים בתקציב המוגדר מראש.
לשמור על צביון הקיבוץ
אבי שטרנפלד מגדיר את עצמו כאדריכל פרגמטי: "אינני אוהב לעצב גחמות עיצוביות אשר לא תעמודנה במבחן הזמן וברור שאין טעם להכניס לתוך בית בקיבוץ אלמנטים מנקרי עיניים או יקרים. המרקם החברתי בקיבוץ הוא עדין, מארג של ותיקים וחדשים, צעירים ומבוגרים. כולם עדיין נפגשים בחדר האוכל. לכן בתכנון שכונה חדשה, חשוב שהיא תתמזג ברוח הקיבוץ הוותיק. דרכי הגישה יהיו המשכיים, שבילי הולכי הרגל ימזגו את לב הקיבוץ אל ההרחבה, וראוי להימנע מחניות צמודות לבתים. כך אפשר לשמור על צביון הקיבוץ ולשמר את אורח החיים הייחודי המאפיין קיבוץ".
בשיתוף "אבי שטרנפלד אדריכלים"
