חיפוש

חברת Airobotics הישראלית מגשימה את חזון הרחפנים בארה״ב

הרחפנים האוטונומיים המתקדמים שפיתחה חברת Airobotics, אשר עומדים לקראת הרישוי הסופי של ה- FAA, מציבים אותה בחוד החנית של תעשיית הכטב"מ העולמית. מאיר קליינר, מייסד שותף וסמנכ״ל מחקר ופיתוח בחברה, מספר על החזון שהוביל לפיתוח והפתרונות הטכנולוגיים ששולבו ברחפנים, המבטיחים את איכות התוצר הסופי וקיצור זמן הנגשת המידע בצורה מהירה, בטוחה ויעילה

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
המראת הרחפן של Airobotics
המראת הרחפן של Airobotics
צילום: יוני בן חיים, Airobotics
רחל נחמה-עבדי
תוכן שיווקי

בישורת האחרונה לקראת קבלת רישוי מה-FAA, רשות התעופה הפדרלית של ארה"ב, עומדת חברת Airobotics הישראלית לקראת פריצת דרך היסטורית. פיתוח רחפנים אוטומטים מתקדמים - הראשונים מסוגם בשוק העולמי, עליו חתומה החברה, משקף את השינויים המהירים שמתחוללים כיום בשוק הכטב"מים העולמי ואת הטעמת הטכנולוגיות האוטומטיות ללא התערבות אנושית.

מאיר קליינר
מאיר קליינר
מאיר קליינר צילום: יח"צ
מאיר קליינרצילום: יח"צ
ניב רוסו
ניב רוסו
ניב רוסו צילום: יח"צ
ניב רוסוצילום: יח"צ

"החזון של Airobotics, מיום הקמתה, הוא להיות כלי איסוף אוטונומי מהאוויר במרחב העירוני שאוסף דאטה באופן בטוח, יעיל ומהיר", אומר מאיר קליינר, מייסד שותף וסמנכ״ל מחקר ופיתוח ב-Airobotics. "פיתחנו את המערכת המתקדמת בעולם המורכבת מרחפן ותחנת עגינה שלא דורשת מגע יד אדם וניתן להציב אותה בכל מקום, כולל על גגות בניינים".

אוטונומיה במרחב האורבני

חברת Airobotics שהוקמה ב-2014 גייסה עד היום למעלה מ-100 מיליון דולר. 80 עובדיה פרוסים בארבע אזורים שונים ברחבי העולם, כשעבודת הפיתוח מתבצעת במטה החברה בפתח תקווה.

הפיתוח האמור של Airobotics מורכב משלושה חלקים: ״Optimus״ – כטב"מ (כלי טיס בלתי מאויש) שיכול לטוס למשימות של 40 דקות עם מטען ייעודי במשקל של עד ק"ג וחצי, ״Airbase״ - תחנת עגינה ממנה ממריא הרחפן ובה הוא נוחת באופן אוטומטי, ובה גם מתבצעת פעולת החלפת הסוללה, המצלמות והחיישנים ללא התערבות אנושית, ותוכנה המאגדת יכולות טכנולוגיות מתקדמות המאפשרות למפעיל לשלוח את הרחפן לכל פעילות, לשלוט ולנהל כל משימה בלחיצת כפתור וללא מטיס.

נחיתת הרחפן של Airobotics בתחנת העגינה
נחיתת הרחפן של Airobotics בתחנת העגינה
נחיתת הרחפן של Airobotics בתחנת העגינה צילום: באדיבות Airobotics
נחיתת הרחפן של Airobotics בתחנת העגינה צילום: באדיבות Airobotics

"לטובת איסוף המידע, עיבודו והפקת תובנות מהחומרים שמעביר הרחפן, פיתחנו מגוון רחב של פתרונות טכנולוגיים ומתודולוגיים, שנועדו להבטיח את איכות התוצר הסופי ולקצר את זמן הנגשת המידע בצורה מהירה, בטוחה ויעילה", מסביר קליינר. "הפתרונות כוללים אפליקציות לתכנון המשימה ואופן איסוף המידע בצורה אופטימלית, שימוש בחיישנים מותאמים לאוטומציה על גבי הרחפן ותשתית ענן בה מתבצעים עיבודים הדורשים כוח חישוב גדול. כמו כן, פיתחנו פלטפורמה ייעודית להנגשת התובנות בזמן אמת כמאגר מידע אינטראקטיבי".

מה קורה כיום בשוק העולמי בכל הקשור לרחפנים ומהי תרומתה של Airobotics לנושא?

"רוב הפתרונות הקיימים היום בשוק הרחפנים דורשים, בדרך זו או אחרת, הפעלה והתערבות אנושית, בין אם זה בהטסה, בהפעלה, בתחזוקה או בניתוח המידע. בניגוד אליהם, המערכת של Airobotics עובדת בצורה אוטומטית לחלוטין מרגע הגדרת המשימה. הקידמה הטכנולוגית בשנים האחרונות בהחלט תרמה לכך ויותר ויותר חברות מאמצות אותה, כשבמקביל, רשויות התעופה האזרחיות בעולם מנסות להשלים את הפער מול הטכנולוגיה ולהגדיר את אופי התעבורה האווירית כשיהיו מספר גדול של רחפנים בכל זמן נתון. נכון שהיום רואים פעילות רחפנים באוויר, אבל רובם פועלים תחת אישור נקודתי. כלומר, לפני כל הטסה יש לקבל אישור מהרגולטור. זה תהליך מסורבל, לא יעיל שאינו תואם את היכולות הטכנולוגיות בימינו. רחפנים יכולים לעשות כיום כל כך הרבה פעולות שזה מדהים - מפיקוח על אזורי תעשייה, סיוע בתחזוקה מונעת ועד פעולות שישפרו את החיים של כולנו, כמו מיפוי זיהום אוויר או איתור ניצולים אחרי אסון טבע. כבר אי אפשר לחלוק על העובדה שמשימות רבות מתבצעות טוב יותר על-ידי רחפנים ושיותר ויותר חברות מנסות לשלב את הטכנולוגיות האלו בעבודתן השוטפת. אני מאמין שבשנים הקרובות רשויות התעופה האזרחיות יצליחו למצוא את האיזון בין הטכנולוגיה ודרישות השוק לבין הגדרות ודרישות הרגולציה, ויאפשרו הטסת רחפנים אוטונומיים במרחב האורבני. רק כך נתחיל לראות עוד ועוד שימושים ברחפנים שנכנסים לחיינו ביום-יום".

פעילות אוטונומית מלאה

הפתרון שמציעה המערכת של חברת Airobotics יודע לתת מענה למגוון רחב של אתגרים הקיימים היום בשוק. אחד מהם במתן פתרונות אבטחה למפעלים ופיקוח על בנייה, נהלי הבטיחות וחדירת גורמים לא מורשים למתחמים. מענה נוסף הוא מיפוי ומדידה בתלת מימד הכולל יצירת מפות, בניית מודלים תלת מימדיים של המציאות, המאפשרת ניהול וירטואלי של הסביבה הפיזית, ויצירת מודלים עדכניים של תשתיות. גם בדיקות תחזוקה של מתקנים ותשתיות מתאפשרת באמצעות הרחפנים וכן פיקוח על עמידה בתקנים ותחזוקה מונעת. כמו כן, מפתחים בחברה יכולות נוספות לאיסוף מידע בעזרת סנסורים חדשים.

קליינר: "יתרון נוסף שיש למערכת הרחפנים שלנו היא היכולת לטוס לכל משימה ולשמור על רצף פעילות 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. היכולת הזאת ייחודית לנו ואפשרית בזכות זרוע רובוטית שמחליפה את סוללות הרחפן בתחנת העגינה. כמו כן, למערכת שלנו יש יכולת ״Station Hopping״, קפיצה בין תחנות, מה שמאפשר לרחפנים להמריא ולנחות באופן אוטומטי בתחנה שאינה בהכרח התחנה ממנה המריא הרחפן, מה שגם מגדיל את טווח הטיסה של הרחפן הבודד עם המטען הייעודי שלו״.

מדוע אנחנו עדיין לא רואים רחפנים אוטונומיים בכל מקום?

"הטכנולוגיה כבר שם, הרחפנים התעשייתיים שאנחנו רואים היום באוויר הם אלו שיקבעו את סטנדרט הבטיחות וכיצד תתנהל התעבורה האווירית בעתיד הקרוב. כל הרגולטורים בעולם נמצאים בשלבים שונים של הסדרת הנושא, כשרבים מהם נושאים עיניים ל-FAA. ברגע שזה יהיה מוסדר, נראה רחפנים עושים הרבה מאוד פעולות שעד עכשיו היינו רגילים לראות אנשים עושים – וככה זה יהיה בכל העולם".

עמידה בדרישות קפדניות

הטסת רחפנים לשימוש מסחרי בארה״ב מחייבת עמידה בתקנות האמריקאיות, Part 107, המגדירות בין השאר את מחויבות המטיס לשמור קו ראייה רציף עם הרחפן, הגובה המותר לטיסה ואוסר על ביצוע טיסות מעל אנשים. עבור רחפנים תעשייתיים מתקדמים נדרש סט אחר של אישורים, ״וייברים״, שאותם ה-FAA לא מחלק בקלות. הוויבר שנחשב לקשה ביותר להשגה הוא BVLOS (תעופה ללא קשר עין עם הרחפן), אותו קיבלה Airobotics בכל מדינה בה היא פועלת, וכעת היא פועלת על מנת לקבל אישור קבע גורף להטסת רחפנים באופן זה בכל שמי ארה״ב.

"Airobotics נמצאת כעת בישורת האחרונה של תהליך הרישוי בארה״ב ואנחנו צפויים לקבל את האישור ההיסטורי בקרוב. עם קבלת האישור נוכל לטוס בשמי ארה״ב ללא צורך בוויברים נקודתיים", אומר ניב רוסו, סמנכ״ל תעופה ורגולציה ב-Airobotics. "כבר ב-2019 הבנו שעל מנת לקבל אישורים לטיסות באזורים אורבניים בארה״ב, מעל אנשים וללא מטיס בקשר עין (BVLOS), נדרש לקבל Type Certificate או בקיצור TC עבור המערכת שלנו. בשלב הזה ה-FAA היה רק בתחילת התוויית תהליך ה-TC לרחפנים ומשיחות עם גורמים שונים ב-FAA הבנו שהמערכת שלנו, שכבר צברה שעות טיסה רבות והוכיחה את רמת הבטיחות והאמינות שלה, נחשבת למועמדת המושלמת לתהליך המתהווה. מסיבה זו התחלנו את התהליך, ומהר מאוד מצאנו את עצמנו בחוד החנית של התהליך, לצד כמה מהחברות הגדולות בשוק האמריקאי דוגמת אמזון".

מה כולל תהליך ה-TC?

"מדובר בתהליך ארוך, מפורט ומוקפד, שבמהלכו ה-FAA בוחן בדקדוק ומאשר את כלל התיעוד של המערכת בכלל היבטי התכנון, הפיתוח והייצור, בקרת האיכות, ההפעלה והתחזוקה. כחלק מהתהליך, נדרשים ניסויי טיסה והצנחה נרחבים, על פני זמן, בתנאי קיצון ובמערכות שונות. כדי לעמוד בכל הדרישות המחמירות של ה-FAA הקמנו מספר מוקדי ניסוי בישראל ובארה״ב, ואף קיבלנו סיוע ותמיכה מרשות התעופה האזרחית בישראל (רת״א) שאישרה את טיסות הניסוי. לאחר תקופה ארוכה של עבודה אינטנסיבית, שבה הטסנו כמה מערכות במשך מאות שעות באזורים שונים ובתנאים שונים, השלמנו את כל ניסויי הטיסה הנדרשים. במקביל הסבנו מנחת קטן בגבעות של דרום קליפורניה לשדה ניסוי שאליו הוזמנו פקחי ה-FAA להדגמות הנדרשות. מעבר לניסויים הללו ביצענו עוד עשרות ניסויי מצנח לעמידה בתקן הבינלאומי של מצנחי רחפנים".

היכן עומדים הדברים נכון להיום?

"רוב התיעוד והדוחות שהגשנו ל-FAA נמצאים בשלבי אישור אחרונים. אנחנו מקבלים תמיכה גדולה מה-FAA שמשקיע משאבים בלתי מבוטלים כדי לקדם את הפרויקט שלנו ולסיים אותו בהקדם האפשרי. אנחנו בהחלט רואים של-FAA יש מוטיבציה גדולה להוביל את רגולציית הרחפנים העולמית ולהיות רשות התעופה האזרחית הראשונה שמעניקה תעודה, שבסופו של דבר מאפשרת לרחפנים לטוס מעל אזורים אורבניים מאוכלסים".

האם מגפת הקורונה השפיעה על תהליך קבלת האישור?

"בהחלט, השפעה רבה. לדוגמה, באמצע 2020 ניסינו לתאם טיסות ניסוי והדגמה בהשתתפות ה-FAA. נערכנו לביצוע הטיסות בטקסס, שם ממוקמת השלוחה האמריקאית, שלנו אבל באותו זמן הגיעה התפרצות הקורונה בארה״ב לשיא הראשון שלה, ועל פקחי ה-FAA נאסר לטוס לטקסס. המשמעות הייתה דחייה של חודשים רבים בפרויקט, כאשר בפועל לא ידענו מתי נוכל לקיים את ההדגמה. לכן, החלטנו שאם פקחי ה-FAA לא יגיעו למערכת, המערכת צריכה להגיע ל-FAA, ובתוך ימים ספורים איתרנו שדה ניסוי, שינענו את המערכת לקליפורניה והתייצבנו מוכנים בחצר האחורית של ה-FAA כשנציגים מטעמם משתתפים לראשונה בהדגמה מהסוג הזה. בסופו של דבר, בעקבות סדרת ההדגמות והניסויים שקיימנו בקליפורניה, עמדנו ביעדי הרישוי ובכך נסללה הדרך להשלמת התהליך".

איפה עומדת ישראל ביחס לעולם בתחום הרחפנים?

"ישראל נחשבת כבר שנים רבות לאחת מהמדינות המובילות בעולם בתחום התעופה הלא מאוישת, הן מבחינת טכנולוגיה והן מבחינת רגולציה. כמובן שהשורשים של זה נטועים בתעשיות הביטחוניות ובחדשנות שמקדמת רשות התעופה האזרחית בישראל. כך גם בתחום הרחפנים, כשהיתה בין הראשונות בעולם לתת אישור לטיסות רחפן ללא מטיס כבר ב-2017. מצד שני, ישראל היא מדינה קטנה שאין בה שוק נרחב. עם זאת, היא בהחלט מרכז פיתוח ושדה ניסוי שממנו אפשר לצאת לעולם. הגישה החדשנית, הקואופרטיבית והמקצועית של רת״א מאפשרת לחברות הישראליות להגיע לשאר העולם כשבידן יש כבר מוצר שהבשיל תחת פיקוח של רת״א. מבחינתנו, הסטנדרטים שנדרשו מאיתנו על ידי רת״א, יצקו את הבסיס להצלחה עם רשויות אחרות ברחבי העולם".

מה יקרה ב-Airobotics ביום שאחרי קבלת אישור ה-FAA?

קליינר: "אישור ה-FAA לטוס עם הרחפנים שלנו מעל לאזורים אורבניים בכל שעות היממה, יהיה צעד משמעותי בהגשמת החזון של Airobotics, שכולל גם טיסה בערים חכמות, ואנחנו מתקרבים לשם בצעדי ענק. אני מאמין שבעתיד הקרוב נהיה בין החברות הראשונות בעולם שיקבלו את האישור המיוחל. האישור הזה יוריד את החסם התפעולי ויהיה פתח להפצת המערכת בכל העולם, כי זו הרשות שבסופו של דבר קובעת את הסטנדרט הבינלאומי".

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    גיא מנור

    "החזר המשכנתא הוא 12 אלף שקל. אם הייתי שוכר דירה הייתי משלם סכום דומה"

    מיכל פלטי
    אילוסטרציה. "מרגע שמספרי ההגירה יעברו סף מסוים – שינוי הכיוון יהיה קשה עד בלתי אפשרי"

    רובם מעל גיל 40 ולמדו בישראל: "קפיצה דרמטית בעזיבת רופאים"

    שיר אנגל
    אולפן ערוץ 13

    קבוצת ההייטקיסטים, התכוננו: לא רק קניתם ערוץ, אלא גם פתחתם חזית

    עידו באום
    אילוסטרציה. הלקוח ישלם פחות על תהליך הפקת התשובות המשפטיות, ויותר על איש המקצוע שיעמוד מאחורי התוצאה ויגן עליה בבית המשפט

    מהפכת שכר הטרחה: מה קורה במשרדי עורכי הדין?

    עידו באום
    אבי מלכה. "אילולא הסיפור עם אופיס דיפו, לא היה סיכוי בעולם שאתמוטט. ב–2012 הרווח הנקי שלי היה 12 מיליון שקל"

    הוא היה "מלך העולם" בעסקים וקרס: "לקחו ממני הכל. עכשיו אני מחפש צדק"

    ענת ג'ורג'י
    פיראס גועבה, מנהל סניף מחסני השוק בקטמון, עם העובדים החדשים: "כל דבר שאני מבקש הם אומרים לי 'כן בוס'"

    "הם באים לעבוד, בלי סיגריות וטלפונים כל היום. אף פעם לא מחסירים ימים"