"חשמל, מים, ארנונה, מע"מ, דלק, ביטוח לאומי, תחבורה ציבורית, שכר מינימום, מוצרי חלב בפיקוח — בתחומים אלה ועוד רבים אחרים העלתה הממשלה את המחירים בשנתיים האחרונים", אמר שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, בשיחה עם אלי מרון, מנכ"ל משותף Sinergia-Group, בוועידת הקמעונאות והמסחר האלקטרוני של TheMarker Lables.
"עסק קם למטרת רווח, ומאחר שהוא רוצה לשמר רווח קיים או לשפר אותו — כשהתקורות למגזר העסקי עולות, זה מתגלגל למחירים בסופר". תורג'מן הקריא מסמך של רשות התחרות שבדק את עליית המחירים ב-2019–2023, וקבע כי שיעור הרווח הגולמי שהגיע לספקים ולקמעונאים ירד בשנים האחרונות. הוא כינה את הדברים "כתב זיכוי מאשמה שמונח לפתחו של המגזר העסקי, כשהאמת מונחת לפתחן של ממשלות ישראל בשני העשורים האחרונים".
תורג'מן התייחס בדבריו למע"מ באירופה שנע בין 0 ל-8% על מזון. הוא תיאר את הפער הגדול ואת האי־הבנה של ממשלות ישראל "שמטילות מע"מ בגובה 18% על קוטג' ועל ג'ינס. כאן כבר יש פער של 12%-10%, באשמה ישירה של הממשלה".
"5% נוספים הם בגלל ההחלטה שלנו לאכול כשר", המשיך תורג'מן. "אוכל כשר עולה יותר מאוכל לא כשר. אז מי אשם ביוקר המחיה? לא אומרים את האמת לציבור ושולחים חצים למגזר העסקי. הפוליטיקאים יודעים היכן מונחת האשמה. אנחנו מעצמה רגולטורית. ייצרנו תקנים שלא קיימים בעולם שהעלו לאורך שנים את מחירי המוצרים. רפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' זו הודאה באשמה שקבענו תקנים שייקרו את המוצרים לציבור הרחב".
תורג'מן סיכם את דבריו בקמפיין שהשיק באחרונה להורדת מחירי הארנונה. רק השנה התייקרה הארנונה ב-5.3%. "אף ששר הפנים הצהיר שלא יאשר בקשות חריגות של הרשויות המקומיות להעלאת תעריף הארנונה, אנחנו לא נסתפק בזה. אנחנו לא נעצור עד שיבוטל המנגנון המעוות של הטייס האוטומטי שחציו מוצמד למדד השכר הציבורי. כל הסכם שכר עם עובדי נמל אשדוד, עם האחיות או כל עובדי ציבור אחרים מקפיץ את תעריף הארנונה למגזר העסקי ולתושבים. המגזר העסקי לא יממן את הרשויות המקומיות".
בשיתוף איגוד לשכות המסחר
