רשתות בינלאומיות חדשות מתחילות כל העת לפעול בישראל, ונשאלת השאלה האם ובאיזה אופן משפיעה כניסתן על יוקר המחיה? "ישראל היא מדינה יקרה והסיבה מספר אחת לכך היא שאנחנו מדינה שצורכת כמעט אך ורק מותגים", השיב אורי קילשטיין, מומחה לקמעונאות ולשעבר מנכ"ל קרפור ישראל, בוועידת הקמעונאות והמסחר האלקטרוני של TheMarker Labels. ישראל יקרה בכל דבר, אך מזון הוא התחום השני היקר ביותר בישראל באופן יחסי למדינות ה-OECD, וחלב ומשקאות מובילים את טבלת המחירים. "53% מכל שוק המזון הישראלי מוחזקים בידי עשרה ספקים", הסביר קילשטיין, "לעומת איטליה וספרד למשל, שבהן האחוזים הם 10%–12% בלבד".
לדבריו, בכל שוק אנו קונים את המותג המוביל. כך יוצא שהסל מורכב מהמותגים הגדולים בלבד — וכאן טמונה הסיבה המשמעותית לייקור הסל. "המותג הפרטי אמנם קיים בשופרסל וברמי לוי, אבל בסוף היום מדובר בסדר גודל של 7% מהשוק, לעומת ממוצע של 38% באירופה", סיפר. לכן כל המוצרים פה הם אותו דבר, וכל הקמעונאים מוכרים את מה שכולם מוכרים. "אין ייחודיות וזה לא מובן מאליו בכלל", קבע.
קילשטיין הוסיף כי "ישראל היא במקום השלישי בעולם בהוצאה אבסולוטית לנפש על מזון". לדבריו, עד 7 באוקטובר היה יוקר המחיה הנושא העיקרי שעסקנו בו הכי הרבה. "ההוצאה על מזון עומדת על 15%–20% מההכנסות שלנו", אמר, "אנחנו מרגישים שזו הוצאה נשלטת, וכואב לנו כשאנחנו לא מצליחים לצמצם אותה".
קילשטיין התייחס לחיבתם של הישראלים למותגים חזקים. "הישראלים מאוד אוהבים מותגים בינלאומיים, בעיקר בשוק האופנה וגם בעולמות המזון המהיר". לדבריו, ישראל היא אמנם מדינה קטנה, אבל ההוצאה הענקית של הישראלים על מזון וכן הדירוג במקום ה–27 בעולם מבחינת גודל כלכלה אבסולוטי, נראים במספרים היבשים אטרקטיביים מאוד למותג בינלאומי ששוקל אם להיכנס אליה. הדבר נכון כפליים כשמנתחים את שיעור הצמיחה. "מניתוח פעילותן של רשתות בינלאומיות עולה כי בבסיס האסטרטגיה שלהן עומדת תמיד ההתרחבות הבינלאומית". לפי קילשטיין, לחברות האירופיות יש סיכוי גבוה יותר להגיע אלינו מאשר למקבילותיהן האמריקאיות.
ואולם, בשוק המזון יש כמה מגבלות קשות שלא קיימות בשוק האופנה ובשווקים אחרים: המגבלה הרגולטורית והמגבלה הכשרותית. קילשטיין העיד כי מגבלות אלה מקשות מאוד על ייבוא מזון לארץ, ואף כינה את התהליך "כמו עקירת שן בינה בכל מוצר ומוצר". הוא ציין כי הוא מקווה שהחל בספטמבר יקוצר התהליך, "ולא נצטרך עוד להגיש מסמכי אישורים למשרד הבריאות עבור כל מוצר שנמכר באירופה". שינוי זה, יחד עם השינויים של משרד הכלכלה, יכול לגרום להוצאת המגבלות מחוץ לתמונה. באשר למגבלת הכשרות הוא צפה כי "אם הרבנות הראשית לא תקל בנושא, הכניסה הבאה תהיה דווקא לשוק הלא כשר". לדבריו, "כמו לדרבי — לרבנות הראשית חוקים משלה. לקמעונאים רבים מחו"ל יש סיכוי רב להגיע לישראל בתנאי שהם מפצחים את הסיפור של הכשרות. יש מוצרים רבים שיש להם כשרות של חו"ל, אך לא את זו של הרבנות הראשית".
קילשטיין כרך את כניסתן של חברות מחו"ל גם במצב הביטחוני. "רבים מהמותגים הגדולים שיש כאן היום נכנסו לישראל אחרי הסכמי אוסלו". הוא חתם את דבריו בתקווה לתקופה ביטחונית רגועה יותר, "גם כדי שיגיעו לכאן יותר קמעונאיות בינלאומיות".
