נכון להיום לשליש מאוכלוסיית ישראל אין כל פתרון מיגון פרטי תקני: ממ"ד, ממ"ק או מקלט. כך עולה מנתוני פיקוד העורף, שמתריע ומדגיש כי גם אם במבנה המגורים יש מקלט משותף, המשמש פתרון מיגון תקני, פרק הזמן מהישמע האזעקה עד להגעה למרחב המוגן לא תמיד מאפשר ההתגוננות. הפתרון במקרים האלו הוא הגעה למרחב "הכי מוגן שיש", כהגדרת פיקוד העורף, כלומר שהייה בחדר מדרגות או בחדר פנימי בדירה הכוללים כמה שפחות קירות וחלונות חיצוניים.
אחד הפתרונות לסוגיה הבוערת לרבים בעורף שהפך לחזית הוא באמצעות פרויקטים של התחדשות עירונית, שמאפשרים גם פיתוח אזורי, במיוחד כשמדובר בבנייה רוויה ועירוב שימושים.
על פי הגדרת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, מדובר בפרויקטים המחוללים צמיחה והתפתחות, שנועדו להחיות את הרקמה העירונית הוותיקה לצד יצירת סביבה חדשה בתוך אזורים בנויים המשמשים למגורים, לתעסוקה ולמסחר.
בין הבית לסביבה
הגידול באוכלוסיית ישראל מול השטחים המיועדים למגורים ההולכים ומצטמצמים, ולצד האתגרים בשטח – הובילו לפער בין הביקוש למגורים להיצע המוגבל. אחד הפתרונות המרכזיים הוא התחדשות עירונית, תהליך שבמסגרתו לא רק שנוספות עוד יחידות דיור, אלא גם חל שיפור באיכות חיי התושבים, עם דגש על שכונות מוחלשות וחיזוק בניינים רעועים שנוטים ליפול ואף לסכן חיים. אמנם מדובר בתהליך ארוך, מורכב ולעתים מתיש, אך עם זאת, בסופו של דבר כל הצדדים מרוויחים: הרשות המקומית נהנית מאזור חדש ומתפתח המזמן אליו תושבים חדשים ומשפר את תדמיתה של העיר; היזם והקבלן זוכים לרווח כלכלי; והדיירים נהנים מאיכות חיים ורווחה ברמה גבוהה, כמו גם שירותים קהילתיים נוספים, שטחי מסחר, פארקים ועוד.
מנתוני הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית עולה כי בשנת 2022 אושרו 58 תוכניות, הכוללות 39,900 דירות חדשות, מהן 33,317 יחידות דיור תוספתיות. הנתונים מצביעים על זינוק בהיקף הפרויקטים של התחדשות עירונית והיתרי הבנייה שניתנו במהלך 2022 ביחס לשנה שלפניה: עלייה משמעותית של 70% ביחידות הדיור במסגרת מיזמים של פינוי בינוי ועלייה של 27% ביחידות דיור במסגרת מיזמים של תמ"א 38.
אולם בשל מורכבותם של פרויקטים של התחדשות עירונית, נדרש ליווי של גורמים מקצועיים שיבטיחו עמידה בסטנדרטים איכותיים, בוודאי בתחום הבנייה, לאורך כל הדרך ובכל השלבים, מהגדרת המכרזים הראשוניים ועד לקבלת המפתח לדירה. חשוב שאותם גופים מקצועיים ייתנו מענה הוליסטי לרשות המקומית, לחברה הקבלנית ולדיירים, שלושה גורמים שמרוויחים מהעניין ובו בזמן בעלי אינטרסים שעלולים להתנגש. זאת בנוסף לאנשי מקצוע נוספים, שחשוב שייתנו מענה אובייקטיבי ומקצועי לכל הנוגעים בדבר. כדי לנצח על התזמורת הזו בצורה טובה ונכונה שמאפשרת התמודדות גם עם האתגרים הגדולים שעולים בשטח ולהבטיח עמידה בתקציב, בלוחות הזמנים ובאיכות הבנייה - חשוב לקבל ליווי ושירות מגורמים עם גב מקצועי וכלכלי, ניסיון עשיר, זמינות ויכולת לתת מענה פרסונלי.
נכנסים לממ"ד
אחד המרכיבים המהותיים בתהליך של התחדשות עירונית, שמבוסס גם הוא על גורמים מומחים ומקצועיים, הוא בניית המרחב המוגן הדירתי, הממ"ד, שחשיבותו עולה ביתר שאת בימים אלה.
האבולוציה של המיגון לאורך שנים כוללת את חוק הג"א שנחקק בשנת 1951 וחייב הקמת מקלטים ומחסות שיכולים לשמש את תושבי ישראל לשהייה ממושכת כהגנה מפני הפצצות מטוסים. בשנת 1972 נכנס לתוקפו החוק לבניית מקלטים משותפים בבנייני מגורים ובשנת 1992 נחקק חוק הממ"דים. לפי חוק הממ"דים, יש לספק מיגון לכל דירה, כדי שבזמן התרעה יספיקו בני הבית להגיע למרחב בזמן ולשהות בו לפחות 10 דקות. חוק זה היה מיועד בעיקר למבנים ישנים שמעצם מועד בנייתם אינם כוללים מרחב מוגן ואינם עמידים גם מפני רעידות אדמה.
המצב הביטחוני בישראל, בפרט עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מוכיח שוב את הצורך בהאצת פרויקטים של התחדשות עירונית, במטרה לאפשר לכל תושב ותושבת בעורף שהפך להיות חזית - לזכות במרחב מוגן תקין ונגיש.
כך, במסגרת תהליך התחדשות עירונית ניתן מענה מבחינה בטיחותית, למקרים כמו רעידות אדמה, טילים, אירועי פח"ע ועוד, למבנה עצמו ובמקרים מסוימים גם לסביבה כולה. אם מדובר בתמ"א 38/1 לחיזוק המבנה הקיים, או תמ"א 38/2 - מסגרת שבה נהרס המבנה לחלוטין ובמקומו נבנה בניין חדש, בדרך כלל עם מספר רב יותר של דירות, יש הכרח להוסיף ממ"ד לכל דירה. כך גם במקרים של פרויקט פינוי בינוי שכולל קבוצת מבנים או התחדשות עירונית של כל השכונה.
הפרויקטים של התחדשות עירונית אמורים לתת מענה ופתרונות לתושבים הרבים שכיום חיים ללא מרחב מוגן. על פי הנתונים, בשנת 2018 כ-685 אלף אזרחים ותיקים בישראל גרו בבתים ללא ממ"ד. זאת בנוסף ל-142 אלף נכים, כלומר שיעור של כ-66% מכלל האזרחים הוותיקים והנכים שלא זכו למרחב מוגן תקני. חשוב לציין כי גם נוכחות של ממ"ד לא תמיד מסייעת לבעלי מוגבלויות ולאזרחים ותיקים, בפרט כאשר רוחב הדלת של ממ"ד תקני אינו תמיד מאפשר כניסה עם כיסא גלגלים. לכן התחדשות עירונית יכולה בהחלט לסייע לאיכות חייהן וביטחונן של אוכלוסיות אלו.
לנוכח המחסור בנדל"ן למגורים ולמרחבים מוגנים, לצד הצורך לחדש ולשדרג את סביבת המגורים כולה ולתת מענה למשפחות צעירות – התחדשות עירונית היא פתרון שכולם עשויים ליהנות ממנו ושנותן מענה גם לצרכים עתידיים.
לנוכח היתרונות הרבים גם מצד הרשויות המקומיות וגם מצד הדיירים בבניינים הפרטיים ישנה היענות לפרויקטים שמשנים את חוויית המגורים ואת החיים במרחב הציבורי.
