במועצה האזורית חוף השרון מתמודדים עם מספר אתגרים מרכזיים שמשפיעים על חייהם של 15,000 התושבים, המתגוררים ב-13 יישובים בתחומה. הראשון, לדברי ראש המועצה אלי ברכה, המכהן בתפקידו כבר 13 שנים, הינו המאבק המתמשך לשמירה על הצביון הכפרי של האזור. השני, הרצון להמשיך להשקיע בחינוך, תרבות, תשתיות ובאוכלוסייה, במציאות של משאבים מוגבלים וללא תקצוב ראוי מהמדינה.
"אחת לתקופה אנחנו מוצאים את עצמנו נאבקים בתוכנית זו או אחרת שמקדמת המדינה בשטחנו, כמו הכביש (המת"צ) המתוכנן (תת"ל 65א) לעבור באמצע הריאה הירוקה של השרון – בשמורת פולג - כחלק מהרחבת מסילת הרכבת. אנחנו תומכים בהרחבת מסילת הרכבת, אך מתנגדים בתוקף להקמת כביש מיותר וחסר הצדקה שייסלל בצמוד אליה. חשוב לנו שהדברים ייעשו בצורה הנכונה מבלי לפגוע בריאה הירוקה המשרתת את תושבי המטרופולין כולו", מסביר ברכה.
הגנה על הסביבה וההשקעה הכספית הנחוצה
חוף השרון הפורה התברך בחורשות, אפיקי מים, שמורות טבע, רצועת חוף ייחודית, מאגרי מים וביצות טבעיות ושטחים ירוקים המשמשים גם לחקלאות. בשנים האחרונות מנסה המדינה לקדם ללא הפסקה פרויקטים נרחבים בתא השטח המצומצם הזה, כדוגמת תכנון שדה תעופה גדול (שירד מהפרק), התקנת מתקן גז, בית עלמין מטרופוליני וכעת, תוכניות לסלילת כביש חדש בלב ריאה טבעית ירוקה זו. לטענת ברכה הכביש נוסף במחטף לתוכנית להשלשת מסילת רכבת החוף. "המדינה עצמה, קבעה מדיניות שתומכת בשמירה על הצביון הכפרי והחקלאי של אזור השרון כריאה ירוקה, כחלק מהשמירה על איכות חיים בלב המטרופולין הגדול במדינה - טבע נגיש וירוק במרחק קצר מהבית. הדבר מעוגן בתוכניות מתאר מחוזיות וארציות, ולשמחתנו הייתה הלימה בין תוכניות המדינה למדיניות המועצה. לעיתים ללא חשיבה מעמיקה, המדינה פוגעת במדיניות שהיא עצמה קבעה, לדוגמה, סלילת כבישי רוחב מיותרים. אם כבישים יחתכו את הריאה הירוקה לאורך ולרוחב הנוף הירוק יתחלף באספלט ובטון לטובת יזמי נדל"ן. זה יפגע פגיעה אנושה בטבע, בחקלאות, באיכות החיים של תושבי המטרופולין ובמערכת הניקוז של כלל המטרופולין. המועצה מוצאת את עצמה לא פעם ולא פעמיים מגינה בגופה על עמדת המדינה כנגד תוכניות פיתוח של המדינה. זה אבסורד".
תחום השיפוט של מועצת חוף השרון, כולל מושבים וקיבוצים ובהם אודים, כפר נטר, חרוצים, בית יהושע, רשפון, תל יצחק ועוד. ברכה מציין שאמנם תושבי המועצה מדורגים בסקלה הגבוהה של הסוציואקונומי אולם לא כך המועצה. בהעדר יכולת לפתח אזורי תעסוקה המועצה נעדרת הכנסות הוניות, כגון היטלי השבחה ופיתוח למיניהם, דבר המונע יכולת לבנות מתקני ציבור וטיילות חדשים או לתחזק את הקיימים באופן ראוי.
"אנחנו לא מתיימרים להתחרות בנושא הצמיחה מול רעננה ונתניה, כי מעצם הצביון הכפרי, האזור יותר סטטי. ברורה לנו המדיניות הממשלתית שתומכת בריכוז האוכלוסייה בערים וזה בסדר, כל עוד הדבר נעשה בתבונה וכולל תמיכה מסוימת, אפילו מזערית, שתאפשר לנו לבנות ולקלוט תושבים חדשים ולהעניק שירותים לתושבים הוותיקים".
מה בנוגע לפעילויות חינוך, תרבות פנאי וההעשרה? האם גם הן נפגעות?
"אנחנו משקיעים המון בחינוך ומקצים משאבים רבים לדור העתיד שגדל כאן. לראייה, בשנה האחרונה נרשמו 94% זכאות לבגרות, 98% אחוזי גיוס לצה"ל - בנים ובנות, ומעל 66% התנדבות לשנת שירות. כך גם אחוז הבנות המיועדות לקצונה לפני שנה היה הגבוה ביותר במרחב הכפרי. בנוסף, רמת האלימות נמוכה מאוד ותחושת הביטחון גדולה. אנחנו גם שמים דגש שהמערכת תהיה מכילה ושכל ילדי המועצה יוכלו ללמוד במוסדות החינוך שלנו, וזה אומר מענה מותאם לחלשים ולחזקים כאחד. כך גם לגבי תקצוב צוותי החינוך וייזום לימודי העשרה, דוגמת כיתת הטבע - פרויקט שאנו מובילים בבתי הספר היסודיים ובגנים, במסגרתו חלק ממערכי השיעור נערכים בחוץ במטרה לחבור לטבע וליהנות ממנו, כמו גם מבצעי ניקיון בחופי הים על ידי התלמידים. יחד עם זאת, היינו רוצים להשקיע הרבה יותר, גם בחינוך הא-פורמלי, ולספק מגוון רחב יותר של חוגים שמנוהלים כיום על ידי היישובים, גם מטעם המועצה".
אם הייתם מקבלים תוספת לתקציב? מה הדבר הראשון שהיית עושה?
"בנוסף להשקעה בחינוך, הייתי מקים אודיטוריום גדול שכיום לא קיים כלל, מחדש תשתיות עם דגש על מבני ציבור, כבישים ומדרכות, ממשיך לקדם טיולים ופעילויות לגיל השלישי. זאת בנוסף לתרומה וקידום נושא הקיימות, כשבראשו המשך תכנון וסלילת שבילי אופניים, שיחברו בין כלל היישובים, ועוד. אודה ואומר שיש לנו שטחים פתוחים ורצועות חוף ארוכות יפיפיות שלצערנו לא מניבות ארנונה ממלונאות ותיירות, למרות זאת, אנו נדרשים לתחזק את חוף הים, לממן צוותים, לדאוג לניקיון ולאכיפה ועוד, על חשבון הרשות, ללא תיקצוב מספיק מהמדינה".
מה החזון שלך לשנים הקרובות?
"זה בוער בעצמותינו לשמר את הריאה הירוקה ואת שמורות הטבע והשדות החקלאיים, מבלי לפגוע בצמיחת הערים השכנות נתניה ורעננה. זאת בנוסף לעיבוי של היישובים ויצירת תעסוקה שתעזור לשמור על החוסן של המרחב הכפרי, החקלאות, הטיילות והטבע. זה החזון שלנו וגם מה שנכון למועצה ולא פחות, לכל השכנים שסביבנו, ולכלל תושבי ישראל".
כדאי לדעת
נוטים לשכוח שיישובי המועצה קמו טרם קום המדינה. באותם ימים השטחים היו שטחי ביצה והישובים יישובי ספר. מושבים וקיבוצים רבים במועצה היוו שער למדינה למעפילים רבים, ובזכותם התבססה ההתיישבות בארץ ישראל. "שמורות הטבע המהממות הן שריד אחרון של דברים שהיו פעם, ואט אט מכוסות עם בטון ואספלט", אומר ברכה. "תפקידנו לשמור על עתודות הקרקע ועל הריאה ירוקה, כדי להמשיך ולהגשים את החלום שמבוסס ומעוגן גם בהגדרות המדינה".
בשיתוף המועצה האזורית חוף השרון
