הבחירות לרשויות המקומיות כבר ממש בפתח. מה יבטיחו המתמודדים לתושבי הערים בנושא התשתיות? תמיד יהיו אלה שיבטיחו עוד מחלפים ועוד מגרשי חנייה ויובילו את עירם להעצמת הפקקים והרס המרקם העירוני. אולם המועמדים הנבונים יותר יחפשו מגוון פתרונות כדי לתת מענה ראוי למשבר התחבורה והפקקים במדינה. הפתרון המשמעותי ביותר הוא התחבורה הציבורית.
על אף פיתוחן המואץ של מערכות להסעת המונים כגון רכבות קלות, אוטובוסים צפויים להמשיך ולשמש עמוד תווך של התחבורה הציבורית בישראל גם בטווח הארוך. עם זאת, אוטובוסים עירוניים המוּנעים בדיזל מהווים מפגע רעש וזיהום אוויר לכלל התושבים. לפיכך, כל רשות מקומית המבקשת להעניק לתושביה איכות חיים גבוהה נדרשת לספק תשתיות שיאפשרו מעבר הדרגתי לשימוש באוטובוסים חשמליים בתחומה.
התחבורה הציבורית מהווה עורק חיים עירוני המאפשר את השתלבותם של כלל התושבים במסגרות חברתיות וכלכליות. כ-90% מכלל הנסיעות בתחבורה הציבורית בישראל מבוצעות באוטובוסים, והתוכניות האסטרטגיות של משרד התחבורה קובעות כי גם לאחר השקתן של מערכות הסעת ההמונים המתוכננות בימים אלו, שירות האוטובוסים ימשיך לשמש כרובד המשמעותי ביותר מבחינת שיעור השימוש בתחבורה הציבורית.
נכון להיום, מרבית האוטובוסים בישראל מוּנעים על ידי מנוע דיזל, מה שמהווה גורם ישיר למפגעי רעש, זיהום אוויר ואף זרז לשינוי אקלימי. אזורי מגורים רבים השוכנים בסמוך לנתיבי תחבורה ציבורית סובלים מאיכות אוויר ירודה כתוצאה מחומרים מזהמים ומסרטנים הנפלטים ממנועי האוטובוסים, והתושבים המתגוררים באזורים אלו סובלים ממפגעי רעש ברמות גבוהות. המסקנה בהקשר זה ברורה: הפתרון טמון במעבר לשימוש באוטובוסים חשמליים המספקים חוויית נסיעה טובה יותר, ללא שימוש באגזוז ועם אפס פליטות.
יתרונותיה של התחבורה הציבורית החשמלית
התחבורה בכללה מהווה את המקור העיקרי לזיהום אוויר ולמפגעי רעש בסביבה העירונית, ואף אחראית במישרין לכ-20% מפליטת גזי החממה המובילים שינוי אקלימי. בישראל נכון להיום, אוטובוסים מונעי דיזל פולטים כ-16% מסך תחמוצות החנקן וכ-7% מסך חלקיקי הפיח מכלי רכב, אף שאוטובוסים מסוג זה מהווים פחות מ-1% מסך כלי הרכב הכולל.
המדריך לרשויות המקומיות לקידום תחבורה ציבורית חשמלית שהוציאו 'תחבורה היום ומחר' והמשרד להגנת הסביבה מציג תמונה אופטימית - המעבר משימוש באוטובוסים מונעי דיזל לאוטובוסים חשמליים מוביל לשיפור מיידי בבריאות ובאיכות חייהם של התושבים. זאת, כיוון שאינם פולטים מזהמים מחוללי סרטן, מחלות לב וריאה, ונוסף על כך גם שקטים הרבה יותר.
בסקר שערך המשרד להגנת הסביבה, דיווחו דיירים שהתגוררו ברחובות בהם בוצע מעבר לאוטובוסים חשמליים על שביעות רצון גבוהה מהשינוי, וזאת כתוצאה מהשיפור באיכות האוויר ומהירידה ברמת הרעש ברחוב ובתוך הבתים. עוד עלה מהסקר כי רק 8% מהדיירים היו מעוניינים בהרחבת שירותי התחבורה הציבורית ברחוב באמצעות אוטובוסי דיזל, בעוד ש-93% מהדיירים היו מעוניינים בהרחבת שירותי התחבורה הציבורית ברחוב באמצעות אוטובוסים חשמליים.
סקרים נוספים מצביעים על שביעות רצון גבוהה יותר של משתמשי התחבורה הציבורית בעת השימוש באוטובוסים חשמליים, כמו גם של הנהגים. יתר על כן, השימוש באוטובוס חשמלי מפחית ביותר מ-60% את שיעור פליטות גזי החממה ואת מידת ההשפעה על האקלים בהשוואה לאוטובוס המונע בדיזל. בנוסף, ישנן גם דוגמאות מערים ברחבי העולם בהן המעבר לצי אוטובוסים חשמלי הוביל במישרין לירידה משמעותית בשיעור פליטות גזי החממה.
לתחבורה ציבורית חשמלית יש יתרון נוסף ומשמעותי ביחס לתחבורה מונעת דיזל, והוא האפשרות להשתמש במסופים וחניונים במבנים סגורים ומתחת לפני הקרקע. זאת, עקב אי פליטת מזהמים במבנה. משכך, המעבר לשימוש באוטובוסים חשמליים יאפשר לרשות העירונית לעשות שימוש במבנים המיועדים לתחבורה ציבורית גם לטובת שטחי מסחר (עירוב שימושים), וכך גם להיפך. מטבע הדברים, הקמת מבנה הכולל בתוכו עירוב שימושים צפוי להניב תועלת ממשית עבור הרשות העירונית, ולהזרים הכנסות נוספות הנובעות במישרין מהשימוש המעורב במתחם.
המעבר לתחבורה ציבורית חשמלית משרת אף את רצון המדינה לצמצם את תלותה במקור אנרגיה פחמני שמקורו במדינות אחרות, וזאת במסגרת האינטרס הלאומי והאסטרטגי לצמצום התלות בנפט והגברת השימוש במקורות אנרגיה עצמאיים.
אתגר לאומי – מימוש מקומי
מדינת ישראל הציבה לעצמה יעד לעבור ל-100% שימוש באוטובוסים חשמליים במרחב העירוני. לשם כך הממשלה מסבסדת, ואף מחייבת את מפעילי התחבורה הציבורית ברכישת אוטובוסים חשמליים. עם זאת, לא ניתן להפעיל אוטובוסים חשמליים ללא תשתיות טעינה הנדרשות לשם הפעלתם. לצורך כך, הרשויות המקומיות נדרשות להקצות שטחים מיועדים לטווח ארוך בעבור מסופים וחניוני לילה, ולקדם בשטחים אלו את הקמתן של תשתיות ועמדות הטענה מתאימות.
בד בבד עם אספקת שירותי תחבורה ציבורית בשגרה, כל רשות מקומית המבקשת לספק לתושביה איכות חיים ברמה גבוהה ראוי שתפעל לקידום תשתיות לאוטובוסים חשמליים, וזאת בתיאום ובסיוע של משרדי הממשלה ומפעילי התחבורה הציבורית הפועלים בתחומה. רשות מקומית שתשכיל להוביל תהליך של איתור והקצאה של שטחים שיאפשרו הקמת תשתיות ומתן שירות
ל-100% אוטובוסים חשמליים – תוביל מהפכה של ממש בהפחתת זיהום האוויר ומפגעי הרעש בתחומה בתוך שנים ספורות, ובסיוע ממשלתי בהיקף לא מבוטל.
על כל מועמד לרשות עיר בישראל להכיר את תוכנית ההצטיידות של אוטובוסים חשמליים של משרד התחבורה ואת תת"ל 130. משרד התחבורה הגדיר יעד לאומי לחשמול 60% מצי האוטובוסים העירוני עד לשנת 2026, ו-100% עד לשנת 2035. לשנים הקרובות מתוכננת קפיצה של ממש במספר האוטובוסים החשמליים וכן בתשתיות הנדרשות להפעלת אוטובוסים אלה. הצוות המקצועי בהובלתו של ניר משה במשרד התחבורה פועל להסרת החסמים הנדרשים לקידום הנושא.
תת"ל (תוכנית תשתית לאומית) 130 הינה תוכנית ארצית שמטרתה יצירת מסגרת תכנונית להסדרת שימושים וזכויות בנייה לצורך הקמת תשתית לטעינת אוטובוסים חשמליים במתקני תשתית לאוטובוסים בערים רבות בישראל. התוכנית מוסיפה הוראות, שימושים וזכויות בנייה לצורך הצבת תשתית לטעינת אוטובוסים חשמליים במקומות מתאימים מבחינה סטטוטורית. מטרתה להסיר את החסם הסטטוטורי לחשמול התחבורה הציבורית בישראל, באופן רוחבי ולאפשר בטווח הזמן הקצר הצבת תשתית לטעינת אוטובוסים חשמליים. התוכנית מקודמת עבור משרד התחבורה על ידי אגף תחבורה ציבורית בחברת נתיבי איילון.
חשוב לציין כי לאור הטווח המוגבל יחסית של נסיעה של אוטובוס חשמלי בין טעינה לטעינה, חיוני שתתאפשר הטענה בכל עיר.
סוגי אוטובוסים חשמליים
קיימים כיום בישראל שני סוגי אוטובוסים חשמליים. אוטובוסים המבוססים על קבלי על וכאלה עם טעינה מצברית. קיימים הבדלים טכניים ותפעוליים משמעותיים בינם: תעריף הטעינה בקבלי על גבוה יותר, בעוד שבטעינה מצברית הוא נמוך יותר מכיוון שהטעינה נעשית בעיקר בלילה ולא ביום. טווח הנסיעה בטעינה מצברית הוא משמעותית גבוה יותר ולכן התלות בתחנת טעינה נמוכה יותר.
מראיון עם ניר משה, מנהל אגף בכיר תכנון תחבורה ציבורית במשרד התחבורה עולה כי לאחר היכרות של מספר שנים עם שני סוגי האוטובוסים, הוחלט לקדם מעתה רק אוטובוסים על טעינה מצברית, כשהנימוק המרכזי לכך הוא טווח הנסיעה הארוך עד פי 10 של אוטובוס עם טעינה מצברית לעומת אוטובוס על טעינה בקבלי על.
אז מה לעשות? לעשות
חלק לא מבוטל מהרשויות המקומיות משתפות פעולה באופן מלא עם משרד התחבורה, ונכללות כבר בתוכניות הביצוע של המשרד. בכרמיאל ובדימונה צפויים עד סוף השנה זו לנסוע ב-100% אוטובוסים חשמליים, בביצוע חברת אגד. גם במרכזי המטרופולינים מתקיימים תהליכים לקידום משמעותי של שילוב אוטובוסים חשמליים בשירות התחבורה הציבורית.
אז מה יכולים לעשות מועמדים לבחירות ברשויות המקומיות? להכיר את תמונת המצב של עירם, את התוכניות הקיימות הנוגעות לתשתיות אוטובוסים חשמליים, את יכולות הרשות המקומית לקדם את הנושא, להכריז על נושא האוטובוסים החשמליים כיעד עירוני לרווחת התושבים, וליזום דיונים ציבוריים או במליאת המועצה המקומית על מנת להעלות את הנושא על סדר היום. תקציבים לנושא קיימים, אך הביצוע בפועל תלוי ביכולת של פרנסי העיר לשתף פעולה עם גורמי המקצוע במשרד התחבורה, ולהקצות השטחים הנדרשים לטובת התשתיות להטענת האוטובוסים.
הכותבת היא מנכ"לית ארגון "תחבורה היום ומחר" לעידוד תחבורה
בת קיימא בישראל
בשיתוף ארגון תחבורה היום ומחר
