במסגרת דיוני הוועידה הכלכלית השנתית של איגוד החברות הציבוריות, שהתקיים בסוף יוני השנה, נערך פאנל שדן בשאלה "מי שולט בחברות ללא גרעין שליטה?", אותו הנחתה עו"ד ענת פילצר סומך, יועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות, והשתתפו בו עודד ורד - מנהל מחלקת המחקר ב-הפניקס השקעות ופיננסים, יקי ודמני - דירקטור, מנכ"ל ויו"ר בחברות ציבוריות, עו"ד רוני טלמור - ראש אשכול תאגידים ושוק ההון במחלקה למשפט כלכלי, ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, ועו"ד מיקי ברנע - שותף-מנהל במשרד עוה"ד ברנע, ג'פה, לנדה ושות'.
בפתח דבריה הציגה עו"ד פילצר סומך למשתתפים את שאלות היסוד בסוגיה שנדונה: מי באמת שולט בחברות ציבוריות ללא בעל שליטה? מה עדיף - חברה עם גרעין שליטה או חברה ללא גרעין שליטה? מה מייצר רמת ממשל תאגידי טובה יותר והאם יש קורלציה בין מבנה האחזקות לרמת הממשל התאגידי? האם הגופים המוסדיים אכן הפכו לשליטים בפועל של אותן חברות ללא גרעין שליטה?
עודד ורד טען, כי אין זה משנה מבחינתו, כגוף מוסדי, האם מדובר בחברה עם גרעין שליטה או ללא גרעין שליטה כל עוד היא מתנהלת על-פי אמות מידה ראויות ומקיימת ממשל תאגידי תקין ושקוף. לדבריו, נכון אמנם ששלטון המנהלים הוא תופעה חדשה יחסית בשוק ההון המקומי, אבל הצטבר כבר ניסיון בניהול חברות ללא גרעין שליטה, המנהלים מכירים את הכללים וניכרת מגמת שיפור. "כל עוד הניהול הוא תקין אין כל העדפה לצורת ממשל זו או אחרת", קבע ורד.
אין סמכות ללא אחריות
יקי ודמני, עם פרספקטיבה של 27 שנה בתפקידים שונים בחברות ציבוריות ובהן מנכ"ל, היה נחרץ בתשובתו, בפרט כאשר התייחס לשאלתה של עו"ד פילצר סומך, האם המוסדיים שולטים בחברות ללא גרעין שליטה? "אף אחד לא יודע היום כיצד להתנהל מול מוסדיים בחברות ללא גרעין שליטה", הוא טען. "כיו"ר אתה לא יודע אל מול מי להתנהל ועם מי תיפגש. זאת בניגוד לחברה עם גרעין שליטה ששם ידעת היטב עם מי לתקשר ולדבר. אסור לך לפגוש ולדבר עם הגופים המוסדיים מחשש שתמסור מידע פנים. לא ברורה לך מה המשמעות של דח"צ או דירקטור בלתי תלוי. נוצר מצב מטורף שבו כיו"ר אתה לא יכול להיות בוועדת מאזן או וועדת תגמול. מנגד, המוסדיים לא רוצים לדעת ולא רוצים להיות מעורבים ובעיני זו גישה לא נכונה. נכון שהיו גם מצבים שבהם נאלצתי כמנכ"ל לשכב על הגדר ולהתמודד עם מנכ"לים. עד כמה שזה יישמע לכם מוזר, אני בעד מעורבות של מוסדיים - כאשר יש שקיפות טוטאלית כמובן - כי אין מצב של סמכות ללא אחריות. לא ייתכן שתחזיק ב-15%-20% ולא נדע מה הפוזיציה שלך: האם אתה אקטיביסט או פועל באופן פאסיבי?"
עו"ד מיקי ברנע התקומם כנגד הגישה השלילית כנגד חברות ללא גרעין שליטה וטען כי בשוק ההון העולמי אחזקה מבוזרת היא המודל הרווח וברירת המחדל. זה לא דבר נדיר או יוצא דופן - זו הנורמה. "אנחנו ממשיכים את צורת המחשבה הקיימת ומביאים אותה לעולם שבו אין שליטה", טען ברנע. "בשל הפתולוגיה של מבנה שוק ההון אצלנו נולדו כל הפרוצדורות שנועדו להתמודד עם בעל שליטה כמו ועדת הביקורת. אני לא מפחד מחברות ללא גרעין שליטה. אדרבא. אני רוצה שוק הון מבוזר, עם שחקנים אקטיביסטיים ומאבקי שליטה. זה מגוון ויוצר עניין. זה מכניס חיים לשוק ומייצר לציבור הזדמנות לקחת חלק בתהליך ולעבור ממצב פאסיבי למצב אקטיבי".
נדרשת שקיפות מלאה בהליך
מנוי דירקטורים
עו"ד פילצר סומך תיארה את האפשרות הקיימת היום בידי גופים מוסדיים לשתף ביניהם פעולה בהליך של מינוי דירקטורים בחברות שאת ניירות הערך שלהן הם מחזיקים. עם פרסום טיוטת הצו המתיר זאת, התנגד לו איגוד החברות בטענה שאפשרות שיתוף פעולה כזו תעצים יתר על המידה את פוטנציאל כוחם של הגופים המוסדיים, תרחיש שאכן התממש בפועל.
בהתייחסות לשאלתה של עו"ד פילצר סומך מהו המנגנון הראוי למינוי דירקטורים בחברות ללא גרעין שליטה השיב ברנע, כי זהו ההליך הכי חשוב ואסור שהוא יתנהל במחשכים וקרא לאמץ את כללי הפרוקסי שנהוגים בשוק ההון האמריקאי, כללים משוכללים להשתתפות בעלי מניות בהצבעות על מנויים. "לא מדובר כאן בבחירות למועצת התלמידים שמגלים בסוף מי נבחר. נדרשת שקיפות בכל התהליך, כולל הבאת המועמדים ותהליך הבחירה, ועל המוסדיים לגלות את קלפיהם".
ברנע בירך על היוזמה הכלולה בתזכיר החוק החדש לכינונה של וועדת מנויים והצטרף בכך לעו"ד פילצר סומך, שסיפרה כי איגוד החברות הציבוריות היה שותף בניסוח סעיף זה, וכי הערות שונות שהאיגוד העביר למשרד המשפטים ביחס לתזכיר החוק, אכן אומצו בנוסחו הסופי.
עודד ורד סיפר, כי ב"הפניקס" אימצו נוהל מוסדר של בחירת דירקטורים בחברות ללא גרעין שליטה וציין כי זהו נוהל מבוקר מא' ועד ת', שקוף, עם דיווח מלא, שגובש בהתייעצות עם משפטנים.
פילצר סומך הקשתה האם גוף מוסדי - שהוא בהגדרה גוף פיננסי - יכול לשנות את הרכב הדירקטוריון מבלי להפוך לגוף ריאלי? "לא, חד-משמעית", השיב ורד. "קודם כל אני מזכיר שאסור לנו להגיע ליותר מ-20% החזקות. שנית, לעולם לא נמנה נציג מטעם. אנחנו לא מתערבים בניהול ואין לנו עניין בכך. אנחנו נפגשים עם החברה פעם בשנה בעת תהליך הבחירה. המעורבות העיקרית שלנו באה לידי ביטוי במינוי דירקטורים. שם ההשפעה שלנו וזו ההשפעה הנכונה. הכל נעשה בצורה שקופה ואנחנו לא מנסים להשתלט ולשים איש שלנו. כל מי שנמליץ עליו אין לנו קשר איתו. אתן לכם דוגמה - נכנסנו לנעלי פימי בחברת גילת לוויינים. אין לנו קשר לשליטה ואף נציג שלנו לא יישב בדירקטוריון. המקום היחידי שבו נבוא לידי ביטוי הוא בבחירת הדירקטורים והשאלות היחידות שמעסיקות אותנו הן מידת התאמתם לתפקידם וכן ההרכב הראוי של הדירקטוריון. זהו המסר הנכון לשוק".
יקי ודמני המשיך את הקו בו החל וטען כי אם כל תפקידם של המוסדיים הוא למנות דירקטורים היר צריך לשנות את הגדרת תפקידם ל"מוסדיים לבחירת דירקטורים". "יש תהליכים שהם מעבר לבחירת דירקטורים פעם בשנה", הוא טען. "הדירקטוריון הוא החוט המקשר בין כל בעלי העניין בחברה ומן הראוי שהוא יוכל לשוחח עם בעל השליטה ממש כמו בהגדרה הקלאסית. יש כיום מניעה מוחלטת לתת מידע ופחד מהמילה 'מוסדיים'. חייב שיהיה נציג למוסדיים ועליהם להיות ערים לכל מה שנעשה בחברה ולכל התהליכים שקורים בה".
חשיבות הפיקוח של דירקטוריון עצמאי
שאלה נוספת שהציבה עו"ד פילצר סומך נגעה למעמדו של יו"ר פעיל בחברה. אמנם פוזיציה כזו איננה מוגדרת בחוק, אבל גם אין איסור לכונן אותה ופילצר סומך רואה בסעיף המדבר על "דירקטור בלתי תלוי מוביל", הכלול בתזכיר החוק החדש הנוגע לחברות ללא גרעין שליטה, מעין רמז לכך.
עו"ד רוני טלמור הודתה בדבריה שהמונח "יו"ר פעיל" הוא מונח רווח הגם שהוא לא מוגדר בחוק ולא ברור מהם התפקידים שמוטלים עליו. מה שכן ידוע הוא שבחוק נדרשת הפרדה בין תפקידי היו"ר והמנכ"ל, אלא אם כן מיזוג התפקידים אושר בפרוצדורה מיוחדת באסיפה הכללית של החברה הציבורית. "כל חברה צריכה להגדיר לעצמה מה יעשה יו"ר ומה לא וראינו כבר שבבנקים זה נעשה מכוח הנחיה של הפיקוח על הבנקים", אמרה טלמור. "בהצעת החקיקה שגיבשנו לגבי חברות ללא גרעין שליטה החלטנו שלא להחמיר ולא לדרוש הפרדה בין תפקיד היו"ר למנכ"ל, שכן הבנו שזה קיים בפרקטיקה וגם שזה חלק מתפקיד הדירקטוריון להחליט. הפיקוח של דירקטוריון עצמאי הוא דבר חשוב מאוד בעינינו. עם זאת, כפי שציינת, הצענו שבמידה ונעשית האחדה של תפקידי היו"ר והמנכ"ל מומלץ שיכהן לצידו 'דירקטור בלתי תלוי מוביל' על מנת לוודא שקביעת סדר היום ודברים נוספים נעשים כהלכה ודבריהם של בעלי המניות נשמעים. זה שואב השראה מהדין האנגלי והאמריקאי".
כמו משחק כדורגל
בתשובה לטענה שהעלה יקי ודמני לפיה ועדת המנויים יכולה לנטרל מוסדיים, השיבה עו"ד טלמור, כי היכולת להציע מנויים היא זכות יקרה ולא מובנית מאליה ומכאן ההתעקשות על גילוי נאות שיציג בגלוי מי יזם את המנוי ומי עומד מאחוריו.
טלמור השוותה את הממשל התאגידי למשחק כדורגל. התפקיד של הרגולטור הוא לוודא שקווי המגרש ברורים ומשורטטים היטב ושמתקיים משחק הוגן. לוודא שיש שופטים וקוונים. לוודא שהמוסדיים משחקים בצורה ברורה ומוסדרת. "המטרה שלנו היא שכולם - בעלי המניות והמוסדיים - יצאו מחדרי ההלבשה וישתתפו במשחק", היא ציינה והוסיפה: "יש לנו עניין במעורבות המוסדיים ושבעלי המניות יהיו מעורבים במנוי דירקטורים. נכון, לא תמיד זה קורה ועלינו לוודא שקיים מנגנון סדור למנוי דירקטורים גם כאשר המוסדיים לא מעורבים. מכאן ההצעה להקים ועדת מנויים בלתי תלויה שתביא הצעות מטעם החברה או מטעם בעלי המניות למועמדים טובים העונים על צרכי החברה. גם זה ברוח מודלים מהעולם".
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
