המשק הישראלי ניצב כיום בפני מציאות כלכלית מורכבת: סביבת ריבית גבוהה, גירעון מתרחב, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, והאטה משמעותית בקצב ההנפקות החדשות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בעוד שהחברות הגדולות מפגינות חוסן יחסי, בקרב החברות הבינוניות והקטנות מתגברים האתגרים.
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, מסתכל על המציאות מנקודת מבט מקצועית ומשקית. מבחינתו, הבורסה בתל אביב אינה עוד שחקן פיננסי, אלא התשתית המרכזית שבאמצעותה הכלכלה הישראלית יכולה לחזור למסלול של צמיחה יציבה.
"שוק ההון והחברות הציבוריות הם מנוע הקיטור של התעסוקה, ההשקעות והחדשנות בישראל וגם נייר הלקמוס של הציפיות הכלכליות", הוא אומר. "כשחברות מתקשות לגייס הון, וכשהנטל הרגולטורי הופך למכביד, התוצאה היא פגיעה ישירה ביכולת של המשק לצמוח וסימן מדאיג להמשך הצמיחה והשגשוג של המשק הישראלי. המפקידים והחוסכים הישראלים הם הראשונים להרגיש את זה".
החברות הציבוריות הגדולות בישראל עדיין מציגות רווחיות נאה. האם המשק באמת מצוי בבעיה מבנית, או מדובר בהאטה זמנית בשל המצב הביטחוני?
"חוסן הוא נכס חשוב מאוד של הכלכלה הישראלית, והוא הוכח גם במשברים קודמים. עם זאת, אסור לבלבל בין חוסן לבין ניהול אסטרטגי ארוך טווח של המשק. כשאנחנו מסתכלים על כלל החברות הציבוריות ועוד יותר על החברות הבינוניות והקטנות, אנחנו רואים התמודדות קשה עם עלויות מימון מזנקות ועם פגיעה ביכולת התכנון ארוכת הטווח. כשאין אופק כלכלי ברור וכשדירוג האשראי של המדינה נמצא תחת לחץ, פרמיית הסיכון של כל חברה ישראלית עולה. בסופו של דבר, זה משפיע על היכולת והרצון להשקיע במפעלים חדשים, בתשתיות ובתעסוקה. אנחנו חייבים לעבור מניהול של מגננה למדיניות של צמיחה".
איזה חלק יש למדיניות הממשלתית והרגולטורית במצב שנוצר?
"אנחנו לא מגיעים ממקום של התנגחות, אלא ממקום של אחריות ושותפות. המגזר העסקי לא מבקש הנחות או יחס מועדף. הוא מבקש יציבות, ודאות וכללי משחק ברורים.
"חברות יודעות להתמודד עם תחרות עסקית ואפילו עם אתגרי מאקרו מורכבים. מה שקשה מאד להתמודד איתו הוא חוסר ודאות מתמשך. כאשר מדי כמה חודשים עולה יוזמה רגולטורית חדשה, שינוי במערכת המיסוי או דרישה בירוקרטית נוספת בלי לראות את התמונה הכללית, כאשר עיקר הפעילות הממשלתית היא בחקיקת חוקים שאין בינם ובין צמיחה שום קשר, המסר שעובר לשוק הוא שקשה לתכנן קדימה. זה מרחיק חברות מהבורסה, מעכב הנפקות, ומקשה על הבורסה בתל אביב לשמור על האטרקטיביות שלה מול אלטרנטיבות בחו"ל".
ליצור תמריצים ממוקדים להנפקות חדשות
אני שואל את פלטו מהם הגורמים המרכזיים לכך שגל ההנפקות שהגיע לשיא לפני מספר שנים ונעצר כמעט לחלוטין. "העצירה הדרמטית בשוק ההנפקות נובעת בראש ובראשונה מאי-הוודאות הביטחונית המתמשכת ומהאכזבה מכך שהתוצאות המדיניות אינן כפי שצפו בשוק", הוא משיב. "לכך מצטרפת אי-ודאות פוליטית עמוקה שמשתקת ומעכבת רפורמות כלכליות קריטיות שתפקידן לקדם את הצמיחה.
"אפשר לראות דוגמה מוחשית לכך בעובדה שהצעה חשובה שהייתה אמורה לתמרץ ולעודד חברות דואליות להירשם למסחר בבורסה בתל אביב, כלל לא נדונה במערכת הפוליטית, פשוט מפני שכרגע הממשלה והכנסת עסוקות בעיקר בקידום חוקים סקטוריאליים ובמאבקים פוליטיים במקום במנועי צמיחה.
"כשמוסיפים לכל זה את סביבת הריבית הגבוהה ואת הנטל הבירוקרטי והרגולטורי שמוטל כיום על חברה ציבורית, מבינים למה מנכ"ל של חברה פרטית שואל את עצמו כיום מה היתרון בגיוס הון ציבורי. אם המדינה לא תקדם רפורמות ויציבות, החברות ימשיכו להעדיף להישאר פרטיות או לחפש מסלולים בחו"ל, והציבור הישראלי ימשיך להפסיד".
מדוע הידלדלות ההנפקות צריכה להטריד את הציבור הרחב?
"משום שהבורסה היא הצינור שמחבר בין החיסכון הלאומי לבין התפתחות התעשייה המקומית. כשחברה ישראלית מונפקת בתל אביב, כספי הפנסיה והגמל של הציבור מושקעים בצמיחה שלה, והציבור נהנה ישירות מהצלחתה.
"בשנים האחרונות אנחנו מזהים מגמה שבה חלק משמעותי מפיזור ההשקעות של הגופים המוסדיים מופנה לחו"ל. פיזור גלובלי הוא פרקטיקה כלכלית נכונה, אך כאשר היקפים גדולים מדי של הון מקומי יוצאים מחוץ לישראל, התעשייה והתשתיות המקומיות מפסידות מנוף צמיחה אדיר. תפקידנו ליצור כאן סביבה שתעודד את המשקיעים והמוסדיים להאמין בשוק המקומי ולהשקיע בו יותר".
תעשיית ההייטק, שהייתה קטר הצמיחה של המשק, כמעט אינה מנפיקה בתל אביב. כיצד ניתן לשנות זאת?
"ההייטק הישראלי מתמודד כעת עם שורת אתגרים: מהיחלשות הדולר שפוגעת בחברות המייצאות ועד להתמודדות עם שינויים טכנולוגיים כמו הבינה המלאכותית וגלי פיטורים. זה בדיוק הזמן לייצר חיבור הדוק יותר בין שוק ההון המקומי לחברות הטכנולוגיה.
"הבורסה בתל אביב יכולה להיות בית טבעי עבור חברות צמיחה ישראליות. כדי שזה יקרה, נדרשת רפורמה מותאמת, שתכלול יצירת מסלולי רגולציה מקלים בשנים הראשונות להנפקה, הרחבת האנליזה המקצועית, ומתן תמריצים לגופים מוסדיים להשקיע בהייטק המקומי בצורה שקופה ומבוקרת. במקום שחברות יחפשו פתרונות בחו"ל, עלינו לאפשר להן לצמוח כאן כחברות עצמאיות וגדולות".
אילו צעדים מעשיים על הממשלה ומשרד האוצר לקדם כדי להניע את השוק מחדש?
"אנחנו מציעים כמה צעדים מרכזיים וממוקדים. ראשית, יש ליצור תמריצים ממוקדים להנפקות חדשות באמצעות מסלול הקלות רגולטורי לחברות שמנפיקות לראשונה, שיעניק להן פטור מחלק מהנטל הבירוקרטי בשנים הראשונות, מבלי לפגוע בשקיפות ובאינטרס הציבורי.
"שנית, נדרשת הפחתה של רגולציה עודפת על ידי ביצוע התאמה שתבטל דרישות כפולות ומיותרות, על מנת להשוות את תנאי החברות המקומיות לחברות הנסחרות בחו"ל.
"בנוסף, יש לבחון מתן הטבות מס ותמריצי מיסוי למשקיעים המנתבים את הונם לחברות ישראליות ולפרויקטים לאומיים, לצד יצירת מכשירי השקעה אטרקטיביים שיעודדו את מנהלי הפנסיות להגדיל את נתח החשיפה המוסדית שלהם לסקטור המקומי ולמשק הישראלי".
מה נדרש כדי להחזיר את המשק למסלול של צמיחה?
"יש בישראל את כל המרכיבים הנדרשים להצלחה: יזמים מצוינים, מנהלים מוכשרים, חיסכון לאומי משמעותי ותשתיות טכנולוגיות מובילות. אם המדינה תפעל באחריות פיסקלית, תבטיח רגולציה צפויה ומידתית, ותחזיר את האמון בשוק ההון הישראלי, בנמל הבית, החברות הציבוריות והבורסה בתל אביב יובילו את הכלכלה קדימה. חזרה לצמיחה לא תתרחש מעצמה; היא תצמח מהשקעות, מהנפקות ומחדשנות. לכן אני מאמין שהדרך לחזרה לצמיחה עוברת דרך הבורסה בתל אביב".
"התפקיד שלנו הוא להיות המבוגר האחראי"
איגוד החברות הציבוריות מציין 35 שנות פעילות (ראה מסגרת). אני שואל את פלטו מה מקומו של האיגוד בשיח הכלכלי כיום? "האיגוד הוקם לפני 35 שנה מתוך צורך ברור: לייצר גוף מקצועי, מאוחד ומשפיע שייצג את החברות הציבוריות מול הממשלה, הכנסת והרגולטורים. לאורך השנים הפכנו לשותף מרכזי בדיאלוג הכלכלי. אנחנו לא מגיעים רק כדי להצביע על קשיים, אלא מביאים איתנו נתונים, ניסיון מהשטח ופתרונות מעשיים.
"החברות הציבוריות מעסיקות מאות אלפי עובדים, בונות תשתיות, משלמות מיסים ומניעות את המשק. התפקיד שלנו הוא להיות המבוגר האחראי, להגן על הסביבה העסקית, ולוודא שהקול של המגזר העסקי נשמע בצורה שקולה ומקצועית בשולחן קבלת ההחלטות".
איגוד החברות הציבוריות מציין 35 שנים להיווסדו
איגוד החברות הציבוריות מציין 35 שנות פעילות כגוף היציג, המקצועי והעצמאי של כלל החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב. האיגוד הוקם בשנת 1991, בתקופה שבה שוק ההון הישראלי החל לעבור מילדות לבגרות, מתוך צורך עז של המנפיקים והחברות בדיאלוג מאורגן, מקצועי ומאוחד מול הרגולטורים ומקבלי ההחלטות.
בראשית ימיו, פעל האיגוד מול מציאות שבה החברות הציבוריות נתפסו לא פעם כמי שנדרשות לחובות דיווח כבדות ללא הבנת המשמעות הכלכלית בשטח. המשימה הראשונית של מייסדי האיגוד הייתה לבסס את התודעה כי לסטטוס של חברה ציבורית יש צרכים ייחודיים, וכי הטלת עומס רגולטורי בלתי פרופורציונלי פוגעת בראש ובראשונה בציבור המשקיעים ובנזילות של השוק.
לאורך שלושת העשורים וחצי האחרונים, הפך האיגוד לשחקן משפיע ומרכזי בעיצוב מפת הכלכלה הישראלית. בין הישגיו המרכזיים לאורך השנים ניתן למנות את הובלת השיח המקצועי בוועדות הכספים והחוקה של הכנסת ליצירת איזון בחקיקה ומניעת חשיפות משפטיות בלתי סבירות לדירקטורים ולנושאי משרה, לצד מעורבות פעילה בניסוח ועדכון חוק החברות וחוק ניירות ערך, תוך יצירת איזון בין הצורך בשקיפות לבין הגמישות הניהולית. כמו כן, הוביל האיגוד מהלכים להסרת חסמים במיסוי ובדיווחים, והפך למרכז ידע, ייעוץ והדרכה עבור מאות חברות, דירקטורים ומזכירים תאגידיים, כולל הקמת פורומים מקצועיים ממוקדים, כמו פורום הנדל"ן ופורום מנהלי הכספים.
כיום, בעידן של תחרות גלובלית שבה הון יכול לעבור בלחיצת כפתור בין בורסות בעולם, תפקידו של האיגוד קריטי מאי פעם. האיגוד אינו רק גוף המגיב ליוזמות חקיקה, אלא יוזם באופן אקטיבי הצעות חוק, ניירות עמדה ומחקרים כלכליים המציגים פתרונות מעשיים למקבלי ההחלטות באוצר ובמערכת הממשלתית.
בעשור הקרוב, פניו של האיגוד מופנות להתמודדות עם אתגרי המחר, ובהם שילוב טכנולוגיות בניתוח נתונים, עידוד הנפקות הייטק, הגברת המודעות לנושאי קיימות וסביבה, ומעל הכל, מלחמה על שמירת הבורסה בתל אביב כזירת מסחר תחרותית, נזילה ואטרקטיבית שתמשיך להוות את עמוד השדרה של המשק הישראלי.
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
