"הסיפור של אנלייט הוא במידה רבה הסיפור של האנרגיה המתחדשת בעולם", כך אמר גלעד יעבץ, מנכ"ל חברת אנלייט, בכנס ה-30 של איגוד החברות הציבוריות, שציין 30 שנות פעילות עבור החברות הציבוריות והמגזר העסקי. האירוע, שהתקיים בבורסה לניירות ערך בתל-אביב, כלל פתיחת מסחר חגיגית ושורה של דיונים בהשתתפות מאות מבכירי שוק ההון.


"אנלייט הוקמה ב-2008, בצוותא עם הקמת שוק הסולארי בארץ, ולמעשה הפרויקט הראשון שלנו בישראל הגדיר את החברה שלנו", הוסיף יעבץ. "בעצם עשינו דבר אחד נכון והבנו שההגדרה של אנלייט היא 'Next generation Utilities', כאשר החזון של החברה הוא למכור חשמל, 100% ירוק, בצורה יעילה, גמישה וגלובלית.
"הפרויקט הראשון שלנו בישראל היה במתכונת BOO (Build, Operate, Own) בתחום הסולארי, כלומר, בנייה, הפעלה ובעלות, שמומן פיננסית כמו מתקנים שהתחילו לקום אז בארץ - כביש 6 ומתקני התפלה - במודל (BOT(Build Operate Transfer של בנייה, הפעלה והעברה.
"בשנת 2010 אנלייט הונפקה בבורסה וב-2011 היא ביצעה את הפרויקט הראשון שלה מחוץ לישראל, באיטליה, ובתוך כמה שנים הקמנו אופרציה ענקית באירופה בעשר מדינות, התרחבנו לתחום אנרגיית הרוח והפכנו להיות שחקן גדול בתחום", שחזר יעבץ. "היום, ב-2021, אנחנו בתחום אגירת האנרגיה שהולך להיות עניין ענק בתחום שלנו, של אנרגיה מתחדשת. בנוסף, לאחרונה הודענו על רכישה של חברה סולארית גדולה בארה"ב, כעוד צעד במטרה להיות 'Next generation Utilities' עם נוכחות גלובלית".
המספרים מספרים את הסיפור
"אם אנחנו מסתכלים על המספרים של אנלייט", ממשיך יעבץ, "אפשר להסיק מהם על ההתקדמות של האנרגיה המתחדשת בעולם. הספק הייצור שלנו לפני חמש שנים היה 86 מגה וואט, היום אנחנו עומדים על 500 מגה וואט ועם מתקנים שכבר התחלנו להקים, כלומר בהם סיימנו את שלב היזמות והעמדנו את רוב ההון העצמי עבורם, אנחנו נגיע ל-2,000 מגה וואט ב-2023.
"אם מתרגמים את זה להכנסות, אז ב-2016 היו לנו 33 מיליון שקלים הכנסות מחשמל, היום אנחנו בקצב של קרוב ל-400 מיליון שקלים הכנסות מחשמל, ומאותם מתקנים שהתחלנו להקים אנחנו מגיעים להכנסות של 1.25 מיליארד שקלים מחשמל ב-2023 עם צבר של 40 מיליארד שקלים הכנסות מהמתקנים שיישארו בבעלותנו (BOO) בשנות הפעילות שלהם.
"במונחי הון עצמי, ב-2016 אנלייט הייתה חברה קטנה-בינונית עם 300 מיליון שקלים הון עצמי, והיום אנחנו עם הון עצמי של 2.3 מיליארד שקלים, עם מערך ייצור חשמל ירוק, ששווה ערך בהיקפו למאות אלפי משקי בית במדינת ישראל".
האנושות תחת איום
יעבץ טען, כי כדי להבין מה קורה באנלייט ובשוק האנרגיה המתחדשת העולמי, צריך לספר על משבר האקלים שכיום יש קונצנזוס שהוא האיום הגדול ביותר על האנושות. "הדרך הכי טובה לשקף את המשבר היא כמות החלקיקים או פליטת ה-CO2. אפשר לראות יציבות ב-800 השנים האחרונות, סביב 200-250 PPM, אך מאז 1950 חלה עלייה חדה בפליטת ה-CO2 לאוויר ל-415 PPM וזה לא עוצר", הוא הדגיש. "העלייה החדה בפליטת הפחמן תביא להשפעות דרמטיות וקטסטרופליות על כדור הארץ, החל ממדבור ועד אירועי קיצון של מזג האוויר, משבר מזון מאוד גדול, עלייה במפלס הים, פגיעה במגוון הביולוגי ופגיעה באיכות החיים שלנו ובכלכלה.
"אם ננסה לכמת את הפגיעה", ממשיך יעבץ, "המדענים סבורים שהדרך לייצר מצב שבו כדור הארץ לא יצא מהאיזון, כלומר, אולי תהיה פגיעה מסוימת, אבל היא לא תוציא אותנו מאיזון, היא לצמצם את התחממות כדור הארץ ל-1.5 מעלות ב-2050. אם נמשיך בקצב הנוכחי הכדור עלול להתחמם ב-5 מעלות בממוצע עד 2050.
"הבעיה הגדולה שלנו היא שנכון להיום, עם כל האנרגיות המתחדשות בעולם, וכולם יודעים כמה התחום הזה צומח עם רכבים חשמליים והתייעלויות אנרגטיות נוספות, אנחנו מגיעים לקצב התחממות של 3.5 מעלות, וזה דרמטי. לילדים שלנו יהיה מאוד קשה לחיות פה", העריך יעבץ. "לכן, צריך להגיע לירידה הרבה יותר משמעותית בפליטת הפחמן לקראת 2050, כדי להתייצב על הרף הרצוי. ניתן לעשות זאת על-ידי קידום דרמטי של הנושאים המשפיעים ביותר על פלטת פחמן דו-חמצני והם בעיקר מגזר האנרגיה, אך גם תחבורה, דלקים ותעופה. זאת עיקר הבעיה ושם צריך לטפל.
"איפה החדשות הטובות?", שאל יעבץ והשיב: "התחום שלנו התחיל עם הרבה סובסידיות, אבל נהיה תחום ענק ומוביל עם השקעה ניכרת במחקר ופיתוח (D&R). כמו כן, נכנסו המון יזמים לתחום ונכון להיום, ב-2021, העלות של קילו וואט לשעה, כלומר מחיר ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת (רוח וסולארי) הוא הרבה יותר נמוך מייצור חשמל בגז טבעי, פחם או אנרגיה גרעינית, וזה עוד חישוב לפני הנזקים והעלויות העקיפות למשק הכרוכות בזיהום. לכן, הפתרון למשבר האקלים נמצא בידינו. ייצור אנרגיות מתחדשות יפתור 50% מהבעיה, ביחד עם רכבים חשמליים".


אירופה ירוקה ישראל אדומה
נכון ל-2020, רק 11% משיעור החשמל העולמי מיוצר מאנרגיית רוח ואנרגיה סולארית ועל-פי התחזיות, עד 2050 כ-56% מהמחשמל העולמי ייווצר מאנרגיות ירוקות.
מי דוחף את שוק האנרגיות המתחדשות? לדברי יעבץ, קודם כל העולם המפותח, ובראש ובראשונה אירופה, שדחפה בשני העשורים האחרונים את הנושא הזה בכל הכוח. ארה"ב נמצאת בעליות וירידות עם הנושא, אבל ממשל ביידן החליט לאחרונה שהוא רוצה להחזיר את ארה"ב לעמדה מנהיגות בתחום הטיפול במשבר האקלים והציב יעדים כמעט חסרי תקדים בשוק האמריקאי. זה יידחף את התחום בעשורים הקרובים.
"אם נדרג את המדינות בשיטת הרמזור", מחדד יעבץ, "הרי לאירופה אפשר לתת אור ירוק עם 38% ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות, ארה"ב מקבלת צהוב עם 20% אנרגיות מתחדשות וישראל מקבלת אדום על 5.6% חשמל מאנרגיות מתחדשות.
"ברם, זה לא רק מדינות, גם תאגידים גדולים עוברים להשקעות עתק בכל מה שקשור לאנרגיה ירוקה ו-ESG. הם עושים זאת גם מפני שמדובר בגופים פיננסיים והם רוצים להרוויח. אלה תחומים אטרקטיביים של השקעות ארוכות טווח בתשתיות והם גם גילו של-ESG יש השפעה ישירה על הרווח שהחברות שפועלות בתחום מייצרות לבעלי המניות שלהן. לכן הם הולכים ומתחייבים להשקיע סכומי עתק באנרגיות מתחדשות, ואף מצהירים שהם לא ישקיעו יותר בחברות מזהמות. זה מייצר הרבה בעיות לחברות בתחומי האנרגיה המסורתיים".
מה עם ישראל?
"אנחנו מדינת שמש עם קרינה בלתי נגמרת, ובתור שחקן באנרגיית רוח, שמקים מתקנים בארץ בהיקף של שני מיליארד שקלים, נכון להיום, יש גם רוח טובה בישראל". מסכם יעבץ. "ועם כל זה, ישראל, שהמציאה את מובילאיי ו-וויז, נמצאת עם 5.6% אנרגיה מתחדשת בלבד. אפשר להוריד רגולציה. אנחנו עובדים בהרבה מדינות בעולם ואני מקווה שישראל תצטרף למהפכת האנרגיה העולמית. היזמות בארץ יודעת לעשות את זה, אבל במדינה יש עדיין הרבה חסמים רגולטורים, הרבה יותר מדי בירוקרטיה וגם חברת החשמל, שהיא חלק מהרגולטורים, בעיקר בניהול המערכת. אבל הבעיה היא בעיקר במשרדים הממשלתיים".
ישראל צריכה מיסוי פחמן
בפאנל תחת הכותרת "אנרגיות מתחדשות בבורסה הישראלית", שהתקיים במסגרת כנס ה-30 של איגוד החברות הציבוריות, דיברו המשתתפים על מהפכת האנרגיה המתחדשת בעולם ועל הצורך של ישראל לא לפגר מאחור
"עיקר פליטות הפחמן הם מהתעשייה ואין ספק שצריך להפחית אותן. בכלל, מטרת מדיניות האנרגיה לא רק צריכה להציב יעד של 30% אנרגיות מתחדשות אלא גם דרכים להפחתת הפליטות מהארובות – ארובות הפחם ויתר הדלקים הפוסיליים", כך אמר ניר ברנמילר, משנה למנכ"ל חברת ברנמילר, העוסקת בפיתוח טכנולוגיה לאגירת אנרגית חום ונסחרת בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. ברנמילר אמר את הדברים בפאנל תחת הכותרת "אנרגיות מתחדשות בבורסה הישראלית", שהתקיים במסגרת כנס ה-30 של איגוד החברות הציבוריות.
ברנמילר הזכיר את היעד השאפתני שהציב נישא ארה"ב, ג'ו ביידן, של הפחתת פליטות הפחמן ב-50% ואת השינויים שחלים בעניין זה באירופה, והדגיש כי לא נוכל לגרור רגליים בתחום זה כי זה יגיע גם אלינו. "ישראל צריכה להטיל מס פחמן, שיוטל על פעילות כלכלית הכרוכה בפליטת גזי חממה. זה יביא לשינוי דרמטי של כללי המשחק, Game Changer", קבע ברנמילר.
לנה וייסביין, אנליסטית אנרגיות מתחדשות בבית ההשקעות IBI, אמרה בדיון, כי לאחר ירידה של 90% במחירם של הפאנלים הסולאריים - ירידה שהאיצה מאוד את השוק - ישנה הערכה לעליית מחירים של 20% במחירם של הפאנלים, דבר שעלול להשפיע לרעה על הקמת פרויקטים סולאריים. "הירידה הובילה לכך שחברות אנרגיה מתחדשת הצליחו להציג תעריף תחרותי. במכרז האחרון נקבע תעריף של 1 קוט"ש חשמל ב-17.5 אגורות לעומת 1 שקל בעבר. סביבת הריביות הנמוכה, שתמכה בשיעורי מינוף גבוהים, והרגולציה האיצו את שוק האנרגיה המתחדשת. הקורונה הביאה לירידת מחירי החשמל בשווקים משוכללים בגלל הסגרים. עתה כל זה עומד בפני שינוי וקיים צפי לעליית מחירי הפאנלים. חברות גדולות ינצלו את היתרון לגודל כדי להוזיל עלויות, אך לחברות הקטנות, שהיקף הרכש שלהן הוא קטן, לא יהיו קלפי מיקוח. לאור זאת ייתכן עיכוב מסויים בטווח הקצר והבינוני, אך בטווח הארוך לאור שיפורים טכנולוגיים שעוד יבואו, צפויה ירידה במחירי הציוד ותנופה מחודשת בהקמת פרויקטים סולאריים", אמרה וייסביין.
לדבריה, לאור הפוטנציאל המוגבל שקיים בישראל, שהיא שוק קטן בסך הכל עם מחסור חמור בקרקעות זמינות שפוגע ברווחיות, יזמים נוטים לפנות לחו"ל על מנת לנצל את הפוטנציאל הגדול לצמיחה מהירה בתחום. זאת ועוד, בעולם קיימים גם מודלים מגוונים של מכירת חשמל, שמקלים על עשיית עסקים בתחום האנרגיות המתחדשות. בישראל, לעומת זאת, היזמים רואים פחות אטרקטיביות. וייסביין הציגה נתון לפיו בשנת 2020 הוקמו בארה"ב 34 ג'יגה בייט של פרויקטים חדשים.
מוטי שירי, סמנכ"ל הנדסה וטכנולוגיה בחברת מקורות, ציין בדיון כי מקורות היא צרכנית אנרגיה גדולה מאוד, המשלמת כ-800 מיליון שקלים לשנה עבור חשמל, כאשר הצפי הוא שמספר זה יגיע בקרוב למיליארד שקלים. "הבנו שעלויות בסדר גודל כזה מחייבות שינוי משמעותי בתפיסה והטעמת טכנולוגיות מתקדמות שיביאו להקטנת צריכת החשמל והתייעלות אנרגטית", סיפר שירי. "כיום אנחנו בין שלוש חברות המים המובילות בעולם שמפתחות בעצמן טכנולוגיות בתחומים של אנרגיה מתחדשת ושימוש בבינה מלאכותית בייצור אנרגיה".
שירי הצביע על מכרז של 40 מגה וואט חשמל שהוציאה החברה לייצור אנרגיה מפאנלים סולאריים על גבי מאגרי מים, מכרז שזכה להצלחה עצומה. מדובר בפרויקטים בשיטת BOT למשך 25 שנה. כעת נערכת החברה לפרסם מכרז גדול יותר והעריך כי ניתן להגיע להיקף ייצור של 1.5 מגה ג'יגה וואט חשמל מאנרגיות מתחדשות במקורות, דבר שיוביל גם להורדת מחירי המים לצרכן. התנאי לכך הוא, בין היתר, הסרת חסמים ששמים הרגולטורים כי משרד הבריאות ורשות החשמל. שירי גם מתח ביקורת על רשות החשמל שאיננה מאפשרת את פתיחת השוק לתחרות מלאה. כך למשל הרשות מאפשרת ליצרן אנרגיה למכור אנרגיה רק לאחר שימוש עצמי באותו אתר. לדבריו, ביטול הקשר בין ייצור לצריכה יביא לתנופה בשוק.






