"החזון שלנו הוא לספק מענה בתחום החומרים המתקדמים לכל התעשייה בארץ, תוך הבאת ערך מוסף, לצד הקשבה לצרכי החברה ושקיפות מלאה, כשהלקוח הוא במרכז התמונה. האג'נדה היא להנגיש חדשנות לחברות בתעשייה, להציע שירותים מגוונים ולשתף פעולה עם חברות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים". את הדברים אומר פרופ' נאום נווה, מנכ"ל מרכז הפלסטיקה והגומי לישראל, חברה עסקית למחקר ופיתוח יישומי, הפועלת בתחום החומרים המתקדמים. המרכז מעניק שירותי מחקר, פיתוח, חקרי כשל, בדיקות אישורי מגע עם מזון, קווי פיילוט ובדיקות מעבדה תקניות לתעשייה בישראל ובחו"ל. המרכז בבעלות איגוד יצרני הפלסטיק והגומי תחת התאחדות התעשיינים.
עיגון פטנטים בקווי הייצור
נווה הוא דוקטור למדעים, בעל ותק של 20 שנה בתחום וניסיון נרחב בתעשייה הביטחונית בישראל. הוא חבר סגל במחלקה להנדסת חומרים פולימרים בשנקר וכיהן כנשיא האגודה הישראלית לפולימרים ופלסטיקה. המכון שבניהולו הוא הגדול ביותר בפולימרים בישראל, ויש לו סניף במכללת שנקר ברמת גן וסניף נוסף בקריית הטכניון בחיפה. בשני הסניפים עוסקים בכל תחומי הפולימרים: פלסטיק, גומי וחומרים מרוכבים. צוות המכון בנוי מאנשי מקצוע המובילים בתחומם: פרופסורים, דוקטורים, מהנדסים וטכנאים מנוסים הנותנים מענה רחב לתעשייה בכל מגוון הטכנולוגיות והחומרים מעולם הפולימרים.
"לרוב חברות מגיעות אלינו כשיש להן בעיה כלשהי שהן מתקשות לפתור עקב חוסר ידע או חוסר בציוד מתאים. אנו יודעים לייצר עבורן IP משלב הרעיון עד לשלב עיגון הפטנט וגימלון הרעיון בקווי הייצור", מסביר פרופ' נווה. "כל הפעילויות השונות שלנו מתאפשרות בזכות תשתית נרחבת: מכוח האדם המקצועי, האיכותי והמיומן, דרך הטכנולוגיות העדכניות של עולם הפולימרים - דוגמת הדפסת תלת ממד - ועד ציוד עיבוד מגוון וקווי פיילוט. לצד תשתית עיבוד מתקדמת אנו מחזיקים בציוד בדיקה אנליטי משוכלל, המאפשר אפיון כימי, מולקולרי, פיזיקלי, אופטי, מיקרוסקופי מכני ותרמי של החומרים שבפיתוח. את הבדיקות אנו מבצעים לפי תקנים בינלאומיים, וכמו כן מתחזקים מערכת ניהול איכות לפי תקניISO 9001 ו- ISO 17025".
מוסיפים איכות לסביבה
כחלק מהמגמה המובילה בעולם בשנים האחרונות, גם במרכז הפלסטיקה והגומי לישראל עוסקים רבות בתחום הקיימות והמיחזור. החברה משתפת פעולה עם חברות טכנולוגיות מעולם המיחזור, וכן חברות המחפשות פתרונות "ירוקים", המבוססים על עקרונות הקיימות בסקטורים בהם יש לפתרונות אלו ערך מוסף גבוה, כגון תעשיית הבנייה, הרכב ועוד. "זאת למרות שעולם הבנייה הוא פחות פולימרי קלאסי", מציין פרופ' נווה. "איכות הסביבה וקיימות אלו מגמות חשובות ואני מאמין כי הן ילוו אותנו בעשורים הקרובים. לכן אנו מרימים את הכפפה גם כשמדובר בפיתוחים שהם פחות בליבת העשייה השוטפת שלנו, מתוך הבנה כי אלו מגמות העתיד, ובעתיד הלא רחוק מרבית הסקטורים יעברו לפתרונות ירוקים. כך, לדוגמה, שילבנו פלסטיק ממוחזר מסוגים שונים בבטון בחומרים צמנטיים. הפלסטיק יכול להחליף חלקית אגרגטים אנ-אורגנים ולהשתלב בבטון, תוך פגיעה מינימלית בחוזקם. תעשיית הבנייה - הנחשבת לאחת מהתעשיות המזהמות בעולם - זקוקה לפתרונות חדשניים מהסוג הזה. אנו תמיד שמחים שחברות בנייה פונות אלינו כדי לפתח חומרים חדשים שיענו לצרכי הקיימות שלהן".
"פיתוח נוסף הקשור לבעיית המיחזור מחפש פתרון להחלפת הטיטניום די-אוקסיד בבקבוקי PET. כיום, בקבוקי PET לבנים, הנפוצים במיוחד בתעשיית החלב, אינם עוברים מיחזור, מכיוון שהצבען, טיטניום די-אוקסיד, מפריע בתהליך מיון הפסולת. מרכז הפלסטיקה והגומי פיתח פתרון חדשני שלא רק פותר את בעיית מיחזור המוצר אלא גם עומד ברגולציות חדשות של האיחוד האירופאי להוצאת הטיטניום די-אוקסיד מאריזות מזון".
"עוד בתחום איכות הסביבה אנו מציעים לחברות לשלב פסולת חקלאית במוצרים שלהן. ישנן פסולות חקלאיות בהן ניתן להשתמש כתוסף לפלסטיק ובכך להקנות ערך מוסף ע"י הורדת טביעת האצבע הפחמנית ועלות המוצר, וכן הקטנת כמויות הפסולת המופנות להטמנה".
תן דוגמה למהלך כזה
"בעזרת תהליכים מתאימים ניתן להפוך פסולת חקלאית - לדוגמה קליפות אורז או קש חיטה - לתוסף בפלסטיק. סייענו לחברה גדולה במשק לפתח פאנלים למתקן מים שבהם משלבים פסולות. השילוב מקנה לפאנלים טקסטורה מיוחדת ומראה טבעי מאוד. עבודה נוספת עם החברה הסתיימה בבקבוק העשוי מפוליאסטר חדשני, המשלב את תכונות השקיפות של הפוליאסטר ועמידותו המכנית בתנאי לחץ מחזורי, כמו גם עמידות לטמפרטורות גבוהות - כך שניתן להשתמש בו במדיח הכלים. תכונה זו אינה קיימת בחומרי גלם מהמדף הזמינים בשוק. מכיוון שהיה צורך בידע מיוחד מתחום מדע החומרים - שיתפנו פעולה עם חברת חומרי גלם מובילה על מנת שתייצר את הפורמולציה המתאימה. החומר שפותח הוא ייחודי ומתחרי החברה אינם יכולים להשתמש בו, מה שמהווה יתרון תחרותי עצום".
באלו עוד דרכים ניתן למחזר פסולת?
"דוגמה טובה היא פרויקט שעשינו עבור חברת 'שחר תשלובות', בשיתוף עם 'חדשנות מעשית', המתמחה בטיפול ומיחזור פסולת מזון. החברה פנתה אלינו במטרה לפתח חומר מפסולת של לחם. יצרנו מהפסולת פלסטלינה חדישה וירוקה. בשונה ממוצרים קיימים המבוססים על PVC, המוצר שלנו אינו מכיל חומרים רעילים, שאינם ידידותיים למשתמש ולסביבה. בהקשר דומה אנו מפתחים עבור חברת אופנה גלובלית בדים מודפסים שביכולתם להחליף את הבדים הרגילים שכולנו לובשים מאז ומתמיד. יתרונם הוא בגמישות התכנונית בהדפסה תלת ממדית וביכולת מיחזור גבוהה, שתשפר את הקיימות בתחום הטקסטיל, הידוע כאחד המזהמים ביותר בעולם התעשייתי".
צנרת מתכלה ומענה חדשני לאריזה
נושא נוסף הקשור לסביבה בו משקיע מרכז הפלסטיקה והגומי משאבים רבים הוא צנרת בכלל, וצנרת להשקייה בפרט. המרכז משתף פעולה עם חברות מהגדולות במשק בתחום זה: נטפים, מצר, חוליות וגולן פלסט. יחד עם חברת מצר פותחה צנרת המדכאת גידול של שורשים וצמחים - וכך מונעת סתימת צנרת. פתרון אחר מבוסס על שימוש בתוספים אנטיבקטריאליים למניעת התפתחות של ביופילם. "לכל הפתרונות הללו אנו מגיעים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, דוגמת ננו-טכנולוגיה, ושימוש בחומרים אקטיביים שמשתלבים בפלסטיק", אומר פרופ' נווה. "מכיוון שצנרת היא צורך בסיסי בעולמות תוכן שונים: הובלת מים, הובלת גזים, צרכים עירוניים, פרטיים ותעשייתיים כאחד - חברות רבות פונות אלינו כדי לסייע להן בבעיות ייצור צנרת שונות".
"דוגמה נוספת לעבודה שאנו עושים למען איכות הסביבה היא תחום האריזות, שנדמה שנמצא במבוי סתום. במשך עשרות שנים פותחו אריזות רב-שכבתיות מאוד יעילות, הנותנות מענה לדרישות מחמירות של חסמות, אורך חיי המדף של המוצר, חזותו ועוד. מאידך, קשה עד בלתי אפשרי למחזר אותן. העולם מחפש כיום פתרונות אריזה ברי-מחזור שעדיין יתנו את המענה הפונקציונלי למוצרים. פיתחנו תשתית חומרית העושה שימוש בתוספים המאפשרים הארכת אורך חיי מדף - תכונה שכבר הוכחה עם בשר, גבינות, ירקות ופירות - מבלי לוותר על הדקורטיביות".
איך עושים זאת?
"משתמשים בתוספים טבעיים שבכוחם לספק ערך מוסף משמעותי. אנו מתערבים בהרכב החומר ומקנים לו תכונות עדיפות כחסמות לחמצן ולמים, עמידות UV, יכולות מכניות משופרות ועמידות בסביבה מימית או שומנית".
חיבור טבעי לתעשיות הביטחוניות
כמו על רוב המשק, מלחמת "חרבות ברזל" נתנה את אותותיה גם על מרכז הפלסטיקה והגומי. ההשפעה על לקוחות החברה השפיעה מטבע הדברים גם על החברה עצמה. "כל המשק התכווץ במידת מה וחברות כיום לא ממהרות להשקיע כספי מו"פ עם סיכון בינוני עד גבוה", אומר פרופ' נווה. "גם קרנות השקעה צמצמו פעילות. למזלנו, קיבלנו עבודות שונות מהתעשייה הביטחונית - וזה קצת מאזן את התמונה. החיבור שלנו לתעשייה הביטחונית הוא טבעי, וממש לא התחיל היום - זהו חיבור עמוק הנמשך שנים. אנו עובדים עבור התעשיות הביטחוניות על חומרים מרוכבים מתקדמים, חומרים אנרגטיים ופתרונות מבוססי גומי. חברות ביטחוניות שונות מביאות לנו מפרט דרישות ומקבלות בחזרה מוצר. כך, לדוגמה, פיתחנו עבור רפאל בידודים משופרים לטילים. עבור חברת מג"ם בטיחות פיתחנו חומרים למיכלי דלק שעמידים בפני פגיעת קליע. המנגנון שפיתחנו אוטם את הפתח שנפער מהקליע וכך מפסיק את דליפת הדלק. חילות היבשה וחיל האוויר משתמשים בהם כיום. לאלביט סייענו בפיתוח מערכת לכיבוי שריפות, שנולדה בעקבות אסון הכרמל. חלק ניכר מהמים שהושלכו ממטוסי הכיבוי פוזרו מעבר למוקד האש ובכך הוכח שהמערכות הקיימות לא מספיק יעילות. המערכת של אלביט מבוססת על הטלת שקיות פלסטיק מלאות במים. תפקידנו היה לפתח את השקיות מחומר מתכלה שמאפשר דיוק רב בפגיעה במוקד האש ויחד עם זאת אינו מפר את המאזן האקולוגי כשהשקיות נשרפות. עבור חברה ביטחונית נוספת פיתחנו אבקות אנרגטיות ליישומי הנעה רקטית ואנו ערוכים להרחיב את הפעילות הזאת ליישומים נוספים, הקשורים בתחבורה ובמקורות אנרגיה אזרחיים. כך שאפשר לומר שמצאנו לתעשייה הביטחונית לא מעט פתרונות יעילים וחשובים. כיום, בעקבות המצב בדרום, אנו מספקים את שירותינו בהנחה משמעותית ללקוחות שלנו שם".
מהו האתגר העיקרי בעבודת מרכז הפלסטיקה והגומי?
"בכל הפרויקטים שלנו יש צורך בבחירת חומרים והתאמתם לתהליך עיבוד מתאים. אלו החלטות הכרוכות בהפעלת שיקול דעת מעמיק, תוך התחשבות באינטראקציות בין החומרים, היבטי הזרימה, היבטים תהליכיים, עמידה בדרישות הפונקציונאליות ועלויות. האתגר הזה תרם רבות לבניית המומחיות שלנו בתרכוב חומרים ובניית 'מתכונים' שיתאימו לכל לקוח".
מהן תוכניות המרכז לעתיד?
"אנו עובדים על הרחבת הפעילות שלנו לעולמות תוכן נוספים, כגון חומרים קרמיים וכן על הרחבת טווח הפעילות שלנו. זאת מתוך ההבנה שלנו במרכז יש את הטכנולוגיות המובילות ביותר ואנשים מהשורה הראשונה בתחומים שונים בישראל. כבר כיום יש לנו שיתופי פעולה עם מכוני מחקר באירופה ואנו מעוניינים לחזקם ולהרחיבם לגורמים נוספים בחו"ל. נרחיב גם את הפעילות שלנו בתעשיות הלא-מסורתיות. חברות הייטק רבות מחפשות פתרונות בעולם החומרים ולא מכירות אותנו, למרות שבכוחנו לסייע להן. אנו רואים בעצמנו בית לסיעור מוחות, הנבטת רעיונות ומימושם במעבדות שלנו, וזאת עם ליווי צמוד מא' ועד ת', מייזום הרעיון ועד מימושו. כבר היום אנו עובדים עם סטארט-אפים כאלה ואחרים. אחד מהם, העוסק במערכות חיישנים, פנה אלינו כדי שנסייע לו בפיתוח אלמנטי חישה - ועשינו זאת בהצלחה. אנו מזמינים סטארט-אפים נוספים לפנות אלינו".
בשיתוף מרכז הפלסטיקה והגומי לישראל
