חיפוש

חרט, רתך והייטקיסט נכנסים לבר

כיצד התעשייה היצרנית – מסורתית, המטמיעה טכנולוגיות ייצור מתקדמות, מחשוב והתייעלות לצד תקני איכות נוספים מחמירים וקפדניים, מובילה את התעשייה כולה לכיוון אליו צועד בגאון המשק הישראלי ב-2021. דעה

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
מכבשי הגומי באולם הייצור
מכבשי הגומי באולם הייצור
מכבשי הגומי באולם הייצור צילום: אלי גרוס
מכבשי הגומי באולם הייצור צילום: אלי גרוס
אורן בן נתן
תוכן שיווקי

בואו נדבר לרגע על הקטרים הבוהקים של התעשייה הישראלית – תעשיית ההיי-טק והתעשייה הביטחונית. הם הרוויחו ביושר את כל המחמאות והנתונים מדברים בעד עצמם: יותר מ-50% מסך היצוא הישראלי ב-2020 מקורו בהיי-טק הישראלי. בשנת 2020 נהנה יצוא סחורות ההיי-טק מצמיחה מרשימה של 8%, ויצוא התעשיות הביטחוניות מ-15% - מרשימים לא פחות. אכן, קטרים מרשימים יש לתעשייה הישראלית.

***

עכשיו בואו ונדבר על התעשייה היצרנית. תעשיית הגומי, זוהי דוגמה נהדרת. מדובר על תעשייה שנתפסת כ"מסורתית".

אורן בן נתן
אורן בן נתן
אורן בן נתן צילום: נועם ניגר
אורן בן נתןצילום: נועם ניגר

בימים ההם, כאשר דור המייסדים, שבנו את המדינה, הקימו את מפעלי התעשייה הראשונים ומפעל קצב בכללם אשר יחגוג בשנה הבא 60 שנות פעילות, החרט, הרתך והחשמלאי היו בעלי מקצוע מכובדים. חוט השדרה של התעשייה הישראלית המתפתחת. מלח הארץ.

באותן שנים, כשאמרו "ללמוד מקצוע", התכוונו בדיוק למקצועות האלה. הייתה גאווה רבה בלהיות "בעל מקצוע".

השנים עברו, וזוהרם של מקצועות אלו הועם. כיום, ההורים חולמים שילדיהם יהיו הייטקיסטים. אפילו הרופא ועורך הדין נדחקו לפינה...

אולם הייצור, מחלקת גלילי גומי
אולם הייצור, מחלקת גלילי גומי
אולם הייצור, מחלקת גלילי גומי צילום: קצב מוצרי גומי טכניים
אולם הייצור, מחלקת גלילי גומי צילום: קצב מוצרי גומי טכניים

להיות איש מקצוע טכני? זה נתפס כלא משתלם. העבודה קשה, והתנאים, ובכן, הם לא היי-טק...או לפחות ככה הם חושבים.

זה המקום אליו, אנו התעשיינים, צריכים להיכנס. ראשית, צריך לשנות את השיח. לא עוד "התעשייה המסורתית" אלא תעשייה יצרנית.

זה מה שאנחנו עושים – מייצרים ויוצרים. הגיע הזמן לתת את הכבוד שהיצרנים הרוויחו ביושר דרך עבודה קשה ובהרבה זיעה.

שנית, כבר שנים מובילים ראשי התעשייה היצרנית צעדים לעבר תעשייה מתקדמת. משקיעים ומשפרים בכדי להפוך את אולמות הייצור לחדשניים יותר ומטמיעים סביבת עבודה מתקדמת, לא פחות מזו השגורה בתעשיות עתירות הידע.

אנחנו בקצב נקטנו צעדים בכדי להתקדם ממפעל תעשייה מסורתית למפעל תעשייה יצרנית, המטמיע טכנולוגיות ייצור מתקדמות, מחשוב והתייעלות (תעשייה 4.0) לצד תקני איכות נוספים מחמירים וקפדניים ביותר (כגון תקן AS9100D לניהול מערכת איכות בתעשיות התעופה והחלל).

צעדים מסוג זה מובילים את התעשייה לכיוון אליו צועד בגאון המשק הישראלי ב-2021.
אבל זה לא מספיק.

עמוד השדרה של התעשייה היצרנית
אם לרגע נחזור לנתונים הנהדרים של היצוא הישראלי בתחום ייצוא סחורות ההיי-טק והיצוא הביטחוני, וכאמור, אלו בהחלט נתונים מרשימים, קברניטי המשק חייבים להבין שקיים קשר בלתי ניתן להפרדה בין הצלחה זו לבין התעשייה היצרנית. על מנת לייצר את אותם מרכיבים עתירי ידע ותוצרי פלא של התעשייה הביטחונית, הם זקוקים לנו, לתעשייה היצרנית, הם זקוקים לחלקי גומי שיוצרו בקפידה ברמת האיכות הגבוהה ביותר. בזכות ניסיון עתיר השנים נצבר ידע יקר ערך אשר מאפשר התאמה מושלמת לצרכי הלקוח.

הם זקוקים לחרט, לחשמלאי ולרתך. לאותם בעלי המקצוע שהם הבסיס עליו בנויה התעשייה היצרנית.

התעשייה היצרנית היא הרבה יותר מסך מכונותיה. אלו עובדי הייצור שהם עמוד השדרה של תעשייה זו.

בחברת קצב, כלל העובדים, מעובדי הייצור, דרך עובדי המטה ועד ההנהלה, כולם משפחה. משפחת קצב. אנו מעניקים לעובדינו את התנאים ואת סביבת העבודה שיאפשרו להם לפתח תחושת שייכות ושתגרום להרגיש שדואגים להם.

לכן, לנו בקצב יש מזל. את מניין השנים בהן חלק לא קטן מעובדינו הם חלק ממשפחת קצב אנו סופרים בעשורים, לא בשנים בודדות.

חינוך מקצועי אינו מילה גסה
טוב עושה משרד החינוך כאשר הוא מסמן כיעד את הצורך האסטרטגי לגדל את דור העתיד של ההייטקיסטים כבר בשלב בית הספר. כאשר שרת החינוך החדשה מודיעה על התחלת שילוב מקצועות ההיי-טק במערכת הלימודים. אבל אם המדינה רוצה שאותם קטרים בוהקים ימשיכו לדהור ולהוביל את המשק הישראלי לגבהים חדשים, אנחנו חייבים תוכנית פעולה שתחזק במקביל את התעשייה היצרנית.

המחסור בכוח אדם מקצועי, מיומן ואיכותי בולט כיום יותר מתמיד, ומייצר מצוקה של ממש שעוד צפויה להחמיר. כמו אוויר לנשימה, חסרה תוכנית ממשלתית דומה שתעזור להכשיר את הדור הבא של אנשי המקצועות התעשייתיים. אנחנו חייבים להחדיר את המסר שלהיות עובד ייצור, רתך, חשמלאי, חרט, או מחסנאי, אלו עבודות שלא רק מכבדות את בעליהן, אלא גם מתגמלות אותם.

חינוך מקצועי אינו מילה גסה! במקום להעניק לילדנו את החכות שאנחנו רואים לנכון, עלינו לחלק להם את החכות הנכונות להם. יהיה מי שיתאים למסלול ההיי-טק ומי שיתאים למסלול המקצועי. נעניק לילדינו את הכלים הטובים ביותר להגיע לסיפוק אישי.

במאמץ למצוא פתרון למצוקה ולמנוע מתעשיית ההיי-טק להזדקק לספקי משנה מחו"ל במקום להמשיך להיעזר בתעשייה היצרנית הישראלית, אנו בתעשייה דואגים לספק לעובדינו סביבת עבודה מכבדת, מתגמלת והוגנת. אבל מי שאמונים על הגדלת היצע העובדים בעלי ההכשרה המקצועית, מי שצריכים להאזין לצרכי התעשייה בכלל, והתעשייה היצרנית בפרט, הם הרשות המבצעת. אותה רשות שהגתה את התוכנית לפיתוח עובדי ההיי-טק העתידיים צריכה לפתח תוכנית להכשיר את אנשי המקצוע של התעשייה באותו עתיד ורוד.

***

חרט, רתך והייטקיסט נכנסים לבר.
בואו נדאג שבעתיד יהיו חרט ורתך שיכנסו לבר.
כן, ההיי-טק זה קטר בוהק ומוביל.
אבל הוא זקוק למנוע שיעזור לו להמשיך להוביל ולפרוץ גבולות, הוא זקוק לתעשייה היצרנית.

מקורות מידע: סיבט – האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון. מכון היצוא.

הכותב הוא מנכ"ל משותף במפעל לייצור מוצרי גומי טכניים

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    ברבורים שחורים

    פוסט בדיוני של 7,000 מילה הפיל את וול סטריט – וצריך לעניין כל אחד

    דפנה מאור
    ביג פאשן גלילות

    "זה לא טלטלה – זה הוריקן": מאחורי המספרים של ביג פאשן גלילות

    ירדן בן גל הירשהורן
    עודד טהורי מנכ"ל ומייסד ומיטל נועם מייסדת שותפה בג'ין טכנולוגיות

    מנכ"ל הסטארט-אפ שעשה 3 יחידות מתמטיקה רוכב על המהפכה

    חגי עמית
    איליי בר משה

    "אני משקיע 87% במניות ספציפיות. התיק שלי עוד קטן ואני לא מפחד מהסיכון"

    בר בליניצקי
    אריה דברט. "המידע היה שקוף למשקיעים"

    איש העסקים גייס 100 מיליון ש' בלי רישיון, ו-28 חברות נדל"ן בדרך לקריסה

    סימי ספולטר
    מפתח תוכנה. הטכנולוגיה מאפשרת ליצור כמויות אדירות של קוד באמצעות סוכני AI שפועלים במקביל

    יעילים מתמיד, ומותשים: מתכנתים מתחילים לדבר על הצד האפל בעבודה עם AI