מרכז הפלסטיקה והגומי לישראל, כמכון מחקר יישומי, חולש על תחומים רבים של מחקר מתקדם וחדשני לתעשייה, אולם לצד כל אלה, הוא מקדיש חלק נכבד מעשייתו לטובת מחקר ופיתוח בתחומי הקיימות הסביבתית. "ההתנהלות האנושית עם הפלסטיק אינה נכונה ואינה אחראית. הדרך היא ללמוד איך להשתמש בו בצורה נכונה", משיבה פרופ' אנה דותן בתשובה לשאלה על השם הרע שיצא למוצרים שעשויים פלסטיק. ואכן שנות המחקר שהשקיע המכון בנישה זו, מעידות שבהחלט ניתן לחולל שינוי.
פרופ' אנה דותן, חוקרת במרכז הפלסטיקה והגומי ופרופ' חבר במחלקה לחומרים פולימרים בשנקר, מנהלת את אתר המחקר של המכון שבמכללת "שנקר" ומרכזת בו את נושא הקיימות, מסבירה שנושא הקיימות מבוסס על שלושה ממדים. הראשון הוא Reduce המכוון להקטנת השימוש בפלסטיק. "מדינות באירופה מכוונות להפסקת השימוש בפלסטיק חד־פעמי, וזה בהחלט כיוון נכון, שגם בישראל הולכים לקראתו", מסבירה דותן. הממד השני הוא Reuse - "וכאן, איפה שאפשר נעשה שימוש חוזר", והממד השלישי - Recycle, שבו נמצא לדבריה "עולם ומלואו", ובחלק זה משקיעה החברה משאבים רבים של מחקר. "כיום, אפשר למחזר באופן מכני חלק ממוצרי הפלסטיק. אפשר למשל למחזר בקבוק PET לבקבוק חדש".
המו"פ בתחום הקיימות מתבקש מעצמו
אחת מהנישות של המחקר בתחום מוקדשת לאריזות פלסטיק, שלא ניתן למחזר אותן כלל באופן מכני. "המאפיין הזה בא לידי ביטוי באריזות של חטיפים, לדוגמה, שמשלבות מספר שכבות של חומרי גלם, אשר מספקים מענה אופטימלי לשמירה על טריות המוצר ולאורך חיי המדף שלו. בנישה הזו, המטרה שלנו היא להגיע לאריזה שמבוססת על חומר גלם אחד או על בסיס מספר שכבות של חומר גלם, שניתן יהיה להפריד ביניהן כך שיתאפשר לבצע מיחזור מכני, ולצד זה לשמור על התועלות שמגולמות באריזה המקורית". בנוסף, מפתחים בחברה אריזות המתכלות ביולוגית שיוכלו להחליף אריזות מחומרים פלסטיים קונבנציונליים.
עודד מרוז, מנכ"ל המרכז, מסביר: "הפיתוח הזה יאפשר להשליך את האריזה לערמת קומפוסט, בדיוק כפי שמשליכים עלה או קליפת תפוז, והיא תתכלה באופן טבעי".
מרכז הפלסטיקה והגומי לישראל, בבעלות התאחדות התעשיינים ואיגוד התעשייה הקיבוצית, מוביל מחקר בתחום החומרים המתקדמים ומקדם חדשנות בתעשייה באמצעות מחקר ופיתוח פורץ דרך. פעילותו של המרכז, שהוקם בשנת 1986, מתנהלת בשני מוקדי פעילות: באתר מכללת שנקר רמת גן (בשיתוף פעולה עם המחלקה להנדסת חומרים פולימרים של המכללה), שבו המיקוד הוא בטכנולוגיות מתקדמות של חומרים פולימרים ותהליכי עיבוד, ובאתר הטכניון בחיפה, שם מתמקד המחקר בתחום טכנולוגיות הגומי וגם במערכות אחרות של חומרים פולימריים. החברה, בעלת הסמכה ל-ISO 9001, מונה כ-30 עובדים, מהם מדענים ומובילי מחקר בכירים, חוקרים-מהנדסים מתחום הפולימרים והפלסטיקה, וצוות טכנאים, כשבראש מועצת המנהלים שלה עומד אורן הרמבם, מנהל איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה בהתאחדות התעשיינים.
לאורך השנים נעשו שיתופי פעולה בין מרכז הפלסטיקה והגומי לבין חברות מענפי תעשייה שונים, במסגרתם נערכו מחקרים ופיתוחים פורצי דרך, שנרשמו כהצלחות מסחריות. המחקרים והפיתוחים נעשו בהובלת מדעני המכון, וחלק משמעותי מהם יושם בתעשיות יצרניות בישראל. דוגמה לכך הוא שיתוף פעולה עם חברה ישראלית, שעיקר פעילותה הוא ייצור בקבוקים לתעשיית הרפואית. הפיתוח שבוצע נועד לשפר את עמידות החום של בקבוקי פוליאסטר, לצורך התאמתם למילוי חם של משקאות.
גם ענף החקלאות נהנה מחדשנות ומפיתוחים שעונים לצורכי הקיימות. כך פותחה מערכת השקיה ביו־מתכלה. "מדובר במערכת השקיה שבתום השימוש העונתי מתחיל תהליך עצמאי של התכלות. למעשה, אפשר להניח אותה בערמת הקומפוסט והיא תתכלה כמו עלה", מסבירה פרופ' דותן. מענה חדשני וידידותי נוסף לענף החקלאות התבצע בזכות שיתוף פעולה עם חברת "מצר". במסגרת פרויקט זה פותחו מערכות השקיה אשר דוחות את צמיחת השורשים לכיוון הטפטפות, וזאת ללא שימוש בחומרים כימיקליים ומתכות שמזהמות את הקרקע, אלא באמצעות שמנים ארומטיים לדחיית השורשים.
מהו היעד הערכי אליו שואף מרכז הפלסטיקה והגומי כמכון למחקר חדשני?
מרוז: "אנחנו מעוניינים להקנות לחברות שאתן אנו עובדים, ערך מוסף ויתרון תחרותי, ובכך להיות שותפים מרכזיים בתהליכים שמשפיעים על מגוון תחומי החיים: בריאות, ביטחון, חקלאות, אנרגיה וסביבה. בנוסף, ובגלל התאוצה שצובר תחום הקיימות בארץ ובעולם, אנחנו מעניקים דגש מיוחד לנושא. בשנת 2025 תיכנס באירופה רגולציה, שתחייב שכל מוצר פלסטיק יכלול 25% חומרים ממוחזרים, מה שאומר שחברות שישכילו להיערך לזה כבר היום, יוכלו להרוויח מזה בעתיד הקרוב".
"בעניין הזה, המטרה הנוספת היא לסייע למחזר פסולות קשות למיחזור", מוסיפה פרופ' דותן. "אחד משיתופי הפעולה שלנו הוא עם החברה הישראלית UBQ, שמעבירה אלינו פסולת ביתית שעברה עיבוד, ואנחנו מפתחים בעזרתה מוצרים לתעשיות שונות". אחד מהפיתוחים המוצלחים מבוסס על הפסולת החקלאית של גפת זיתים. "אנשים אינם יודעים שהפסולת הזו רעילה. אי אפשר להשתמש בה כמזון לבעלי חיים, והיא מזהמת את הקרקע. בפרויקט שבו אנחנו שותפים, במסגרת מאגד המיחזור הלאומי CIRCLE, אשר נעשה בראשותי על ידי קבוצת מחקר משותפת עם מכללת שנקר, אנחנו ממחזרים את הפסולת הזו לתוך הפלסטיק הממוחזר, ויוצרים מוצרים עם ניחוח של זיתים".
גשר בין האקדמיה לתעשייה
אתגר השעה שהביאה איתה שנת הקורונה נוצר בשל צריכה מרובה של מסכות האלבד. "הפסולת שנוצרת מהתעשייה הזו היא עצומה", מדגישה פרופ' דותן. "כחלק משיתוף פעולה עם מאגד המיחזור הלאומי CIRCLE, מתבצע מחקר נוסף למיחזור פסולת המסכות וחומרי אלבד. המטרה היא למצוא דרך לייצר מהמסכות מוצרים לתעשיית אחרות. כלומר, לתת חיים חדשים לפסולת הזו".
פרופ' דותן, מובילת דעה בתחום הקיימות ובעלת מוניטין בינלאומי, מסבירה: "יש המון דיסאינפורמציה בתחום הקיימות, והשליחות שלי במסגרת המרכז היא לעזור לחברות לעשות סדר, כדי להבין מה באמת מקיים, ומה לא. יש כל מיני פתרונות ביניים שצצים, שלא באמת מביאים את החברה לפתרון הנכון. המטרה שלנו היא להעביר מידע שבא ממקום אקדמי ונטול אינטרס כזה או אחר".
"מטרה נוספת שלנו היא לשמש גשר בין האקדמיה לבין התעשייה", מסכם מרוז. "זה בא לידי ביטוי בעובדת היותנו גוף מחקרי יישומי, אשר פועל בשיתוף פעולה עם מוסד אקדמי מוביל בישראל, המחלקה להנדסת חומרים פולימרים שבמכללת שנקר. כמו כן, בעזרת שיתוף הפעולה הצמוד שיש לנו עם התאחדות התעשיינים, אנחנו מצליחים להגיע ליותר חברות בתעשייה, שמחפשות פתרונות כאלה ואחרים, כשלצורך כך אנחנו נעזרים רבות גם ברשות החדשנות שתומכת בתעשייה".
