ישראל ידועה כאחת המדינות החדשניות בעולם. כשאומרים "חדשנות" בישראל מיד חושבים על חברות הטכנולוגיה הגלובליות שבחרו לפתוח משרדים בארץ - חברות ההזנק בשדרות ת"א ומרכזי המו"פ בפריפריה. אבל העם בישראל וחדשנותו, לא ייבחנו דווקא במקומות האלה, ה"קלים" יותר, אלא בהעברת בשורת החדשנות לחברות התעשייה המסורתיות בכלל וחברות הפלסטיקה בפרט.
האם גם שם אפשר למצוא חדשנות? בהחלט!
לחברות תעשייתיות אתגרים משמעותיים בנושאי רגולציה, שיפור תהליכי ייצור, תחרות עם יבואנים גדולים, יצרני ענק מהמזרח הרחוק, פיתוח עסקי ועוד. דרכי ההתמודדות עם אתגרים אלה נעשית באמצעות חדשנות. הקידמה והטכנולוגיה תורמות רבות לשיפור תהליכי הייצור, הגדלה משמעותית של הפריון, הורדה של מחירי המוצר תוך התחזקות השחקנים הישראליים אל מול התחרות הגוברת. יש חברות שבהן הדגש הוא על חדשנות בחומרים עצמם (אותן אנו מעודדים לכניסה לתהליכי מחקר ופיתוח), ויש חברות שבהן הדגש הוא דווקא על פיתוח חדשנות בתהליכי הייצור, כמו הטמעה של מערכות מידע מתקדמות, שילוב מכונות ורובוטיקה על פס הייצור ועוד. כך או אחרת חדשנות בחברות התעשייתיות גורמות להן לייצר יותר מוצרים תחת כל עובד, יותר מוצרים באותה שעת עבודה, פריון גבוה יותר ומחיר מוצר נמוך יותר – Win Win מכל הבחינות.
על כן, איגוד תעשיות מוצרי הצריכה והבנייה בהתאחדות התעשיינים, בו חברות יותר מ-500 חברות תעשייתיות, ובהן מהמובילות בישראל, שם את קידום החדשנות בראש סדר העדיפויות האסטרטגי שלו. על מנת לקדם את החדשנות בתעשייה בכלל, ובענף הפלסטיקה בפרט, אנו פועלים בכמה מישורים: כנסי חדשנות, המחברים בין חוקרים מהאקדמיה או חברות רב לאומיות לבין חברות תעשייה לבחינת שת"פ במו"פ; הפעלת מכון הפלסטיקה, כמרכז מו"פ יישומי וחדשנות לענף; חיבור לכלי סיוע ממשלתיים שמתמרצים השקעות בחדשנות ועוד.
תוצאות הפעילות לקידום תהליכי הטמעת החדשנות בחברות התעשייה בענף כבר נראית בשטח: למשל, חברת פולישק מעוטף עזה, פיתחה יריעות מיוחדות אשר משמשות לייצור אריזות גמישות, הניתנות למיחזור. זאת בזכות מעבר מיריעה רב שכבתית מחומרים שונים, ליריעה המורכבת מחומר אחד. בדרך זו, האריזה הגמישה תינתן למיחזור, מה שלא התאפשר עד היום. דוגמה נוספת לחברה חדשנית, היא חברת ספיר תעשיות פלסטיק מעפולה, אשר פיתחה לאחרונה שני מוצרים חדשניים: יריעות אנטי בקטריאליות המגנות על המוצרים הארוזים מפני חיידקים שונים ומאריכות את חיי המדף שלהם וכן יריעות "סטרץ'" דקות במיוחד, המשמשות תעשיינים לעיטוף משטחים, בטכנולוגיית Nano, ללא פגיעה בתכונות המוצר. פיתוח זה מאפשר שימוש מופחת בפלסטיק.
בכלל, פיתוחים אלה, מגלמים חדשנות פורצת דרך, נותנים מענה למגמה העולמית של מעבר לאריזות סביבתיות יותר ותורמים להגדלת הפריון בזכות ערך מוסף גבוה יותר של המוצר. בשורה התחתונה – הם מגדילים את כושר התחרות של החברות ומאפשרים להם להגדיל מכירות בשוק העולמי.
פיתוח וקידום חדשנות בתעשייה המסורתית היא הדרך החיונית לחזק לא רק את התעשייה, אלא את כלכלת ישראל כולה. לא רק הקטר של ההיי-טק צריך להוביל את המדינה, אלא כל קרונות הרכבת יחדיו חייבים לדחוף אותנו קדימה באמצעות קידמה.
השנה האחרונה ומשבר הקורונה חידדו מחדש את הערך של התעשייה המקומית. נוצרה סיטואציה שאין פתרונות חיצוניים והתעשיה הישראלית נדרשה לספק ביקוש הולך וגובר, להגדיל ייצור ולנהוג ביצירתיות. המדינה וגם המגזר הפרטי צריכים לתת ביטוי לחשיבות האסטרטגית של הייצור המקומי, להעדיף תוצרת מקומית ולהילחם בייבוא. הדרך לעשות זאת היא באמצעות טכנולוגיה ואנו רואים שלמרות הקשיים, החברות התעשייתיות שהשכילו לעשות כן ולהטמיע חדשנות בקרבן, מצליחות לא רק להתגבר על המשברים, אלא אפילו להתחזק אל מעבר למה שציפו. אנו, כאיגוד, נמשיך להציע להן מענה מקיף ויצירתי וללוותן בדרך להפיכתן לחברות תעשייתיות, יצרניות, איכותיות וחדשניות.
אורן הרמבם, מנהל איגוד תעשיות מוצרי הצריכה והבנייה בהתאחדות התעשיינים
