בואנו לסקור את תעשיית הפלסטיק הישראלית, קשה שלא להתייחס ל-PlasticTime, חברה המשמשת בה כמרכז תוכן מקצועי.PlasticTime הוקמה לפני ארבע שנים ע"י נעה אלבוחר, מהנדסת כימיה בהשכלתה שהכירה היטב את התעשייה מבפנים. נעה, בחורה מתולתלת וג'ינג'ית מקיבוץ הזורע, עשתה דרך מעניינת. אחרי כעשור בתפקידי פיתוח בתעשיית הפלסטיק עברה לניהול חברה המתמקדת בשירותי תוכן. בין השירותים ניתן למצוא מגזין מקצועי, המופץ פעם בחודשיים, אתר אינטרנט עם עדכונים שוטפים, לוח משרות ייעודיות לתעשייה וכן שירותי שיווק דיגיטליים והפקת תוכן לחברות בתחום שתפסו תאוצה בתקופת הקורונה.
העשייה הזו מספקת לנעה נקודת מבט מעניינת על התעשייה המקומית-הישראלית. שוחחנו איתה במטרה להכיר את הנעשה ב-PlasticTime ולשמוע מניסיונה על התעשייה.
מה גורם למישהי שהתמחתה בהנדסה לעשות שינוי מקצועי גדול ולעבור להפקת תוכן?
"לידה רביעית", אומרת נעה בחיוך. "ההפסקה שהלידה הביאה איתה העניקה לי פסק זמן לחשוב מחדש על מה הייתי רוצה לעשות בחיים. איפה אוכל להביא ערך מיוחד וכמובן לחוש סיפוק מהעשייה. בקיבוץ יש להרבה חברים גם תפקידים בקהילה. אני לקחתי על עצמי את הפקת העיתון הקהילתי וזו הייתה התחלה של עיסוק בתוכן. ביצעתי ראיונות עם זקני השבט, שיחקתי עם עיצובים, ערכתי והפעלתי כותבים אחרים. אחרי שנה של עיסוק בתוכן חשבתי שיהיה מעניין לשלב את השניים, את האהבה וההיכרות שלי עם תעשיית הפלסטיק, יחד עם היכולת החדשה שרכשתי בהפקת עיתון. כך התחלתי בהקמת מגזין PlasticTime".
זו קפיצת דרך גדולה מעיסוק מקצועי והנדסי לניהול חברה והפקת תוכן?
"נכון. היו לי הרבה חששות בהתחלה וצדדים כמו שיווק ומכירות היו זרים לי לחלוטין. לשמחתי אני באה מבית תומך, בן זוג שגם הוא יזם בנשמתו ששמח לתת לי בעיטת זירוז בכל פעם שהיססתי. קפצתי למים וגיליתי תעשייה נהדרת - מקצועית, משפחתית וחמה שהייתה צמאה למרכז תוכן. תעשייה ששמחה לשתף ולתמוך. יחד איתי עובד צוות מיומן, גם בעיצוב ובהפקת תוכן וגם בכתיבה מקצועית. כולם יודעים שישראל נחשבת לאומת הסטארט-אפ, אבל לא כולם יודעים שהיא נחשבת גם למעצמה בתחום הפלסטיק ורבים מהמפעלים שלנו נחשבים כמובילים עולמיים בתחום".
ספרי לנו קצת על העבודה ב-PlasticTime.
"מכיוון שכל מי שעוסקת בתוכן בחברה היא מהנדסת עם ניסיון בתעשייה, אנחנו מצליחים להנגיש לקהל הישראלי תוכן מקצועי ברמה גבוהה - זו הייחודיות שלנו. כולל, מידע על חומרי גלם חדשים, שיטות עיבוד מתקדמות, דרכים להתייעלות, חדשות עסקיות, מגמות שוק ורגולציות חדשות. אנחנו מפיצים את המגזין בגרסה מודפסת ודיגיטלית לכל התעשייה, למפעלי הייצור השונים, ליועצים בתחום, לאנשי אקדמיה, לחברות הזנק וגם ליועצי אריזות בחברות המזון המתמחים באריזות פלסטיק. עם הזמן התרחבנו, השקנו אתר חדשות ייעודי בתחום המביא עדכונים שוטפים וכן לוח שמרכז משרות פנויות בתעשייה במטרה לסייע במצוקה שקיימת בגיוס כוח אדם מיומן".
איך השפיעה תקופת הקורונה על העבודה?
"הריחוק החברתי שינה את סדרי העבודה המקובלים. עבודה מהבית, שירות מרחוק, וובינרים ופגישות בזום. השינויים כללו גם את הרגלי צריכת התוכן והלימוד המקצועי שלנו. את הקשר האישי עם ספקים ע"י ביקורים ושיחות אישיות החליף קשר דיגיטלי. תוכן מקצועי המיוצר בתוך חברה או מפעל קיבל משנה חשיבות. הוא איפשר לאנשים להתעדכן, ללמוד ולהתפתח. כמומחים לתוכן מקצועי התחלנו לקבל פניות להכנת תוכן לא רק לטובת המגזין אלא לשימוש החברות במשק. החל מכתבות מקצועיות, ראיונות, פוסטים ברשתות חברתיות, בניית ניוזלטרים וקמפיינים ממומנים. אנחנו שמחים לסייע לתעשייה גם באפיק שכזה, להביא ערך אמיתי לחברות וליצור כר פורה לשיתופי פעולה".
איזה ערך ראית שהעיסוק הזה הביא?
"אין יום שבו אני לא מקבלת אימייל או טלפון בבקשה לעזרה או חיבור מקצועי. אנחנו נוגעים בצורה רוחבית בהרבה תחומים בתעשייה: אריזה, חומרי גלם, הדפסה בתלת מימד, הזרקה, אקסטרוזיה ושיחול, ניפוח, ציפויים, דפוס ויישומים מיוחדים. התוכן המקצועי שאנחנו מפיקים רב וכשאנשים מחפשים פתרון לבעיה באינטרנט, ד"ר גוגל מפנה אותם אלינו. לחלקם אנחנו יכולים לסייע עצמאית ובמקרים שלא, אנחנו מפנים אותם לאדם המתאים שיוכל לעזור".
מנקודת מבטך, כיצד מגפת הקורונה השפיעה על תעשיית הפלסטיק בכללותה?
"כמו בכל ענף במשק, בהתחלה היה הלם גורף. חברות חששו לקחת סיכונים, להמשיך עם פיתוח, רכישות והשקעות. לשמחתי המצב התבהר מהר מאוד. תחומים רבים בתעשייה שגשגו. אנשים צרכו יותר מזון ביתי מה שהביא לגידול בכמות האריזות המיוצרות. לוחות חיפוי והגנה מפלסטיק הפכו למצרך מבוקש. הדרישה למוצרי צריכה, פנאי וספורט עלתה. אין אדם אחד שגר בקומת קרקע או שיש לו מרפסת ולא מצא זמן להשקיע בגינה לתפארת במהלך הסגרים. גם במוצרים רפואיים הייתה עלייה, מבחנות בדיקה, מטושים, כפפות חלוקים ומסכות הגנה - הכל הכל עשוי מפלסטיק. דעת הקהל בציבור על הפלסטיק השתנתה. אם לפני הקורונה הפלסטיק נחשב כאויב הגדול ביותר של כדור הארץ, במהלך הקורונה ראו איך מסכה פשוטה מצילה חיים".
ובכל זאת, העיסוק בהשפעת הפלסטיק על הסביבה לא נעלם לגמרי.
"זה נכון מאוד! ההסתכלות אמנם יותר סלחנית אך עדיין דרוש פתרון לפסולות המיוצרות. הקורונה הראתה לנו שכל מדינה יכולה מהר מאוד למצוא את עצמה מבודדת וצריכה ביטחון אסטרטגי בייצור מזון, פתרונות רפואה ושירותים בסיסיים נוספים. גם את נושא הטיפול בפסולת מדינות הבינו שהן צריכות לקדם מקומית. לא ניתן יותר לזרוק את הפסולת אצל השכן, או במקרה שלנו לסין, מדינות אסיה או אפריקה. כל מדינה חייבת ביטחון אסטרטגי לטיפול בפסולת אחרת היא תטבע באשפה של עצמה. במהלך הקורונה הפקנו עבור מכון האריזה, השייך להתאחדות התעשיינים, ספר הדרכה לאריזה מקיימת. מטרתו לתת כלים לתעשייה לייצר אריזות ידידותיות יותר לסביבה. בנוסף, אנחנו עדים לתנופת צמיחה מרשימה בפתרונות המיחזור המקומיים. מפעלים חדשים נמצאים בהקמה בימים אלו ממש ואנחנו עוקבים אחריהם ושמחים לדווח לתעשייה מהשטח על היוזמות החדשות.
"יש לנו תעשייה נהדרת, יוזמת ומובילה", מסכמת נעה. "חברות סטארט-אפ קמות כאן גם בתחומי התעשייה המסורתית. אני גאה לקחת חלק בתעשייה שכזו ומודה על שיתופי הפעולה המוצלחים עם לקוחותינו. מאחלת שנמשיך להוות מקור תוכן מעניין ומקצועי לתעשייה ושנדע להביא ערך במגוון דרכים".
לאתר פלסטיק טיים וליצירת קשר: www.plastictime.co.il
