אחת מהדרכים למדוד את תפקודן של העיריות השונות, מעבר לדברים המוצהרים על ידי ראשיהן, הוא בדיקת תוצאות הפעילות בהן במדדים חיצוניים אובייקטיביים. אחד המדדים המשמעותיים ביותר בהקשר לכך הוא מדד איכות החיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממנו עולה כי העיר פתח תקווה רשמה בשנים האחרונות עלייה גבוהה מאוד בכל מדדי השירות לתושבים. ממדד הלמ"ס לשנת 2020, אשר פורסם לאחרונה, עולה בין היתר כי העיר פתח תקווה דורגה במקום הרביעי במדד שביעות הרצון מהניקיון באזור המגורים ובכך היא שומרת על מגמת עלייה (67.1% בשנת 2020 לעומת 53.5% אשתקד ו-49.3% בשנת 2018) וכן שהעיר ממוקמת במקום הרביעי בדירוג תחושת הביטחון באזור המגורים (87.1%).
העיר אף קטפה את המקום הראשון במספר דירוגים שונים, וביניהם שביעות רצון ממשך זמן ההגעה לעבודה, המלמד על המהפכה התחבורתית שהיא עוברת בשנים האחרונות, מדד תחושת הדיכאון - הנמוך ביותר מבין שאר הרשויות, מדד תחושת האפליה הנמוך בארץ - המלמד על פעילות הרשות באופן שוויוני מול מגוון האוכלוסיות בעיר וזאת על אף שמדובר בעיר הטרוגנית מאוד, מדד תחושת הבדידות הנמוך בארץ, המלמד על פעילות הרשות בשנים האחרונות לאיתור תושבים עריריים ומתן מענים פרטניים לצרכיהם, ועוד.
התחדשות עירונית ומהפכה תחבורתית
מי שמוביל את המהפכה שעוברת על פתח תקווה בכל התחומים הוא ראש העירייה רמי גרינברג המכהן בתפקיד מזה שלוש שנים, ומזוהה בסגנון ניהול המאופיין בדיבור בגובה העיניים, בשקיפות ובנגישות גבוהה ביותר לתושבי העיר.
"אני מאמין שמנהל, ואין זה משנה אם מדובר במנהל במגזר הציבורי או הפרטי, צריך להיות מחובר מאוד לאנשים ולשטח", הוא מסביר את סגנונו הייחודי. "המנהל צריך להיות מחובר לעובדים שלו וכן לוודא שהלקוחות מקבלים את מה שהם צריכים, עם פיקוח ובקרה מוחלטים מצדו. אם ניקח את עיריית פתח תקווה כדוגמה הרי שמדובר על מערכת גדולה של 5,000 עובדים ואם אני לא אהיה מחובר לשטח אני לא אדע האם המערכת מתפקדת או לא, לכן עם כניסתי לתפקיד החלטתי לשים את הנגישות בראש מעייניי".
"הנגישות מתבטאת באופנים שונים, החל מהעובדה שאני זמין 24/7 להודעות שאני מקבל מהתושבים דרך הוואטסאפ, שיחות שאני מקיים בפייסבוק לייב וכן פגישות אישיות המתקיימות בלשכתי בעירייה מבוקר ועד ערב. זה ממשיך גם בהנגשת שירותי העירייה ע"י מנהלי הרובעים, מנהלי האשכולות והיחידה לפניות הציבור. החיבור הגבוה לתושבים עוזר לנו למקד את התקציבים וניהול הבעיות השוטף ברחבי העיר וכך אנו מצליחים לקדם את העיר בצורה ניכרת. לשמחתי, מסקרים פנימיים שאנו מבצעים בעיר עולה מהשטח שביעות רצון מאוד גבוהה מתפקוד העירייה, ועל כך אני מאוד גאה".
אחד התחומים היותר לוהטים כיום הוא תחום ההתחדשות העירונית. אילו פרויקטים מקודמים כיום בעיר במסגרת זו?
"העיר פתח תקווה היא אם המושבות והיא מציינת השנה 144 שנים להיווסדה. זו עיר עם עבר מפואר ועתיד מזהיר שלא מעט משכונותיה הן שכונות ותיקות מאוד הזקוקות למתיחת פנים. בעבר, כשבנו את בנייני המגורים, התמקדו בבתים עצמם ולא פיתחו את הסביבה וכיום אנו שמים דגש רב על פיתוח סביבת המגורים עם יותר פארקים, יותר שבילי אופניים ויותר מבני ציבור. בנוסף אנו מביאים לשכונות הוותיקות אוכלוסיות צעירות, משפחות צעירות וסטודנטים שמזרימים דם חדש ומחזקים את האזור.
"במהלך הקדנציה שלי קידמנו בעיר מספר תוכניות התחדשות עירונית פרטניות וגם את תוכנית ההתחדשות הכלל עירונית המתמקדת בשכונות כמו רמת ורבר, אחדות, תקומה, עמישב, יוספטל ועוד. הקמנו לצורך כך את מנהלת ההתחדשות העירונית, גוף שלא היה קיים טרם כניסתי לתפקיד, והיא מלווה את התושבים לאורך התהליך, בודקת אם יש ודאות תכנונית ומעניקה לתושבים את השירות הטוב ביותר בהקשר הזה".
חלק מהפיתוח הנדל"ני הזה צריך להתבטא כמובן בתשתיות תחבורה ציבורית נוחות לתושבים. מהן הפעולות שאתם מבצעים במסגרת זו?
"פתח תקווה עוברת בשנים האחרונות מהפכה תחבורתית גדולה, בדגש על תחבורת ההמונים. אנו בונים שבילי אופניים, שבילי הליכה בפריסה כלל עירונית וכמו כן קידמנו את זמינות ותדירות התחבורה הציבורית על מנת שכל תושבי העיר יוכלו ליהנות ממנה - בעיר יעברו כידוע 2 קווים של הרכבת הקלה, כאשר הקו האדום אמור להיפתח בסוף השנה הנוכחית, ובנוסף יעברו אצלנו 2 קווי מטרו שהתכנון שלהם אושר זה מכבר עם 11 תחנות משמעותיות.
"יחד עם משרד התחבורה אנו מקדמים כעת את בנייתה של תחנה מרכזית חדשה - מסוף חדש ומשוכלל בתקציב של חצי מיליארד שקל, במקום התחנה הישנה, ואנו מקדמים בנוסף מסופי תחבורה ציבורית נוספים, אחד באזור מחלף התקווה והשני באזור התעשייה סגולה. גם מבחינת הרכבת הכבדה אנו מקדמים קו מזרחי חדש שהתחנה שלו תוקם באזור מחלף עמישב. יש לנו עוד פרויקטים רבים בתחום התחבורה כמו מחלפים חדשים, כיכרות, רמזורים, הפרדות מפלסיות, יציאה חדשה וקריטית מאזור התעשייה קריית אריה צפונה לכביש 4, ועוד."
מה תוכל לעדכן את תושבי העיר בנוגע לתוכנית המתאר של פתח תקווה?
"תוכנית המתאר כוללת בעצם את כל התחומים אותם ציינתי דוגמת התחדשות עירונית ותחבורה עירונית, אך היא כוללת אספקטים נוספים כמו למשל פיתוח מרכזי עסקים ופנאי ופיתוח ריאות ירוקות. אם נתחיל בתחום העסקי הרי שיש לנו שלושה אזורי עסקים והיי-טק בעיר – ירקון (סגולה), פארקטק (קריית אריה) וסטרטסיב (רמת סיב), ואנו מקדמים בהם תוכניות פיתוח נרחבות במטרה להוציא מהם את המפעלים הישנים ובתי המלאכה הזעירים ולהפוך אותם למרכזי מסחר, משרדים והיי-טק ביום, ואזורי בילוי ופנאי בלילה.
"בכל הקשור לפיתוח הסביבתי אנו עמלים כעת על קידומו של פארק הירקון - פתח תקווה, פארק בשטח 10,000 דונם צפונית לעיר, מזרחית לכביש 40. זו תהיה אחת הריאות הירוקות הגדולות במרכז הארץ עם שטחים פתוחים, שבילי אופניים, מספר נחלים שעוברים במקום, מרכזי בילוי, ספורט ופנאי. בנוסף, תוכנית המתאר כוללת את בנייתן של שכונות חדשות בעיר כמו למשל הרחבות לשכונת סירקין ושכונת פסגת הדר על גבול גבעת שמואל".
תקציב החינוך לשנת 2022 הציג עלייה של כ-10 מיליון שקלים לעומת השנה שעברה. מהם הצעדים בהם אתם נוקטים בתחום החינוך?
"עיריית פתח תקווה מתקצבת את תחום החינוך בעיר בלמעלה מ-800 מיליון שקלים, שזה כמו תקציב של כמה משרדי ממשלה קטנים. בנוסף היא מתקצבת בניית מוסדות חינוך נוספים בעוד כמה מאות מיליונים שקלים בשנה. ההשקעה היא אפוא עצומה והיא נובעת מהתפיסה שלנו שהחינוך הוא העתיד שלנו והוא העוצמה והחוסן של החברה הישראלית.
"בין יתר הפעולות שביצענו ואנו מבצעים בתחום זה אני יכול לציין את הקמת היחידה לגיל הרך בשת"פ עם משרד החינוך, הרחבת פריסת מוסדות החינוך בעיר, לרבות מוסדות השכלה גבוהה כמו למשל שלוחה עירונית של האוניברסיטה הפתוחה ושלוחה של אוניברסיטה סינית UIBE, שבהמשך יעברו וישתכנו בקמפוס רחב ידיים.
"כמו כן הקמנו בית לחדשנות במגדלי בסר שישתרע על 2,000 מ"ר ויחשוף את תלמידי העיר לעולם ההיי-טק והסייבר הפורח בעיר, יש לנו פרויקטים למצטיינים ומחוננים ואנו מקימים מרכז למחוננים ברחוב רמת הגולן בשיתוף משרד החינוך, ועוד המון פרויקטים חינוכיים - טכנולוגיים. כל זאת במטרה להביא את ילדי וילדות העיר למיצוי כישוריהם ולהישגים הגבוהים ביותר".
בשנים עברו תושבי פתח תקווה צרכו את התרבות שלהם, אם זה תיאטרון או הופעות מוזיקה, בעיקר בתל אביב. מהם מהלכי העירייה בתחום התרבות?
"יש לנו בפתח תקווה תרבות ענפה המתקיימת בכל חלקי העיר. בעיר פועלת רשת מתנ"סים שפרוסה בכ-40 שכונות, כאשר כל מתנ"ס מציע פעילויות מגוונות מגיל לידה ועד הגיל השלישי. מעבר לכך יש לנו בעיר ארבעה היכלי תרבות, בנוסף להיכל התרבות העירוני המרכזי ולבית תרבות שרת, ואנו בונים כעת היכלי תרבות נוספים. בנוסף יש לנו את מוזיאון פתח תקווה לאמנות, השוכן בקריית המוזיאונים, שהוא אחד המוזיאונים המובילים בארץ ומציג תערוכות מתחלפות.
"פתחנו לאחרונה תיאטרון פרינג' חדש בשם תיאטרון הדופנ ואנו מקימים מתחם ליוצרים ואמנים בשם 'אמסטרדם 11'. בעיר פועל קונסרבטוריון מוביל בו לומדים בכל שנה מאות תלמידות ותלמידים מוזיקה, שירה ונגינה, וכן פתחנו בעיר שלוחה של בית הספר למוסיקה רימון שם לומדים מחזות זמר, עריכה מוסיקלית ועוד. יש לנו גם את גלריית 'הציפור הכחולה', שמאגדת תחתיה אומנים מקומיים המציגים בה את התערוכות שלהם, ועוד המון פעילויות יצירה ואומנות, זאת בנוסף למרכזי תרבות ופנאי שפועלים ברחבי העיר".
מהי החשיבות שאתה רואה בתחום הספורט וכיצד אתם מקדמים אותו בעיר?
"ספורט זה בריאות ודרך חיים. בפתח תקווה פועלים כל ענפי הספורט הקיימים דרך אגודות מסודרות שהעירייה תומכת בהן באופן שוטף. בעיר קיים אחד מאצטדיוני הכדורגל המובילים והחדשניים בארץ, אולמות ספורט חדישים להתעמלות אמנותית והתעמלות מכשירים. בנוסף אנו פורסים מתקני כושר בגינות העירוניות ובכל שכונה בונים לתושבים מגרשים עם דשא סינתטי, תאורה והצללות. המטרה היא להנגיש את הספורט לכל תושבי העיר. כחלק מכך אנו מקיימים מרוצי ריצה ואופניים וכן ליגות שונות בענפים שונים. הוועד האולימפי, שהכריז לאחרונה על רצונו לצאת מתל אביב, בוחן את פתח תקוה כאחת הערים לעבור אליהן. אנחנו מייעדים לו מקום אצלנו באזור האצטדיון ואני מקווה שהם אכן יבחרו בסוף לעבור לפתח תקווה".
המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל פרסמו לאחרונה את מפת הפשיעה בערי ישראל בין השנים 2016–2021 ממנה עולה כי פתח תקוה במקום השני מבין הערים הגדולות שבהן נרשמה ירידה המשמעותית בפתיחת התיקים. כיצד הצלחתם להוריד את רמת הפשיעה בעיר?
"הקמנו מערך אדיר של ביטחון ואכיפה הכולל משל"ט (מרכז שליטה) העובד 24/7 ומתצפת על כל חלקי העיר באמצעות מאות המצלמות שהתקנו במקומות הציבוריים. בנוסף, הרחבנו בצורה חסרת תקדים את מצבת אנשי הביטחון והסיירים שעוברים בכל העיר, כולל סיירת שטחים פתוחים שמונעת גניבות והשלכת פסולת אסורה. יש לנו בשיתוף המשטרה את השיטור העירוני שמסייר בעיר ומטפל בתלונות שונות של התושבים ושומר על הסדר הציבורי. התושבים זוכים כך לאיכות חיים וביטחון".
מהו חזונך עבור העיר, היכן אתה רוצה לראות את פתח תקווה בעתיד הקרוב?
"את החזון שלי אני מיישם מדי יום בעיר - למצב את פתח תקווה כעיר חזקה ומובילה ארצית בכל התחומים, עיר קוסמופוליטית בה חיות קהילות שונות בהרמוניה. המטרה שהצבתי לנגד עיניי היא שכל אזרח בישראל יוכל להגיע לעיר ולקבל את רמת החיים הגבוהה ביותר. נכון להיום מונה פתח תקווה כ-280 אלף תושבים ואני מאמין שכתוצאה מהמהפך אותו עוברת העיר היא תגדל בעתיד הקרוב ותהיה בית ל-350 אלף תושבים במדינה".
בשיתוף עיריית פתח תקווה
