"בנגב תיבחן דמותה של מדינת ישראל", קבע ראש הממשלה הראשון, דוד בן–גוריון. אם לשפוט לפי היקף החברות שקמות חדשות לבקרים בדרום הארץ, מעתיקות את משרדיהן לאזור או פותחות בו סניפים ומרכזי פיתוח, אפשר להתחיל ולסמן וי קטן במבחן. ובכל זאת, יש עוד לא מעט עבודה: לאתגרים שניצבים בפני העסקים בפריפריה של ישראל יש מורכבות משלהם, וחלקם זקוקים לתמיכה אינטנסיבית ורב– תחומית כדי לצמוח. חלק גדול מזה תלוי במדיניות התמריצים של הרשויות. חלק חשוב לא פחות קשור באפשרויות המימון והאשראי לעסקים. בדיוק לשם כך העמיד בנק לאומי מרכז עסקים חזק ופעלתני בבירת הנגב, באר שבע.
מכסים את המפה
מרכז עסקים הנגב הוא חלק מהמערך המסחרי של החטיבה העסקית בבנק (לצדו קיימים בחטיבה גם מערך עסקי, מערך בנייה ונדל"ן ומערך לאומי טק, המטפל בעיקר במימון סטארט-אפים וחברות טכנולוגיה). בסך הכל מפוזרים ברחבי הארץ תריסר מרכזים מסוגו. הם מטפלים בחברות מסדר גודל בינוני (Middle Market) עם מחזור מכירות שנתי של החל מ-30-25 מיליון שקל ועד מיליארד שקל בשנה. מנעד הלקוחות הוא רחב מאוד ומקיף את כל ענפי המשק - חקלאות, תעשייה, מסחר, נדל"ן, אופנה, שירותים ועוד. הטיפול בהם כולל ליווי פיננסי מלא, כזה שיודע לתת פתרונות יעילים וגמישים לכל צורך עסקי.
כבר במבט חטוף במפה מתבלט אחד מעקרונות היסוד שהנחו את רציונל הפריסה הגיאוגרפית של המרכזים העסקיים: פיזור מרבי המכסה את הארץ כולה, בדגש על הפריפריה הדרומית והצפונית. בעוד שמוסדות ציבוריים בכלל ופיננסיים בפרט מצמצמים את נוכחותם הפיזית מחוץ למרכז הארץ ומסתפקים בתמיכה מרחוק, "אנחנו בלאומי רוצים להיות קרובים ללקוחות שלנו, להגיע אליהם פיזית, להיות שם בשבילם - וכך גם להבין טוב יותר את העסקים שלהם", אומרת אביגל בן שטרית, מנהלת מרכז עסקים הנגב של בנק לאומי. "אנחנו מאמינים שבזכות הקרבה הזאת אנחנו יודעים לייצר להם ערך משמעותי מאוד". בן שטרית מוסיפה כי רבות מהחברות שמרכז עסקים הנגב מטפל בהן מתמודדות עם אתגרים לא פשוטים, ודאי ברמת העסק אך לא אחת אף מעבר לכך. "כדי לממן מפעל תעשייתי למשל, חשוב מאוד להכיר היטב את הסקטור, להבין מהם הצרכים הייחודיים שלו ולהתאים לו את הפתרונות המימוניים הרלוונטיים. זה נכון לגבי כל הענפים". היא מספרת כי בשנת הקורונה ליווה הבנק את הלקוחות באופן צמוד אפילו יותר, כשהוא בא לקראתם עד כמה שניתן בפריסות התשלומים ובהקלות נוספות, ומספק היקף נכבד של הלוואות בערבות המדינה. "לא מעט לקוחות הצליחו בזכות הצעדים האלה להישאר עם הראש מעל המים ולצלוח את התקופה המורכבת הזאת".
במה שמעבר לביזנס, מנהלת מרכז העסקים מספרת על המורכבות המיוחדת שכמה מלקוחותיה נאלצים להתמודד איתה בשגרה ובחירום: "יש לנו קיבוצים ומושבים בעוטף עזה עם גידולים חקלאיים ממש ליד הגדר. אנחנו שומעים מהם על המצוקות, רואים מה קורה ללולים ולרפתות בנפילה של רקטה, רואים את השדות שעולים באש בגלל בלוני התבערה. במבצעים הגדולים ברצועת עזה חווינו את זה יחד איתם, כשכולנו באותה הסירה. הקשר שנוצר באופן כזה הוא הרבה מעבר למה שמקובל בין ספק שירות בנקאי-עסקי לבין לקוח, וגם זה לא מעט בזכות הקרבה הגיאוגרפית. לי, באופן אישי, זה נותן גם תחושה של שליחות".
מהרפת ועד לבורסה
מרכז עסקים הנגב מטפל כאמור במגוון רחב של חברות, למשל: רשת מזון גדולה שצמחה בדרום ועוברת כעת לפריסה ארצית, מפעל קייטרינג שדואג להזנה רחבה של תלמידים ביישובים הבדואיים, קיבוצים עם מיזמי חקלאות ותעשייה גדולים וכן חברה מובילה בתחום מוצרי הניקוי והאריזה שהפכה השנה לחברה ציבורית. מרכז עסקים הנגב, יחד עם לאומי פרטנרס, ליווה אותה לקראת ההנפקה הגדולה ובמהלכה, דרך כל שלבי ההיערכות המשפטית-פיננסית הכרוכה בכך.
גם בתחום התשתיות - סלילת כבישים, בניית גשרים, הכשרת קרקע ופיתוח עירוני וכפרי - יש ללאומי לקוחות ופרויקטים משמעותיים בנגב. טיפול הדוק ומיוחד מעניק הבנק לקיבוצים ולמושבים במרחב, כאשר המימון הוא תמיד פרויקטלי: "אנחנו בוחנים את הצרכים הפרטניים ומממנים את המיזם, לעתים דרך תמיכה בחברה המקימה ולעתים מול היישוב עצמו". בן שטרית מספרת כי לא אחת - למשל במטעי אבוקדו או בגידולי דקלים, שאת התנובה מהם מקבלים החקלאים רק כעבור כמה שנים - נדרשת הלוואת גרייס. בענף התמרים, היא מציינת, לאומי מממן את רוב המגדלים הגדולים והחברות המייצאות, ולמעשה את השוק כולו.
לאומי מספק גם פתרונות מימוניים בליווי תהליכי בנייה והקמה של מתחמי מגורים, נכסים מניבים כגון בנייני משרדים, מרכזים לוגיסטיים גדולים ומפעלי תעשייה. תחום נוסף שהולך וצובר תאוצה הוא מימון מיזמים בתחום האנרגיה הסולארית מכל סדר גודל. "הדרום משופע בשמש, ואנחנו מממנים לא מעט פרויקטים שעוסקים בניצול השמש ליצירת אנרגיה ירוקה", אומרת בן שטרית. העיסוק מתבטא הן בתמיכה ישירה במיזמים רחבי היקף של שתי חברות ציבוריות המתמחות בתחום, והן בפתרון מימוני להקמה של לוחות סולאריים (פוטו-וולטאיים) על גגות מפעלים ונכסים עבור לקוחות אחרים של הבנק. נוכח היעדים העדכניים שהציבה הממשלה לשוק החשמל והאנרגיה, כמו גם שינויי האקלים שכולנו רואים וחווים על בשרנו - הביקוש למיזמי יצירה ואגירה של אנרגיות מתחדשות צפוי לגדול בשנים הקרובות משמעותית.
במרכז עסקים הנגב מתגאים כי דרך התמיכה באותן חברות ובעוד רבות אחרות, ניכרת השפעה עצומה על חייה ואמצעיה של האוכלוסייה המקומית - אם ביצירת מקומות עבודה, אם בגיוון מקורות ההכנסה לתושבים ואם במענה לצרכים יומיומיים, דוגמת אותו מפעל הזנה במוסדות החינוך.
לצד התמיכה הפיננסית, המרכז מוביל פעילויות התנדבות מרוכזות של עובדיו, ובהן: ליווי ילדים בסיכון, חלוקת משלוחי מנות בפורים במחלקה האונקולוגית לילדים בסורוקה, חגיגות יום הולדת חודשיות בבית פישמן לילדים עם אוטיזם שבבאר שבע, פעילות עם פעוטות הסובלים מלקות שמיעה יחד עם עמותת מיח"א וחלוקת תנורים ושמיכות לקשישים בימי החורף. "לאומי על כל זרועותיו וסניפיו מקפיד להיות פעיל למען הקהילה, ואנחנו משתדלים למצות את כל מה שאפשר מהבחינה הזאת באזור", אומרת בן שטרית.
רואים את התנופה בעיניים
בירת הנגב תופסת בשנים האחרונות מקום מרכזי יותר ויותר על מפת ההיי–טק הישראלית, עם מיקוד דומיננטי מצד העירייה ומשרדי הממשלה ומיתוג כאחת מבירות הסייבר העולמיות. פרויקט המעבר של חטיבת התקשוב ושל יחידות המודיעין של צה"ל לאזור מחזק את המגמה, מושך עוד חברות ויזמים ותורם לאקוסיסטם הטכנולוגי של באר שבע וסביבותיה. במישור הזה - בעיקר דרך לאומי טק, אך גם במרכז עסקים הנגב - ללאומי יש שיתופי פעולה ענפים.
"המרכז שלנו יושב בפארק ההיי–טק באר שבע (גב-ים נגב), ככה שאנחנו רואים את הזינוק בתחום הזה ממש מול העיניים", אומרת בן שטרית. עוד היא מספרת כי באחרונה ערך מרכז העסקים כנס גדול בהשתתפותם של יותר מ-200 לקוחות עסקיים גדולים מכל ענפי המשק. בכנס, שהתקיים בשיתוף עיריית באר שבע וחברת יעדים - החברה העירונית לפיתוח עסקי בעיר, הופיעו יו"ר הבנק וכל ההנהלה הבכירה של המערך המסחרי כמו גם ראש העיר, רוביק דנילוביץ', וצמרת העירייה. "החלטנו להדק את הקשר עם מוסדות העיר ולחפש דרכים משותפות למשוך לכאן עוד משקיעים ויזמים".
בן שטרית מתמלאת גאווה וסיפוק נוכח מגמת הפיתוח בדרום שמתעצמת משנה לשנה, והיא משוכנעת שזו רק ההתחלה: "אנחנו רואים את התנופה כאן, ובזכות ההחלטה שלנו להיות נוכחים פיזית קרוב ללקוחות העסקיים שלנו - החלטה שאנחנו מברכים עליה יום-יום, והיא ממש הפוכה למה שעשו אחרים - אנחנו זוכים גם לחוות את זה מקרוב. אנחנו עדים לתוצאות מרשימות ויציבות של הלקוחות ושמחים לראות חברות חדשות שיורדות דרומה ופותחות כאן סניפים ומרכזי פיתוח. הימים שבהם היית חייבת לגור בתל אביב כדי לעבוד בהיי–טק חלפו מזמן. בסוף הנגב הוא אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של ישראל, ואם הצלחנו לקדם אותו ואת תושביו, דיינו".
