זה סיפורה של תוכנית גדולה המייצגת חזון חשוב: ישראל 2040 - רילוקיישן ישראלי. תוכנית שיצאה השנה לדרך בהובלת קרן קימת לישראל, אשר שמה במרכז, לראשונה מזה שנים, את הנגב והגליל בדרך להפיכתם למנועי הצמיחה של ישראל בשני העשורים הבאים. שינוי משמעותי ודרמטי בעיקר באופן שבו, לדברי יו"ר קק"ל דניאל עטר, מתייחסת מדינת ישראל בפועל לפריפריה וליישובי הגליל והנגב.
ישראל 2040, בונה למעשה את ארץ המחר. היא מביאה עימה משב רוח מרענן ובעיקר תקווה גדולה לשינוי המציאות. תוך שהיא בוחנת ונותנת מענה לכל תחומי החיים בפריפריה הגיאוגרפית, מדגישה התוכנית את הצורך בהרחבת גבולות ה"סטארט אפ ניישן" לגליל והנגב, שיביא עמו גם את השינויים הדמוגרפיים והכלכליים שכבר שנים מייחלים להם.
עיבוי ישובים ועידוד צעירים
מדובר בתוכנית אסטרטגית מקיפה שתהפוך את החלום למציאות. מציאות שבה יצומצמו הפערים ההולכים וגדלים בין הפריפריה למרכז ובעיקר קידום שוויון חברתי, אופק תעסוקתי, כושר השתכרות, חינוך ועוד נושאים.
"כשבוחנים את המציאות הקיימת מבינים בעצם שלגליל ולנגב אין הרבה סיכויים", אומר עטר. "כשרוב הרשויות בפריפריה הגיאוגרפית הן רשויות קטנות, עם 10,000 עד 15,000 תושבים ביישובים מסוימים, קשה מאוד להעמיד מערכת חינוך ראויה או מערך תרבותי שימשוך קהל. ההשלכות לאלה לאורך זמן מעידות על כך שאחוז גבוה מרוכשי הידע - צעירים שסיימו שרות צבאי, הלכו ללמוד באוניברסיטה וסיימו תואר ראשון, לא מוצאים את מקומם ביישובי הגליל והנגב ולמעלה מ-80% מהם בורחים למרכז הארץ לחפש מקום עבודה. הנקודה הזו מתחדדת כשמדובר באלו שיכולים להשתלב במקצועות ההייטק, ושם מתקרבים כבר ל-100% צעירים שלא מוצאים את מקומם ביישובי הפריפריה. זה גם מסביר מדוע בקרית שמונה לדוגמה יש פחות מ-15,000 תושבים אבל מאז שנוסדה ועד היום עברו בעיר יותר מחצי מיליון אנשים. כלומר אנשים באים לגור ביישוב ועוזבים אותו מכיוון שהם לא מוצאים את מקומם, והדוגמה הזו כוללת כמובן יישובים נוספים. הפערים בין המרכז לבין הפריפריה, בכל תחומי החיים, אינם מעודדים צעירים לבנות את חייהם בגליל ובנגב".
מנועי צמיחה כלכליים
את יישום התוכנית מובילה קק"ל כזרוע המבצעת שתאחד ותתאם את פעילותם של כלל הגופים השותפים: ממשלת ישראל, האקדמיה, צה"ל והמגזר העסקי בארץ ובעולם. הבחירה בקק"ל למשימה נבעה בזכות יכולות הביצוע שלה, המשאבים, הראייה האסטרטגית, הניסיון בהתיישבות, הקשר ליהדות התפוצות ועוד.
"אנחנו לא מתיימרים להציג תוכנית שסוגרת לחלוטין את הפער בין המרכז לפריפריה, אבל כן ובהחלט צריכה לשנות את המציאות בגליל ובנגב", מבהיר עטר. "אחד היעדים הראשונים הוא עיבוי היישובים במספר התושבים המתגוררים בהם. כשלוקחים לדוגמה את עפולה, שצמחה בשני העשורים האחרונים מ- 50 אלף תושבים והיא בדרך ל-70 אלף, מבינים את ההשפעה שיש לנושא הדמוגרפי על היכולת של העיר לתת לתושביה את הכלים הנכונים כדי לגדל את הדור הבא, ובעיקר לשמור על האנשים שחיים בעיר. אנחנו מבינים שהדבר הראשון והחשוב ביותר הוא להגדיל משמעותית את מספר התושבים. לדוגמה נושא החינוך הבלתי פורמלי. ביישובים רבים בולטת התופעה לפיה בגלל מחסור בילדים בשכבת גיל מסוימת מאחדים שכבות גיל בפעילות של תנועות נוער. מכאן נגזרת מטרת העל בחזון תוכנית 2040 - להביא מיליון תושבים חדשים לנגב וחצי מיליון תושבים חדשים לגליל".
וכיצד אתה יכול להבטיח שליישובי הפריפריה לא יגיעו רק מי שלא מסוגלים לעמוד ביוקר המחיה במרכז הארץ?
"בדיוק מהסיבה הזו החלטנו להתמקד בעולם ההייטק, שמציע עולם רחב במגוון תחומים עצום. גיבשנו תוכנית מפורטת להקמת פארקי הייטק ומרכזי חדשנות - האבים טכנולוגיים, עולם שלם של תעסוקה מתקדמת וחדשנית, הקמת מרכזי יזמות ופיתוח ובניית פארקי הייטק ותעשיות עתירות ידע".
וכל התוכנית הזו היא באחריות קק"ל?
"קק"ל לא מספיק גדולה ובעלת יכולות כדי לעשות את הדבר הזה לבד, ולכן בנינו שלושה עוגנים: קק"ל כמניעה, מדרבנת ודוחפת את כל החזון הזה, ממשלת ישראל כמקבלת ההחלטות ומי שאחראית על התקציבים והעולם היהודי העסקי. כאן התחלנו תהליך, שכבר צובר תאוצה במסגרתו אנו פונים לאנשי עסקים יהודים עשירים מרחבי העולם ומזמינים אותם לעשות ציונות באמצעות השקעות. אנחנו לא מבקשים תרומות, אלא מציעים להם לשנות כיווני חשיבה, ואם הם כבר ממילא בעלי הון ומשקיעים במקומות שונים ברחבי העולם מדוע שלא יבואו להשקיע בנגב או בגליל. וראו איזה פלא, זה מלהיב אותם, גורם להם להרגיש שהם חלק מבניית הארץ ובעיקר חלק מתוכנית גרנדיוזית שלא הייתה כדוגמתה מאז הקמת המדינה. תוכנית משנה מציאות וכזו שמניעה תהליך דמוגרפי עמוק שאמור להפוך את תושבי הגליל והנגב לשותפים אקטיביים בהתפתחות המדינה. הם צריכים להרגיש שותפים לפריון ולצמיחה הכלכלית - כמנועי הצמיחה הכלכליים של מדינת ישראל בעשורים הקרובים הבאים".
טובת הנעה
עטר מאמין שתקופת הקורונה חידדה את הצורך בשינוי התפיסה הכלכלית של מדינת ישראל. "מעבר לזה שהקורונה הוכיחה לכולנו שצפיפות וריכוז אוכלוסין הוא טעות, היא מעניקה למדינה הזדמנות ליצור מציאות חדשה, ולא רק להציג תוכניות שרק תומכות באוכלוסיות חלשות ובמובטלים אלא לנצל את ההזדמנות הזו ולחולל מהפך שלם בתפיסה הכלכלית", אומר עטר. "תחת חזון 'ישראל 2040' המדינה צריכה להגדיר תוכנית חומש להשקעת מאה מיליארד שקלים בשינוי המגמה ובשינוי התפיסה הכלכלית. להניע תעשיות מתקדמות ממרכז הארץ לגליל ולנגב ולעודד בעלי מפעלים ממרכז הארץ להמשיך ולהתפתח עסקית בגליל ובנגב (ויש מספיק אזורי תעשיה בפריפריה שיתאימו לכך). אין לי ספק בכלל שההחלטה של בני גנץ לממש סוף סוף אחרי שנים את הנעת מרכזי המודיעין לנגב ממרכז הארץ היא החלטה חשובה ודרמטית וצריך להשתמש בה כמנוף ולהמשיך לעודד תהליכים כאלה.
"בואו נחשוב מה יקרה כאן אם בחמש השנים הקרובות מדינת ישראל תשקיע 100 מיליארד שקלים לטובת המטרה, תקצר תהליכים ותאפשר ליהודים בעלי הון מהעולם להשקיע בישראל במסלול ירוק ללא בירוקרטיות. אנחנו עובדים על זה יחד עם משרדי הממשלה: משרד הכלכלה, המדען הראשי של משרד הכלכלה, ביחד עם מנהל התכנון ומנכ"ל משרד רה"מ רונן פרץ".
אלו יוזמות של תוכנית ישראל 2040 כבר מיושמות בשטח?
"אנחנו בעיצומם של תהליכי הקמת קרן השקעות לגליל ולנגב ופיתוח מרכזי חדשנות. הנחנו אבן פינה להקמת מרכז חדשנות עם מכללת כנרת ועם ארגון הקניות של עמק ירדן, ובמקביל אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים לחנוכת מרכז חדשנות בעוטף עזה, שדרות רמת נגב. על הפרק גם הקמת מרכז חדשנות בבאר שבע שתהיה לו זרוע בדימונה ובירוחם. לזה יש להוסיף בתי קק"ל למצוינות - שהפיילוט הראשון ביישוב נוף הגליל כבר הסתיים בהצלחה מסחררת. בעוד שבועיים נחנוך את בית קק"ל השני למצוינות בקרית מלאכי ואחריו יהיו באופקים, באר שבע, שדרות, בעכו, בצפת, בקרית שמונה, בבית שאן ובמגדל העמק. סך הכל 6 בגליל ו-4 בנגב. אנחנו משתפים פעולה עם אמ"ן בצה"ל ובבאר שבע לדוגמה נפעיל את בית קק"ל אמ"ן.
"מיזם נוסף הוא 'קק"לטק' שהושק לאחרונה בערד שיהיה בשיתוף פעולה בשיתוף נשיא חברת רד-בינת יהודה זיסאפל. במסגרת הפיילוט, שכלל 42 סטודנטים, קיבל כל אחד מהם מימון לשכר לימוד, שעות תגבור לתואר ראשון במדעי המחשב, והבטחה להשתלב בעבודה בחברת הייטק. את מימון שנת הלימודים האחרונה מקבלים הסטודנטים בסיום הלימודים, מה שמבטיח שמעבר להשתלבות בעבודה, הם נשארים לגור ביישובי הנגב והגליל ובונים בהם את עתידם. על הפרק מתוכנן מיזם דומה גם בצפון הארץ.
"יש פה ללא ספק תוכנית עם חזון שיוצרת רצץ שמתחילה עם בני הנוער ומסיימת במשפחות צעירות עם ילדים שחיות בקהילות הייטק וזוכות לתמיכה מלאה במרכזי עבודה שיתופיים של סטרטאפים", אומר עטר.
האם ההכוונה ליזמויות בתחומים שונים אחידה בגליל ובנגב?
"לא. בגליל לדוגמה אנחנו מרכזים מאמץ באגריטק ובפודטק, במחקרי מים ובכל הקשור לעולם המים, ביוזמות משותפות עם מכללות כנרת, גליל מערבי ותל חי. בנגב לעומת זאת עולם הסייבר דומיננטי יותר. אבל בלי שום קשר לזה כל התוכניות שלנו בנויות כרשת, שאמורה לקחת את כל הגליל באמצעות האשכולות המוניציפליים שמשרד הפנים בנה ולהפוך אותם ליחידה אחת שבעצם עובדת ומייצרת שיתופי פעולה בין הרשויות. מכיוון שאחת הבעיות הגדולות של מדינת ישראל הוא שטווח התכנון האסטרטגי הוא קצר מועד אנחנו באים ומציגים תוכנית ליותר מ-20 שנים, מה שמשנה תפיסות עולם קיימות ומצריך לחבר את האנשים אליו. לא יכולה להיות תוכנית נקודתית של מרכז חדשנות כזה או בית קק"ל מסוים, אלא תוכנית אסטרטגית שלוקחת את כל הגליל ומצעידה אותו קדימה ותוכנית שלוקחת את כל הנגב. 'שולחן התיישבות' היה קול קורא שפרסמנו בעקבותיו עמדו בקריטריונים 12 חברות, עמותות וארגונים שמהות עיסוקם היא הנעת אנשים ממגורים במרכז הארץ או מחו"ל לגליל ולנגב. כל החברות האלה עובדות כמקשה אחת, יש להם תקציבים ואנחנו תומכים בפעילות שלהם על פי תוכנית עבודה מדידה. כלומר את מי הם מצליחים להביא ועל פי זה מתקבלת מאיתנו התמיכה. יש תוכנית עבודה מסודרת ומנגנון בקרה, ואז בהכרח רואים שיש הבדל ואבחנה ברורה בין מי שמטפל בגליל ומי שמטפל בנגב".
מה היעד לחמש השנים הקרובות?
"התכלול של כל הדבר הזה חשוב במיוחד. יש לנו זרוע שלמה שבונה את מפת הזדמנויות העסקיות. כשאתה בא לאנשי עסקים מהארץ או מחו"ל ומנסה לשכנע אותם לעבור לגליל או לנגב אתה מציג בפניהם באמצעות מפת ההזדמנויות העסקיות. התוכנית מופעלת על ידי מנגנון שלם ובימים הקרובים אמורים לחבר מערכת של מידע לאתר קק"ל שתסייע באיתור כל בעלי התפקידים, בהכשרות מקצועיות, בהנעת אנשים ממקום המגורים שלהם במרכז הארץ לגליל ולנגב, בהשתלבותם במקום העבודה החדש - מעטפת שלמה שהולכת ומתפתחת מיום ליום ונכנסת לעולמות תוכן שונים ומגוונים.
"במקביל אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך להקמת מעין מועצה ארצית של מיטב המוחות מתחומי האקדמיה וההייטק אנשים שרוצים לתרום למדינה מכישוריהם ומניסיונם".
מה ייחשב בעיניך כהצלחה?
"שינוי בדרך החשיבה של המדינה והנעת מרכז הכובד ממרכז הארץ לגליל ולנגב. את זה אי אפשר לעשות בדיבורים, בהצהרות או במסיבות עיתונאים, אלא רק בהחלטות לאמץ את כל הרעיון הזה, שיתקבלו ע"י הממשלה עצמה ועל ידי משרדיה השונות. לדוגמה אנחנו מקימים בתקציבים שלנו ובכספים שאנחנו מגייסים בעולם 10 בתי קק"ל למצוינות שהוכחו כהצלחה מסחררת – עכשיו אנו פועלים שבכל עיר בפריפריה יוקם בית קק"ל למצוינות בתקציבים שיגיעו ממשרד החינוך. זהו ללא ספק יעד בזכותו תלמידים ביישוב נוף הגליל לדוגמה שיפרו את הישגים במקצועות מדעים בעשרות אחוזים – המודל הזה מצליח ומחולל פלאים וצריך לאמץ אותו. ראינו גם את ההצלחה של רובע החדשנות בבאר שבע ולכן אנחנו שואפים שבכל עיר יוקם רובע חדשנות כזה שהוקם בשיתוף פעולה של משרדי הכלכלה, השיכון, התחבורה, המדע, קק"ל ומערכת הביטחון ואנחנו ממשיכים לפעול במלוא המרץ כדי לייצר עוד ועוד שיתופי הפעולה כאלה.
"הכי חשוב שנצליח להפוך את כל ישראל למדינה שיש בה פיזור אוכלוסין ראוי יותר, להפוך את הגליל והנגב למנועי צמיחה כלכליים ואת תושבי הפריפריה כשותפים מלאים לשגשוג ולצמיחה הכלכלית של המדינה שהם חיים בה, זה הדבר המשמעותי ביותר שאנחנו יכולים לחלום עליו".
