מדריכת ההורים אורלי כהן מספרת כי במקרים רבים לאבחון של ילד בהפרעת קשב מתלוות בושה והימנעות מלפנות לטיפול, בגלל חששות מסטיגמה ומהטיפול התרופתי. לדבריה, רוב ההורים מבינים שמשהו אינו כשורה הרבה לפני האבחון רשמי, ועדיין נוטים לדחות את התהליך.
שניים מילדיה מאובחנים עם הפרעת קשב והיא בעלת ניסיון של 30 שנה בעבודה במערכת החינוך ובעלת שלל תארים והכשרות מוסמכות בתחום. בעשור האחרון היא מנהלת קליניקה להדרכת הורים והוראה מותאמת לילדים ונוער עם הפרעות קשב וריכוז, מרצה במכללות ומקיימת הרצאות בנושא לחברות וארגונים.
"זו לקות שמתנהגת אחרת אצל כל ילד, עם שוני בין בנים לבנות. חשוב להכיר סימנים מקדימים ולבדוק דור־שניים לאחור. תסמיני ADHD האופייניים לרוב לבנים כוללים היפראקטיביות ותזזיתיות יתר; חוסר מנוחה, חוסר יכולת לסיים משימות, קושי בוויסות וגם רתיעה ממגע, מאורות מסוימים ומרעשים חזקים. הפרעת הקשב ה׳שקטה׳ ADD אופיינית יותר לבנות וכוללת חולמנות, ריחוף והתכנסות". לדברי כהן, מכיוון שהבנות שקטות יותר, מקרים רבים מתפספסים.
היא מדגישה ש"חשוב לדעת שמורים וגננות אינם יכולים להמליץ על טיפול תרופתי, רק יועצת בית ספר יכולה להפנות לאבחון אצל פסיכיאטר, נוירולוג או רופא ילדים ואז ייבחנו אפשרויות הטיפול".
כהן ממליצה על הדרכת הורים, כחלק מהמעטפת הטיפולית לילד. "גם אם ישולב טיפול תרופתי, לא מדובר בכדור קסם. התהליך יכול להיות מקוצר, ארבע־חמש פגישות, או כשלושה חודשים כדי לקבל כלים מתאימים. הכל מתחיל בהורים, ולכן חשוב שייעזרו בהדרכה מתאימה".
אורלי כהן
טלפון: 050-5572262
למעבר לאתר >>
בשיתוף אורלי כהן
