התמונה הזו יכולה הייתה להיראות כמו סצינה מסדרת דרמה על יזמות ישראלית בזמן מלחמה, אבל עבור דוד קנטורוביץ' (46) זו שגרת החיים שלו בשנתיים וחצי האחרונות: הוא יוצא משטח אימונים בצאלים או מפעילות מבצעית בגזרת ג'נין, האבק והזיעה עדיין על המדים. בביתו בקציר הוא מספיק להתקלח, להחליף לבגדים אזרחיים ולפתוח מחשב נייד – וכעבור דקות ספורות, מחויט ומלוטש, הוא כבר מנהל שיחת וידיאו עם לקוח באירופה או באסיה, כיועץ אבטחת מידע בכיר האחראי להגנה על תשתיות קריטיות.
"הדיסוננס הזה הוא כמעט בלתי אפשרי", אומר קנטורוביץ', הבעלים והמייסד של חברת הסייבר Cysol-networks. "הלקוחות בעולם לא תמיד מבינים את המציאות הביטחונית שלנו. הם רואים מנכ"ל רהוט, אבל לא יודעים שרק לפני שעתיים עוד הייתי בקו בגזרה המזרחית. 2024 הייתה שנה של בלימה כואבת. עברנו מצמיחה מהירה לעצירה כמעט מוחלטת של פרויקטים, כי המנכ"ל וחלק מהעובדים פשוט לא היו זמינים. זה המחיר שהמדינה לא תמיד יודעת להתמודד איתו, אבל זה מחיר שאנחנו משלמים בגאווה".
מהמזרח הרחוק לישיבת נחלים
סיפורו של קנטורוביץ' הוא סיפורו של הישראלי החדש בגרסתו המזוקקת ביותר. הוא נולד באוקראינה, גדל במזרח הרחוק הרוסי, על גבול יפן, ועלה ארצה לבדו בגיל 15 במסגרת תוכנית "נעל"ה". הוא מצא את עצמו בישיבת נחלים, סופג את השפה והתרבות העברית דרך הגמרא וההלכה.
את שירותו הצבאי עשה כלוחם במגלן וקצין ב"שמשון", שם למד את מה שהוא מכנה "אורך רוח וסבלנות". לאחר השחרור פנה ללימודי פיזיקה מורחב בבר־אילן, ותוך כדי הלימודים כבר השתלב בשירות המדינה, בחטיבת רשות ממלכתית לאבטחת מידע (רא"מ) של משרד ראש הממשלה. במשרד ראש הממשלה הוא נחשף למשמעות של הגנה על מערכות רגישות, אבל ב־2013, עבר למגזר הפרטי והקים את Cysol-networks כחברת בוטיק המורכבת מיוצאי מערכת הביטחון. "אבא שלי לא דימיין שהבן שלו יהיה יזם סייבר ובוודאי שהוא ידלג בין מילואים לעסקים", אומר קנטורוביץ'.
מה אתם עושים?
"Cysol-networks מתמקדת בהגנה על רשתות ותשתיות קריטיות במגוון תחומים. לאורך השנים היא התפתחה מחברה מקומית לשחקנית גלובלית, המספקת את הידע, הניסיון והפתרונות המתקדמים שלה גם לארגונים ברחבי העולם. החברה פועלת בשיתוף פעולה עם סטארט־אפים מובילים בתחום אבטחת התשתיות הקריטיות, ומתמחה בתכנון והטמעה של פתרונות מותאמים אישית למערכות בקרה תעשייתיות (ICS/OT), בהתאם למאפייני הארגון, היקף פעילותו והאיומים הספציפיים הניצבים בפניו. לצוות הייעוץ ניסיון בינלאומי עשיר והוא מלווה את הלקוחות משלב התכנון והארכיטקטורה ועד להטמעה מלאה של פתרונות האבטחה בשטח".
כיזם סדרתי באופיו, קנטורוביץ' הקים כמה מיזמים נוספים. בין השאר הקים חברה ליבוא ציוד ספורט מסין, שצמחה במהירות, ובהמשך נמכרה לשותף העסקי, מה שהוביל אותו להתמקד מחדש בעולמות הסייבר. במקביל הוא משמש גם כמנטור בתוכנית אימפקט. בעבר עזרה לו מאוד תוכנית ההאצה לבניית סטארט־אפים שהקים ארז ירושלמי לקציני מילואים, שבמסגרתה למד כיצד בונים חברה מהשלב הרעיוני ועד ליישום בפועל, תוך דגש על ביצוע ואקזקיושן.
מבינים את גודל השעה
למרות שקנטורוביץ' קיבל פטור ממילואים שנים לפני המלחמה, אירועי 7 באוקטובר שינו את התמונה. הוא גויס מחדש לשירות מילואים פעיל בחפ"ק מאו"ג 36 ובהמשך אף הוצב לסיוע ביחידת אמש"ט, תחת 8200, שם לקח חלק בפעילות מבצעית. במקביל ניסה לנהל את החברה, תוך שהוא דוחס ניהול ומבצעי מודיעין, נסיעות לחו"ל לכנסים ופיתוח עסקי בין סבב מילואים אחד לשני. הדינמיקה הזו השפיעה באופן ישיר על פעילות החברה, ולאחר תקופת צמיחה מהירה נרשמה האטה משמעותית עם עצירה והקפאה של פרויקטים.
הכפילות הזו גבתה ממך מחיר?
"כן. קיבלתי פידבקים קשים מהעובדים שלי שאמרו לי: 'אתה לא נמצא'. זה כאב, כי בסוף זו החברה שבניתי במו ידיי. שנת 2025 כבר סימנה מגמת התאוששות ושיקום הדרגתי של הפעילות".
בשנה זו גם פנו אליו חברים מהיישוב קציר, בבקשה להצטרף ליוזמה להקמת אוגדת 96, שתורכב ממילואימניקים שכבר קיבלו פטור משירות. תגובתו הייתה כמעט אינסטינקטיבית: "מה צריך?" בתוך זמן קצר הוצע לו לשמש כסגן מפקד פלוגה, כחלק מהקמה של אוגדת חי"ר קלה, הראשונה שמוקמת זה 44 שנה שבהן כוחות היבשה רק הלכו והצטמקו.
האוגדה הורכבה מאנשים בני 56־37, רובם בעלי רקע קרבי, שחזרו לשירות מתוך תחושת שליחות. "למרות שחלקם באו עם בעיות רפואיות, הם מבינים את גודל האירוע ונרתמים", הוא מספר. "גם לי זה היה קשה. זה דורש המון משאבים בצורה כמעט בלתי אפשרית, ואני כבר לא ילד. היתרון שלנו הוא בכך שאנחנו מביאים ניסיון חיים עשיר. יש לי חייל שהוא סגן ראש עיר באזרחות, בחור חרדי, מרובה ילדים. כולם עזבו עסקים, משפחות ומשרות בכירות כדי להיכנס מתחת לאלונקה. למה? בגלל הבגרות. בגלל שאנחנו מבינים את גודל השעה".
לסכל שבעה באוקטובר בגבול המזרחי
האוגדה, שהחלה את פעילותה המבצעית בקיץ 2025, פועלת כיום בגזרת ג'נין ובקו התפר. עבור קנטורוביץ', הסכנה היא לא תיאורטית. "שבעה באוקטובר של הגבול המזרחי הוא כבר לא שאלה של 'אם', אלא של 'מתי'. הפלסטינים מסתכלים על נתניה, על חריש, על כפר סבא ועל רעננה. אנחנו שם כדי לוודא שכשזה יקרה – יהיה מי שיעמוד מולם".
כמי שחיפש כל הזמן את האיזון בין העבודה למילואים, הוא מצא אותו באוגדה 96, שמאפשרת לו לשרת שירות מילואים משמעותי אך מוגדר בזמן של עד שלושה חודשים בשנה.
המדינה מתגמלת?
"המדינה לא תמיד איתנו בבעיות העסקיות", הוא קובל. "לא מקבלים החזרים על רכב ולא תמיד על דלק, ולפעמים אפילו את הציוד אנחנו מביאים מהבית. אבל כשאתה רואה את הרוח של האנשים, את המנכ"לים שעוזבים משפחות ורצים בג'נין כמו סדירניקים, אתה מבין שזה הסטארט־אפ האמיתי של ישראל. אנחנו לא עושים את זה בשביל התגמול, אלא כי אם אנחנו לא נעשה את זה – המדינה פשוט לא תהיה. אני נפעם מהרוח הציונית, מהאנשים, מיכולת הלחימה. חשבתי שזה כבר לא יקרה. אבל אנשים באים".
איך הגיבו הלקוחות?
"זה תלוי. חלקם הבינו, פירגנו ואפילו גילו גמישות והקלו עלינו בתנאים. אחרים פחות התעניינו בזה וזה לא שינה להם דבר".
איך מוגדר כיום הניסוי הזה בצה"ל?
"כהצלחה מסחררת. עצרנו אלפי שוהים בלתי חוקיים, סיכלנו מחבלים עם ציוד מועט והובלנו הרס של בנייה בלתי חוקית. אני מאמין שעוד נראה את הכוחות שלנו משתתפים באחד התמרונים הקרובים".
בשיתוף Cysol-networks
