אחת לשנה מקבלות מִפְקדות צה"ל פקודת שחרור יומית לכל החיילים הבודדים שמשרתים בצבא. במקום שכל אחד מהם ינסה למצות יום חופשי כדי לטפל בביורוקרטיה בין משרדי ממשלה ורשויות, מתכנסים תחת קורת גג אחת עשרות גופים, ממשרדי ממשלה ורשויות מקומיות ועד קונסוליות זרות, כדי להעניק לחיילים מענה מרוכז, יעיל ואנושי של הנפקת דרכונים ותעודות זהות, הסדרת זכויות, תופרות שמתנדבות להצר להם את המדים ואפילו מסלול מהיר לטסט והמרת רישיון נהיגה. מעבר לשירותים שהוא מעניק זהו יום שמטעין באנרגיה, מלווה בדמויות ציבוריות שמגיעות לחלוק כבוד ומוכיח לחיילים הבודדים שהם לא לבד אלא חלק מרשת תומכת שמעניקה קרקע לצמוח, להשתלב ולבנות כאן עתיד. "יום שממלא אוויר בריאות", הגדיר זאת חבר הכנסת גדי איזנקוט שביקר במקום.
"יום הסידורים הוא אירוע הדגל שלנו, שאליו מגיעים אלפי חיילים בודדים שתורמים לביטחון המדינה", אומר סמנכ"ל ארגון "נפש בנפש", זאב גרשינסקי, על אירוע שהוא חלק מתוכנית לחיילים בודדים הפועלת בשיתוף עם צה"ל וארגון ידידי צה"ל בארה"ב (FIDF) ומספקת לצעירים מכל העולם, שעלו ללא משפחה, משאבים ותמיכה שוטפת לאורך כל השנה ואף ליווי והכוונה לפני ולאחר השירות.
להפוך את החייל הבודד למודל חיקוי
מאז הקמתו של הארגון ב־2002 הגיעו לארץ 20,133 חיילים בודדים, הזוכים למענה בשפות אנגלית, ספרדית, צרפתית ורוסית, מתוך הבנת האתגרים הנובעים מהריחוק מהבית. הליווי ממשיך בחיזוק מקורות החוסן ויוצר מעטפת שמחברת בין החייל למשפחתו. הורים שמתגוררים בערים בעולם מקבלים הסבר על המציאות הצבאית במפגשי זום עם מפקדי החטיבות, ומבינים מדוע השיחות עם הילדים קצרות, מה משמעות הנוהל לקחת את הטלפון או איך נראה סדר היום שלהם. מחשבה רבה מושקעת בחיבור הרגשי ובחיזוק תחושת השייכות, ולכן הורים מוטסים לטקסים וחווים מקרוב רגעים משמעותיים בחיי ילדיהם.
מאז 7 באוקטובר נוסף לתוכנית החיילים הבודדים "מבצע חיבוק", שבמסגרתו הובאו לארץ יותר מ־1,000 הורי חיילים מהעולם כדי לפגוש את ילדיהם ולתת להם חיבוק של אמא או אבא שהיה נחוץ כל כך לשני הצדדים. "הורים אמרו לנו, 'אם רק הייתי יכול לתת לו חיבוק לפני שהוא יוצא לעזה', או סיפרו שב־24 שעות היציאה מהבסיס אין לחיילים עם מי להיות, והחלטנו להפעיל מערך הטסה כדי שיוכלו להגיע לחבק". במסגרת זו זכו להפגיש בין סמל אילן כהן ז"ל, שנפל בצפון רצועת עזה במאי 2024, ואמו שהגיעה מארגנטינה, ובין משה כץ ז"ל, שנפל בדרום לבנון במרץ האחרון, ואמו שהגיעה מארה"ב. "זו הייתה הפעם האחרונה שבה פגשו את הבנים, עובדה שנתנה להן כוח משום שהספיקו לתת להם חיבוק אחרון". ביום שאחרי המלחמה זוהה הצורך בתמיכה נפשית בלוחמים משוחררים, ולשם כך הוקם מרכז חוסן בשיתוף המרכז הרפואי שיבא, שמעניק סיוע נפשי ומפגשים עם פסיכולוגים ללא עלות.
נפש בנפש פועל לחיזוק מדינת ישראל על ידי הענקת מענה לצרכים לאומיים מרכזיים, באמצעות סיוע לעולים חדשים בתהליך העלייה, תמיכה בצעירים וצעירות בשירותם הצבאי והלאומי, עידוד ההתפתחות הלאומית והטמעת חינוך ציוני בדור העתיד. הוא הוקם מתוך חזון לייצר סיפורי הצלחה של עולים חדשים, בעיקר מצפון אמריקה ומתוך הבנה שחוויית קליטה חיובית והשתלבות מוצלחת יהפכו אותם לשגרירים הטובים ביותר של העלייה לישראל. "ככל שהעולים חווים תהליך מדויק עם ליווי נכון, תיאום ציפיות וכלים פרקטיים לחיים בארץ, כך הם לא רק נשארים כאן, אלא גם מעודדים אחרים ללכת בעקבותיהם", מסביר גרשינסקי. "התפיסה שלנו מבקשת לשנות נרטיב של חייל בודד שזקוק לרחמים לאדם מצליח שהופך למודל לחיקוי".
מהסרת חסמים לסיוע בצרכים לאומיים
הסיפור של נפש בנפש החל ביוזמת מייסדיו – המנכ"ל הרב יהושע פס ויו"ר הארגון טוני גלברט, שניהם מפלורידה, שביקשו להגשים את חלום העלייה לישראל עבורם ועבור רבים נוספים. באמצעות מחקר שוק זיהה פס עוד בשנת 2001 חסמים כלכליים, ביורוקרטיים ותעסוקתיים, שמונעים מאנשים לממש את החלטתם לעלות. הוא הבין שמענה לחסמים יכול לייצר הצלחות משמעותיות, וכך נולד גם ה-DNA הייחודי של הארגון, המבוסס על שותפויות רחבות עם גופים כמו משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית, קק"ל, JNF-USA ו-FIDF, לצד גיוס תרומות מיהדות צפון אמריקה.
מאז הקמתו סייע הארגון לכ־100 אלף עולים, רשם 90 אחוזי הישארות והוביל שינוי משמעותי בתדמית העלייה בקרב הקהילה היהודית בצפון אמריקה. אם בתחילת הדרך עמד מספר העולים על כ־1,600 בשנה, נכון ל־2025 מדובר בכ־4,200 עולים, נתון המעיד על הצלחת המודל וההשפעה ארוכת הטווח.
עם השנים, לצד שמירה על מטרת העל של עידוד העלייה ויצירת סיפורי הצלחה, הבינו בארגון כי באפשרותם למלא תפקיד רחב אף יותר עבור המדינה. מעבר לליווי העולים פועל הארגון ככלי אסטרטגי המסייע במענה לצרכים לאומיים כמו הבאת רופאים ואנשי מקצוע, תמיכה בחיילים בודדים כאמור, חיזוק שירות לאומי ועידוד התיישבות בפריפריה. משרדי הממשלה מזהים את הפוטנציאל הגלום בהון האנושי, ורואים בו מענה לאתגרים ברפואה, חינוך והיי־טק. מתוך כך הארגון ממצב את עצמו ככתובת מרכזית לחיבור בין עלייה לבין צורכי המדינה, וכך משפיע יותר על החברה והכלכלה.
לדברי גרשינסקי, "העולים הצעירים תורמים למדינה תרומה ביטחונית עצומה, כשהם מגיעים לבד מרחבי העולם ובוחרים לשרת ביחידות קרביות בשיעורים גבוהים אף יותר מהאוכלוסייה הכללית. התרומה לא נעצרת שם, משום שעולים חדשים הם מנוע צמיחה משמעותי למשק הישראלי. הם מביאים איתם השכלה, יוזמה ויכולות, משתלבים במהירות בתעשיות כמו היי־טק, ולא מעט מהם יוצאים לדרך עצמאית ומקימים עסקים. מבחינה כלכלית זו אחת ההשקעות המשתלמות ביותר. המדינה זוכה באוכלוסייה צעירה, איכותית ויצרנית עם עשרות שנים של תרומה קדימה".
במהלך שנות הפעילות יצרו אלפי חיילים בודדים חיים יציבים ומשמעותיים בישראל. רבים מהם הקימו משפחות, פתחו עסקים והפכו בעצמם לגורם שמביא בעקבותיו גם את בני משפחתם. "הפעילות שלנו היא ההזדמנות של המדינה לחבק אותם בחזרה, ללוות ולאפשר להם לבנות כאן עתיד. אנחנו פועלים ליצור עבורם קרקע יציבה להשתלבות בחברה ובחיים האזרחיים באמצעות הכנה לעולם התעסוקה, סיוע במציאת עבודה והקניית כלים פרקטיים כמו כתיבת קורות חיים, הכנה לראיונות וקורסים מקצועיים. מטרתנו לגרום להם להרגיש מחוזקים ולחוות את השירות והמעבר לאזרחות כתהליך חיובי שמניח יסודות אמיתיים לחיים בישראל".
בשיתוף ארגון נפש בנפש
