אם תשאלו את ירון שפר, מנהל אסטרטגיה, חדשנות ופיתוח עסקי במרכז הרפואי העמק, כיצד הוא מסכם את התקופה האחרונה בבית החולים בצל מלחמת "שאגת הארי", הוא יבחר בצמד מילים שהן אוקסימורון מוחלט: "חירום וצמיחה". כי המציאות, מתברר, חזקה מכל סתירה לשונית.
שפר, (47), בזוגיות ואב לשלושה, הצטרף להנהלת המרכז הרפואי "העמק" לפני כשלוש שנים, לאחר שורה של תפקידי ניהול בכירים במערכת הבריאות, במגזר הפרטי והציבורי, כמנכ"ל עמותה לחינוך רפואי ובסטארט־אפים בתחום הבריאות הדיגיטלית. "רוב הקריירה שלי הייתה במרכז ובשרון", הוא מספר. "אבל כאשר ד"ר מאור ממן התמנה למנהל 'העמק' ופנה אליי כדי להצטרף להנהלה ולבנות חזון חדש בעולמות הפיתוח והחדשנות, זה נשמע לי כהרפתקה מאתגרת. די מהר הבנו שחדשנות לא עושים בשביל הטרנד. היא צורך אמיתי שנועד לפתור אתגרים בשטח, וזו יכולת שצריך לפתח לאורך זמן ועם שותפים".
שירות לכ־700 אלף תושבים
"העמק" הוא המרכז הרפואי הגדול ביותר בצפון־מזרח המדינה. עם 678 מיטות אשפוז ולמעלה מ־3,100 אנשי צוות, הוא מעניק שירות לכ־700 אלף תושבים בפריסה גאוגרפית רחבה, מחדרה ועד רמת הגולן. האוכלוסייה, כמו גם צוות העובדים, מרכיבים פסיפס אנושי מרהיב, בני העיר וההתיישבות העובדת, חילונים ושומרי מסורת, יהודים וערבים. "זו רב־תרבותיות בצורה הכי מובהקת שיש", אומר שפר.
כשפרצה המלחמה, המיקום הגאוגרפי והתשתיות של "העמק" הפכו אותו לנכס אסטרטגי לאומי. "השכלנו לבנות מתחמים ממוגנים משמעותיים, כולל חדרי ניתוח ממוגנים וחניונים תת־קרקעיים", מסביר שפר. "בזמן שבתי החולים הקרובים יותר לקו העימות הצפוני נאלצו לצמצם את הפעילות שלהם בגלל האיומים, אנחנו היינו עוגן מרכזי לאוכלוסייה הצפונית. הנהלת בית החולים ניהלה את הכול מתוך חמ"ל תת קרקעי. זה היה מבצע רפואי, אדמיניסטרטיבי ולוגיסטי אדיר, להעביר מחלקות שלמות למתחמים ממוגנים בזמן קצר במיוחד, בשעה שאנשי צוות רבים גויסו למילואים. כל זה קרה תוך כדי שאנחנו ממשיכים לנתח ולהעניק שירות רפואי ברמה הגבוהה ביותר".
פתרונות מהשטח, לא מהמעבדה
האתגרים הייחודיים של בית החולים הצפוני, שגדל דרמטית והתפתח באופן מואץ, הובילו לפריחה חסרת תקדים בתחום החדשנות. בהובלתו של שפר ובשיתוף צוות ליבה רב־תחומי של מובילי חדשנות, הוקמה במרכז הרפואי אקדמיה ליזמות שהובילה לפיתוחים טכנולוגיים, לביסוס תרבות יזמית ולחתירה לפתרונות לאתגרים מהשטח. גולת הכותרת של האקדמיה היא תוכנית "מנארה" (מגדלור בערבית). "מדובר בתוכנית רב־צוותית ורב־מגזרית, שבה צוותים מתוך בית החולים מזהים בעיות מהשטח ומפתחים להן פתרונות בגישה מהירה שמגיעה מעולמות ההיי־טק. את התוכנית השקנו בתחילת המלחמה ב־2024, מתוך הבנה שדווקא בתקופות של חוסר ודאות צריך לאפשר לצוותים לייצר פתרונות. הבאנו חשיבה ותרבות יזמית, צוותים רב־מקצועיים שמתיישבים על אתגר, מאפיינים אותו וזזים מהר. יצרנו קהילת חדשנות של יותר מ־100 עובדות ועובדים שמייצרת פתרונות משנים חיים. בסוף, האתגר שלנו הוא לא רק להמציא רעיונות חדשים, אלא לקחת בעיות אמיתיות מהשטח ולהפוך אותן לפתרונות שעובדים ביום־יום".
התוצאות לא איחרו לבוא, והן כבר מורגשות בשטח – במיזמים שנמצאים בפיתוח, בפיילוטים ובפתרונות שמתחילים להשפיע על עבודת הצוותים והטיפול במטופלים. למשל, בעקבות צורך שעלה מהמחלקה לרפואה דחופה לילדים פותחה פלטפורמה דיגיטלית חכמה לניהול פרוטוקולי החייאה וטיפול בחדר הלם לילדים. "הפיתוח הזה נולד אצלנו במרכז הרפואי 'העמק', והיום בתי חולים גדולים במרכז הארץ כבר מבקשים להטמיע את הפלטפורמה הזו אצלם", מספר שפר.
פיתוח נוסף שנובע מהצורך לפתח עוד את תחום הרפואה מרחוק נוגע לתחום נפרולוגיית הילדים. צוות היחידה עם צוותי החדשנות פיתחו פלטפורמה המאפשרת להורים לעקוב מרחוק אחרי רמות החלבון בשתן של ילדים עם תסמונת נפרוטית ולשדר את הנתונים לרופא באופן מסודר ושיטתי, שמייתר את הצורך לנסוע לבית החולים רק לשם המעקב הרפואי.
אבל היזמות לא נעצרת רק באפליקציות. אחד הפיתוחים המפתיעים של התקופה האחרונה במערך החדשנות של "העמק" נוגע לתזונת ילדים. "זיהינו תופעה של ילדים המאושפזים במחלקות, הסובלים מחסרים תזונתיים וזקוקים להשלמה תזונתית, אך בשל קשיים שונים ומגוונים אינם מסוגלים ליטול את התכשירים הקיימים בזמן האשפוז ומצבם התזונתי עלול להידרדר", מסביר שפר. "כדי לפתור זאת אנחנו שוקדים כעת על פיתוח תכשיר ייחודי שייתן מענה לאתגר זה. זה פתרון שנולד מתוך כאב אמיתי של צוות המחלקה, וייתן מענה לאוכלוסייה ענקית גם מחוץ לכותלי בית החולים".
חזית המחקר בפוסט־טראומה
החדשנות של "העמק" פוגשת את המציאות הישראלית הכואבת גם בחזית בריאות הנפש. בימים אלה מוביל בית החולים את אחד המחקרים המתקדמים והגדולים בארץ לטיפול בפוסט־טראומה מורכבת באמצעות סמים פסיכדליים (MDMA).
"מגיעים אלינו חיילים עם פוסט־טראומה קשה מאוד, שכל קווי הטיפול הקודמים – תרופות ושיחות – פשוט לא עזרו להם, והתפקוד היומיומי שלהם נפגע קשות", חושף שפר. "אנחנו עורכים מחקר קליני פורץ דרך שמציג תוצאות טובות מאוד. אנחנו גם מטמיעים טיפולים של רפואה משלימה ואינטגרטיבית בתוך מחלקות האשפוז ובאונקולוגיה".
כשמבקשים משפר לסכם במשפט אחד את החזון שאליו מכוון צוות ההנהלה של המרכז הרפואי "העמק" בשנים הקרובות, הוא אומר: "המודל שאנחנו מפתחים במרכז הרפואי 'העמק' מתחיל לעורר עניין גם מחוץ לישראל, ואנחנו כבר בונים שיתופי פעולה עם מוסדות מובילים בעולם. מערכות בריאות רבות בעולם מתמודדות עם אתגרים דומים, אך מתקשות לייצר פתרונות מתוך הארגון. אצלנו הכוח הוא בצוותים עצמם – כשנותנים להם את הכלים להוביל שינוי, זה כבר לא רעיון אלא מציאות. כך אנחנו רואים את רפואת העתיד".
בשיתוף המרכז הרפואי העמק
