אנחנו פוגשים את האחים והאחיות בבתי החולים, במרפאות הקהילתיות ובמרכזים הרפואיים השונים. הם נמצאים שם כדי לבצע הליכים רפואיים סבוכים, לנהל את תהליך האשפוז והטיפול, לסייע לרופאים ולרופאות, וגם כדי לדאוג לכל צורכי המטופל עצמו ולתמוך בו. האחים והאחיות הם חוליה מהותית בשרשרת הטיפול הרפואי: במקרים רבים הם יהיו אלה שיעקבו באופן תדיר אחר המטופל, יתחקרו אותו ויסייעו לאבחנה ולניטור נכונים של מצבו הרפואי, ויידעו להפנות לטיפול הנכון.
בשל חשיבותם הרבה של עובדי הסיעוד, הם נדרשים לעבור מסלול לימודים והכשרה מקיפים. בהוראת משרד הבריאות, נמשכים מסלולי הלימוד לתואר ראשון בסיעוד ארבע שנים, ומסתיימים במבחן רישוי מאתגר וקפדני.
באוניברסיטת אריאל בשומרון מתגאים בכך שלאורך שש השנים האחרונות עברו כל הסטודנטים שלהם בהצלחה את מבחן הרישוי. "הסטודנטים שלנו הם אנשים איכותיים ביותר", מסבירה ד"ר לני עופרי, סגנית ראש המחלקה ללימודי סיעוד באוניברסיטה. "אנחנו לא מתפשרים על תנאי הקבלה – ואנחנו רואים מתאם ישיר בין הדרישות הגבוהות שלנו למצוינות לבין הצלחת הסטודנטים. מאה אחוזי הצלחה במבחן זה לא עניין של מה בכך. מוסדות הבריאות השונים מחפשים את הבוגרים שלנו בתום הלימודים, מתוך אותה הקפדה על מצוינות. אנחנו מרגישים שאנחנו מייצרים דור של אחיות ואחים איכותיים ברמה אחרת ואנחנו לא מתפשרים על זה".
ד"ר עופרי מתגאה במשאבים הרבים שמקדישים לכל סטודנט במחלקה ללימודי סיעוד באריאל. "אנחנו מייצרים תקשורת בגובה העיניים עם הסטודנטים. יש לנו רכזות אישיות לכל מחזור. הסטודנט יודע למי לפנות במידת הצורך", היא אומרת. "האווירה במחלקה היא נעימה והקשרים בין הסטודנטים למרצות ולמרצים מוצלחים. בראיונות הקבלה הנושא הזה עולה שוב ושוב: כשאנחנו שואלים מועמדים ללימודים למה הם בחרו דווקא באוניברסיטת אריאל, הם מציינים את האווירה המיוחדת אצלנו במחלקה".
את דרכה המקצועית החלה ד"ר עופרי כאחות בתחום היולדות וההיריון בסיכון. משם המשיכה לעבודה במחלקה פנימית בבית החולים בילינסון. "אחרי שנולד בני הבכור, בחרתי לעבור לבית החולים לניאדו. מנהלת הסיעוד של בית החולים אמרה לי שהיא חושבת שאני מתאימה ללמד בבית ספר לאחיות, ומשם הכל היסטוריה", היא מספרת.
לאחר שנים של עבודה בבית הספר לאחיות בבית החולים לניאדו, וכאחות חת"ש, הצטרפה ד"ר עופרי לצוות המייסד של המחלקה לסיעוד באוניברסיטת אריאל. ד"ר עופרי: "קיבלתי טלפון מד"ר אילה בלאו שאמרה לי כי מקימים את המחלקה. מיד נרתמתי. מבחינתי חינוך דור העתיד לסיעוד היא שליחות. המחזור הראשון היה מאתגר מאוד, והיום אני סוגרת עשר שנים במחלקה".
את המחלקה הקימה ד"ר אילה בלאו לפני עשר שנים. תפיסת העולם שבבסיס המחלקה מתמקדת בטיפול בקהילה ושימת דגש על התקשורת הבינאישית עם המטופלים. ד"ר בלאו מובילה צוות הוראה איכותי, הכולל בין השאר את ד"ר שוש ורנר מתחום סיעוד הקהילה וד"ר טלי שורר מתחום המיילדות והתקשורת.
עם הפנים לקהילה
מסלול הלימודים באוניברסיטת אריאל שם דגש על מצוינות בכל תחומי הידע המקצועיים. "אנחנו מקדישים שעות רבות לנושא בריאות הקהילה", מספרת ד"ר עופרי. "בתפיסת העולם של המחלקה אנחנו עם הפנים אל הקהילה, כאשר עיקר העבודה הרפואית צריכה להתבצע ברמת הקהילה ולא באשפוז. אנחנו יודעים שלקהילה יש הרבה מאוד כוח בטיפול, וזה חשוב מאוד מבחינתנו. חשוב לציין כי הסטודנטים שלנו משתלבים בעבודה בבתי החולים ובמרפאות החל מהשנה השנייה ללימודיהם.
"מרכיב מהותי נוסף בלימודים הוא התקשורת הבינאישית", היא מוסיפה. "זה מתבטא בשעות ארוכות של לימודים שמוקדשים לנושא, יותר מכל מחלקה אחרת בארץ. אנחנו שואפים לכך שהסטודנטים שלנו יידעו לתקשר נכון. נושא התקשורת מתבטא גם בשעות לימוד ייעודיות לכך וגם בקורסים עצמם. במהלך שנה ג', כשהסטודנטים יותר בוגרים ובשלים, אנחנו מייצרים איתם שיח על הנושא, ומנהלים יומן מסע במטרה לייצר את הדמות הטיפולית הטובה ביותר עבורם".
בישראל מחסור חמור בעובדי מקצועות הסיעוד. הטענה בשנים האחרונות היא כי חסרים בין 8,000 ל-20,000 עובדים בתחום. ד"ר עופרי מודה כי תדמית הסיעוד היתה שנויה במחלוקת במשך שנים ארוכות, אך מאמינה שהקורונה עזרה לשנות את התמונה. "נכון שהעבודה שלנו היא לא היי-טק, והיום הרבה צעירים נמשכים למשכורות גבוהות ושמים בצד את האידיאולוגיה. מספר האחים והאחיות בארץ נמוך מהמקובל ב-OECD. מנגד, אני באמת חושבת שהקורונה עשתה טוב למקצוע. כולנו זוכרים איך אנשים עלו למרפסות ומחאו כפיים לצוותים הרפואיים. זה לא היה מקרי", היא אומרת.
כדי לתת מענה למחסור הקשה באחים ובאחיות, שגובה מחיר בכל הקשור לאיכות הטיפול הרפואי שניתן למטופלים, עלו בשנתיים האחרונות כמה הצעות לשילוב עובדי סיעוד זרים במערכת הבריאות. ד"ר עופרי סבורה שמהלכים אלה לא יוכלו לתת פתרון אמיתי למשבר.
ד"ר עופרי: "אני חושבת שעובד זר לא יכול להחליף סטודנט שעובר הכשרה של ארבע שנים שכוללת קורסים ייחודיים, כגון כשירות תרבותית וסיעוד רב תרבותי. האחיות והאחים הישראלים למדו בארץ ומכירים את התרבות והמנטליות – וזה משפיע על איכות הטיפול. תקשורת בינאישית היא מרכיב מהותי בעשיית הסיעוד. מטפל זר, מוכשר ככל שיהיה, לא יוכל להכיר את הניואנסים ולא להגיע לרמת הטיפול הרצויה".
טכנולוגיות בתוכנית הלימוד
מסלול הלימודים במחלקה לסיעוד באוניברסיטת אריאל בשומרון משלב כלים טכנולוגיים רבים שנועדו להקל על ציבור הסטודנטים. "הטכנולוגיות שלנו באות לידי ביטוי בקורסים שאנחנו מעבירים אונליין, בעזרת תוכנות למידה שהושקעו בהן תקציבים רבים", מספרת ד"ר עופרי. "הקורסים הללו מוקלטים בכיתה ופתוחים לכל סטודנט במשך ארבע שנים עד למבחן הרישוי הממשלתי. אנחנו משלבים כלים חכמים כדי לעזור לסטודנט להתמקצע ולהעניק לו העשרה מקיפה. בנוסף, אנחנו מרבים לשלב לימודי סימולציה שמתקיימים במרכז הסימולציה הרפואית המשוכלל שבו מערכות צילום ותחקור מתקדמות, בובות חדישות לתרגול החייאה מתקדמת, לידה ועוד.
כן שמה תוכנית הלימודים דגש על היבטי ניהול. "אנחנו מחשיבים את הסטודנטים שלנו כמנהלי טיפול", היא אומרת. "יש לנו קורסים שעוסקים בניהול ומנהיגות ובטיפול, ואנחנו מפגישים את הסטודנטים עם עובדים ובכירים מהשטח. אנחנו מאוד מטפחים גם את נושא המחקר אצל הסטודנטים שלנו. אנחנו רוצים שהסטודנט שרוצה להיות מנהל יחליט איזה מנהל הוא רוצה להיות. הכלים הללו יסייעו להם אחר כך ביציאה לשטח".
מסלול ההסבה המיוחד
בשנה האחרונה ייסדה ד"ר עופרי מסלול מיוחד במחלקה לסיעוד, שנועד להסבת אקדמאים למקצועות הסיעוד. "קהל היעד של הסבה לסיעוד הוא אנשים עם תואר ראשון. אנו מעניקים לכל בוגר תעודת אח/ות מוסמך וכן תואר ראשון בסיעוד. כל זה קורה במסגרת זמן קצרה יחסית, כיוון שהלימודים עצמם נמשכים שבעה סמסטרים. צריך להבין שתואר בסיעוד הוא תנאי הכרחי לכל מי שרוצה להתקדם במקצוע ולהגיע לתפקיד ניהולי.
"זו תוכנית מאוד עמוסה, אבל אנחנו לא מעגלים פינות", היא מסבירה. "גם במסלול ההסבה אנחנו לא מוותרים על טכנולוגיות בהוראה ועל סימולציות. אנחנו מעניקים את כל אותם צ'ופרים שיש למסלול הרגיל – מהיחס האישי, דרך המפגשים האישיים עם מנהל התוכנית ועד לרכזת הסטודנטים הצמודה. אני מקווה ומאמינה שגם מסלול ההסבה יסתכם ב-100 אחוזי הצלחה במבחן. מעבר לציונים, המטרה שלנו היא שבוגרי המסלולי ישמשו מטפלים איכותיים ומוכשרים".
לדבריה, בתוכנית לימודים של הסבה אקדמית יש קושי לא פשוט מבחינת העומס על ציבור הסטודנטים והדרישות מהם. ד"ר עופרי: "אנחנו רואים כאן אתגר שנובע מאופי הסטודנטים: סטודנטיות וסטודנטים בוגרים יותר, אנשים נשואים עם משפחות, שמחויבים גם לפרנס אותן. הצורך להגיע לשלושה-ארבעה ימי לימודים בשבוע באמצע החיים מציב בפניהם אתגר כלכלי לא פשוט. רבים מהם נכנסים לחובות כלכליים, לוקחים הלוואות ונאלצים להישען על מקורות פרנסה אחרים. המערכת צריכה לייצר איזשהו גב כלכלי עבור מי שמוכנים לנטוש את המשרות הקיימות שלהם, לעזוב את המשפחה ולעבור הכשרה תובענית כדי להיות אח ואחות בישראל".
תרומה עצומה לציבור
לדברי ד"ר עופרי, האתגרים המרכזיים שאיתם מתמודדת כיום מערכת הבריאות טמונים בעולמות כוח האדם ואיכות המתקנים הרפואיים עצמם. "המערכת צריכה לייצר שירות איכותי, להגדיל את כוח האדם ולטפח את המתקנים", היא אומרת. "בעיניי, עלינו להפנות את האוכלוסייה יותר ויותר לטיפול בקהילה. זה האתגר האמיתי ברקע הדיבורים על קריסה של מערכת הבריאות. הקריסה מתרחשת בעיקר בבתי החולים. אם מערכת הבריאות בקהילה תתוקצב כמו שצריך היא תוכל להקל על העומס הזה".
הסטודנטים שמגיעים ללימודי הסיעוד באוניברסיטת אריאל, אומרת ד"ר עופרי, מגיעים כולם מתוך רצון לתרום לקהילה ולחברה. לדבריה, "המכנה המשותף לכל הסטודנטים שלנו זה הרצון לתת. הרבה חבר'ה מגיעים עם סיפורים אישיים, ובעקבות החוויה שהם עברו הם רוצים להעניק איכות טיפול טובה. זה נכון גם במסלול ההסבה שלנו, שאליו מגיעים מורים, הייטקיסטים, רואי חשבון ועורכי דין, שהגיעו אלינו מתוך אידיאולוגיה. הקורונה עשתה שירות גדול לעולם הסיעוד. זה מקצוע נפלא לכל מי שרואה את עצמו במקום של נתינה, מקצוע עמוק שמאפשר לקחת חלק בתהליכי למידה לאורך הדרך. תחום הרפואה הוא תחום מתקדם שבו בכל שלוש או חמש שנים כל הידע הקיים נעשה נחלת העבר. בעיניי, היכולת להתפתח ולצמוח עם התחום היא זכות ענקית. אח או אחות יכולים לעבוד בקהילה, באשפוז, בהוראה או במחקר, ולתרום תרומה עצומה לציבור הרחב".
לפרטים נוספים על לימודי סיעוד באוניברסיטת אריאל,
חייגו: 1-800-660-660
לפרטים נוספים והרשמה >>
בשיתוף אוניברסיטת אריאל בשומרון
