ב-21 ביולי 2020, שלח פרופ' דוד טנה, יו"ר האיגוד הנוירולוגי בישראל ומנהל מכון שבץ מוח וקוגניציה ברמב"ם, מכתב לשר הבריאות יולי אדלשטיין ולשר האוצר ישראל כ"ץ. תוכן המכתב הזה מוכיח עד כמה מודאג פרופ' טנה מהטיפול המוענק לחולים הנוירולוגים בבתי החולים בישראל. הדאגה הזו "נופלת" על ראש כולנו, תרתי משמע.
הסוגייה המרכזית המועלית בפניה לשרי הבריאות והאוצר מתייחסת למניעת אשפוז החולים הנוירולוגים במסדרונות בחורף הקרוב, מרחק 3-4 חודשים מכאן.
"התחזיות לחורף הקרוב אשר צופות עומסים כבדים, שלא ידענו מעולם, במחלקות הפנימיות, קשורות באופן ישיר בחולי תחלואת המוח. נכון לשנת 2020, בבתי החולים בישראל כ-400 מיטות אשפוז נוירולוגיות בלבד, כולל מיטות יחידות שבץ מוח, בעוד שכמחצית מהחולים עם תחלואה נוירולוגית חדה מאושפזים במחלקות פנימית (פעמים קרובות במסדרונות), בשל המחסור במיטות אשפוז ייעודיות במחלקות הנוירולוגיות וביחידות שבץ מוח", כותב פרופ' טנה.
"לצורך המחשה, מבין 19,000 המאושפזים מדי שנה בשל אירוע מוחי, רק כמחצית זוכים להתאשפז במחלקה נוירולוגית, ופחות מ-20% ביחידת שבץ מוח ייעודית. מחציתם תופסים מקום, שלא לצורך, במחלקות פנימיות. יתר על כן, שבץ מוח מהווה רק מחצית מהתחלואה הנוירולוגית החדה", מציין פרופ' טנה.
לדבריו, ההפסד בכך כפול: מעבר לכך שהחולים מקבלים טיפול תת-מיטבי, הואיל ואינם מטופלים ע"י צוותים נוירולוגים ייעודיים, הם אף תופסים, שלא לצורך, מיטות אשפוז יקרות ערך במחלקות פנימיות, ובהיותם חולים עם תחלואת רקע בסיכון גבוה, מסתכנים בזיהומים מסכני חיים.
איזה חורף צפוי בבתי החולים אל מול מגפת הקורונה?
"בחורף הקרוב, המצב צפוי להחריף, על רקע התחזיות לזינוק בתפוסות במחלקות הפנימיות. בהערכה מפוכחת, מאחר ואחוז ניכר ממאושפזי הפנימיות, יזדקק לתנאי בידוד, יימצאו מרבית המאושפזים בתחלואות מוח חדה במסדרונות ובמתחמים אחרים בבתי החולים שאינם מתאימים. למעשה אנחנו רואים בדאגה רבה את המגמה הזאת גם בימים אלו".
מה אתה מציע לשרי הבריאות והאוצר?
"לנוכח התוכנית להוספת מיטות אשפוז, כחלק מההיערכות לחורף הקרוב, אנחנו דורשים להקצות בדחיפות 300 מיטות לעיבוי מערך מחלקות הנוירולוגיה ויחידות שבץ המוח בישראל".
סביר להניח שהיחס לתחלואה הנוירולוגית היה כזה גם לפני הקורונה, וכעת המצב מוקצן?
"מתרחשים כאן מספר תהליכים במקביל, ראשית ככל שאנחנו מטפלים יותר טוב באיברים אחרים בגוף, במחלות לב וסרטן, ומאריכים חיים, אנחנו חשופים יותר לתחלואת המוח. לכן תחלואת המוח מזנקת, בכל העולם המערבי ויש לנו נתונים גם בישראל. המוח נחשב בעבר כ'קופסה שחורה', והרופאים לא ידעו להתערב במה שקורה בו, לכן תחלואת המוח הייתה בבחינת גזרת גורל שלא ניתן למנוע אותה. אבל היום 'הקופסה השחורה' כבר לא 'קופסה שחורה', יודעים לאבחן, לטפל, לשמור על איכות חיים ולשמור אותנו מתפקדים פיזית וקוגניטיבית, מכאן שקיימת האפשרות למנוע נכות ארוכת טווח ולדחות אותה. הרפואה והטכנולוגיה, מעניקים לנו כלים רבים והדבר מחייב את המערכת להשתנות, ובימים אלה קשה לה שבעתיים לעשות שינוי".
מהי תמונת המצב של תחום הנוירולוגיה בישראל 2020?
"ישראל מפספסת בגדול את השינוי הדרמטי בעולם בתחום רפואת המוח. פריצות דרך מדעיות משמעותיות מביאות לטיפול רפואי יעיל ומדויק יותר בחולים. כפרטים, כרופאים, אנחנו מגיעים לשפיץ העולמי, אך כמדינה, מפספסים. רפואת המוח בישראל במשבר ובחסר: אין הסתכלות מערכתית על רפואת המוח. ניכרת חוסר הכרה, השקעה מעטה מידי מבחינת תשומות ניהוליות ותשומות כלכליות בניהול רפואת המוח במערכת הבריאות, הגם שיש לנו כיום יכולות למנוע ולצמצם נכות ארוכת טווח, לשפר איכות חיים ולהחזיר למעגלי החיים. 6 מכל 10 איש ילקו בחייהם במחלה נוירולוגית. המספרים גדלים, וחסרות בישראל מאות מיטות אשפוז. חסרים מומחים בתתי מקצועות הנוירולוגיה, חסרה עתודת רופאים צעירים, חסרה שדרה ניהולית".
כיצד בא לידי ביטוי חוסר ההכרה בחשיבות רפואת המוח?
"יש בתי חולים ללא מחלקה נוירולוגית כלל ובמחלקות הנוירולוגיות בבתי החולים יש מעט מידי מיטות: סה"כ 357 מיטות תקן, יש 28 מיטות בלבד לטובת 1.5 מיליון תושבי צפון הארץ. ובלית ברירה, האשפוזים מתבצעים במחלקות פנימיות ואחרות, ולכך השלכות על איכות, זמינות ורצף הטיפול. בנוסף, יש מעט מידי רופאים בתחום הנוירולוגי: 323 רופאים מומחים בלבד בישראל בגיל העבודה, כ-130 מתמחים. מספר המומחים בתתי המקצועות הוא קטן במיוחד: כ-25 רופאים מומחים לפרקינסון והפרעות תנועה, כ-15 רופאים מומחים בטרשת נפוצה, כ-15 מומחים באפילפסיה, כ-10 רופאים מומחים בכאבי ראש ופנים, כ-25 מומחים בשבץ מוחי וכ-15 מומחים במחלות שריר ועצב. מעל הכל, החסר בולט וזועק במיוחד בפריפריה".
באיזה מתחומי ההתמחות חלה ההתקדמות הגדולה ביותר בשנים האחרונות?
"כמעט בכל תחומי המוח אנחנו מאד מתקדמים ואתן מספר דוגמאות: מחלה כמו טרשת נפוצה או מחלות דומות, היו מחלות סופר קשות, והיום עומדים לרשותנו כלים חדישים שמשנים לחלוטין את מהלך המחלה והופכים אותה ממחלה נוראית למחלה ברת טיפול המאפשרת לשמור על בריאות המוח. אפילפסיה, מחלה עם סטיגמה מאוד קשה, אבל כיום יש לנו מגוון טוב של טיפולים וניתוחים למי שלא מגיב לטיפולים התרופתיים. ניתוחים מתוחכמים בעזרתם ניתן לרפא אפילפסיה אשר אינה מגיבה לטיפול תרופתי. בתחום של הפרעות תנועה ומחלת פרקינסון התרופות הולכות ומתפתחות, וניתן להשתמש בקוצבים מוחיים או באולטרה סאונד ממוקד עם הדמיית תהודה מגנטית (MRI) לצריבה של חלק זעיר במוח, המשמש כתחנת ממסר להעברת אותות חשמליים ולשפר תסמיני מחלה".
בוא נדבר על שבץ מוחי.
"שבץ מוחי הוא מכת מדינה, יותר מ-50 מקרי שבץ מוחי מתרחשים בארץ מידי יום, בקצב של אירוע מוחי כל פחות מחצי שעה. משרד הבריאות במסגרת רשם השבץ הלאומי מקיים בעניין זה איסוף מידע בשקיפות, אבל כשמחצית מהלוקים בשבץ מוחי, מאושפזים במחלקות הפנימיות, ופחות מחמישית מהחולים ביחידות שבץ מוחי – זה חמור. הדו"ח ממחיש את השכיחות הגבוהה של אירועי השבץ המוחי, ומנגד, מספק תמונה קשה לגבי חוסר המענה בתשתיות רפואיות בתחום, לגביהן אנחנו בפיגור עצום מול כלל מדינות העולם המערבי. נוכח התחזיות, שמדברות על כך ששיעור מקרי השבץ המוחי בארץ צפוי להכפיל ואף לשלש את עצמו על רקע העלייה בתוחלת החיים, אפשר להכריז על כך שאנחנו במשבר גדול. מהדו"ח עולה כי רק 39% מהחולים אושפזו במחלקות נוירולוגיות, והיכן אושפזו היתר: כמחצית אושפזו במחלקות הפנימיות, לרבות במסדרונות ועוד כ-10% נותרים במחלקות בתי חולים אחרות (גריאטריה למשל). משך האשפוז הממוצע עמד על 7.5 ימים. לגבי דרך הגעת הלוקים בשבץ מוחי לבתי החולים, חושף הדו"ח כי יש מגמת שיפור מתונה בשיעור החולים שהגיעו לאשפוז באמצעות אמבולנס והיתר בדרכים חלופיות עצמאיות, וזאת בעקבות מסעות הסברה של משרד הבריאות, שמעודד הגעה באמבולנס, כדרך המהירה ביותר לבתי החולים, כאשר כל דקה קובעת".
היכן נמצאת ישראל בהשוואה למדינות מערביות אחרות?
"בשוודיה למשל, מערכת הבריאות מגיעה לתקן האירופאי עם 90% אשפוזים ביחידות שבץ מוחי ייעודיות, בהן מבוצע ניטור קבוע אחר החולים וטיפול מיטבי, הן תרופתי, והן באמצעות טיפולים מותאמים כמו: צינתורי מוח או המסות קרישי דם, כדי להפחית סיבוכים. באוסטריה, בגרמניה, באנגליה, באוסטרליה, בקנדה וברוב מדינות העולם המערבי, הנתון הוא 80% - 60% אשפוזים ביחידות שבץ מוחי ייעודיות. שבץ מוחי הוא נטל גדול על מערכת הבריאות מבחינת היקף התחלואה, הסיכון לתמותה ולנכות קשה. חשוב להדגיש שעד 90% מאירועי השבץ, ניתנים למניעה וניתן לחסוך נכות, סבל רב ומשאבים. כמדינה, אנחנו לוקים מאוד בחסר, גם בהקשר לחוסר בכוח אדם מיומן לטיפול במקרי שבץ מוחי ולמניעת אירועים חוזרים. בכל המדינה יש פחות מ-30 רופאים נוירולוגים, המתמחים בשבץ מוחי. מספר זה צריך להיות מוכפל, לכל הפחות".
לנוכח הנתונים, מה היעד אליו תרצה להוביל את תחום רפואת המוח, כמי שעומד בראש האיגוד הנוירולוגי?
"לכל אחד מתת תחומי רפואת המוח יש את הצרכים שלו, אבל הצורך המיידי והמשותף הוא הגדלת מספר מיטות האשפוז לתחום הנוירולוגי וליחידת שבץ. חולה עם מחלה נוירולוגית אקוטית צריך להיות מאושפז במחלקה נוירולוגית או ביחידת שבץ. אני קורא להנהלת משרד הבריאות להגדיר יעד לאומי של אשפוז לפחות 60% מהמטופלים בישראל ביחידות שבץ מוח ייעודיות, ולהשתמש בנתוני הרשם כדי לנטר הגעה ליעד כבר בשנים הקרובות. אין לי ספק שמדינה, שיכולה להיערך ולהקים מחלקות קורונה ביעילות רבה כל כך, יכולה וגם צריכה להקים יחידות שבץ מוח, בהיקף מספיק למגפת שבץ המוח בישראל ומסוגלת לצמצם את היקף הנכות והסבל כתוצאה מכך".
ומה למדתם לגבי הקשר בין תחלואת המוח וקורונה?
"בהקשר הזה אגיד מספר דברים: הקשב המוגבר של מערכת הבריאות בענין הקורונה הופך את חולי השבץ לחולים שקופים שמקבלים טיפול פחות טוב מאשר כשאין קורונה. יש לכך משמעות עצומה, כי נכות משבץ מוחי לא תחלוף כשמגפת הקורונה תיגמר. הנכות הזו נשארת עם האדם ועם משפחתו עד יומו האחרון, לכן טיפול חסר בתקופה כזו בחולי שבץ הוא לא נכון ולא נבון. הקורונה עלולה ליצור 2 סוגים של סיבוכים נוירולוגים: סיבוכים אקוטיים: הפוגעים במוח וגם במערכת העצבים ההיקפית – אלה סיבוכים קשים ונדירים, ויש סיבוכים נפוצים ולא מאוד קשים כמו הפגיעה בחוש הריח והטעם, כאבי ראש ומיחושים נוירולוגים אחרים. נושא חשוב נוסף, שאין לנו מספיק מידע עליו בהווה, מתייחס להשפעות ארוכות הטווח של הקורונה על המוח מבחינת פגיעה בזיכרון, בתהליכי חשיבה ובריכוז. השאלות האלה עדיין לא פתורות אך בהחלט מטרידות".
