הקמת מתקן ההתפלה בשורק שהוא הגדול מסוגו בעולם הציבה לא מעט אתגרים תכנוניים. אחת הדרישות הייתה בניית מאגר מים בנפח של 5,000 קוב, באופן טבעי, מים ובטון לא "חיים הכי טוב ביחד". בפועל, השימוש בבטון הפך לאחת מנקודות החוזקה של הפרויקט ואפשר לעמוד בתנאי המכרז ולחסוך בעלויות הבנייה, התפעול ובהמשך גם בתחזוקה.
בזכות תכנון וביצוע הנדסי מתקדם בטכניקת "מיכל טבעתי דרוך" ניתן למנוע מהבטון להימתח ולהיסדק. כך זה נעשה; בשלב הבנייה, מכניסים לתוך הבטון כבלי פלדה שנמתחים על ידי ג'קים ייחודיים וחשוב לציין כי חישוב כוח המתיחה בכל חגורה נעשה כבר בשלב התכנון. כבלי הפלדה נדרכים כנגד קיר הבטון ושואפים להיסגר כנגדו ולמעשה מפעילים בכל רגע נתון לחץ שווה ערך ללחץ שנוצר על ידי המים בתוך המיכל – מה שמונע מהבטון להיסדק.
הפתרון מאפשר להשתמש בקירות בטון דקים באופן יחסי המוזילים את עלויות הבנייה. עמידות הבטון הדרוך מייתרת איטום פנימי נוסף, עובדה זו תורמת להוזלת לא רק עלויות הבנייה אלא גם עלויות התחזוקה השוטפת עקב הבלאי הטבעי של חומרי האיטום. בשורה התחתונה, תכנון הנדסי מתקדם מאפשר להוציא לפועל פרויקטים גדולים תוך חסכון בעלויות הבנייה ועלויות התחזוקה לאורך זמן.
