נשים בענף הבניין? בדרך כלל רגילים לראות אותן בענף רק בתפקיד האדריכליות או המעצבות, אולם יש גם הפתעות. הכירו את מירית כהן-זמיר וגל רוזן-שיימן, המנהלות יחד את מפעלי מתכת ש. כהן, מחברות עיבוד ברזל הבניין והיבואניות הגדולות והוותיקות בישראל עם מוניטין איכותי של יותר מ-70 שנה.
מירית וגל הן שתי נשים חדורות מטרה, אשר מוכיחות כי בעזרת חדוות עשייה ומקצועיות, ניתן לערער על ההגמוניה המגדרית, ולהצליח גם בתוך זירה גברית מובהקת.
במרוצת השנים הפך המפעל אותו מובילות השתיים, לאבן שואבת עבור קבלני בניין פרמיום, המפעל מספק מענה רחב היקף עבור פרויקטים לבניין ותשתיות. הוא כולל כיום לא פחות מ-250 עובדים בשני מפעלים בפארק התעשיות ראם ומישור אדומים. שני המפעלים מכילים ציוד טכנולוגי מתקדם, הכולל בין היתר, מכונות רשת, כלונסאות ומערכות חדשניות החל מרצפת הייצור, דרך שלבי הליקוט, האחסנה ועד להפצה הסופית.
"אתרי הבניה הם מקומות מדידים מאוד העובדים עם לוחות זמנים מדויקים, ומחייבים עמידה בקריטריונים מאוד ברורים", מבהירות השתיים בראיון עמן. "זה מחייב אותנו כמפעל בעל מוניטין להציב דגש על חוויית שירות אולטימטיבית, החותרת לקיצור זמני האספקה באיכות ללא פשרות".
ממשבר להזדמנות
מלחמת "חרבות ברזל" שהובילה שינוי בחיים של רבים מאיתנו, היוותה נקודת מפנה גם עבור הסקטור התעשייתי, שנדרש לחשב מסלול מחדש. מירית וגל מציינות כיצד השכילו להתמודד עם האתגרים הרבים, תוך שהן מצליחות לצאת מתוך המשבר ולראות אותו כהזדמנות.
"זה לא סוד ששנת 2024 הייתה מורכבת. בדיעבד, לצד הקשיים הגדולים, היא גרמה לנו לצאת מהקופסה פעם אחר פעם. צריך להבין שענף הבנייה ירד בהיקפים בכ-50% לאורך חודשים ארוכים, כאשר רק במחצית השנייה של השנה החלו להיפתח בחזרה אתרי בנייה. לכך יש להוסיף הרבה מאוד מצוקות. אם זה המחסור הגדול בידיים עובדות, חוסר ההתארגנות של המדינה לספק חלופות מספיק מהר, צורך למצוא ספקי ברזל חדשים בחו"ל לאחר שהשוק הטורקי נסגר בין לילה, תורים ארוכים בנמלים, הנחיות ביטחוניות שהקשו על גיוס עובדים, והרשימה עוד ארוכה.
"בתוך הסיטואציה המורכבת הזו, לקחנו את הזמן לטובת התבוננות פנימית, בניסיון אמיתי להבין איפה אפשר לשפר ולהתייעל, להכניס טכנולוגיות חדשות, והכל תוך כדי תנועה. כיום, אנחנו בהחלט יכולות להגיד שעם כל הצער והכאב הלאומי, מקצה השיפורים הזה איפשר לנו כחברה להימצא במקום טוב יותר. כמו שאומרים – מעז יצא מתוק".
עד כמה זה ייחודי עבורכן כנשים להשתייך לתחום המזוהה עם המין הגברי?
"על פניו, אנחנו בהחלט נוף שונה בענף. יחד עם זאת, אנחנו מאמינות שזה מה שנותן לנו את הערך המוסף. קודם כל בהתנהלות מול העובדים שלנו, שנעשית ברגישות גדולה,בדגש על הבנה וזיהוי הצרכים האנושיים, מה גם שניחנו ביכולת דינמית וגמישות של מתן פתרונות בזמן אפס. השנה האחרונה בהחלט הוכיחה זאת. כל אלו מתווספים להקפדה על מקצועיות וקשב ניהולי מאוד גבוה. בכל זאת, יש לנו בסופו של יום אחריות גדולה לפרנס 250 משפחות. הדוגמה הכי טובה הייתה בקורונה וגם במהלך המלחמה. בעוד שהקולגות שלנו הוציאו לחל"ת פיטרו או קיצצו בתקנים, אנחנו התעקשנו שלא לוותר אפילו לא על עובד אחד, מהסיבה הפשוטה שאנחנו רואות בהון האנושי של החברה את החוזקה שלנו.זה אומר שגם אם יש משבר, אנחנו עוברים אותו יחד. זהו סוד ההצלחה שלנו".
לרגל יום האישה המתקרב מבקשות השתיים להעניק טיפ משלהן לנשים נוספות המעוניינות להתקדם בעולם העבודה בכלל ובעולם התעשייה בפרט: "הטיפ הכי חשוב הוא שפשוט ידעו להעריך את עצמן. בסוף, זה ממש לא משנה כמה אנשים יש בחדר או מהי החלוקה המגדרית – אם את טובה, ויודעת להביא ערך, את תצליחי. תבואי עם האמת שלך, עם החשיבה שלך, ודברים טובים יקרו. נשמח לראות עוד נשים מנהלות ומחזיקות בתפקידי מפתח בתעשייה ובכלל. אין ספק שזה יועיל לכולנו".
בשיתוף ש. כהן מתכת
