לאחרונה, סכסוך בין בעלי מניות הוכרע בידי בית המשפט העליון (ע"א 8712/13 אמיר אדלר נ' שי לבנת), שם נבחר מנגנון שכפה על בעלי המניות למכור את מניותיהם (אחד לשני) לשם פתרונו של סכסוך ביניהם. המחלוקת שהתעוררה נגעה לשאלה, מהו ערכן של המניות?
לכך, מספר אפשרויות: על פי רוב, שוויין של מניות נקבע על פי הערכת שווי של מעריך שווי אובייקטיבי שימונה בידי בית המשפט. היתרון בהערכת שווי הוא בכך שמדובר במנגנון פשוט ליישום שבאמצעותו ניתן לקבוע מראש איזה מהצדדים יהיה בעל השליטה לאחר הפרדת הכוחות. אחד החסרונות של הערכת שווי הוא בכך שלעתים היא משקפת שווי הסוטה במידה מסוימת מהשווי שהצדדים עצמם מייחסים לחברה.
אפשרות נוספת היא קיומה של התמחרות בין הצדדים, והליך זה מקובל מאוד בבתי המשפט בישראל. שיטה זו מכונה "Russian Roulette" או BMBY, ובה הצד שמבקש את הפרדת הכוחות נוקב בהצעת מחיר עבור החברה כולה, ולאחר מכן הצד השני יכול לבחור אם למכור את מניותיו לפי המחיר שהוצע, או לחלופין לרכוש את מניות המציע לפי מחיר זה.


קיים מנגנון מוכר נוסף המכונה בשם "Texas Shoot-Out", בו מקיימים הצדדים מעין מכרז, במסגרתו מגישים כל הצדדים באופן סימולטני מעטפות בהן נוקב כל צד במחיר שיהיה מוכן לשלם עבור החברה כולה. הצד שנקב במחיר הגבוה יותר, יהיה חייב לממש את הצעתו ולרכוש את מניות הצד השני על פי השווי שהוצע. שיטה זו מכונה בישראל "שיטת המעטפות".
לצד יתרונות ההתמחרות, שהעיקרי שבהם הוא בכך שכל צד מוסר את הערכתו שלו ביחס לשווי המניות של החברה, קיימים גם פגמים כגון: מקרה בו לצד אחד יש עמדה כלכלית עדיפה באופן משמעותי בהשוואה לצד השני – בייחוד בהיבטי מימון ונזילות – שאז מתעורר חשש ממשי פן הצד החזק יוכל להציע הצעה שתָקנה לו יתרון בלתי הוגן על פני הצד החלש; פער ביחסי אחזקת המניות בין הצדדים שלעתים מציב, כשלעצמו, מחסום מימוני בלתי הוגן בפני הצד שמחזיק בחלק קטן מהון המניות של החברה.
התמחרות רלוונטית בעיקר כאשר: (א) הצורך בהפרדה נובע מאובדן אמון בין ה"שותפים" ואינו מלווה בקיפוח; (ב) על אף קיומו של קיפוח מצדו של אחד השותפים, התנהלותו של השותף האחר היא שגרמה לקיפוחו או שהתנהלותו של המקופח עולה כדי חוסר תום לב.
סוג נוסף של התמחרות הוא "ההתמחרות הפתוחה", בה יכול כל בעל מניות להציע את מניותיו לכל המרבה במחיר – גם לצד שלישי שאינו בעל מניות בחברה – כשמי שיציע את ההצעה הגבוהה ביותר ירכוש את המניות המוצעות.


אך מה יהיה כאשר לא התקיים קיפוח בין בעלי המניות אך אבד האמון בין הצדדים? ראוי לציין שבמסגרת סעד הקיפוח רשאי בית המשפט להעניק לצד המקופח זכויות ניהול ואף לשנות את תקנון החברה באופן שיעגן את זכותו של המקופח. בפסק הדין שאוזכר, בית המשפט העליון סבר שהתנהלותם של שניים מבעלי המניות מונעת מתן סעד להסרת קיפוח משום שהתנהלו בחוסר תום לב, אך עדיין סבר שיש להפריד את האחזקות, לאחר שהגיע למסקנה כי בין בעלי המניות קיים אובדן אמון מוחלט.
במקרה הזה הורה בית המשפט על התמחרות, אך קבע כי ההתמחרות לא תהא בדרך של BMBY אלא תיעשה בשיטת המעטפות. היתרון שראה בית המשפט בשיטה שקבע, היה בכך ששיטת המעטפות מעניקה לשני הצדדים הזדמנות שווה, ככל הניתן, לרכוש את מניותיו של הצד השני. בית המשפט הבהיר כי במקרה של BMBY, יש משקל ליחסים בין הצדדים עובר לסכסוך שנתגלע ביניהם ואשר הוביל לאובדן אמון מוחלט ביניהם, וכן בשיטת BMBY, אחד הצדדים ייהנה מעמדת הניצע, באופן שיאפשר לו, למעשה, להחליט מי מהצדדים יהיה הצד הרוכש. לכן, העדיף בית המשפט את השיטה שנראית לו שוויונית יותר, שיטת המעטפות.
חשוב לציין שראוי להסדיר מראש את היחסים בין בעלי המניות או השותפים בהסכם מייסדים ביניהם או בתקנון ובכך להתאים את השיטה המתאימה להם, טרם פרוץ סכסוך. שאחרת, במסגרת סכסוך שמתנהל, מעבר לעלות המשפטית, לחוסר הוודאות ולכך שהמנגנון נקבע על ידי בית המשפט, סובלת החברה מניהול לא אופטימלי.
עו"ד שלומי תורג'מן הינו מייסד משרד ש. תורג'מן ומרצה באקדמיה. תחום המומחיות העיקרי של המשרד הוא סכסוכים בין בעלי מניות, בירורם ומניעתם.
אין בסקירה כללית זו משום ייעוץ משפטי כלשהו ומומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום זה בטרם קבלת כל החלטה בנושאים המתוארים בסקירה זו.
אין במידע שבמאמר או בכל חלק ממנו כדי להוות ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר או המלצה או חוות דעת מכל סוג שהוא. המחבר/ים ו/או ProGuides ו/או אתר TheMarker אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור למאמר, תוכנו, נכונותו, אמינותו, דיוקו, שלמותו, תאימותו, עדכנותו, משמעויותיו והשלכותיו. האחריות בעשיית שימוש במאמר או בכל חלק ממנו היא על המשתמש בלבד ועליו לקבל עצה מקצועית מעורך דין לפני נקיטת כל פעולה המסתמכת על הנאמר במאמר. המאמר נמסר ל-ProGuides על ידי עורך/כי הדין ו/או משרדם/יהם לשם הכללתו באתר, ו-ProGuides ו/או אתר TheMarker אינם אחראים בשום דרך כלפי כל אדם ו/או גוף בכל דבר שהוא הקשור למאמר.






