ישראלים רבים בוחרים להעתיק את מקום מגוריהם למקומות שונים בעולם, ובשנים האחרונות אנו עדים לנהירה של ישראלים לדרום אמריקה, בין אם למטרות עבודה ובין אם מכל סיבה אחרת, בעוד נשותיהם חיות בישראל . ככלל, תושב מדינת ישראל יהיה חייב בתשלום מס בישראל וזאת אף אם הכנסתו נצמחה מחוץ לשטחי מדינת ישראל, זאת בשל העובדה ששיטת המיסוי בישראל הינה פרסונאלית, קרי מיסוי כל ההכנסות של תושבי ישראל ללא תלות במקום הפקת ההכנסה. לכן, קיימת חשיבות מכרעת לבחינת השאלה מי הוא "תושב ישראל" בהתאם לפקודה.
על מנת לקבוע מיהו תושב ישראל, קובעת הפקודה בסעיף ההגדרות מבחן הכולל מרכיב מהותי ומרכיב טכני. בהתאם למרכיב המהותי, לשם קביעת מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים ובהם: מקום ביתו הקבוע, מקום מגוריו ומגורי בני משפחתו, מקום עיסוקו, מקום האינטרסים הכלכליים שלו, מקום האינטרסים החברתיים שלו ועוד. לעניין זה רלוונטי פסק דין גונן (ע"א 477/02), אשר קבע כי לצורך יישום מבחן מרכז החיים יש צורך בראייה כוללת ובמבט-על ביחס לכל אורחות חייו של היחיד, בהתאם למכלול הנסיבות.
יצוין כי פסק הדין בעניין גונן אף הרחיב את סוגיית יישומו של מבחן מרכז החיים, ונתן משקל גם לכוונותיו הסובייקטיביות של היחיד, כלומר היכן ראה הוא עצמו את מרכז חייו. עם זאת, בנוגע לכוונות הסובייקטיביות של היחיד הפסיקה איננה אחידה ונתונה לבחינתו של כל מקרה לגופו ורמת התרשמותו של ביהמ"ש בדבר אמיתות הכוונות הסובייקטיביות. המרכיב הטכני, לעומת זאת מבטא למעשה חזקה (הניתנת לסתירה הן על ידי הנישום והן על ידי פקיד השומה) לפיה, מרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל אם שהה בה 183 ימים או יותר או אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.
למצב שבו חלק מן התא המשפחתי נשאר בישראל, קרי בן או בת זוג נשארים בישראל בעוד בן או בת הזוג האחרים שוהים בחו"ל, קיימת חשיבות רבה בבחינת תושבותו של אדם מן הפן המהותי הואיל ונבחנות כאמור זיקותיו המשפחתיות של הנישום. מאחר שהפן המהותי הינו בחינה לא מספרית טכנית אלא בחינה גמישה ותלוית התרשמות כללית, הרי שבאופן טבעי, לעניין זה הגישות לא אחידות ותלויות נסיבות. למרות שלפי גישת מס הכנסה כפי שבאה לידי ביטוי בחוזר מס הכנסה מס' 1/2012, אין רשויות המס נוהגות להכיר בניתוק תושבות של יחיד שעה שמשפחתו נותרת בישראל, הרי שלאחרונה הכיר בית המשפט העליון בעניין ספיר (ע"א 4862/13) בכך שתושבותו של הבעל נותקה אפילו בנסיבות של פיצול התא המשפחתי הגרעיני (אישה וילדים). על פי פסק הדין, הדבר יתאפשר בייחוד במקרים בהם יחיד מתגורר שנים רבות בחו"ל, ומכלול קשריו הכלכליים והחברתיים נמצאים שם, נסיבות אשר עשויות לחזק את הנטייה להכיר בניתוק התושבות ובהתאם לכך לבטל את החבות במס בישראל.
לסיכום, שאלת תושבותו של אדם לצרכי חבות המס שלו מורכבת היא ולה פנים רבות, במובן זה ששאלת התושבות כשלעצמה הינה שאלה תלוית נסיבות ואיננה חד משמעית. לכן ישנה חשיבות לניסיון ולמקצועיות בעיסוק בדיני המסים בהצגת הנסיבות בפני פקידי מס הכנסה, כך שתושג תוצאה של ניתוק תושבות והעדר חבות במס, לשביעות רצון הלקוח.
עו"ד ורו"ח ירון טיקוצקי, שותף מייסד במשרד דורון, טיקוצקי, צדרבוים, מתמחה בדיני מסים. אין במידע שבמאמר או בכל חלק ממנו כדי להוות ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר או המלצה או חוות דעת מכל סוג שהוא.
המחבר/ים ו/או ProGuides ו/או אתר TheMarker אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור למאמר, תוכנו, נכונותו, אמינותו, דיוקו, שלמותו, תאימותו, עדכנותו, משמעויותיו והשלכותיו. האחריות בעשיית שימוש במאמר או בכל חלק ממנו היא על המשתמש בלבד ועליו לקבל עצה מקצועית מעורך דין לפני נקיטת כל פעולה המסתמכת על הנאמר במאמר.
המאמר נמסר ל-ProGuides על ידי עורך/כי הדין ו/או משרדם/יהם לשם הכללתו באתר, ו-ProGuides ו/או אתר TheMarker אינם אחראים בשום דרך כלפי כל אדם ו/או גוף בכל דבר שהוא הקשור למאמר.
